חן ג.

הפתרון למראה ימנית קטנה הוא פשוט לפתוח אותה עוד יותר החוצה. רק כדי להמחיש כמה החוצה, לעתים כשמכוונים את המראה לחפיפה מינימלית, צריך להביא את הראש בערך לאמצע תא הנוסעים כדי שיהיה אפשר לראות את דופן הרכב במראה הימנית.

ככה זה בין מדינות. לא צריך להיות BFFs וחצי-האי סיני לא צריך לעשות סלפי עם הנגב. יש דיאלוג ושיתוף פעולה בשורה של סוגיות אסטרטגיות, וזה די והותר.

היבטים בטחוניים מסוימים בהחלט נחשבים, החל משיתוף פעולה ער מאוד בכל המתרחש בחצי-האי סיני: מצרים נלחמת בארגוני הטרור שבצפון חצי-האי, ומוטל על ישראל לאשר כניסה של כוחות מעל היקף מסוים, ובמקרים מסוימים גם לתאם את הפעילות עצמה בשטח, מה שבתורו גם דורש מהצד המצרי שקיפות יחסים בנוגע למבצעים שהם מנהלים. זה לא עניין של מה בכך, ולמרות שיש לעתים חוסר הבנה, אי-הסכמה או אפילו שימת פס על החוקים, בגדול זה עובד ועובד היטב כבר שנים, ומשרת אינטרסים משותפים של שני הצדדים. יש לזה גם נגיעה לרצועת עזה. מצרים כבר שנים משמשת כמתווכת של ישראל לרצועת עזה, ומאז תקופת אלסיסי היא שותפה לישראל בהובלת קו נצי כנגד חמאס. מה שאגב באופן אירוני הפך אותם למתווכים פחות טובים, אבל זו עדיין שותפות אינטרסים טובה מאוד בסוגיה חשובה לישראל. מעבר לכך, יש שיח בשורה של נושאים אזוריים ובינלאומיים בדרגים גבוהים יותר. אני זוכר זמן קצר לאחר ההפיכה הצבאית, רץ באיזה עיתון מצרי סיפור שאלסיסי נסע להיפגש עם ביבי על אדמת ישראל. זה כמובן לא היה נכון, אבל זה היה מספיק מתקבל על-הדעת מבחינתנו שהתקשרנו לאגף התכנון של צה"ל לשאול אם אמנם יש דברים בגו. כמה שנים לאחר מכן, רץ סיפור שאלסיסי תיווך פגישה של בכירים ישראלים עם ח'ליפה חפתר כדי לדון בלוחמה בטרור האסלאמיסטי. אין לי שום מידע פנימי בעניין (שאם כן, הייתי שותק) אבל תמיד חשבתי שזה ממש לא מצוץ מן האצבע, וזה אומר הרבה. אני אגב ממש לא אתפלא אם לדיפלומטים מצרים היה חלק בארגון השלום עם הנסיכויות.

אתה לא יודע כלום על היחסים עם מצרים אם אתה חושב שזו שותפות קרה.

שזה לא רעיון רע בלי קשר.

זה נכון. אני לא אוהב את המראה הפנורמית הפנימית (בכל הוריאציות שלה - רחבה, צרה, סגלגלה - לא משנה) וכבר פירטתי את חסרונותיה. האם זה הדבר הכי גרוע שיש, אפילו רק בכל הקשור לתוספות לתא הנוסעים? אני ממש לא בטוח.

ממש שערוריה שלישראל יהיו יחסים טובים יותר עם השכנות הגאוגרפיות שלה (שגם קרובות אליה בהרבה מבחינה אתנוגרפית, היסטורית, לשונית ועוד) מאשר עם מדינות ביבשת אחרת... 🤔

ככה: מראה פנימית תכוון כך שתראה את כל החלון האחורי. מראה שמאלית תכוון כך שאתה לא רואה את דופן הרכב כלל, ואולי אפילו עוד קצת החוצה. מראה ימנית תפתח רחב לפחות כמו המראה השמאלית. בהרבה רכבים, המראה הימנית מכסה שדה ראיה קטן יותר מהשמאלית (מנקודת הנחה שלא יעקפו אותך מימין). במצב כזה צריך לפצות על כך באמצעות פתיחה רחבה יותר: יש לפתוח את המראה כך שעצם הנמצא מטרים ספורים מאחורי הרכב ונראה בקצה הימני של המראה הפנימית ייראה בקצה השמאלי של המראה הימנית. ככה מינימום משדה הראיה "יתבזבז" על חפיפה של המראות. פתיחת מראות רחבה מחייבת לבדוק שתי מראות לפני כל מעבר נתיב: המראה הפנימית ומראת הצד הרלוונטית. במצבים מסוימים כאשר חלק משדה הראיה של המראה הפנימית מוסתר (מצב שיכול להיגרם על ידי נוסעים מגודלים במושב האחורי; מטען ברכבים מסוימים; שינוי בשיפוע הכביש; רכב גדול העוקב בקרבה ועוד) ניתן להטות את הראש לסובב את הראש לכיוון המראה כדי לראות היישר אחורה במראת הצד. גם הצעדים הללו לא בהכרח מבטיחים שדה ראיה רצוף מסביב למכונית ולכן כדאי לנקוט צעדי זהירות נוספים, כגון מיעוט במעברי נתיבים מיותרים; בדיקת מראות תדירה (גם שלא בזמן מעבר נתיב); מעברי נתיבים הדרגתיים בזוית קהה ככל הניתן תוך בדיקה חוזרת של המראות; הסטת ראש זריזה הצדה (לא אחורה) לפני מעבר נתיב, בעיקר בכבישים רחבים; וברכבים מסוימים גם הטיית הראש לפנים תוך כדי ההסתכלות במראה. לתמרונים מדויקים כמו חניות כדאי לכוון את המראות מחדש כך שניתן יהיה לראות את דופן הרכב במראה (טיפ: בתמרונים מסוימים גם נוח לכוון את המראה למטה כך שניתן יהיה לראות את הגלגל האחורי), או להתקין מראת עזר קטנה מעל מראת צד ימין. הימנע ממראות עזר המודבקות על המראה המקורית או ממראה פנורמית פנימית. בלי קשר, בנסיעה לאחור יש להעיף גם מבטים היישר לאחור תוך כדי הזקפות במושב כדי לראות כמה שניתן אל מתחת לגובה הדלתות ומעבר לפינות.

אתה מה-זה נאחז בזוטות. באמת? במראה הרגילה צריך "לחפש את החלון"? אני מבין למה אתה מתכוון, אבל נו בחייאת... אין סיבה לראות דרך חלונות הצד מהמראה הפנימית. רוב השטח הזה מכוסה על ידי מראות הצד בלאו הכי. בתמרונים מסוימים בנסיעה לאחור ניתן לראות בעזרת הפנורמית קצת יותר מעבר לפינות עקב הזווית, אבל זה בטל בששים, במיוחד מאחר והטית ראש (שגם ככה יש לבצע לסרוגין בזמן תמרונים שכאלו) משיגה את אותו אפקט. מניעת סנוור זה ממש לא שטויות. לא יודע לגבי מראות מתכהות, אבל ברוב הרכבים יש עוד שכבת זכוכית בתוך המראה שניתן להטותה בעזרת מתג שנמצא בתחתית המראה, וזה פתרון לא-אכזב לבעית הסנוור. עם מראה פנורמית - לא עובד. גודלו של החלון האחורי אינו משנה: המראה הפנימית נועדה לאפשר לראות את החלון האחורי במלואו, וכאשר מראות הצד מכוונות נכון (קרי: רחב) בהתאם, אין בעיה ניכרת של שדה ראיה. הייתה לי פעם מראה פנורמית איפשהו כדי להראות לאנשים את ההבדל. אני זוכר שבדקתי פעם את הטענה שהיא נוחה יותר לחניות, מה שמהר מאוד התברר כעורבא פרח. שדה הראיה אל מתחת לגובה הדלתות נפגע על ידי השימוש במראה פנורמית. הבעיה היא לא באזור שבין המראה הפנימית למראות הצד, אלא בין מראות הצד לבין שדה הראיה ההיקפי של הנהג. האם ייווצר שם שטח מת זו שאלה שהתשובה אליה תלויה במספר רב של משתנים, כולל את גודל שדה הראיה ההיקפי של הנהג, מיקום ישיבתו ברכב ביחס לקורת B שעשויה להסתיר חלק משדה הראיה הצדי, דגמים מסוימים של משקפי ראיה ו/או שמש מסתירים חלק משדה הראיה ההיקפי; בצד ימין, נוסעים ברכב יסתירו חלק משדה הראיה ההיקפי לימין, ועוד... גם אם יש חפיפה, אם כל מה שמופיע במראת הצד זה קצה-קצהו של כלי הרכב שבנתיב הסמוך, לא הייתי רוצה לסמוך על זה, כי זה משהו שאפשר לפספס גם אם הוא טכנית לעולם לא נעלם מן המראה. כך שבגדול, אי אפשר לסמוך על הקביעה הזו של "0 שטחים מתים" וכדאי לנקוט בעוד שורה של צעדי זהירות כגון בדיקת מראות תדירה בזמן נהיגה (גם שלא בזמן מעברי נתיב), מעבר נתיב הדרגתי בזווית קהה ככל הניתן תוך בדיקה חוזרת של המראות, וכן - במצבים מסוימים גם הטיה זריזה של המבט הצדה ו/או הישענות קדימה תוך כדי הסתכלות במראה.

למיטב ידיעתי, רק השליש השמאלי של המראה השמאלית הוא פנורמי. הנושא נחקר ונמצא שאומדן המרחקים בזמן מעבר נתיבים היה פחות טוב עם מראה כזו (בעיקר בקרב נהגים מבוגרים), אבל היתרונות שבהגדלת שדה הראיה גברו על החסרון, ולא נמצאו חסרונות נוספים. במחקר זה ובמספר מחקרים נוספים נמצא כי נדרשת הסתגלות לסוגי מראות שונים, אך לרוב נמצא כי היא אינה כה משמעותית. לא ניתן להשליך מכך למראה פנורמית פנימית, מאחר ובניגוד למראת הצד היא פנורמית במלואה, להבדיל ממראת הצד שהיא רק פנורמית בחלקה. יתרה מזאת, יתרון הגדלת שדה הראיה כמעט שאינו בא לידי ביטוי במראה פנורמית פנימית, מאחר וכמעט כל מה שרואים במראה הפנורמית ניתן לראות דרך מראות הצד. בכל אופן, כל עניין עיוות התמונה הוא באמת לא הבעיה המהותית במראה פנורמית פנימית. הבעיות העיקריות הן חוסר היכולת למנוע סנוור מאחור וכן מלפנים ומהצד (עקב הפרעה לפתיחת סך השמש), וכן סכנה פסיבית בזמן התנגשות עקב התנפצות המראה, פגיעת ראש מן המראה עצמה והפרעה לפעולת כרית האוויר של הנוסע. המראות האלו גם מעמיסות על התושבת של המראה הפנימית עד כדי שחיקתה לכדי מצב שבו המראה נשמטת ולא ניתן לכוון אותה כמו שצריך. כל הבעיות הללו לא רלוונטיות למראות צד, ובוודאי לא לכאלו שסופקו על ידי היצרן.

מראות צד זה סיפור אחר. הרבה מן הסכנות של המראה הפנורמית כמו סכנה לפציעות ראש או רסיסים לא רלוונטיים כי המראה נמצאת מחוץ לתא הנוסעים. יש כמה סוגים של מראות צד פנורמיות: מראות "Fisheye" שמודבקות על חלק מן המראה עצמה. באלו אני בהחלט חושב שיש טעם לפגם כי הן לוקחות חלק משטח המראה המקורית, והן כל כך קטנות שהריכוז הנדרש כדי להבחין במתרחש בהן דורשת הסתכלות ממושכת. מראות צד פנורמיות גדולות שמותקנות מעל או מתחת לבסיס המראה. גם עם אלו יש לי בעיה בעיקר מפאת הגודל הפיזי שלהן: בזוויות מסוימות בהתקרבות לצומת או מעגל תנועה הן בהחלט יכולות להסתיר שדה ראיה, ולמי שמשייט הרבה בכביש הפתוח הן בהחלט מוסיפות גרר ורעשי רוח. מראה צד פנורמיות קטנות: אני לא חושב שיש בעיה להרכיב מראה כזאת בצד ימין, ואני אסביר. פתיחת מראות רחבה נותנת כיסוי מספק של שדה ראיה הצדה. בפתיחת מראות כזו, החפיפה של מראות הצד עם שדה הראיה של המראה הפנימית קטנה מאוד, ובעקרון אין עם זה בעיה, אבל במצבים מסוימים יש יתרון בחפיפה גדולה יותר עם מראות הצד, ובאותם מצבים מראה נוספת, שמכוונת יותר "פנימה", יכולה לסייע. זה בעיקר נוח בתמרונים מדויקים כמו חניות, במקום כל פעם לכוון את המראות פנימה ולמטה בתחילת התמרון. מעבר לכך, כאשר יש הסתרה של שדה הראיה במראה הפנימית (נוסעים מגודלים במושב האחורי, מטען ברכבים מסוימים, שיפוע הכביש, או רכב גדול הנמצא היישר מאחור - כל אלו ועוד להוביל למצב שכזה) יש בהחלט יתרון לחפיפה גדולה יותר עם אחת ממראות הצד, כך שניתן יהיה לראות היישר לאחור דרכה. במצב כזה, מראת עזר שכזו יכולה לעזור.

בפשטות: הבלמים מספיק חזקים לבד, נשלטים יותר, ומספקים יציבות גבוהה יותר מאחר והם בולמים את כל הגלגלים - לא רק את הסרן המניע. וזה בבלימה רגילה. בבלימת חירום גם ככה אתה בולם הכי חזק שהרכב יכול. כן הילוכים, לא הילוכים - לא משפיע. יותר מ-100% בלימה אי אפשר בלי לפגוש קיר.

זו ההמחשה הכי טובה שמצאתי כדי לעזור לך להבין מה קורה במהלך תמרון של חניה במקביל. עזוב את כל ה"תפנה את ההגה כשאתה רואה X" ופשוט תנסה לקבל תחושה של הגאומטריה של התמרון ממעוף הציפור. המפתח הוא לדמיין את מקום החניה (עם מרחק מסוים מהמדרכה) כמלבן ולנסות להציב את הרכב לאורך האלכסון שלו (עדיף זווית חדה מדי מאשר קהה מדי). ככל שמקום החניה צפוף יותר, צריך להתחשב במרחק ראשוני גדול יותר מן המדרכה.

ושוב אני אומר, תושבי בני ברק יכולים לחמוק מתחת לאפו של ה"סגר הנושם" הזה ללא כל קושי, ולצאת מבלי שום מטרה מוגדרת.

גם הסגר הלילי של בני ברק בוצע כלאחר יד. רחובות חד-סטריים שמובילים לתוך העיר לא נסגרו (כי אף אחד בבני ברק אף פעם לא נסע נגד הכיוון...), מספר מעברים של הולכי רגל לא נסגרו, רחובות שכביש 481 חוצה לרוחב לא נחסמו, וכך הלאה.

תשיג מובאות, עפר, מובאות!

למה? מה זה משיג ששימוש רק בבלמים לא משיג?

כן, זה לא הדבר הכי מסובך בעולם אבל זה עדיין דורש לא מעט תרגול. אני זוכר בקורס הראשון שלי לקח בערך תשע פעמים עד שהצלחתי לעשות את זה כמו שצריך, כולל ספין מרהיב אחד עקב שחרור מהיר מדי של לחץ הבלמים. עוד יותר קשה זה כשאתה כבר בעיצומה של פניה ואז צריך לבלום. אפשרי, אבל די מורכב בלי ABS. שיערתי שזה המצב. אבל התרגולת בקורסי רכיבה היא לא "תוריד כמה מהירות שאתה רק יכול לפני התמרון" כמו ברכבים?

אתה מתכוון אם אין ABS? בעקרון, לנהג הדיוט ברכב ללא ABS עדיף לבלום עד לנעילת גלגלים. במצב כזה, זה באמת לא משנה אם המצמד לחוץ או לא (מלבד זה שאתה עקרונית רוצה מנוע עובד בסוף הבלימה כדי שתוכל להגיב למתרחש מאחוריך). אם אתה רוצה היגוי, תצטרך להפחית את עוצמת הבלימה כדי לשחרר קצת אחיזה לטובת היגוי.

בלי בלימה לפני ההתחמקות?

עד כמה שאני יודע זה לא מדויק. בתקינה אירופית, שליש משטח המראה השמאלית הוא קמור (Convex) כדי לספק שדה ראיה גדול יותר לשמאל. בתקינה אמריקנית, המראה הימנית מגדילה את המשתקף בה כדי לפצות על המרחק של המראה מן הנהג.

זה נכנס קצת למישור פילוסופי, אבל אני לא בטוח שהייתי רוצה שדביל כזה ייכנס לי ברכב עם אופנוע ויהרוג את עצמו מול העיניים שלי, לעומת עם רכב ואז אזור קריסה יפגוש אזור קריסה... די בטוח שאם תפלח את העניין הזה תגלה שכן, אופנועים זה יותר מסוכן. יש הרבה יותר הרוגים בדרכים מאשר עקב פלילים או אירועים בטחוניים, למרות שחלק גדול יותר מהאוכלוסיה חשוף לסכנה לאירוע פלילי/בטחוני ובחלק גדול יותר מהזמן, לעומת אוכלוסית הרוכבים שהיא (א) קטנה יותר (ב) חשופה לסיכון רק כשהם על האופנוע, שזה רק חלק מהזמן.

אני ממש לא בטוח שזה נכון.

הדיון הוא על בלימת חירום. כל עוד לבלמים יש יכולת לנעול את הגלגלים בכל מהירות נתונה (וממה שאני מבין - ויתקנו אותי אם אני טועה - באופנוע וקטנוע יש), אין שום סיבה להפעיל שום כוח בלימה שלא נובע מהם. יותר קל לשלוט במקור בלימה אחד מאשר בשניים, ועם הבלמים יש לך יכולת מודולציה טובה בהרבה בהשוואה לאמצעי האטה אחרים.

שוב, אני לא מתיימר לקבוע בענייני דו-גלגלי אבל מה הבעיה פשוט להשתמש בבלמים? זה הרבה יותר נשלט מאשר בלימת מנוע.