חן ג.

זה קורה גם בחלקים האחרים של הפורום. זה רק טבעי לאופן שבו אנשים מנהלים שיחה: עדיף מאשר לנסות לאכוף נושא שיחה מסוימת בקשיחות.

כן, כי שרשורים בקארזפורום לעולם לא סוטים מהנושא... בכל אופן, זה עדיף על הלהג האנטי-הומניסטי שנשפך פה קודם. נתעב.

יש דפוסים מסוימים שחוזרים מעבר לזה: פועל ההוויה נוטה לבוא בסוף המשפט, למשל.

המורפולוגיה של השפה הלטינית מייתרת צורך בסדר כלשהו של המלים במשפט. וכן, זו שפה קשה עד להפליא. התחלתי ללמוד אותה עצמאית בכיתה יא.

בדיוק. היעדר סימני הפיסוק הוא מרכיב מאוד משמעותי במה שהופך את התלמוד לכל כך קשה להבנה. אפילו לא צריך גרסאות מתורגמות (מלבד חלקים בארמית ממש כבדה). רק תוסיפו פסיקים וסימני שאלה איפה שצריך et voila. ברוב התארים ההומניים, לא זורקים אותך מיד לקרוא הרודוטוס, קיקרו, אבן בטוטה, שופנהאור, צ'וסר או הוגו בשפת המקור. העיקשות הזו לשמר את לימודי התלמוד בצורתו המקורית היא בעוכריו של ציבור לומדי התורה.

אני מכיר לימודי גמרא על בוריים. אין ספק שיש מורכבות לוגית ורטורית מסוימת לחלק מן השיח התלמודי. מצד שני, אני חושב שברגע שאתה מתרגם חלק מן הארמית ולא פחות חשוב, מוסיף סימני פיסוק, הרבה מן התלמוד נחשף במערומיו כטריוויאלי למדי ברמת השיח שלו. אריסטו זה לא.

להגיד שמקצועות הומניים תורמים "קרוב ל-8 תרומה לכישורי חיים" זה שטויות, שטויות, שטויות. אני - בתור הומניסט מושבע - נוטה לסברה שהם תורמים הרבה יותר לכישורי חיים (ו"כישורי חיים" ≠ "תועלת כלכלית") מאשר מקצועות "ריאליים". אתה תלמד הרבה יותר על האנושות ועל מקומך בה מלקרוא וללמוד פרוזה או היסטוריה מאשר מללמוד משוואות.

וייקרא שמו בישראל ביום ההוא בולשיט.

לא בזה ולא בזה. אין כזה דבר "ערבים." יש פלסטינים, סורים, מצרים, לבנונים וכיוצא בזה. גם איראן היא יריבה של ישראל, והיא אפילו לא ערבית מבחינה אתנית...

שזו בעיה גדולה, כי אני ממש לא בטוח שמסלול בטחוני מכשיר אותך להיות מנהיג פוליטי טוב. במיוחד בעידן שבו האתגרים הגדולים שניצבים בפני ישראל כבר אינם נוגעים לבטחון חוץ. אבל בישראל להיות "בטחוניסט" זה רומנטי. איכשהו נתקענו בשנות הששים...

עצה: לעולם לא להתרגש מכותרות. אלו בדרך כלל נכתבות לא על ידי המחבר אלא על ידי העורך שכל האינטרס שלו הוא לייצר כותרת צעקנית שתגרום לך לקרוא את מה שמתחתיה. עוד עצה: תפסיקו את הויכוח הזה ותראו Kingdom of Heaven. עדיף. המהדרין גם יאזינו ל-Meistersingers.

אז על מה אתם מתווכחים? דקויות של ניסוח עיתונאי? די נו...

200()()

כהיסטוריון, זה נראה לי מובן מאליו; אבל אולי זה רק אני.

לא ברור לי למה אתה מתכוון בתור "אסלאם קיצוני". טכנית, זה מונח שמתאים יותר לתיאור של מֻסלִמים חַנְבַּלים, שהם "קיצונים" במובן שהם מאוד מילוליים בפרשנות שלהם, וכתוצאה מכך מאוד מחמירים בדינים שלהם, אבל עדיין מסוגלים להתקיים באופן נורמטיבי כחברה ובחברה. בוקו-חראם ודומיו הם משהו אחר לגמרי: הם אפילו לא מסוגלים להתקיים באופן נורמטיבי עם מֻסלִמים אחרים. זה קצת כמו להתייחס לקראים או שומרונים בתורת דוגמה מייצגת של יהדות.

זה גם סוג של נרטיב לקחת משהו מאוד קיצוני כמו תנועה אִסלאמיסטית (להבדיל מסתם "מֻסלִמית") כאילו הוא מקרה מייצג.

שכחתי לציין מוקדם יותר, אבל השימוש במלה "השתלטות" הוא דוגמה מצוינת להבדל בין היסטוריה לבין נרטיב. מה זו "השתלטות"? האם הכיבוש הצבאי של מצרים - פרובינקיה ביזנטית - על ידי עַמְרו בִּן אַלעאץ הוא כיבוש? כן, הייתי אומר שכן. אבל כאשר התושבים של טימבוקטו, שנעדרו שלטון מרוכז בלאו הכי, התאסלמו עקב אינטראקציה עם סוחרים מֻסלִמים לאורך נתיבי הסחר הטרנס-סהריים, זו השתלטות? "נרטיב" אינו בהכרח לשון נקי לעיוות של האירועים ההיסטוריים: הוא מתייחס למתן פרשנות לאירועים ההיסטורים, באופן שעשוי להיות פשטני או מגמתי. קח את אותו דבר ותחליף את המלה "היסטוריה" ב"אקטואליה", ויש לך את השיח שמתקיים בחלק גדול מהשרשור הזה.

תתחיל במֻחמד והח'ליפות של יו קנדי. אם תשרוד את כמה מאות העמודים הראשונים, אז בהצלחה לך.

לא חושב שיש מדינה בעולם המערבי שמלמדת היסטוריה. מלמדים נרטיב קוואזי-היסטורי, ולכן ממילא כזה שממוקד בתולדות הלאום של אותה מדינה.

שאלה מורכבת. מצד אחד, האִסלאם הוא במהותו אגאליטארי (מתוקף היותו דת מסיון). מצד שני, העולם הבינימי היה בהחלט גזעני: היה שוק שלם של עבדים ממוצא נורדי, מאחר והחזות שלהם נתפסה כאסתטית. מצד שני, שחורים אפריקניים בהחלט נתפסו כסוג ב'. בתקופה העבאסית המוקדמת היה סחר בעבדים אפריקניים למטרות חקלאיות בדרום עִראק שנקראו זַנְג' ושלבסוף התמרדו - מרד שלבסוף דוכא, אם כי נאמר כי הותר לחלק מהזַנְג' לערוק. מצד שני, היו מקרים נדירים של ניעות חברתית של אנשים ממוצא זה. בזמן השושלת האִחְ'שידית במצרים, עלה לשלטון עבד אפריקני משוחרר, אבו אלמִסְךּ כַּאפוּר, שנהנה משלטון יחסית יציב. מאוחר יותר, בימי הסֻלטאנות של דלהי, היא נשלטה לתקופה על ידי סריס ג'איני, מַלִךּ כּאפוּר, שסופו היה בכי-רע. אלו שני המקרים שאני זוכר, שהם פחות-או-יותר אותה תדירות שבה נשים עלו לשלטון בהיסטוריה המֻסלִמית. בדרגים נמוכים יותר של החצר היו יותר אנשים ממוצא שחור ו/או אפריקני.

האם זו לא טענה שיש בה מן האמת? בעיני, להתכחש לכך זה גם PC.

כל השיח בנושאים הללו מבלי מובאות עם מספרים הוא פשוט נפנופי ידיים.

בקיצור, זו לא גזענות; זו קסנופוביה. טומטו טומאטו...

זה לא נושא שאפשר לדון בו בלי מספרים ומובאות רציניות. אני עצלן, אז מישהו אחר רוצה לטרוח?

נו, עוד סנסציונליזם. טראמפ נבחר ואמות הספים לא זעו; לא כל שכן ביידן.