חן ג.

לא, הוא פשוט מדגים ספקנות מדעית בסיסית.

זה. העולם האקדמי מושתת על תחומי מומחיות צרים. יש לי הרבה ביקורת על זה, אבל באותו זמן כאשר אני רואה אקדמאי אחר שמתיימר לרקום תפיסת עולם מקיפה ואינטר-דיסציפלינרית (גם פטרסון וגם היידט הם פסיכולוגים בהכשרתם האקדמית, אבל ה"תורות" שלהם מתיימרות לשלב אנתרופולוגיה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, ספרות משווה, ביולוגיה ועוד) ולהנגיש אותה לציבור הרחב, ומציג אותה במידה רבה של בטחון עצמי, מיד נשרפת לי נורת ה"פופוליסט". זה לא אומר שאני לא מקשיב להם (האזנתי לשעות על שעות של פיטרסון) אבל אני לוקח הכל עם ההסתייגויות - כמו שצריך תמיד. ובכל פעם שהם נשענים על נתונים אמפיריים, אני לא נח עד שאני לא מוצא את המספרים שעליהם הם מדברים בתוך ירחון מדעי ומסתכל עליהם בעצמי. כמו שאני תמיד אומר, אין מובאות אין טיעון.

זה כמו שחבר אחר שלי אמר: זה לא רק שהיא יורדת מה"היצע", זה שהיא לוקחת עוד אחת איתה. האמת היא שהיא לוקחת עוד שלוש איתה, כי יש לה אחות תאומה זהה. מצד שני, יש לך "גיס חמישי" בתוך המחנה הנשי...

אותו הדבר אצלי, רק מהצד השני: חברה לסבית. אחלה דבר שבעולם.

"מעמדות" זה באמת בעיה. באופן כללי, בהיסטוריה של העת העתיקה וימי הביניים, בני המעמדות הנמוכים הם נעלם גדול, משום שזו לא היתה סטראטה של החברה שהשאירה מאחוריה עדויות כתובות. כך שלא יודעים אם הפדרסטיה היתה נחלתם של בני המעמדות הנמוכים. תת-תרבויות/ערים זו שאלה טובה. מזכרון (שוב, לא התקופה שאני חוקר) זה מתועד באתונה, תבאיי ועוד כמה מהערים הגדולות. לא זוכר לגבי ספרטה.

tough luck... זו לא התקופה שאני חוקר, אישית, אבל למיטב ידיעתי הסברה באופן כללי היא שזו הייתה תופעה נפוצה מאוד.

אני לא הייתי מעמיד אף מערכת בקרת יציבות בנסיון של לייצב רכב שהוא אינהרנטית לא-יציב. אני לא זוכר שההמלצה להרכיב את הצמיגים החדשים מאחורה השתנתה מאז שנכנסו מערכות בקרת יציבות לשוק. כשדייב טרנר (מאמן נהיגה ב-Cadence בשעתו) שיתף איתי סיפור על רכב שהורכב עם צמיגים חדשים מלפנים, הגיע למהירות הקריטית ונחצה על ידי עמוד, זה לא בדיוק היה בשנות התשעים. הוא היה מודע לקיומן ואופן פעולתן של מערכות בקרת יציבות, אבל עדיין היה איתן בהמלצתו (כמאמן נהיגה ומהנדס רכב) שמקומם של הצמיגים החדשים הוא מאחורה. אבל אתה צודק שיש גם יתרונות לאחיזה טובה מלפנים. לכן אני נוטה לכיוון של "הצמיגים החדשים על כל ארבעת הגלגלים."

C. M. Wiepjes, et al., "Trends in suicide death risk in transgender people: results from the Amsterdam Cohort of Gender Dysphoria study (1972–2017)," in: Acta Psychiatrica Scandinavica (2020 Jun; 141), pp. 486–491:

מעבר לכך, תת-היגוי הוא מצב יציב. רכב שנוטה לתת-היגוי דורש עוד ועוד הגה כדי להקיף מעגל במהירות הולכת וגוברת; לפחות עד למהירות שבה הוא מתחיל להרחיב את הפניה לרדיוס שניתן להקיף במהירות הנתונה. רכב שנוטה להיגוי-יתר דורש פחות ופחות הגה כדי להקיף מעגל במהירות הולכת וגוברת, עד ל"מהירות קריטית" שבה יש צורך באפס זוית הגה כדי לשמור על רדיוס הפניה. ה-Yaw gain הופך לאינסופי. התאוריה היא שאם תנהג ברכב עם נטיה להיגוי-יתר ותגיע למהירות הקריטית הנ"ל בקו ישר, הרכב פשוט יתחיל לפנות וייכנס לסחרור, גם ללא שום פקודת ניהוג.

זה ייתן רכב יציב מבחינה כיוונית. במצב של איבוד אחיזה, אם אלו הצמיגים האחוריים שמאבדים אחיזה ראשונים, אז הרכב ייכנס לסחרור מסוכן. הרכב מתוכנן כך שזה לא יקרה, ובלבד שארבעת הצמיגים אוחזים בצורה זהה. אם הם לא אוחזים באותה צורה - כי זוג אחד חדש יותר מהאחר - אז שמים הזוג האוחז מאחורה כדי לשמר את הנטיה הזו. הבעיה היא שאם הרכב נוטה לאבד אחיזה בצמיגים האחוריים, אז תאורטית תהיה לו "מהירות קריטית" שברגע שהוא יגיע אליה, גם בקו ישר, הוא פשוט ייכנס לסחרור. מאוד מסוכן.

לי נראה שזה עניין אנושי. אנשים עוברים באדום בכל העולם, ובאחוזים מבהילים.

"טובים" זה רק מטבע לשון. הכוונה היא שאם יש הבדל בין שני הסרנים שמצדיק מחשבה היכן לשים את הזוג החדש, כנראה שכדאי כבר להחליף רביעיה וזהו. אבל בוא רק נגיד שבוודאי שלא מתקינים את הצמיגים החדשים מקדימה.

זה לא שהם "שוליים", זה שהם הלכה-למעשה לא קיימים. המטרה העיקרית של ניפוח בחנקן הוא לייצב ולהקטין את עליית הלחץ בתוך הצמיג בזמן נסיעה, אבל: 1. ההשפעה הזו זניחה. 2. ברכב כביש, לא מדובר על השפעה חיובית כי עליית הלחץ היא תופעה רצויה, שמגדילה את מעטפת הביצועים - לא מקטינה אותה. השפעה נוספת היא הקטנת אבדן לחץ האוויר, אבל היא הולכת וקטנה לאורך תקופת השירות של הצמיג כי רוב ירידת הלחץ של הצמיג היא מתוך תכולת החמצן שלו: די מהר מגיעים לריכוזי חנקן דומים לאלו של צמיג שנופח בחנקן. ניתן גם לנפח חד פעמית ללחץ קר מעט גבוה יותר וכך גם בריחת האוויר תתקזז עם הלחץ העודף, וגם קצב עליית אחוז החנקן בצמיג ייגדל.

אני זוכר שגם ב-F-16 זה מעל 200PSIG.

המהדרין יאמרו שמקומם של הצמיגים הטובים הוא על כל הגלגלים... אבל בוא רק נגיד שבוודאי שמקומם של הצמיגים הטובים אינו רק מקדימה. זה מתכון לחוסר יציבות. אתה לא טועה.

אמת. העניין בצמיגי מטוסים זה שהם מנופחים ללחץ מאוד גבוה (מאות PSIGׂ) והעומס של הנחיתה יוצר חום עצום בצמיג, כך שיש צורך להקטין את התפשטות הגז בתוך הצמיג, וכן למזער את הסיכון להתלקחות במקרה שהצמיג בכל זאת מתפוצץ. ביסודו של דבר, אפוא, השימוש בחנקן בצמיגים החל כאמצעי לעיכוב בעירה יותר מכל דבר אחר.

טוב, בדקתי וההנחה שמפוחי אוויר מספקים אוויר יבש היתה בדיוק זה - הנחה... אבל, גם אילו ניפחנו באוויר יבש או בחנקן, כאשר האוויר בצמיג מתחמם הוא סופח לחות שכבר נמצאת בין שכבות הצמיג, כך שאלא-אם-כן מישהו הולך למלא בחנקן, לנסוע ואז לרוקן ולמלא שוב כשהצמיג חם, אז לא השגנו הרבה. ובכל אופן, כל העניין בהורדת תכולת המים של הצמיג הוא להקטין את עלית הלחץ תחת חום בנסיעה, אבל במכונית כביש זו השפעה חיובית.

התכוונתי למפוח שיש בתחנת דלק או תקריה. די בטוח שאתה מקבל ממנו אוויר יבש.

גם הפחמן הדו-חמצני שבאוויר האטמוספרי (0.04%~) יכול לשבש קצת את החשבון, אבל זה זניח. בכל אופן, למיטב ידיעתי במפוח אוויר לרכב יש מנגנון ייבוש אוויר.

מסכים עם @Night Driver. כשמנפחים צמיג בחנקן, לא באמת מנפחים בחנקן מזוקק 100%, וגם לא מרוקנים את הצמיג לחלוטין מאוויר אטמוספרי בטרם ניפוחו בחנקן. מפה לשם, ההבדל בין צמיג שנופח בחנקן לבין צמיג שנופח באוויר יבש, שהחמצן מפעפע מתוכו בהדרגה ומשאיר מאחוריו ריכוז חנקן גבוה יותר מזה שבאוויר האטמוספרי, הוא כמעט וזניח לחלוטין. מקסימום, תנפחו פעם אחת את הצמיג באיזה 2-3PSIG יותר ותנו ללחץ העודף לרדת, ומהר מאוד תישארו עם אחוז חנקן מאוד גבוה בתוך הצמיג. היסטורית, הסיבה לניפוח צמיגים בחנקן - שראשיתה בעולם התעופה ואחר כך בנהיגה תחרותית - היא סיבה בטיחות "פסיבית" פשוטה מאוד, והיא הקטנת הסיכוי להתלקחות במקרה של תקר. חשוב מאוד למטוס נוסעים - במיוחד תחת עומס של נחיתה - לא מאוד חשוב לרכבי כביש. אפילו אם היה הבדל משמעותי בקצב ההתפשטות של הגז (או בכמה הוא צפוי) בתוך הצמיג, לחץ האוויר המומלץ על ידי יצרני הרכב הוא תמיד נמוך יותר מהלחץ האופטימלי לביצועים, ולכן עליית הלחץ בצמיג במהלך הנסיעה אינה תופעה בלתי-רצויה מכיוון שהיא מגדילה את מעטפת הביצועים, לא מקטינה אותה. במכונית מירוץ, שבה הצמיג מנופח מלכתחילה ללחץ אופטימלי לביצועים? סיפור אחר.

הבעיה היא שזה כן משפיע על הזולת, כי זה שם את הרבנים בעמדת הנהגה על הציבור הדתי, ומכאן ועד למצב של "מדינה בתוך מדינה" שבו אנו נמצאים, הדרך קצרה. וכשהרב מת? תתכונן לסצנת המונים בסגנון של דוד לין.

אני זוכר שראיתי את זה בתור פולחן אישיות כבר בתור תלמיד ישיבה תיכונית, אבל ניחא... הדוגמה של שופט היא בדיוק זה - רק דוגמה. לא השוואה אחד-לאחד.

🤦‍♂️ <קול של החיקוי של האתיופית של שחר חסון> הוא לא הבין את הבדיחה. </קול של החיקוי של האתיופית של שחר חסון>

ולא לשכוח את דהאן = צבעי.

ולא רופא של יהודים אחרים: הוא היה הרופא של צלאח אל-דין. הוא גם היה מלומד בפילוסופיה יוונית (תולדה של כך שחלק מההכשרה של רופא בעולם האסלאמי הייתה לקרוא ספרות יוונית כמו גלנוס והיפוקרטס), דבר שיהיה אנאתמה עבור רוב הדתיים.