חן ג.

בכל אופן זה דיון שחורג מגבולות השרשור הזה (ומגבולות הפורום הזה). מגבלות מהירות "פתוחות" לא עובדות. זה רעיון אווילי. הקטעים הלא-מוגבלים בגרמניה קטלניים משמעותית יותר מהקטעים המוגבלים. זו עובדה. האוטובאהן עם מגבלת המהירות ה"פתוחה" אינו בכלל אידאל שאנחנו צריכים לשאוף אליו. להציע להחיל את אותו דבר על כבישים בינעירוניים שאינם מהירים זו הזיה מארץ ההזיות.

"לא בשל?" נו, עשה לי טובה... זה החוק. לרכב כבד אסור להשתמש בנתיב הקיצוני.

"שלכם"? "אתם"?! די נו. אותי לימדו שבשיח מתורבת נכון להניח כוונות טובות. לא לייחס זה לזה מניעים נסתרים ובטח שלא להטיח עלבונות מיותרים. לא זכור לי שהאשמתי אותך בכך שאתה רוצה לערוך מירוצי דראג בכביש 2....

זה בחיים לא יקרה, ובצדק.

אתה רוצה מגבלת מהירות +110 בכביש 4? ובכבישים חד-מסלוליים?! באמת!?!

תראה לי מדינה אחת בעולם שבה מגבלות המהירות בדרכים בינעירוניות שאינן מהירות גבוהה משמעותית מזו שכאן. אחת. בכל העולם, המגבלות בכבישים כאלו הם אותו דבר, ובצדק. אין דין דרך מהירה כדינה של Dual Carriageway, ובוודאי שלא כדינה של דרך חד-מסלולית. לי אין שום דחף לחרוג ממגבלת המהירות הנוכחית בכבישים כאלו.

להתנגשויות שונות יש הרבה גורמים שונים: אי-שמירת רווח, הסחת דעת, מהירות שאינה מתאימה לנסיבות, אי-ציות לתמרורים ורמזורים, ועוד... ואם דעתך מוסחת בעשרים קילומטרים לשעה, תספיק לעבור פחות שטח כביש ו/או תסטה פחות מהמסלול (עבור אורך נתון של הסחת דעת) מאשר ב-150, וגם יש סיכוי יותר גדול שבסוף עוד תצליח לתקן מסלול או לעצור. זה גם חשוב. מאוד. הקשר הזה בין מהירות הנהיגה לבין עירנות וריכוז אינו מוכח מחקרית. למעשה, ההיפך הוא הנכון.

אם מהירות משפיעה על מרחקי עצירה (מה שהיא כמובן אכן עושה, וגם על יכולת התמרון) אז היא בהחלט צריכה להשפיע גם על כמות ההתנגשויות ולא רק על חומרתן.

הטענה במחקרים היא שככל הנראה יש קשר כזה. עם עלית המהירות, ברוב המקרים תעלה כמות ההתנגשויות הכוללת וגם תעלה כמות ההתנגשויות עם נפגעים (בריבוע). עם ירידת המהירות, ברוב המוחלט של המקרים תרד כמות ההתנגשויות הכוללת וגם כמות ההתנגשויות עם נפגעים: שוב, בריבוע. כלשעצמו, זה לא קשר קטן בכלל, אך מאחר ומגבלות המהירות הן יחסית קבועות ברוב רשת הכבישים (כל הדיון הזה נוגע אך ורק לדרכים מהירות, שהן אחוז לא מאוד גדול מסך הכל רשת הכבישים ונפח התנועה) זה לא הבדל של שמיים-וארץ בסך הכל. אבל זה בהחלט עדיין משהו שמצריך חשיבה והתייחסות. מנקודת מבט בטיחותית, ביצועי המנוע אינם שיקול חשוב בבחירת המהירות: יכולת התמרון והבלימה של הרכב (ושל הנהג) והבטיחות הפסיבית שלו - כן.

לי אין בעיה שיעלו ל-130. אבל מה שאני אומר זה שצריך להעלות בזהירות, ולראות שאכן המצב שהתרחש עם העליה ל-120 (שבה לא נצפתה עליה בכמות ההתנגשויות - מצב נדיר אך סטטיסטית אפשרי) ממשיך להתקיים ו/או שהעלות מבחינת תוספת ההתנגשויות והנפגעים מתקזזת עם התועלת. מעבר לזה אני לא רואה טעם להעלות את המהירות. טולרנס האכיפה במצב כזה יאפשר לך לנהוג במהירות 140-150 ללא שום בעיה, ואין בעולם מגבלות מהירות גבוהות יותר מזה בלאו הכי, כולל טולרנס האכיפה, ולכן זה לא ראלי לצפות למגבלות שכאלו דווקא בישראל. כל הנושא של אכיפת מהירות בערים הוא מאוד מעניין, וייתכן שיש בו מורכבויות טכניות שאנחנו לא מודעים להן; אבל בכל אופן ההערה שלך בעניין נכונה.

הרעיון מאחורי מגבלת מהירות הוא שהיא אמורה להיות קירוב ואינדיקציה של המהירות המתאימה לתנאי הדרך עבור רוב משתמשי הדרך לפחות בחלק נכבד מהזמן עבור קטע הכביש הנתון. כך שלהפריד בין "מהירות מותרת" לבין "מהירות הולמת" בהקשר של התנגשויות זה מלכתחילה הפרדה מלאכותית. אני מזכיר שאליבא דהלמ"ס, גם למהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך אין תרומה משמעותית להתנגשויות. שוב, באופן שהוא מאוד יוצא דופן בעולם. זה פשוט לא נכון. כמעט כל התנגשות היא שילוב של מספר רב של גורמים. בדרך כלל ניתן לבודד גורם ישיר אחד, ושורה של גורמים תורמים שמידת התרומה שלהם לגרימת ההתנגשות משתנה. אבל גם גורם "תורם" להתנגשות יכול להיות מכריע במידה שאם תסיר אותו, לא היתה מתרחשת התנגשות. זה מה שחשוב, בסוף.

לא בקי בפוליטיקה הגרמנית, אבל בקטעים הלא-מוגבלים ברשת האוטובאהן הגרמנית יש הרבה יותר נפגעים ביחס לנפח התנועה מאשר בקטעים שבהם כן יש הגבלה. עם עליית המהירות, העליה בכמות ההתנגשויות היא בריבוע; ועם ירידת מהירות, הירידה בכמות ההתנגשויות היא שוב בהתאם. היחס הזה לא מתקיים בכל מקרה של העלאה או הורדת מהירות, אבל ברובן המכריע הוא כן. העניין הוא שמטבע הדברים אין פרסום נתונים מסודר של התנגשויות נזק-בלבד, ולכן קשה לדעת כמה מהמספר הזה הוא התנגשויות נוספות שנגרמו עקב עליית המהירות, וכמה מהמספר הזה הוא התנגשויות שעליית המהירות פשוט הגבירה את חומרתן עד מעבר לסף הדיווח; אבל הטענה היא שבהחלט יש עליה בכמות ההתנגשויות במרבית המקרים של עליה במהירות התנועה הממוצעת ו/או עליה במגבלת המהירות המותרת. בסופו של דבר, לא ברור לי מה אנשים רוצים. כבישים עם מגבלת מהירות פתוחה כמו האוטובאהן לא יהיו פה: זו תופעה חריגה מאוד בעולם, בלאו הכי, והתועלת בה בארץ עם מרחקי נסיעה קצרים ומרחקים קצרים בין מחלפים כמו ישראל היא קטנה יחסית. היעדר אכיפה של מגבלת מהירות לא תהיה כאן - כל מדינות העולם אוכפות מגבלות מהירות, חלקן בדראקוניות שאתה לא מתחיל לדמיין כאן בישראל. אז מה אתה רוצה? שיעלו את מגבלת המהירות? כי היא כבר באזור ה-110-120. מגבלות המהירות הכי גבוהות בעולם הן 130 קילומטרים לשעה, ו-140 בכמה מקרים נקודתיים (ולא בהכרח מקרים שאתה רוצה לקחת מהם דוגמה). זה מה ש"יעשה" לך את זה? עוד 10 קמ"ש? מצחיק אותי איך שאנחנו אוהבים להאשים את המשטרה על כל צעד ושעל, אבל באופן שבו הן בוחנים התנגשויות ואת הגורמים להן אנחנו לא מטילים שום דופי. יש מי שיאמרו שזה מאוד נוח... הנתון הזה חריג מאוד בעולם: בארצות אחרות נועצים במהירות גבוהה ביחס לחוק אחוז לא מבוטל מכמות ההתנגשויות (מזכרון, בקליפורניה ובכמה ממדינות נוספות בארצות הברית דובר על 15-20%). ההסבר המתבקש הוא שבמשטרת ישראל, כרגיל, עושים עבודה פח וסופרים חלק מההתנגשויות שנגרמו עקב מהירות לא הולמת תחת סעיפים של "אי-שמירת רווח" ו"סטיה מהנתיב." בכלל, להתנגשויות יש הרבה גורמים. מספיק שהמהירות היא גורם "תורם" אך חשוב בשרשרת האירועים שהובילו להתנגשות. היא לא חייבת להיות הגורם הישיר להתנגשות כדי שהטיעון של @sperial יהיה תקף.

תגיד, מה אתה רוצה? שיגידו "לא, אתה מֻסלִמי/ערבי, צא מפה ולא בא בלובה בחיים שלך"? אתה יודע שיש די הרבה מֻסלִמים בעולם, כן?

נהגתי עם צמיגים מתאימים. אז יש רמות יחסית מפתיעות של אחיזה. עם צמיגי כביש - סיפור אחר, נכון. שכחתי את זה לרגע. בכל אופן, לנהוג באופן חלק ולהאט הרבה לפני פניות זה תמיד נכון.

עדיף לא לנהוג אם אפשר. אם כן נוהגים, אז עם מרווחי בטיחות גדולים יותר מבחינת רווח מרכבים אחרים ובחירת מהירות נסיעה. מבחינת פקודות ניהוג (הגה, האצה, האטה) עליהן להיות כמה שיותר חלקות. הכרתי מאמן נהיגה שאחת המנטרות שלו הייתה "אל תחשוב במונחים של 'הפניית הגה' - תחשוב על להתחיל להפנות את ההגה." במלים אחרות, אתה מתחיל לסובב את ההגה לאט ומוקדם, וממשיך לסובב אותו בהדרגה עמוק לתוך הסיבוב. בנוסף, עדיף להאט לפני פניות למהירות מספיק אטית שבה אתה מרגיש בטוח להרפות מן הבלמים, ולמעשה אף להתחיל לפתוח מצערת ולהאיץ (בעדינות רבה מאוד) עוד לפני תחילת הפניית ההגה וברציפות לאורך כל הפניה. אם באיזשהו שלב של הפניה אתה צריך להאט או לסגור מצערת, אפילו לרגע, סימן שמלכתחילה נכנסת מהר מדי. הפסקה גסה של פעולת ניהוג מערערת את יציבות הרכב יותר מפקודת הניהוג עצמה. כלומר, הרפייה חדה מהבלמים פוגעת ביציבות הרכב יותר מבלימה בחדות; וסגירה פתאומית של המצערת פוגעת ביציבות הרכב יותר מהאצה פתאומית. הקפד לבצע פעולות אלו בהדרגה ובאופן חלק ככל הניתן. לא פחות חשוב (ראה מה שכתבתי לעיל) הוא שהנעה כפולה מסייעת גם בזמן בלימת מנוע. מאוד חשוב ליציבות הרכב. טכנית, גם בזמן בלימה, כל עוד המנוע מחובר יש לפעולת הדיפרנציאל משמעות בכל הנוגע ליציבות הרכב; לפחות בזמן פניה.

זה קורה במצבים של חילופי משטר: זה יעבור. ארצות הברית מספקת למדינות המפרץ אמצעי לחימה מתקדמים כבר שנים. F-35 זה לא באמת כזו קפיצת מדרגה מבחינת מה שארצות הברית מחלקת להן כדי לעורר איזושהי התנגדות מיוחדת, לא בצד האמריקני ולא בצד הישראלי. מה שמוזר הוא שזה יוצר כפילות בחיל האוויר של האמירויות, כי הן קנו בשעתו את ה-F-16E ספציפית כחלופה ל-F-35. נו טוב.

כבר היתה הכרזה על מכירה? כי אני לא זוכר שראיתי כזו. עריכה: יש. מוזר.

שוב אני אומר, הסכם שלום בין ישראל לבין האמירויות יש קודם כל הודות לאמירויות והודות לישראל. לא בטוח שקיים משטר אמריקני שלא היה קופץ על ההזדמנות לתת "גב" להסכם כזה, אילו נקרתה בפניו ההזדמנות.

נכון שלישראל כבר היתה מערכת יחסי-חוץ טובה עם מדינות המפרץ מזה שנים. להגיד שמשטר כזה או אחר לא היה נותן "גב" להסכם כזה? אני לא יכול לקבוע כזה דבר.

הסכמי שלום בין האמירויות לישראל יש קודם כל בזכות האמירויות ובזכות ישראל. זה נכון. אבל עדיין, הגעה להסדר עם הפלסטינים תשפר את מעמדה האזורי של ישראל, גם בעיניהן של מדינות שיש לישראל כבר שלום איתן.

ארצות הברית מעולם לא ניסתה לשפר יחסים עם הציר השיעי: היא ניסתה לפתור את הסכסוך בינו לבין העולם הסני בדרכים דיפלומטיות. אפשר להעמיד המון טענות נוקבות (מאוד) כנגד דרך הפעולה הזו, אבל בוא לא נדמיין שארצות הברית הפנתה עורף לישראל, למצרים ולמדינות המפרץ (קרי: לכסף של מדינות המפרץ) כי היא רצתה להיות BFF של איראן...

איראן היא מדינה שיעית, ואין בינה לבין נסיון אמריקני להתקרב ל"עולם המוסלמי" דבר וחצי דבר. התקרבות אמריקנית לעולם המֻסלִמי (שהוא סֻני ברובו המוחלט) אינה עומדת בניגוד לשום אינטרס ישראלי. היא כן עומדת בניגוד לכל אינטרס איראני.

איך איראן היא חלק מה"עולם המוסלמי"? איך התקרבות ל"עולם המוסלמי" היא אנטי-ישראלית?

וגם החברה הזו התקיימה רק כאלף שנים באזור אחד של העולם. יש עוד אלפי שנות היסטוריה באירופה, בסהר הפורה ובצפון אפריקה שלחלוטין לא התקיימו במודל פאודלי והיו להם מעמדות. נכון שאחוז גדול מאוד מהאוכלוסיה היה ברמת "חרפת רעב" - והיתה כמובן גם סטארטה גדולה של עבדים - אבל היה גם אחוז לא מבוטל שמילא מעמדות נמוכים (בעלי מלאכה בעיקר), מעמדות ביניים, מעמד גבוה וחברי החצר.

היסטורית, לבני מעמדות נמוכים לא היתה היכולת לחולל שינויים חברתיים כי הם היו נבערים לחלוטין. במובן הזה, לא נכון לראות בהיסטוריה האנושית רצף שניתן לגזור ממנו גזרה שווה. בוא נפסח על כל הג׳וזף-קמפבל-לעניים של ג׳ורדן פיטרסון.