כמה ימים לפני חקירתה השנייה, א"ק מעלה סטטוס נוסף לפייסבוק, שמושך את תשומת לבו של א"ח. בסטטוס נכתב כך: "רובוטים קטנים עשויים מטלוויזיה ודם, קטנים וגדולים, מי ישחק איתי? למי יש משחק בפנים? רובוטים קטנים ומסכנים, כל הכפתורים מבולבלים, ואתם חושבים שאתם בסדר... כל כך עצוב, בא לי לבכות עליכם, אבל זה יותר מדי משעשע אז אני צוחקת. קוראים לי טל, שלום, אני רוצה אבן קטנה לתיבת האוצרות שלי, הדרקונית לא עוזבת, דרקונים אוהבים אבנים, אני יודעת איפה יש יהלומים, וטופזים, ואודמים, יש לי אבן טופז קטנה, היא שומרת עליה כמו על הלב שלה, קבור עמוק באדמה. אוצר קטן ועצוב, אבן קטנה ובודדה, טל לא משחקת. א"ק אצל אמא. אני רוצה לשחק".
א"ח קורא את הסטטוס הזה ומשתכנע שא"ק הולכת לפגוע במישהו. להבנתו א"ק מביעה בו את כמיהתה למראות מדממים נוספים, כאשר "אבן טופז" היה לטענתו הכינוי שבו השתמשה בהתייחס לתאיר. הוא מחליט להתריע על כך בפני החוקרים, אלא שהמשטרה מחליטה שלא לעצור אותה, ובזמן שגם א"ח וגם א"ק נמצאים במעצר בית, א"ק יוצאת מביתה בבוקר השלושה במאי, חרף ההגבלות שהוטלו עליה, חמושה בשבר של בקבוק זכוכית ובסכין, מגיעה למקום מגוריו של אדם שיצא איתה מספר פעמים באותה תקופה ומנסה, לטענת אותו אדם, לשסף את גרונו.
הבחור מצליח להדוף את א"ק. קהל שהתאסף במקום סייע לו בכך. לאחר זמן מה, המשטרה מגיעה ואוזקת את א"ק, שנאבקת בשוטרים ונוגסת בצווארו של אחד מהם. בחקירה השלישית והאחרונה שלה, שבניגוד לשתיים הקודמות התרחשה בתחנה בקצרין ולא בנצרת, היא מודה שרצתה לטעום בשר אדם – את בשר השוטר. בדוח המעצר כתוב שתגובתה היתה "אני רעבה לדברים הטובים". החוקרים לא שואלים אותה בחקירה זו ולו שאלה אחת על מעורבותה האפשרית ברצח תאיר ראדה.