Gosser1860

לא חכם זה בטוח, אולי תלמיד. ה-name dropping הוא מיותר, אתה צודק, אבל אותו הדבר ניתן לומר על הנכתב לעיל (התגובה המקורית עליה הגבתי), כאשר לטיעונים משמעותיים אלו לא מצרפים ביסוס כלשהו, למעט דעתו הסובייקטיבית של הכותב. וכמובן שאין מה לקפוץ, צריך קודם לקרוא, להעמיק במסמך לפני שחווים עליו דעה כלשהי. תודה על המקורות, אקרא אותם.

בהתחלה קראתי "סטטיסטיקה" וחשבתי שזו מילה שנועדה לחזק את הביטוי "הבדלים בסיסיים בין המחנות", אבל אז המשכתי ונתקלתי עוד פעם במשהו שנראה כאילו נכתב על ידי ג'ירולמו קרדאנו בכבודו ובעצמו, "הניסיון האמפירי". אני אשמח, לכל סימוכין שיימצא בדבר נתונים אלו, כי המשתמע מדברייך הוא, ובכן, לא הצלחתי למצוא את המילה המתאימה.

תודה על התשובה העניינית. אני מסכים עם רובו של החלק הראשון. אני לא בטוח שצריך לרחם עליהם, בסופו של דבר המערכת, לרבות האוכלוסייה, הביאה למצב שאלו הם המועמדים לנשיאות. אני לא בטוח בנוגע לחלק השני, אולי נכון שלא ניתן ללא פוליטיקה לחלוטין, אך אולי ניתן לגמד את ממדיה ואת תופעות הלוואי שלה? כמו בכל מערכת בחירות, ייאמר הכל על מנת לנצח- המטרה מקדשת את האמצעים. אני מאמין שבשני הצדדים, כל צד בצורה שונה, זנח את הדרך "הנכונה" ומיטיב לפנות לרגש של הבוחר, ככל הנראה הדבר מביא יותר קולות.

אתה כותב "במידה דומה" והשאלה היא על פי אלו אמות מידה? יש משהו אוניברסלי או רף מינימום? אני חושב שהתשובה הרבה יותר אינדיווידואלית מאשר סביר היה להניח. לעניות דעתי, שני הקמפיינים היו מאוד מוצלחים במטרה שלהם, הרבה פחות עבור החברה האמריקנית.

שלום, לאחרונה חזרתי לשתות קפה השחור (קרי "קפה בוץ"). הכנה פשוטה לעומת בישול הקפה, זולה יחסית (סטודנט) ונגישה (מעט מצרכים, מים רותחים והקפה מוכן). לאחר שניסיתי את הקפה השחור של עלית, אלנח'לה (עם הל ובלי) ולנדוור רציתי לשאול את באי הפורום- איפה ואיזה קפה שחור אתם קונים? האם יש חברות נוספות ששווה לנסות? האם יש מקומות שטוחנים פולי קפה (ערביקה או תערובת כלשהי), אורזים באריזה הרמטית ומוכרים? וגם, איפה מומלץ לרכוש הל טוב? בחנות התבלינים ליד הבית או שיש משהו מומלץ אחר? בברכת לרוויה, אריאל

רק אותי זה משעשע שאלו הם המועמדים לנשיאות? (לא שאצלנו המצב רחוק מכך, אבל עדיין). אני לא יודע מי יהיה יותר טוב לישראל, ואני מניח שכך גם כל אחד אחר, די קשה לנבא את העתיד. אך מערכת הבחירות הזו הייתה מאוד מוצלחת מבחינה קומית (סאות' פארק, SNL, כותרות ראשיות בעיתונים גדולים, חלקי וידאו חתוכים של שני המועמדים) אך מאוד בעייתית לאמריקאי ממוצע.

ואם נחסיר את הפרט על שיחות חולין עם זרים אשר מכילות רמיזות מיניות? אני לא מכיר את הנתונים עליהם אתה מתבסס, אך במסגרות השונות בהן הייתי, האחוז נשים (וגברים) הרבה יותר גבוה (לאו דווקא דבר רע). אינני בא לסנגר על עמדתו של אושריקו בנושא "כבוד הגבר- כבוד האישה", אך מה שהוא תיאר תחילה, לפני שהחל עניין ה"כבוד", באשר לכמות פרטנרים (אשר עולה במהלך דייט ראשון), הוא ללא ספק פרמטר רלוונטי בבחירת בן/ת זוג לפחות משתי סיבות. הראשונה מעצם העלאת הנושא בדייט הראשון. הסיבה השנייה היא כמות הפרטנרים, שהרי בתיאוריה זהו מספר לא רלוונטי (ואני מסכים עם הקביעה הזו) אך בפועל, כך לדעתי, בהרבה מקרים קיים threshold דמיוני כלשהו (ושוב, שלא יסולפו דבריי, פרמטר רלוונטי עבור שני המינים).

ברור לכל בר דעת שהרבה מתגייסים עושים זאת מסיבות שונות מאשר אידאולוגיה וכו'. וכפי שציינת מאוחר יותר, חוק הוא חוק. וכחברה מתוקנת צריך לכבד חוקים. אני חושב שלחללים כן יש קשר לשירותו של הפרט בצבא, מעבר לעניין של החוק, לדוגמא בהבנת המחויבות והזיקה כלפי המדינה. איך הגעת למסקנה שהפניה היא ריקה? כבר הסברתי לפני למה הייתה כוונתי מלכתחילה, כנראה שהייתי צריך לרשום ביתר פירוט. זה בפירוש לא נכון. אני לא יודע מאיפה המידע עליו אתה מתבסס- אבל מהמועט שמותר לספר על גבי הפורום, מה שכתבת איננו נכון. אריאל.

נכון. ראה עריכה מעל. עריכה נוספת: זה לא עניין של לתרום למדינה. על פי הגדרה יש חובת גיוס ושירות. אני מפספס פה משהו? ניסיתי לתת טיעון/הסבר רגשי נוסף למה שניתן בהודעות עד כה. ואני מאמין כי יש עוד מה לטעון בפן "ההגיוני". אני לא יודע אם הוא חייל ממושמע או לא, אבל חייל שלא מבצע את תפקידו כהלה עלול, בצורה מכוונת או שלא, לגרום לפציעה/מוות מיותר של חייל אחר. לדוגמא: כישלון במתן קשר ליחידות שדה תוך פעילות עויינת בשטח אויב (לא מדבר סתם).

למה הטיעון הזה חל רק על לוחמים? אני הייתי ג'ובניק וזו אחת מן הסיבות (מעבר לעניין החוק) אשר עודדה אותי להתגייס, ולבצע את שירותי בצורה טובה. ניסיתי לתת טיעון רגשי, אמוציונלי לסיבה מדוע להתגייס ולא להתנהג כמו "ילדה" רק כי תקבל ריתוק על זיפים בזקן. ברור שמתו פי כמה יותר אנשים מחולי. זו סיבה לא להתגייס? או לא להשלים את השירות במקרה דנן? בנוסף, אני די בטוח שכתבתי בסוף ההודעה שיש לי ביקורת כלפי המערכת, כלומר לא חייב לסיים לאכול מהצלחת, או לאכול בכלל. אבל כן יש חוק להתגייס ולשרת, ואם זה לא מספיק (וזה צריך להספיק, לכל אזרח שומר חוק, ע"ע פות"ש) אז גם רבים וטובים הקריבו חייהם למען המדינה.

קצת פטריוטיות ברשותכם, הטקסט מיועד עבור פות"ש: 23,447, זהו מניין חללי מערכות ישראל. אני לא יודע אם אתה מצליח להכיל מספר כה גדול, אני אישית לא מסוגל לדמיין את הכמות. אבל כל אלו מתו למען המדינה הזו. אותה מדינה בה מחליט פלוני אלמוני כי אינו רוצה לשרת באותו הצבא, ללא סיבה לגיטימית אלא " לא מסוגל, וזה רק בגלל שאני רוצה את החיים שלי". אני לא מכיר כפיות טובה יותר גדולה מכך. יש לך תפקיד בצבא, אותו תפקיד בין היתר עוזר לתחזוקת כלי רכב שונים, אשר משמשים חיילים ומפקדים כאחד במשימותיהם השונות, בין אם בשטחים עוינים ובין אם בנסיעות מנהלתיות. ובמחי יד, כמעט ילדותית בדמות עונשים על אי עמידה בחוקים בסיסיים, כגון גילוח, כומתה ומדים, מחליט אותו אחד- לא, זה לא בשבילי. שמישהו אחר יעשה את זה. אני בינתיים אלך ללמוד תואר, או לעבוד או כל דבר אחר. העדת על עצמך כי ה"אני מאמין" כאזרח טוב הוא לשלם מיסים ולשמור על החוק. אחד מהחוקים הנ"ל הוא חוק שירות ביטחון, ואני לא מבין באיזו אמתלה אתה מחליט "להימנע" ממנו. ----------------------------------------------------------------------- אין באמור על מנת להעיד כי אין בי ביקורת על הצבא והמערכת בכללותה, בנוסף ברור לי כי קיימים תפקידים אשר תועלתם מוטלת בספק ויש לייעל זאת. בין היתר, אם האחד מחפש לפתח את עצמו ולקדם עצמו בזמן שירותו הצבאי, קיימים אפיקים רבים לכך- צריך רק לחפש. אריאל.

פלאפל טוב (לא מוגדר היטב) עולה בערך 10 שקלים. שווארמה בין 30-35 שקלים. עוד לא יצא לי לשלם 90 שקלים על פלאפל + פיתה ו-2 שתיה קטן. יותר בכיוון של 70-75 שקלים ל-2 לאפות ובקבוק שתיה גדול ובכל זאת מדובר במחיר לא זול. במחירים של היום, רול סושי לא משתלם מבחינת עלות-תועלת (שובע וכו').

ChemGuy85, אני לא חושב שאדם מפוקח ומיושב בדעתו משלה את עצמו לחיים של סבל וכעס. לדעתי זוגיות היא הרבה פשרות, כי צריך להתחשב (כשאין עוד ילדים) ברצונותיו של אדם אחר, לחלוטין לא דבר טריוויאלי. כיצורים אנוכיים המשימה הזו היא קשה, אבל ה"רווח" אל מול ה"הפסד", במונחים פשטניים, בדרך כלל אם לא תמיד שווה את ההקרבה. ולאו דווקא הכל סובב סביב הוויתורים, בד"כ, ושוב, מניסיוני וניסיון חבריי, קיימים תחומי עניין משותפים כך שקל לשמור על איזון. זה לא הכל או כלום, נישואים מאושרים עם לבבות ודובוני אכפת לי ומנגד חיי ערירות גלמודה. קיים הרבה אפור באמצע.

נשמע מתוך ההגה, כך גם הנקישה בעת הנעילה שמאלה. הנקישה בעת ההתנעה נשמעת כמו מחץ לרכב, כאילו מגיעה מאזור קדמת הרכב. האם הקופלונג הגה עלול להיות הגורם לכלל הנקישות? האם יש קשר לבעיית מירכוז הגה לאחר פניה?

אכן, אותם קליקים קלים בשעה 11 ו11 וחצי (בערך).

שלום, אז לאחר שעברתי על פוסטים דומים ורשמתי לעצמי רכיבים העלולים להיות קשורים אפרט תחילה את הבעיות: - לאחר ביצוע פניה שמאלה (בלבד) ההגה אינו מתמרכז במלואו (כלומר בשעה 12) אלא דומה יותר לשעה 11, ונדרש תיקון ידני בכל פעם. -בעת פניה שמאלה (בלבד), קיימים שני קליקים (כל אחד בזווית מעט שונה) נאמר האחד בשעה 11 וחצי והשני בשעה 11 הדומים בקולם, אולם מעט יותר חלשים, לצליל המתקבל בעת פניה עם אורות איתות בהגעה לזווית מספיקה על מנת לשחרר את האיתות, מעין "טיק". - קיים חוסר איזון קל במצבי הנעילה של ההגה, בין שמאל לימין. בנעילה לימין, ההגה מגיע כמעט לשעה 6, ואילו בנעילה לשמאל ההגה מגיע שעה 7-7 וחצי. - בנוסף, בנעילה שמאלה נשמעת נקישה בסוף התנועה- מכיוון שאין רעש שכזה בנעילה משמאל- מה עליי להסיק מכך? - לאחר הנעת הרכב (ממצב קר) ובעת הזזה ראשונה של ההגה נשמע קליק קל- האם מצב תקין? כלומר, האם מדובר במנגון כלשהו של מעבר מנעילת הגה לתנועה? לאחר מעבר על הפוסטים הקשורים אני מבין כי יש לבקש מהמוסך בדיקה ברכיבים הבאים: - מוט הגה ומסרק- בדיקה לחופשים. - קופלנג הגה. - סלילה כרית אויר ו\או הרכבה של גלגל הגה על ידית אורות או מיסבי בולמים. האם קיימים רכיבים נוספים שיש לבדוק? האם קיימת סכנה בנהיגה על הרכב במצב זה? אודה לכל עזרה, אריאל

אהלן, מחפש המלצה לכונן קשיח 2TB עם USB 3.0 (יש חיבור אחר עדיף?) בתקציב עד 500 ש"ח. ראיתי כמה דגמים, של WD- Elements וגם Seagate-Expansion, האם מומלצים? יש דגמים עדיפים? אני מחפש לשימוש ביתי בעיקר (כמעט ולא יבלה זמן בדרכים), נועד לשמור תמונות/סרטונים/מסמכים כגיבוי למחשב ולכונן החיצוני השני. אריאל.

בתור אשדודי כבר 24 שנים, ChemGuy25: "תרבות - כמעט ואין מקומות בילוי - קניונים ומרכז ביג. (לא נגישים בלי רכב) מסעדות - כמעט ואין" אני לא כל כך מסכים איתך, אך אולי ההגדרות וההנחות שלנו שונות. סה"כ יש מרכז תרבות די גדול, וגם אמפיתיאטרון נחמד. מבחינת מקומות בילוי, זה לא מסתכם רק בכך, אזורי בילוי אפשר למצוא גם ברצועות חוף (הקשתות, לידו) וגם בא"ת. כנ"ל גם למסעדות. נכון, זו לא תל-אביב וגם לא ראשון-לציון מאותן בחינות שציינת, אבל מהיכרותי עם חבריי, מכריי וחברים של המשפחה, אשדוד גם לא מתיימרת להיות כזו. מדובר בעיר חוף, עם תכנון עירוני, באזורים החדשים, מעולה. הרבה אזורים ירוקים, פארקים ומרחבים מאוד נוחים. אבל זו בהחלט לא פריפריה, איך הגעת למסקנה הזו? בנוגע לזמנים להגעה לרכבת בתחבורה ציבורית, אציין תחילה שההגעה בצהריי היום הרבה יותר בעייתית (דלילות אוטובוסים ובקווים יעודיים מהשכונות הרחוקות) אך בבקרים בהגעה לאת"א, במסלול של קו 22 (מאזור יב') כ-10 דק' (והרבה פעמים הנהג מצליח ב-7 דק'), הגעה לתחנת רכבת בסמיכות גבוהה לזמן יציאת הרכבת עצמה, 55 דק' נסיעה עד לתחת האוניברסיטה ועוד כ-10 דק' הליכה לכיתה עצמה (ולמקרה שתחליט לבדוק- גוגל מפס מראה דרך ארוכה יותר, אפשר לעבור בעלייה דרך המדרגות). סה"כ כשעה ורבע. בדרך חזור, לוקח עוד כ-10 דקות יותר באוטובוס בגלל העומס במרכז העיר, אז סה"כ שעה ו25 דק'. אני לא כל כך מכיר את השעה וחצי לפחות שציינת, אבל אולי המסלולים שלנו שונים. בנוגע לדיון שהתחיל את השרשור, אני חושב שהעצלנות והחוסר מוטיבציה לעבוד הן לא רק נחלת משרות ה"dead-end" בתעשייה הייצור, הן בהחלט מופיעות גם בעבודות "נקיות" יותר. פגשתי ועבדתי בחיי הצעירים עם לא מעט עובדים ממורמרים, במקומות עבודה נוחים מאוד (במשרדים עם מזגן, פינת קפה מפנקת ושירותים נקיים) ש"עשו טובה" וקמו בבוקר לעבודה, למרות אופק קידום (בשכר ובתפקיד). אני לא יודע לשים את האצבע על הסיבה, אך לתחושתי אולי התנהגות זו מגיעה ממקום של "יש לי עוד אופציות, אין סיבה לתת מעצמי". אריאל

אהלן, הרבה זמן חיכיתי לדיון מרוכז כך שאפשר יהיה להגיב למגוון של טענות ומסקנות בתחום הלימודים, בתגובתי אתייחס להודעה הראשונה של oryo, אסייג את דבריי ואומר כי אתייחס בעיקר למדמ"ח בתור סטודנט וכעובד במשרה בתחום. אני מאמין כי ישנם קווים מקבילים ואף חופפים בתחומים אחרים (חשמל וכו'). על מנת לא לסייג בכל משפט שני, אציין שזוהי דעתי האישית המבוססת על ניסיוני וניסיון חבריי ללימודים. המספור תואם לשאלות/תשובות שהוצגו בפוסט הראשון: 1. לימודי הסמכה או לעבוד בלי תואר ולהסתמך על ניסיון? - למרות הכוכבית בסוף הפסקה אבקש להתייחס ל- "כלים וידע שישמשו אותנו רבות בהמשך הקריירה", הכוונה במשפט היא כנראה לכסות יריעה גדולה ככל הניתן, אבל חשוב להדגיש כי תואר במדעי המחשב מכין את הסטודנט בראש ובראשונה להיות מדען מחשב ובפרט מועמד לתואר שני, שזה די רחוק ממתכנת ממוצע (אסייג כי בהחלט יש קרבה לאנשי אלגוריתמים, אבל הם לא המקרה המדובר). מבחינה מעשית, קרוב לחצי מהתואר (לפחות באוני' שאני מכיר) נעשה בפקולטה למתמטיקה. ידע תיאורטי חשוב מאוד שעליו מתבסס תחום מדעי המחשב (שהוא סה"כ ענף של המתמטיקה). אך המילה כלים היא מעט גדולה מידי, כי החיסרון הגדול של האוני' הוא דווקא חוסר ההכנה (*) הישירה של סטודנט ליום שאחרי, בעיקר באמצעות מינימום חשיפה לטכנולוגיות חדשות, ולשפות תוכנה עדכניות. - קשה מאוד להתייחס למקרה ה"ממוצע", כלל הנראה עקב מחסור בהגדרה מדויקת (ולא בטוח שניתן לתת כזו בצורה ישירה), אך אינני מסכים עם עניין הדלתות הפתוחות, כי לאחר ניסיון של 3-4 שנים, אל מול בוגר טרי (כלל הנראה עם פחות ניסיון, במקרה הממוצע), בעל הניסיון יוכל להציג הישגים וביצועים משמעותיים יותר. - חברות שמבצעות סינון על פי תנאי קדם של קיום תואר. האם ההשוואה היא בוגר אוני' אל מול אדם בעל 2-4 שנות ניסיון? אם אכן זוהי ההשוואה, מעטים המקומות שאני מכיר (גם ממקור ראשון, וגם מחברים לספסל הלימודים) אשר לא יזמנו את בעל הניסיון. בייחוד כאשר יש "קבלות", לדוגמה קוד פתוח על שמו, פרויקטים שהיה שותף בהם או המערכת שלה היה שותף בעבודתו הקודמת. (*)ההכנה מגיעה ממקום אחר , מכיוון לא צפוי כל כך. במהלך המשימה הראשונה שלי בעבודה התבקשתי לנתח פעולה מסוימת של תוכנה, כהכנה לכתיבת קטע קוד בהמשך. הבהייה בקוד, החקירה ברשת, הרישום והסידור הסכמתי של הדברים דרש ממני לשקידה ארוכה על העניין. הדבר היה דומה בהרבה רבדים לפתרון שאלה בחדו"א לדוגמה, מה שהופך את המילה ישירה במשפט מעל לעקיפה. 2. האם יש הבדל בין האוניברסיטאות? - אוסיף כי מעבר למיקום גאוגרפי, קיים גם הבדל במקום הלימודים של שרשרת הניהול, ובעיקר למקום לימודיו של המעסיק הישיר (ראש צוות, מנהל מחלקת הפיתוח וכו'). במקרים רבים נתקלתי בריבוי עובדים אשר למדו באותו מוסד לימודים, כנראה שילוב של "חבר מביא חבר" עם "חבר מביא חבר יותר צעיר" אשר מתגלגל עם השנים. 3. אתייחס לסעיף הפסיכומטרי ואציין ששום דבר לא יכול להכין אותך לקורסים של האוני', חוץ מהקורסים של האוני'. אך אני לחלוטין מסכים עם כך שלמידה עצמית (ונכונה) מקבילה בחלק מהלמידה למבחנים באוני'. 4. בתור בוגר טרי של שנה א', זוהי שנה אינטנסיבית במיוחד כיוון שיכולות הלמידה והגישה למבחנים של קורסים באוני' הם נמוכות מאוד או כלל לא קיימות אצל הסטודנט הממוצע. ה"ללמוד איך לומדים" תופס במקרה זה משנה חשיבות, וזה המחסום העיקרי עבור רוב האנשים ("רק על עצמי לספר ידעתי..."). בנוסף, קורסי שנה א' (ובחלק מהמקומות גם שנה ב') הם קורסים מסננים, ובהרבה מקרים עם אחוזי נכשלים של למעלה מ-50%. ולכן אני מאוד מתחבר להמלצה על הימנעות מעבודה אם ניתן. אני כן מאמין בלימודים החל משנה ב' אם המערכת מאפשרת זאת, בעיקר כיוון שבאמצע השנה השנייה ולקראת סופה הרבה סטודנטים מחפשים עבודה בתחום, והתחרות עבור כל משרה עולה. זה היה ארוך, מקווה שעוזר/מוסיף/מאיר/מעיר על חלק מן הנאמר בדיון. בברכה, אריאל

אישית, אני חושב שלקחת מסלול כשדעתך עליו היא חיים של אומללות, גם עבור כסף רב, היא לא בחירה טובה. (1)- אף אחד לא מבטיח לך באמת את הכסף הזה, צריך ללמוד, להשקיע וגם להצליח במקצוע. (2)- חיים של אומללות הם חיים עצובים, ואני לא מאמין שצריך לחיות בצורה הזו. מעבר לכך, אין לי הרבה ידע בתחום הפסיכולוגיה, ולכן כל שאוכל להמליץ עליו הוא לנסות לחקור את הנושא כמה שתוכל, קריאה ברשת של חוות דעת של סטודנטים, בוגרים ואנשים שעובדים בתחומים השונים של המקצוע. לדבר עם סטודנטים בהווה (בדגש על אלו שלא מנסים "למכור" לך בימים הפתוחים/הרשמה), לנסות ליצור קשר עם אנשים שעובדים בתחום במקומות שמעניינים אותך (ליצור קשר דרך פורומים יעודיים/חברים ומשפחה שיכולים להכווין אותך לכאלו). במידה וכן יש איזושהי זיקה ועניין בתחום מדעי המחשב, בתור סטודנט למדמ"ח, אציין שהחומר הנלמד בתחילת התואר הוא בעיקר מתמטי (ברוב המוסדות(*)(**) שאני מכיר, כמעט 30-40% מהתואר הם קורסים של הפקולטה למתמטיקה, והשאר הם מדעי המחשב). את רוב הקורסים של המתמטיקה עושים בשנה א', ובאמצעותם מסננים סטודנטים רבים (קרי אחוזי נכשלים בקורס המגיעים גם ל50-60%). אישית, אם לא הייתה לי זיקה לתחום וניסיון כלשהו (בדיקות, כתיבת קוד, יצירת תוכנות וכו') כנראה שהגלולה המרה של קורסים כמו חדו"א/אלגברה וטובים אחרים הייתה מרה מידי. מבחינת פרקטית, כדי לראות אם קיימת אצלך זיקה אמיתית ורצון לשרוד את המתמטיקה כדי ללמוד מדעי המחשב, אני לא מכיר דרך אחרת חוץ מלנסות ללמוד את התחום ולכן הייתי ממליץ ללמוד שפת עילית שתיהיה יחסית קלה לתפיסה (נניח פייתון(***)- פחות ממליץ על code academy ויותר ממליץ על הספר learn python the hard way, אם אתה מעוניין ברמת בסיס, בוודאי שקיימים ספרים רבים וטובים אחרים) ונניח לעשות (לעבור על מצגות ולעשות את הש"ב) בקורס אקדמי כלשהו (בד"כ החומר פתוח לקהל הרחב באתרי הקורס) באותה שפה, או לחלופין לנסות לכתוב פרוייקט קטן/בינוני כלשהו ולראות אם אתה מסתדר עם זה (לא חסר רעיונות לפרוייקטים ברשת). בקשר למתמטיקה, הייתי ממליץ על אלגברה ליניארית 1 של הפתוחה, שהוא קורס בסיס אך יתן אינדיקציה טובה אם אתה מסתדר עם הכיוון המתמטי הנדרש (הוכחות פורמליות, לוגיקה, כמתים וכו'). אפשר לעשות את הקורס לבד (להשאיל את הספרים מספרייה כלשהי) או להירשם ולעשות את הקורס במסגרת רגילה (לפני תחילת הלימודים). *- המוסדות שאני מכיר הן אוניברסיטאות, פחות מכיר את הסילבוס של המכללות, מניח שזה דומה. **- מצטרף להמלצה על אוניברסיטאות בתיעדוף בקבלה לעבודה על פני מכללות, אך מכיוון שאני לומד באונ' וללא ניסיון בהעסקת עובדים בתחום הדעה שלי מבוססת רק על מה שקראתי/שמעתי. ***- קיימות שפות מתאימות רבות, אצלנו (ת"א) התחילו עם זו. מקווה שעוזר.

לא ממליץ לאף אחד להגיע לספרייה של אונ' תל-אביב בתקופת מבחנים, בגדול, גן חיות. אצלנו שקט אפשר למצוא רק בכיתות ריקות משיעורים/מבחנים, שזה נאמר די קשה. מצד שני הספריות עובדות מ-9 בבוקר ועד 11 או 12 בלילה בתקופת מבחנים, כך שמבחינת שעות פעילות קיימת גמישות. תברר אם יש מקומות לימודים שהאגודה מממנת מחוץ לאוניברסיטה, מרכזי לימוד כאלה ואחרים, אצלנו אומנם פתחו כמה אבל עם כל השיווק שעשו, לא ניתן ממש ללמוד.

הייתי סה"כ ב4 טיסות ארוכות (מעל 10 שעות), ממה שאני יכול להוסיף/לחזק את הנאמר: -מומלץ לשבת ליד המעבר אם אתה גבוה (אני 1.84 וכל כסא אחר הרגיש לי צפוץ מידי לברכיים) לפחות ככה רק ברך אחת סובלת. -אישית אני מוריד את הנעליים, מאפסן אותם בתא שמעל, ונכנס למוד כפכפים (לא אצבע), מאוד נוח ומקל מאוד על השינה. -שתייה מקלה על היובש שנוצר בטיסה, לפעמים הייתי מתעורר מהיובש הזה. -לנסות לא לפספס את האוכל, הוא עוזר להירגע. תהנה המון ובהצלחה!

כמו שנאמר Latex זה כלי לכתיבה מתמטית בעורכי טקסט, לא התחברתי לעבודה עימו תוך כדי הרצאה. רוב האנשים שתראה בכיתה, לפחות בשני סמסטרים הראשונים (ממה שאני יכול להעיד) יתחלקו כך: - ידפיסו מחברות משנים קודמות (אם קיימות כאלו) ויסכמו הערות בצדי הדף. - יפתחו את המחברת במחשב הנייד ויכתבו לעצמם הערות בקובץ (בכיסאות סטודנט אין מקום לכתוב גם על דף וגם להיות עם הנייד פתוח). - יסכמו את ההרצאה בכתב/Latex. - לא יכתבו כלל. אישית אני שייך לקבוצה הראשונה, כי כך היה לי הכי נוח. רוב המרצים מלמדים את אותו החומר שנים רבות ולא משנים יותר מידי. מסיבה זו ציינתי כי מחשב נייד הוא כלי עזר הרבה פחות דומיננטי ממה שחושבים. אין לי ניסיון או הכרות עם עבודה רצינית עם מסכי טאצ' במחשבים ניידים, אולם אציין שלא ראיתי שמשתמשים עם עטי מגע בהרצאות יותר מידי.

לפי חברים משנה ב' הדרישות לא עולות, כמובן יש יותר קורסי ליבה של מדמ"ח הקשורים לתכנות, מערכות הפעלה וכו'. ובכל מקרה מחשבים עם המפרט הממוצע שעליהם ננעלת יכולים לעמוד במשימה.

בתור אחד שמסיים שנה א' במדמ"ח (טפו, טפו, טפו) אני יכול להצהיר קבל עם ועדה, שהמחשב הולך להיות שותף מינורי הרבה יותר משאתה חושב. אלא אם אתה מומחה ל-Latex (מאפשר לכתוב נוסחאות בעורך טקסט), החברים הכי טובים יהיו דף ועט, כי לא נוח לכתוב סיגמות ואינטגרלים במחשב נייד. סה"כ בשנה א' יש בערך 2 קורסי תכנות גרידא, וכל מחשב סטנדרטי יצלח את המשימה. מבחינת סדר עדיפות, הייתי ממקם את המשקל וזמן סוללה בטופ ולאחר מכן את המסך, שכן יש עדיפות ל-FHD לכתיבת קוד. אין שום סיבה לקחת I7 וגם לא 16GB זכרון. הייתי מתעקש על משקל של 1.5 קילו מקס' (אל תשכח שבנוסף יש לכל הפחות מטען). מבחינת מעבד, I5 זה די והותר ו-8GB יספיקו לכל הצרכים שיהיו לך מבחינת לימודים. מסך כמו שאמרנו עדיף FHD, וכמובן מט (הכיתות מוארות כראוי בפלורסנטים, ככה שאין סיבה לקחת מסך בהיר במיוחד) אך מסך מבריק משתקף מאוד בסביבה זו. SDD כמובן, אישית אני מסתדר עם 256GB. מבחינת מחשבים מומלצים, מסקר שעשיתי שנה שעברה אני יכול להמליץ, עבור התקציב הזה (ומתיחה קלה כלפי מעלה) הוא Asus UX303 (אם רכישה באילת אפשרית). הייתי בוחן גם את Asus UX305 עם I5. אם בחרת דגם מסויים חשוב לקרא ביקורות באתרים שונים (כיוון שחלק מהביקורות מוטות מראש) ולראות סרטוני ביקרות ו-unboxing כדי לקבל מושג על המחשב הנייד. הסיבות לעשות זאת הן רבות, אך העיקריות מכולן הוא לקבל סדר גודל של זמן סוללה מצופה (הצהרות יצרן רחוקות מתוצאות benchmarks למיניהן), טמפ' בעת עבודה ועומס, בהירות מסך בהשוואה למחשבים אחרים וחוות דעת על מקלדות ומארז. גילוי נאות: אישית רכשתי HP Probook 430 G2, ולמעט המסך המאכזב, הוא עומד בכל הסטנדרטים שדרשתי ממנו במהלך השנה האחרונה.