Gosser1860

רכשתי את האוזניות האלו במחיר דומה בBF, ולדעתי הן שוות כל שקל. משתמש בהן במשך 8-10 שעות עבודה, נוחות מאוד ומרגישות קלילות. סאונד מדהים לדעתי. הסט-אפ שלי הוא חיבור ל-DAC מדגם Fiio K1 ושירים מ-TIDAL (באיכות מוצהרת Hi-Fi). שומע בעיקר רוק ומעט אלקטרוני, לדעתי הבאסים מורגשים מאוד.

יוצא לי לנהוג הרבה בעיר, תעלול כזה באמצע היום באזור מרכזי עוד לא יצא לי לראות.

זה נכון שיש הבדלים גדולים בין שפות תכנות, אבל אם יש לך יסודות טובים (מונחה עצמים וכו'), השפה עצמה פחות קריטית. ונניח כי תתחיל ללמוד איזו שפת תכנות בשבועיים, בהינתן שלא תזדקק לה סמסטר הבא ולא תשתמש בה באופן כזה או אחר, הסיכויים שתזכור את הסינטקס והעקרונות שלה לאורך זמן לא גבוהים. לכן, אני לא באמת יכול להמליץ לך לעשות משהו כזה. אבל אם אני לא טועה בבן גוריון לומדים JAVA בסמסטר הראשון, למה לא לעשות איזה פרויקט קליל עם חבר (או לבד) בשבועיים האלה?

מסכים לחלוטין בנוגע לחלק האחרון, גם בהשוואה לMIT ועוד מקום מכובד שאני לא זוכר במספר מקצועות (ליניארית, חדו"א וגם קורסי יסוד במדמ"ח) בנוגע לבוגר מכללת "שקר כלשהו" זה אולי תקף, אך דיברנו על אונ' חיפה- ולמיטב ידיעתי היא עדיין לא מכללת "שקר כלשהו". לדעתי, שנה אחרונה זה לא באמת מספיק (כלומר סה"כ כ8-6 חודשי עבודה רצופים) כדי ליצור את היתרון הנדרש. אני מכיר רק בחור אחד שהתחיל לעבוד בסמסטר ב' שנה א', אך הוא יוצא דופן ביכולותיו. אלו שהתחילו לעבוד היו מסוף שנה א' ועד עכשיו (סמ' ג'). במקומך? בעיקר נח מפתח מוצלח פחות שעבד בתור סטודנט (על פי ההגדרה שנכתבה אי שם בתחילת הדיון), לעניות דעתי, מקבל יתרון כלשהו עד לראיון בהינתן מדדים רלוונטיים דומים אחרים (מוסד לימודי, ממוצע וכו'). סטטוס מצטיין מוענק (אצלנו) לממוצעים גבוהים מ-90, והרוב המוחלט לא נמצא שם או באזור החיוג הזה. ולכן זה לא באמת שחור או לבן כפי שניתן להסיק מהכתוב. "אם לא חייב את הכסף, עדיף להתרכז בלימודים", מאז שהתחלתי לעבוד הלימודים הפכו מרוכזים יותר (הגעה מרובה יותר לשעות קבלה, קריאת הספרים שעליהם מתבסס הקורס), ופחות בזבוז זמן על דברים שוליים (כמו הרצאות לא ברורות). בהתחלה ציינת שזה לא באמת יתרון. ועכשיו זה יתרון שולי אך רק "אולי". נסכים שלא להסכים

נאלץ להסכים עם מה שכתבת. באונ' מתעמקים בתיאוריה הרבה מעבר לרוב צרכי התעשייה (שאני וחבריי נתקלנו) ומזניחים בעקבות כך הרבה מהפרקטיקה (אפשר לראות זאת לדוגמא מרשימת הקורסים והסילבוס של כל קורס). למיטב ניסיוני וידיעתי, בפקולטה למת' המושג פקטור לא קיים. בפקולטה למדמ"ח חלק מהמבחנים בנויים כך שכוללים בתוכם פקטור של לכל היותר 10 נקודות (ובקורסים אלו הממוצע נמוך גם ככה). לא יודע אם זה אותו הדבר בכל הפקולטות בין האונ', או איפה יותר קשה. זה סובייקטיבי מאוד ולכל אחד כמובן זה נראה אחרת. יש בכלל מדד נורמלי לבדוק דבר כזה?

למזלי לא יצא לי להיתקל במרצה כזה. אם כבר הם לא יודעים ללמד, לפחות שידעו לענות על השאלות הנשאלות ולהוכיח טענות. @dorsht רוצה לחזק את הנאמר. אצלנו חוויתי רק את מה שתואר בתור סגל המחקר (מרצים ומתרגלים). המנעד של חוסר יכולת ללמד של מרצה כלשהו היה רחב מאוד. אך כמעט כולם ידעו ושלטו בחומר בצורה טובה. הרבה פעמים אי אפשר להבין מה קורה בהרצאה, אבל יש את כל הפתרונות שצוינו וכך בגדול לומדים. אין ספק שהלמידה העצמית היא הגדולה ביותר. עצוב, אבל אני מאמין שזה המצב כבר הרבה זמן. אני מניח שזה נובע מהעובדה שהמרצים מקבלים את עניין ההוראה כמטלה לכל דבר שצריך לסיים איתה כמה שיותר מהר כדי לחזור למחקר שלהם. חייב לציין עוד שרוב שיעורי הבית אצלנו נבדקו בצורה טובה (כנראה הצליחו להשיג בודקים נורמליים) כך שאם חיפפת היה מסמן איך וכמה טעית.

מעט לא מסכים עם מה שאתה כותב, כי בהינתן היקף עבודה מלא (נניח בחופשת סמסטר) אם במשרת סטודנט בה אתה נמצא לא קיבלת במהלך 3 חודשים מטלה משמעותית ורחבה, כנראה שאתה לא במקום הנכון. ברור כי בהיקף עבודה חלקי לא תקבל לפתח מערכת מ-0 (כי הפיתוח יסתיים אחרי שתקבל את התואר) אבל זה לא מונע לבצע פיתוח תוכנה (פיצ'רים בסדר גודל כלשהו, תיקוני באגים וכו' וכו') במהלך הסמסטר. בנוסף, אם החברה לא משקיעה בסטודנטים שלה- במי היא כן תשקיע? הטיעון כמובן בא להדגיש כי יש משמעות למשרת סטודנט, אך לניסיון זה משקל מסוים ולא אינסופי. כמובן שניתן לתת דוגמאות לכאן ולכאן, אך בסופו של דבר, אני לא מסכים עם הקביעה כי ניסיון זה שווה "כמעט כלום". כמובן שלא דיברתי על הדוגמה שנתת, אלא באופן כללי. ואם הגיע הבחור לראיון (אני מניח שלא התחילו לחפש אם הממליץ הוא הדוד) מה זה משנה? (בהנחה והוא לא שיקר, ובהנחה והוא הבריק בראיון שהועבר) כשאתה כותב רוב המקומות, למה אתה מתכוון? ברור לי שיש הבדל בין מוסדות הלימוד בעת הסינון של הקו"ח, אך לתת משקל אפסי למשרת סטודנט זה די מצחיק. זאת אני כותב מניסיון חבריי שעבדו, חיפשו עבודה אחרת והיה להם קל בהרבה באיטרציה השנייה, בעיקר בעקבות הניסיון שצברו.

"ניסיון עבודה במשרת סטודנט - לא שווה כמעט כלום"- אני רואה פה בגדול שתי אופציות, או שההגדרה שלך למשרת סטודנט שונה משלי, או שנתקלת במשרות סטודנט לא רלוונטיות. משרת סטודנט למדמ"ח הינה, על פי ההגדרה שאני מכיר, משרת פיתוח תוכנה במשרה חלקית (בד"כ 50% ממשרה מלאה) בתקופת הלימודים ומשרה מלאה בחופשות סמסטר, קרי 6-8 חודשי עבודה מלאים בשנה קלנדרית של פיתוח תוכנה. איך זה שווה כמעט כלום? שאלה תאורטית בלבד, בהינתן שני מועמדים בעלי אותו הממוצע, נניח עד כדי הפרש של 5 נקודות, האחד ללא ניסיון כלל והשני עם שנה וחצי ניסיון של משרת סטודנט- האם הסיכוי של הבחור הראשון לקבל את הראיון גבוה יותר? סיכויים שווים? או אולי להיפך? בנוגע לשורה האחרונה- מקום עבודה שעסוק, בעת תהליך הגיוס, בתיוג מקום העבודה הקודם של המרואיין אם הוא קיקיוני, לא נשמע כמו אחלה מקום לעבוד בו. יש הרבה סטארטאפים שלא שומעים עליהם אך מפתחים מוצרים מאוד מורכבים. מעניין שטענת שהתגובה של לוציפר לא מדוייקת בעוד ששלך לוקה באותו חסר, בעיקר העניין עם הבוגר מאונ' נחשבת (ואם שניהם יעבדו בשכר מינימום?)

אני סטודנט שנה ב' למדמ"ח באת"א, ואנסה לענות על השאלות, מתנצל מראש על האורך: - מוסד נחשב: קשה לשים על זה את האצבע, וכל מעסיק ובעיקר ה-HR מסננים בצורה שונה אך האונ' הנחשבות למקצוע זה הם: טכניון, העברית, ת"א ובן גוריון (לאו דווקא לפי סדר כלשהו). לפי הידוע לי השם של אונ' חיפה הוא פחות במעט, אך זוהי אונ' ולכן התכנית שם חייבת לעמוד בסטנדרטים מסוימים וכן מהווה מקום מחקר. הייתי מנסה להשיג עוד דעות של בוגרים וסטודנטים ולהבין מהם את הלך הרוחות. עוד כמה מילים על צמד המילים "מוסד נחשב", יש הרבה מדדים ורובם מדברים על איכויות המחקר של הפקולטות. את הסטודנט הממוצע שמגיע במטרה לרכוש מקצוע זה לא באמת מעניין. אך פה אחת הבעיות הגדולות בהבנה של מהי מטרת העל של האונ', וזה לאו דווקא לייצר מתכנתים\אנשי הייטק אלא בעיקר להכשיר מדעני מחשב. כן, מושג לא כל כך ברור אבל זה בגדול. אפשר לראות את זה על ידי הניסיון להקנות כלים מתמטיים רחבים ככל הניתן (כ-46 נקודות זכות מתוך כלל התואר בת"א) וממשיך בהוכחות מפרכות גם במקצועות השייכים לפקולטת מדמ"ח. מספר קורסי התכנות לא גדול מאוד, ולכן ניסיון תעסוקתי חשוב, אך יש עוד דרכים להשיג ניסיון רלוונטי בתחום. * חשיבות מוסד הלימודים (וגם הממוצע) לאחר קבלת ניסיון לחלוטין פוחתים ומה שמעניין הוא מה תאכלס אתה יודע (היה על זה שרשור שפתח oryo לפני כמה זמן). - לסיים תוך 3 שנים: ובכן התכניות המומלצות שאני מכיר, בפרט זו בת"א- עמוסה למדי ורק 30% מסיימים תוך 3 שנים. החלק הארי מסיים במהלך השנה הרביעית. עבור הרבה, התואר הזה הוא בעיקר מרתון. צריך הרבה סבלנות וסיבולת כדי לשרוד את המסלול הזה. תלך על זה רק אם אתה מרגיש שזה מה שאתה רוצה לעשות. בדבר קורסים עם ממוצעים מצחיקים והתפלגויות ציונים מצחיקות עוד יותר, שלא יפחיד אותך. הרבה מרצים כאשר בונים מבחן לא באמת יודעים מה קשה ומה קל לסטודנטים, לפעמים יש דרישה להעלות את הרמה במבחן ופעמים רבות מדובר פשוט בקורס מסנן. כדי לחוש את הרמה הנדרשת, לפחות בתחום המת' הייתי ממליץ לנסות לעשות את הקורס ליניארית 1 של הפתוחה (אפשר גם עצמאית, הספרים מספקים את כל התיאוריה ותרגולים יש בלי סוף ברשת). - אפיקי מעבר, לא מאמין בהם. כדי לעבור בדרך כלל דורשים ממוצע גבוה בצורה חריגה לשנה א' וגם אז מעברים אותך ייסורים כלשהם בעת הקבלה לפקולטה הרצויה. קל (הרבה, הרבה) יותר לשפר ציון פסיכו' מאשר להוציא ממוצע כזה. כדי לקבל סדרי גודל ממליץ לך להתבונן על התפלגויות ציונים במקצועות המרכזיים שמרכיבים את שנה א' במכונות בטכניון או מדמ"ח בפתוחה ולהבין את המצב. מעט מאוד מצליחים בעניין הזה. - ניסיון בתפקיד ניהולי של פרויקט תוכנה בצבא: ללא הכשרה מתאימה בתחום התוכנה (קורס תכנות, OTJ כלשהו), לאו דווקא יועיל לך יותר מאשר תואר במדמ"ח בקבלת תפקיד בפיתוח. אם ניהול מסוג זה מעניין אותך, לדעתי תואר במדמ"ח הוא לא תחליף לניסיון מסוג זה ולא הרבה מקבלים הזדמנות לנהל פרויקט תוכנה. השאלה היא איזה ניסיון בדיוק אתה מקבל. במקומך, הייתי מנסה לברר איזה סוג של ניסיון קיבל הבחור לפנייך ומה אופי הפיתוחח בצוות\מחלקה, ועל פי זה מבצע את ההחלטה אם זה רלוונטי, שים לב שיש הבדל מהותי אם אותו אחד התחיל את שירותו הצבאי בפיתוח. בנוגע לשילובב עם הלימודים בפתוחה- עניתי סעיף מעל. לסיכום, כנראה שלא הייתי בוחר אף אחד מהאפשרויות שהעלת עבור השאיפה לעסוק בפיתוח תוכנה בעתיד. לא הייתי עושה אפיק מעבר בעיקר בגלל הסיכון והקושי הגדול כדי להוציא את הממוצעים הנדרשים. במקום, הייתי משפר פסיכומטרי והולך ללמוד בפקולטה שאני מעוניין בה. פסיכומטרי חוזר לא צריך לערער את המוטיבציה שהרי קורסים חוזרים באונ' הוא ביטוי שגור מאוד . בהצלחה! אריאל

ידעו לנגן החברים-

בוודאי, ותאמין או לא בדיוק חיפשתי את הסרטון אחרי שהגבתי: דקה 01:43, "כן הלכתי לישון. אני במצבי לחץ כאלה, אין לי מה לעשות, הולך לישון" כל מה שהמתמודדים מולו צריכים לעשות כדי לנצח זה להפוך את זה לסטיקר.

@יבגניפ למרות שזו סטייה קלה מהנושא- לא רק במנהיג לא מתנשא. אלא מנהיג, נקודה. בהינתן ההיסטוריה הקצרה של נניח 20 ומשהו שנה, היו 4 ראשי ממשלה לא מהליכוד, בפרט 3 מהעבודה. אותם אנשים שאתה מתייחס אליהם כחסרי השכלה ועניים אולי ימשיכו להצביע ימין- וגם את חלקם אפשר להניע להצביע אחרת הם הרי לא נולדו מצביעי ימין, אך זה לא אומר שאי אפשר לנצח בבחירות (ע"ע שורה מעל). ההתנשאות של השמאל זה לדעתי יותר מהפירוש המילולי של הביטוי, זה הריחוק so called שמנהיגיו מציגים עוד בהיותם אופוזיציה (אם אפשר לקרוא להם כך). לא צריך לפתור שום דבר, כמאמר החבר RK, צריך לנצח בבחירות. ולא בטוח שצריך יאיר לפיד שכזה ולשנות אידאולוגיה, אבל צריך מישהו קצת יותר רציני מ"אני הולך לישון במצבי לחץ". @sronis & @חן ג. אולי הוא לא נכנס לעובי הקורה, ואולי הנושא הפלסטיני לא בראש סדר העדיפויות, אך ההתנהלות הנוכחית של הממשל האמריקאי יכולה לעזור לישראל ליצור מספיק לחץ כדי להביא את הצד השני לשולחן משא ומתן כלשהו (גם אם הוא רחוק מעיני התקשורת). או לחלופין, להמשיך במדיניות הקיימת ולא לעשות כלום.

@sronis התקשורת בכללותה אולי איננה שקרנית, אך בהחלט מידי פעם ופעם משקרת (במידה ובעצימות משתנה), לא שזה גורר "פייק ניוז". אבל זה בהחלט מבדר לראות את מסיבות העיתונאים השונות של טראמפ (בלי עריכה ובלי הערות של אף קומיקאי, פשוט לראות מההתחלה ועד הסוף). @shugiflex שום דבר לא דמוקרטי יותר בתקשורת מבוססת מדיה חברתית. פשוט כי מדיה חברתית נשלטת ומנוהלת על ידי קבוצה קטנה ובעלת יכולת להטות ולהשפיע בצורה ישירה על מה שאתה קורא/רואה. לפחות בחירת איזה עיתון (מהקיימים) לקרוא תלויה בי, לעומת זאת פיד בפייסבוק הרבה יותר קשה לשנות עצמאית (אפשר, כמובן, לעשות מניפולציות). @יבגניפ מסכים, אף אחד לא רוצה לראות איזון אמתי. כי איזון כזה הוא מאוד מכוער ולא "נעים" לקריאה. אם היו קובעים מיהם אינטלקטואלים אמתיים לא היה צריך להפריד לשמאל וימין

[1] אוקיי מקבל. אם כי הדוגמה (אשר שונה מהותית ממה שעבר על הערבים בעת המלחמה אך מתקשרת לעניין האחריות של כל דור) שנתת מתקשרת היטב עם סעיף [2]. [2] כפי שלא ניתן, לדעתי, לפצות אדם על כך שמשפחתו הושמדה, הגרמנים ניסו ומנסים לפצות באמצעים כספיים את ניצולי השואה. האם לדעתך פיצוי כספי הוא רלוונטי לדיון הנוכחי (אם כי לדעתך אנחנו עדיין לא "שם")? אם כן, איך ניתן לכמת דבר כזה? כמובן שחשוב להדגיש כי בשיח הנוכחי כל דבר מתחת לרף של חזרה לכפריהם המקוריים לא מתקבל. לא יודע בנוגע להגדרה של "תרגיל מסריח" (אולי לא הבנתי בדיוק למה הכוונה), אך לפנות אנשים ממקום בו גרו במשך 20 שנה זה לא קל לאף אחד. כמובן שלמדינה יש אחריות לכך, אם כי בעיקר לאנשים עצמם. [3] בני אדם קידשו את המוות על הרבה פחות מאדמה כזו או אחרת. השאלה אם יש יותר מאשר אדמה, עבור כלל האוכלוסייה, בהיאחזות בשטח זה (לא מדבר על מאחז כזה או אחר, אלא באופן כללי). האם לשיטתך אין איזשהו אספקט של ביטחון בהישארותנו שם? איך יוצרים תנאים להיפרדות ללא אמון בין הישויות? האם נידונו למהלך חד-צדדי? אני מאמין שתצליח לישון יותר טוב בלילה עם הנעשה בהינתן היפרדות שכזו, השאלה היא האם אלו שיהיו "על הגדר" יצליחו לישון יותר\פחות טוב? גם זה סוג של השתקת המוסר הפנימי, כלומר "טוב, נפרדנו, עשינו את הדבר הנכון" ומנגד, בהינתן העוינות הקיימת של האוכלוסייה, אותו חייל\איש ביטחון\שומר בקניון ישן בפחות ביטחון. לפעמים אני חושב שאי עשיית מהלך כלשהו (ביבי סטייל) שומרת על המצב צבירה באופן נשלט. אני בטוח שזה לא נעים לשני הצדדים, אך האם האלטרנטיבה (מהלך כזה או אחר) עדיפה?

קראתי את השרשור מההתחלה ועד הסוף, והאמת? מעט התאכזבתי. ובהשראת נושא הבדיחה- כמו לקמפל הרבה קוד, להגיע לאחוז ה-99% ואז לגלות שנפלת על ';' חסר באיזו שורה נידחת.

פיג'ו 208 GTI חדשה ולבנה עם מדבקת הפורום בשד' רוקח היום ב-12:30 בערך. הרכב נראה מצוחצח, לא הספקתי לצלם :'(. פעם ראשונה שראיתי כזו, ועוד של חבר פורום

אם פוליטיקאים היו צריכים להתבייש כאשר הם משקרים לציבור, הם לא היו נשארים פוליטיקאים. נכון, יש רמות שונות של תדירות וגודל השקרים, אבל שקר הוא שקר, לא? נניח, לכאורה כן?, כי הוא משקר הרבה יותר מהממוצע. השאלה היא, בהנחה וכל הפוליטיקאים משקרים כך או אחרת (ישירות או רק בוועדות ודיונים פנימיים), האם הנושאים בהם הוא משקר הם מזעריים או בעלי השלכות ביטחוניות/כלכליות וכו' על האוכלוסייה? הוא נבחר, בין היתר, בדיוק בגלל מה שתיארת כחיסרון: "... צופה ממך לסוג של אצילות או "נשיאותיות" כדי שלא תהפוך לדמות נלעגת בעיני הציבור". אין שום סיבה לא להמשיך את המומנטום. - בהנחה ולא היו 100% אחוזי הצבעה, זה לא בדיוק חצי מדינה. אני מניח שהרבה פחות. הנשיא של כולם זה אחלה סלוגן, אבל צריך להישאר נאמן לאלו שהעלו אותך על כס המלכות. - אני לא יודע להגיד שום דבר על תת ההכרה של התומכים בו לדעתי, לטראמפ יש סמכות. ואני חושב שזה נחמד מאוד שעברו מדיבורים למעשים (או כהגדרתך "איומים למעשים") יחסית מהר מסיום הקמפיין. בגדול, ולעניות דעתי, אף מנהיג לא מבצע כל החלטה 100% נטולת שיקולים חיצוניים ו-רק- על דעת עצמו. כלומר, מה שאני מנסה להגיד זה שהוא מוקף יועצים, משרדים מקצועיים (צריך לקוות), וההחלטות נעשות לאחר תהליך כלשהו, בפרט החלטות קשות.

אהלן, מחפש טלפון נייד לסבתי, בתקציב של עד 700 שקל (אלא אם יש סיבה לשלם יותר). בעיקר הדרישות הן מסך טאצ' נוח (היא בעשור השמיני לחייה), רמקול (פנימי וחיצוני) טוב (לפעמים אינה שומעת את הצלצול). שאר הדרישות הטכנולוגיות הן מאוד מצומצמות. מעבר לגלישה באינטרנט ושיחות טלפון לא צפוי שימוש נוסף. מכיוון שהמכשיר הנוכחי (גלקסי S3) אבד, הקניה תתבצע בארץ עקב דחיפות העניין. תודה לעוזרים.

תודה על התשובה המפורטת. בהינתן ההנהגה הפלסטינית הנוכחית (וזו שהייתה במהלך העשורים האחרונים) האם לא נכון לקרוא לאחת הסיבות ברצון של מדינת ישראל לשלוט צבאית באזור היא 'צרכים ביטחוניים'? שהרי המציאות הוכיחה שללא "אמא ואבא" מאוד קשה לשכנינו המיידים להתגבש לכדי ישות עם אחריות מסוימת (קרי עזה). שאלת המשך- האם לדעתך ישראל צריכה להיות הילד ה"בוגר" ולעזור להם? בנוסף, אני לא חושב שאפשר לנתק את את ההצעות (אשר הוצעו על ידי הצד הישראלי) מן הפתרונות. כלומר אפשר, אך רק באופן תאורטי, שהרי המציאות מראה אחרת. 1) הבעיה עם אי מעבר של גבול מוסרי כוללני שכזה היא בדיוק אותה בעיה "מוסרית" אשר אתה מציג לנטקו. כלומר, לא ניתן, לדעתי לפחות, לבצע הפרדה מלאכותית בין העוול שנעשה אז לבין העוול שנעשה כיום. כמובן שהמצב העדיף הוא לא לעשות עוול בכלל, אבל כולנו יודעים שבני האדם מוכשרים מאוד בגרימת נזק לבני אדם אחרים. 2) הטעון המוסרי והדמגוגי הזה הוא אכן בעייתי, אך אם תשים לב, ניתן לראות כי השיח הפלסטיני (לפחות זה שאני מכיר) לחלוטין מדבר על זכות השיבה כזכות בסיסית בכל דיון בכיוון משא ומתן כזה או אחר. כלומר, כפי שכתבת, נעשה עוול אשר לא ניתן עד בלתי אפשרי לגשר. ואם לנסות לגשר- כיצד? נחזיר את השטחים הללו? נפצה בכסף את צאצאיהם של אלו שגורשו/ברחו/נמלטו/סולקו (לבחירתך)? 3) אשמח אם תוכל להרחיב. לעניות דעתי אף ישות מדינית לא תסכים לנוכחות צבאית של מדינה אחרת בה. המילה "משאירים" מרמזת כיאילו אנחנו נמשיך להיות "בעלים" של השטח או בעלי איזו ריבונות. בפרט זה לא יכול להתקיים עם הרצון להיפרד מהם. איך אני רואה את זה? או להיות אמיצים מספיק להיפרד מהם לחלוטין ואז להתמודד, בהינתן המצב, עם מלחמות/מבצעים או להפסיק את הפארסה הנוכחית (אפשרות ג'- לא לעשות יותר מידי ולחכות). לסיכום, אני מאוד מתחבר למה שאחת הכותבים (אינני זוכר את שמו) אשר כתב, אאל"ט, כי גם ההצעה הכי טובה שמנהיג ישראלי יכול להציע ולהישאר בשלטון לא יכולה להתכנס (ללא תמריצים מבחוץ) להצעה המינימלית שיכול להסכים לה מנהיג פלסטיני ולהישאר גם הוא בשלטון.

האם, לדעתך, ה"משהו חרא לפני 70 שנה" היה מוצדק? בהינתן שהתשובה השלילית- מהי אם כן, הלגיטימציה להתיישבות היהודים באופן כללי (לדעתך כמובן) באזור הנ"ל? אם התשובה היא חיובית- מי קבע את תחומי הזמן בהם משהו מפסיק להיות "חרא"? * אני בכוונה מרדד את זה, כי כמובן אי אפשר לתרץ אף פעם עוול כמו זה שנעשה (או שכן?) יש פה, כך אני רואה זאת, עוול עבור שני הצדדים במהלך השנים הרבות כאן. איך פותרים אותו? מסכים בגדול. הבעיה היא האנטישמיות שהתפתחה וממשיכה לחיות, ברמות משתנות, באזורים לא זניחים ברחבי העולם. כל עוד האנטישמיות ממשיכה להתקיים ברבדיה השונים, אני מנחש כי "מרכיב יסוד" זה ימשיך להתקיים גם כן. העובדה היא שממשיכים (גם אם לא מלידה) לשנוא יהודים באופן כללי.

מישהו יודע משהו על מטאליקה בקיץ הקרוב או שזו הייתה סתם הנפצה? מאז הכתבות באתרים השונים, כלום לא השתנה.

מה שהבחור מעל אמר. אבקות הן לא קסם (אפילו לא תחליף, בקושי תוסף). ביצים/חזה עוף/טונה/בשר בקר וכו' עדיפים על האבקות האלו. במקום להכניס לגוף סוכר (גיינר) אפשר לצרוך מזונות עתירי פחמימה. מה גם, שאישית לא נתקלתי בבעיה באכילת 200 גר' חלבון ביום ממזון מוצק, ואני מניח שאפשר עם קצת מאמץ להכניס יותר

מדוע הסקת כי בהינתן שליטה ישראלית בשטח, ישות מדינית הייתה מחמשת ארגון גרילה אנטי ישראלי על מנת לגרש את הכובשים? האם אין אפשרויות אחרות? שהרי אמרנו כי העולם מעט יותר מורכב מגישה "בינארית" (אותה שללת ואז הצגת בשאלה העוקבת). אני סבור כי הימצאותם של ישראליים (בבגדים אזרחיים) בלב ערים בסוריה לא הייתה מתקבלת באהדה גדולה. למען הסר ספק, אני מעדיף את המתכונת הנוכחית של "שלום" מאשר המצב הנתון בצפון (חיזבאללה וכו'), אך זה לא פוטר את ההנהגה שלנו לייחל, להתאמץ ואולי להגיע להסדרים כלשהם על מנת לשפר את ה"השלום". תיאום ביטחוני זה נהדר, אבל אפשר יותר טוב. (אני יודע, תמים שכמותי )

רק כדי לדייק אי אפשר לפטור את הפערים הגדולים בין מקרי הרצח באמצעות "הבדלים טכנולוגיים", זה הרי הרבה יותר מזה. בהינתן ההנחה כי יש דרגות לרצח, הדרך והשיטה בה נרצחו היהודים בשואה שונה, בצורה מובהקת יש לציין, מאשר המקרים שהזכרת. לא בכדי, לצערנו, השואה היא מאורע מיוחד מבחינת האמצעים שננקטו על מנת לבצע רצח עם (מיון, בחירה, שינוע, שיטת הרצח וכו'). אני מניח כי השמדת שבטים (כהכללה לכל קבוצת בני אדם בעלת מכנה משותף) היא לא המצאה של הנאצים- היישום אולם, הוא לחלוטין שונה ממקרי רצח אחרים. עם זאת וכמו שאמרתי מקום, השמדה של כל אוכלוסיה צריכה להפריע לכל בר-דעת.

אתייחס רק לזה. מעט צורם מה שכתבת, ואני אסביר. זה לא שאסור להשוות את השואה לרצח של עמים אחרים, אלא שההשוואה (בהינתן תקופה היסטורית מוגדרת- נניח ב150 שנה האחרונות) בעיקר מראה על זילות השואה. כל עוד (ואני באמת מקווה שלא יחזור על עצמו בשנית) לא בוצע רצח שיטתי, עם תורה סדורה כיצד למיין, לשנע ולרצוח מליוני בני אדם בעלי שיוך כלשהו (במקרה הזה דת) ההשוואה פוגעת במובהקות ובשפל האנושי הגדול אליו הגיעו (במקרה הזה יותר מלאום אחד) בני האדם. אני מניח שהחרבת ערים שלמות בכל מקום היא מזעזעת, למעט מקרים מסוימים של יחסי איבה- ולא רק- עבור הרבה מאוד אנשים. בנוגע לטראמפ- הסיבה, לדעתי, לא מצטמצמת לבנייה בהתנחלויות, אלא בין היתר ביחסים חמים יותר בין המדינות, בעיקר בין ראשיהן. יש פער גדול בין "לרצות לברוח מפה" לבין נקיטת פעולה אקטיבית והרסנית כנגד המדינה אליה היגרת, בין היתר על ידי ביצוע פעולות טרור. אני לא מצדיק אי הטמעה וחוסר עזרה למהגרים להשתלב החברה. אך אני מסרב להפוך את היוצרות והאחריות בגדול נשארת על המהגר (שים לב, אני לא מדבר על פליטים המהגרים מאזורי מלחמה וכו', אם כי זו עדיין לא סיבה לגיטימית לפנות לאלימות). בכל אופן, ברור כי עבור מהגרים ו/או פליטים המגיעים מאזורים בהם לא היה שלטון מרכזי, ללא מערכות חוקים וסדר יש לבצע סדנאות הסברה בטרם מיישבים אותם באזור כלשהו ומפסיקים את תהליך הקליטה. אך עם כל הכבוד, כאדם נורמטיבי (עם סט כלים מוסרי כלשהו) אין תירוץ לצאת ולפגע באחרים רק כי "מגיע לי" וגילית שזו לא ארץ "זבת חלב ודבש". הנשיא השחור הראשון נבחר רק לאחר תקופה בה היה שיווין זכויות חלקי עד מלא בין השחורים ללבנים. אם כך, האם ניתן להסיק כי בחירתם של מוסלמים (דור א', ב' וכו') לתפקידים רמי דרגה היא הוכחה לשילוב חלק מהם בחברה? אני מאמין שכן.