Gosser1860

אני לא ברמן, ולא מתיימר להיות אחד כזה. אבל מוחיטו בשיא הקיץ מעלה חיוך לכל מי שאני מגיש אותו. קושי- קל להכנה. מרכיבים: רום, נענע, לימון, סוכר חום, ספרייט(אני אישית אוהב אותו מתוק, בד"כ מכינים אותו עם סודה) יש עוד כמה מרכיבים "רשמיים" אבל זה יותר מידי בשבילי גם ככה. מערבבים/מועכים את הנענע, רום וסוכר חום ביחד עם כל כלי לא שביר שיש לכם. מעבירים לכוס גבוהה("היי בול") מוסיפים קרח עד לכמעט סוף הכוס, מוזגים ספרייט ומעל חתיכת לימון. מבחינת כמות הרום, תלוי, כי איך שאני מכין את זה יכול לצאת מתוק מידי לחלק מהאנשים- סוג של ניסוי ותהייה. *יש לי בארון גם וויסיקי, יש גם וודקה(רוסי אשכנזי, מה לעשות) ותמיד יש שישיית בירות במקרר- זה אומר שאסור לשתות מידי פעם משקה "של בחורות"? אריאל.

את העולם אי אפשר לתקן, ועדיף גם לא לנסות. הכל נובע עוד מהחינוך, עוד מהגיל הרך- ואם כך האבא מחנך את ילדו, להכות את אשתו בחוף, אז הילד מתחנך בצורה הזו. אישית, אני מחכה לרגע שאוכל ללמוד מעט הגנה עצמית- קרב מגע. כדי שברגע שאני אזהה שחיי או חיי משפחתי/חבריי/חברתי יהיו בסכנה אוכל לנסות לתפעל את המקרה בצורה שתמנע בזבוז חיי אדם. אתה אולי יודע/לומד אומנות לחימה כזו או אחרת. אתה אולי אפילו נחשב אכזרי, מושג נורא סובייקטיבי, מבחינת היכולות שלך. אבל אל תשכח שסכין/אקדח במקום הלא נכון, וכל היכולת שלך הולכת לטמיון. כל אחד יודע, אם אתה לא יודע ללכת מכות- תלמד לרוץ. גבר, פחדן חי שווה, לדעתי, יותר מגיבור 6 מטר מתחת לאדמה. מישהו כתב את כל זה בצורה הרבה, הרבה יותר פשוטה: שחרר, תקדם הלאה. אריאל.

אני רואה שיש כאן כמה שמבינים עניין בנושא הכושר, והייתי רוצה התייעצות. כרגע אני נמצא בצבא במקצוע שלא דורש כושר למעט ישיבה ברוב הזמן, ועל כן הייתי רוצה לחזור לכושר(הייתי בחדר כושר לפני שנתיים ורצתי בהתמדה 6 ק"מ 3-4 פעמים בשבוע-התמדתי בזה במשך שנה, אבל התוצאות לא היו מספקות) רוב האנשים שמסתכלים עלי חושבים שיש לי "מסה" רצינית(אני 1.85 מ' ושוקל 83 ק"ג) ובעקבות העבודה במלצרות בשנתיים האחרונות הכתפיים שלי התרחבו קצת, אבל זה ממש לא מספיק לי מבחינת כושר. אני מחפש תוכנית שתוסיף לי מסה, ואז לחטב אותה ולפתח סיבולת על ידי ריצה(תחום הספורט המועדף עלי). הסיבולת הנוכחית שלי היא יחסית בזבל, 2000 מטר אני רץ ב10 דקות אם אני ממש מתאמץ. ומבחינת שרירים, אני לא עובד עליהם יותר מידי כבר מעל לשנה. אני יודע שיש חדר כושר בבסיס, אבל כרגע אין לי גישה אליו(קורסיסט) וגם אין הרשאה לרוץ במהלך זמני הפנוי, קורסיסט כבר אמרתי? ככה שאני מחפש תוכנית שאוכל להפיח חיים ברגע שאסיים את הקורס ואוכל לרוץ וללכת לחדר כושר לאחר שעות החפיפה. אין מה לי להוסיף על התזונה שלי יותר מידי- תזונה צבאית, אך אני מפקיד על שתיית מים ולא שתייה ממותקת. אני לא מכיר שיטה ספציפית להגדרת כמות הבשר-פחמימות(אורז,תפו"א)-ירקות ופירות שאני אוכל, אבל מדובר בערך בכל אחד מהם מהווה 1/3 כאשר אני נוטה לאכול יותר ירקות ופירות. מי שיכול לתת כל טיפ/סוג של תוכנית/ מסקנה/הערה/הארה יתקבל בברכה. *אני יודע שאף אחד הוא לא תזונאי/מאמן אישי שחייב לי דבר מה/עובד עבורי בעבור שכר. **סלחו על ה"חפירה", ראיתי שיש כאלה שיש להם ידע רב משלי בנושא ואני מחפש דרך לשפר את הכושר הגופני שלי. ערב טוב, אריאל.

בעיניי מאזדה MX-5 היא חלום "בר-השגה", לצעיר כמוני שחובב הגה ומעדיף פניות מאשר 0-100. יש אחת שחורה, יחסית חדשה, בשכונה שלי וכל פעם שאני רואה אותה זזה אני רק מחכה לרגע שתיהיה אחת ברשותי. אחרי שאני קורא פוסטים כאלה, אני רק מקבל עוד חיזוקים לרכוש כזו כשיהיה לי את הממון. סה"כ ניתן לרכוש כזו בסכום סביר אם לבחור אחת עם כמה שנים מאחוריה. וגם כחדשה, 200 אלף לרכב עם הנעה אחורית, גג נפתח נשמע כמו דיל הגיוני. שאלה כללית למבינים: האם מדובר ברכב שדורש הכשרה נוספת אם הנהג מגיע מרקע של משפחתומטית רגילה? אריאל.

רגע, התחלנו גם לפרט על תוכלת הארנקים?? אף אחד לא אוהב לקבל הפתעות בדמות הריון לא מתוכנן.

אם אתה מתכוון לארנק שלי, הוא נקנה בהזמנות עם חבר בעסקה זולה. בנוגע לסמלה של החברה שמתיימרת להיות "סחבקית" הארנק דווקא, לדעתי, סולידי. כל עוד הארנק מעור ויש מספיק תאים הארנק מספק. לעניות דעתי, מדובר בהחלט בשוק של פירמות. כמעט כמו פריט לבוש. ובכל זאת אני חושב שהארנק הוא הרבה יותר "תועלת" מ"פוזה". אריאל.

כאחד שמסתובב עם הרבה דברים עליו, הרשימה שלי כוללת: -אייפון 4. -שעון G-Shock. -צרור מפתחות בית, רכב ועוד כמה ארוניות. -אוזניות AKG K321. -חוגר. -ארנק עם תעודות ורישיון. תמונה להמחשה: *כשאני על מדים, יש הרבה יותר דברים בכיסים. **משקפי השמש בד"כ נמצאים ברכב. ערב טוב, אריאל.

אני קורא ונדהם, אנשים אשכרה משווים, ויסלחו לי בעלי השירוקו למיניהם,רכב עם הנעה קדמית להנעה אחורית? חשבתי שבפורום מוטורי ידעו להעריך את היתרונות של רכב עם הנאה אחורית והתנהגות שקשה להשיג אצל רוב הוואגיות. לדעתי האישית, הנסיעה על הצד הרבה יותר מרשימה מ"מי מגיע ראשון לרמזור". מה גם שנסיעה לא בקו ישר דורשת, בדרך כלל, יותר יכולת/נסיון/כישורים מנסיעה ישרה והדבקת דוושת הגז לרצפה. אני לא מגן על הS2000 כמו שאני לא מעודד את הוואגיות. פשוט נראה לי תמוה כל העיניין של השוואת רכבים כאשר רק עניין השגת המהירות המקסימלית או התאוצה היא האינדיקציה. נהיגה היא הרבה יותר מנסיעה בקו ישר, וויכוח והשוואה בין רכבים כאשר בעיקרה עומדת עניין התאוצה היא מיותרת ושטותית כמעט כמו תיכוניסטים שמתלהבים מרכבי הליסינג של אבאל'ה. ולעניין הדיון המקורי, בעיניי הוולסטר היא בדיוק כמו בפרסומת בעיתון- "בעלת ניחוח ספורטיבי". כמו שהix35 הוא לא בדיוק רכב שטח כך גם הוולסטר היא לא רכב ספורטיבי בעיקרו. רכב מדהים ביופיו ובחזותו. מקווה שתגיע גרסא ספורטיבית אמיתית, שתיתן מענה לכל מי שחפץ בכך.

פרנקוס, אל תקשיב להם- זה נראה סביר+. *אכלתי דברים הרבה יותר גרועים מזה* ועכשיו בחזרה לדיון: בהחלט מתכונים איכותיים ובעיקר של בנצי- גם הביצוע איכותי. מתכון ששיפרתי במהלך הזמן ושהפך למתכון האהוב עלי- כשיש לי כוח לקצוץ ולחתוך. חזה עוף מוקפץ עם ירקות ונודלס. קושי: בדיחה/קל/בינוני/קשה/בגירה. ידע מקדים: פעוטון מזל/בסיסי/חובב/שף/פרנקוס משך בישול: תלוי נטו במהירות חיתוך וקציצה של המכין, אישית אני מכין את כל המתכון תוך 30 דקות. כלים מיוחדים: ווק. המצרכים: -חזה עוף. מספר החתיכות לפי כמות האנשים ומידת הרעב. אישית לעצמי אני מכין 2 חתיכות של חזה- מה שנקרא פרפר. -נודלס. אפשר לקנות בכל סופר. מבחינת כמות, למנה אחת אני מתשמש בחופן של נודלס מיובש- לאחר בישול הוא גדל פי כמה וכמה, אז להיזהר עם הכמויות. -ירקות- גמבה, גזר, בצל יבש, פטריות(חשיבות לכך שיהיו טריות כמה שיותר) שמפיניון ו/או פורטובלו, בצל ירוק, ג'יג'ר(זנגזביל), שום, אפונה ירוקה-התרמילים(אפשר קפואה-יש להפשיר לפני לפי ההוראות שמאחורי האריזה או טרייה), נבטים, פלפל חריף אדום. -שמן קנולה/סויה, רוטב סויה, רוטב טריאקי, צ'ילי חריף-מתוק ו/או חריף, שמן שומשום וסילאן(לא מחייב). הוראות הכנה. 1. נקו את החזה עוף מכל לכלוך ונקודות אדומות. אישית אני מנקה גם את השומן. חתכו לרצעות בגודל 3-4 ס"מ לרוחב ו6-8 ס"מ לאורך, עקרונית הגודל משפיע ישירות על מהירות הבישול ולכן יש להימנע מחתיכות עבות. 2.בשלו את הנודלס לפי ההוראות על גב האריזה. יש להיצמד לכמות המים כיוון שהיא תשפיע על הטעם של האיטריות. יש להוסיף מלח אך לא יותר מידי, כיוון שתיווסף סויה למוקפץ עצמו. לא לשכוח להוסיף כף שמן ולערבב באיטיות על מנת שהאיטריות ייפרדו. סננו והניחו בצד. 3. מלאכת החיתוך מתחילה כאן- המלצה אישית, קנו סכין נוחה לעבודה. חותכים את כל הירקות כשמתחילים מהירק הקשה ביותר לירק הרך ביותר. את השום וג'ינג'ר יש לקצוץ דק דק .את תרמילי האפונה והנבטים משאירים שלמים. את הפלפל החריף יש לחתוך לקוביות קטנות, ניתן להשאיר את הגריעינים- תלוי כמה אוהבים חריף. שאר הירקות חותכים לרצועות דקות. 4.מדליקים את האש ומכוונים אותה לאש גבוהה ומניחים את הווק להתחמם, מוסיפים את השמן בערך 5-3 כפות- יש לוודא שכל הווק שומן כהלכה. מתחילים להוסיף את הירקות מהקשה ביותר(הגזר) אל הרך ביותר(נבטים) ההוספה תיהייה הדרגתית, הירק הבא יתווסף רק כאשר הירק הקודם התרכך מעט. את השום ג'ינג'ר ובצל ירוק יש להוסיף לאחר הוספת הגמבה כדי למנוע מצב של שום שרוף. במהלך כל הבישול יש לדאוג לערבב את כל המרכיבים בצורה נמרצת, ומי שמצליח "להקפיץ" אפילו יותר טוב, יש להיזהר בפעולה זו(מנסיון אישי בפעם הראשונה שניסיתי "להקפיץ" חצי מהמנה הייתה על הרצפה והשיש). לאחר שסיימנו להוסיף את הירקות נוסיף את הבשר בבת אחת ונדאג למקם אותו ישירות על המתכת של הווק. ברגע שהבשר בקצוות ילבין נמשיך לערבב. שלב זה אמור להיות מהיר אם הבישול התבצע על אש גבוהה ואחידה לאורך הבישול, שלב זה חשוב לרמת ההכנה של הבשר- אף אחד לא אוהב לאכול עוף ורוד. לאחר שהבשר כולו הלבין נתחיל להוסיף את הרטבים. נתחיל עם הסויה, צ'ילי והטריאקי- כף מכל אחד. מערבבים ומוסיפים כף סילאן, ערבוב נוסף ומוסיפים את השמן שומשום- שימו לב- יש להוסיף טיפות בודדות כיוון שמדובר בתבלין חזק ומרוכז. לאחר שהנוזלים הצטמצמו בערך ב1/3 נוסיף את הנודלס ונערבב. נכבה את האש ונגיש. כקישוט אני ממליץ על בצל ירוק- מוסיף ניגוד מעניין עם הבצל הירוק שהתבשל. -מדובר במתכון גמיש במיוחד, ניתן לשחק עם כמות כל מרכיב והשלב בו מוסיפים אותו לווק. יש להכין אותו עם "רגש" על הכמויות ו"תחושה" על הטעם שאותו מעדיף את הטבח. ניתן להכין אותו חריף במיוחד או מתקתק, ואפשר גם באמצע. אישית אחרי הפעם השנייה או השלישית שהכנתי את המתכון הנ"ל כבר קלעתי לטעם המדוייק שאותו אני מעדיף אך עקב טעמים מרובים, מורכבים וקיצוניים ניתן "לשחק" עם זה ככל העולה על הדמיון. ערב טוב, אריאל.

צהריים טובים, כמלצר יש לי כמה סיפורים עסיסיים ביותר: -יום שבת בבוקר לחוץ, עומס ו"קארחנה" הם מילים שפשוט לא יסבירו כהלכה את מה שהלך במסעדה ובמטבח- כל מלצר שנכנס למטבח, באחריותו בלבד אם ייצא חי. מגיעה אחת המלצריות עם אמא לארוחת בוקר. האמא במקרה הייתה המורה ביסודי שלי ושל חברי שגם הוא עבד איתי באותה המשמרת. החבר לקח הזמנה והקליד אותה, ערך והיה מוכן לקבל את המנות מהמטבח. אחרי שהוגשו המנות, מרימה אמה של המלצרית את היד. אני בדרכי אליה ואז החבר רץ אליה בחיפזון מטורף, אבל לא הספיק. הראתה לו ג'וק לאורך כל הצלחת של השקשוקה (כנראה החליט שהרבה יותר כיף בשקשוקה פיקנטית מאשר במטבח). מיותר לציין את הפרצוף האדום של אותו חבר. הפליאה היחידה מהסיפור היא שאותה מלצרית וגם אמא חזרו לאכול באותה מסעדה. -מוצ"ש, מסעדה אחרת, לאחר שמועות כאלה ואחרת על עכברים במסעדה התקרבנו אל עבר המחשב על מנת להיכנס למערכת, ולמרבה הפלא- מוצאים את העכבר מוטח על הרצפה. בכל חיי הקצרים לא שמעתי צרחות כאלו מבנות ורק אני, השרוט, צוחק מרוב בושה. אף אחד לא היה מוכן לגעת בו, עד שהטבח הגיע, נתן מבט אחד או שניים, והרים אותו אל עבר הפח אשפה שמחוץ למסעדה. בשונה מהמסעדה הראשונה, לא היה חסכון באמצעים. ניקינו, קירצפנו, פינינו את כל המסעדה ורק אז העמסנו הכל חזרה. גם הריסוס מיהר להגיע. ומאז בכל משמרת אותן בנות שחוו את העכבר המוטח בודקות כל פעם אם יש אחד אחר באותו מקום. אריאל.

אתה ערס רציני כש: -אתה מחליט שהיום הליסינג של אבאל'ה הוא פרארי ואתה במקרה שומאכר, אז באמת שלעקוף מימין שיירה של משאית, רכב פרטי וטרקטור (על השוליים) זה הגיוני, כי אתה תגיע לפני חבר שלך לצומת. -אתה כל כך חשוב שהרי אסור שיראו מה יש בתוך האוטו אז אתה קודח חורים בפיאט אונו שלך ומבריג יריעות קשיחות שחורות על כל החלונות. -אתה מהלך עם כובע, חובה סמל נייקי, במשך כל שעות היום- בלי קשר אם השעה היא 1 לפנות בוקר. -אתה מגיע למסעדה, ובסוף הארוחה אתה רוצה קינוח- אז אתה ממציא יום הולדת למישהו מהאנשים שאיתך. -אתה לא טורח לשאול/להקשיב מה יש במנות שהזמנת, אבל בהחלט משקיע בלהוציא את חמתך על המלצרית המסכנה. -המלצר שעומד מולך במקרה גם עובד עם מט"ח, אז אתה משאיר לו שטר של דולר- כי גם זה כסף. -החולצות שלך עוצבו בתחילה עם סמל המותג ורק אחר כך שאר החולצה. -אתה חושב שזה מגניב להשתכר ואז לשבת על השמשה האחורית של רכב שלא שלך, גם אחריות על שבירת השמשה דואג לא לקחת. -פק"ל חובה בכל נסיעה עירונית-בין עירונית באמצעות תחבורה ציבורית היא השמעת מוזיקה שאינה עיניינו של אף אחד אחר מלבדך בפול ווליום דרך הטלפון הנייד. יש עוד הרבה... ערב טוב, אריאל.

ניצול שרשור קל, אני מחפש להיכנס לקהילת טורנטים פרטית, אם למישהו יש הזמנה פנויה ומוכן לעזור לחבר לפורום אשמח לאחת כזו. צהריים טובים, אריאל.

למה הכוונה כאשר אתה כותב ייתן לי יותר שכר בעתיד? האם יש הבדל ברמת שכרו של בוגר טממ או בוקר קורס אבן יקרה באזרחות? ואם כן מה ההבדל וממה נובע? אם החשיבה שלי לעתיד היא ללמוד מדעי המחשב מה יעזור לי יותר בהתמקצעות ובקורות חיים, טממ או אבן יקרה?

אין לי ת"ש, והדרישה היחידה שלי מבחינת יציאות/קל"ב היא האפשרות לעבוד לפחות פעם-פעמיים בשבוע, אחרי הקורס כמובן(כל עוד זה לא יגרע באיכות העבודה שאבצע ורמתה). הייתי רוצה לדעת לאיזה סוג של יציאות אני צריך לכוון ובאילו הצבות אני יכול לרכוש כמה שיותר נסיון בתחום. האם הצבה בלוט"ם עדיפה על פני הצבה באוגדת עזה, לדוגמא? תודה לעונים, אריאל.

זה כמובן אחרי שהוא ינהג על שלך, כי אין ילד שיוותר בקלות על התענוג שנהיגה ברכב של אבל'ה(בין אם קורולה או GTI). כמובן שמומלץ להעביר לו כמה הדרכות לפני ש"זורקים למים העמוקים" בחור צעיר על אוטו שלא רק יפה אלא גם אופה. אריאל.

עקרונית היום כבר הגיעו לטמ"מ 90, הקורסים הבאים יהיו 91 ו92, כנראה שאליהם הולכים לשלוח את הטירונים הנוכחיים(ואני ביניהם). סה"כ הבנתי את תגובותייכם, נניח ואלמד בקורס טמ"מ איפה הם ההצבות שאני צריך לשאוף אליהם ואיך להגיע להצבות אלו? תודה רבה על התגובות, אריאל.

ערב טוב, נכון להיום אני טירון בחיל תקשוב, כרגע ברגילה, מתחיל את הטירונות "תכלס" ביום שני הבא בבה"ד 7. כבוגר כיתה יג'(במגמת הנדסת תוכנה) ומשום שלא המשכתי לכיתה יד' גוייסתי לחיל התקשוב כמו כל חבריי לכיתה שהחליטו שלא מתאים להם ללמוד עוד שנה, מסיבות כאלו ואחרת, וכעת אני עומד בצומת דרכים. הקורסים ה"פתוחים"(אנחנו עוד נגיע לזה) בפני הם טמ"מ או אחד הקורסים הארוכים באבן יקרה(אין לי את השם המלא שלו, אך הוא המקביל לטמ"מ ואורכו כ3-4 חודשים). מבירורים דרך האינטרנט ועד לנגד שעבר את הקורס במתקן איריס, האיכות עומדת לצידו של הקורס תחת פרוייקט אבן יקרה שמתרחש במתקן איריס שבצריפין. ומנגד יש את קורס טמ"מ שנחשב לקורס הכי טוב שיש לבה"ד 7 להציע נכון להיום, המעמיק ביותר בתחום הרשתות ותקשורת נתונים. הסיפור הוא כזה, אינני יודע לאיזה קורס אני מיועד, בנתיים(העניין בבדיקה על ידי קציון מיון ואותו מכר נגד), אבל הייתי רוצה להגיע לאבן יקרה, אך כוח ההחלטה לא מצויה אצל אף אחד ממכריי או ממכריי הוריי. בהחלט אפשר לטעון שאני נמשך לעניין הרשתות אפילו יותר מתיכנות "נטו", הבעיה שאני שומע הרבה מירמור מחבריי לכיתה שהתגייסו מוקדם יותר בעניין הקורס כי הוא "טוחן" ביחס לשאר הקורסים בבה"ד(יציאות של שושים, סוגרים כל שבת שנייה, 3 תורנויות מטבח בשבוע, שמירות בלי הפסקה ולימודים מ8 בבוקר ועד 6 עם 2 הפסקות אוכל) עם כל המשמעת אפשר יהיה להגיד שקל זה לא יהיה, בוודאי שגם לא במתקן איריס למרות שהוא יותר מכון הדרכה מאשר בסיס. הסיבה שאני פונה אליכם היא: מה ההבדלים בין הקורסים ברמת הידע המועבר? מה ההצבות שצפויות לתלמיד שנכון לרגע זה ממוצע הציונים ביג' הוא 95 וממוצע המיטבי של הבגרויות הוא 107(לפי מחשבון של הטכניון) אשר מוכן להשקיע את כל מרצו בקורס שכזה? והשאלה החשובה ביותר: האם יש טעם להילחם על אבן יקרה? האם ההבדל כה משמעותי? אם אקבל טמ"מ האם "שווה" לי להתחיל עם הבלאגנים והבעיות כדי לקבל את מה שאני רוצה(כן, אני יודע שצבא ורצון לא הולכים יד ביד)? אשמח לכל תובנה מעמיקה כזו או אחרת מכל אחד שמוכן היה לקרא את הכותרת או את החפירה המכובדת הזו. לילה טוב, אריאל. *מנהלים יקרים- אם יש פרט כזה או אחר שאסור לי לפרסם בפורום ציבורי, אנא יידעו אותי ואערוך מיידית(בכל זאת, טירון).

מקרה פרטי שלי, הרכב לא עבר שטיפה יסודית פנימית שנה שלמה, ואכן הוא היה די מגעיל ומלוכלך- לא בצורה קיצונית כמו שבנצי תיאר אבל בהחלט מלוכלך בעיקר מאבק. אחרי שעה ומשהו שהבחור קרע את התחת ו"עמדתי" לו על הראש וראיתי את העבודה הקשה שהוא עשה עם הניגוב ושואב האבק הבאתי לו 100% מעלות השטיפה- כי הגיע לו. כמלצר אני בהחלט מאמין בתודעת השירות ובטיפים. יש לי מקרים מפה ועד הודעה חדשה על אנשים אמידים בהחלט(כמלצר אתה לומד לזהות אותם החל מדרך דיבור וכלה בהזמנה) שמחליטים שלמלצר לא מגיע ומשאירים לו 2% או פחות. נניח והשירות היה מגעיל או שהמלצר לא "בא להם טוב" אז אני מבין כך או אחרת. אבל כשצורת התנהגות זו חוזרת עבור כל מלצר במסעדה ואפילו כשהמנהל בודק את צורת השירות לאותו שולחן ואפילו הערה שבקטנות לא נותן, אז אתה בהחלט יכול להגיד שהם מגעילים. כן, אין חוק שמחייב להשאיר טיפ למלצר אך מצד שני, תראו לי את המקומות שמשלמים למלצרים גם שכר בסיס . יש כאלו שמשאירים מעל 10% יש כאלו שישאירו בדיוק 10%(על האגורה השחוקה האחרונה) ויש כאלו שמסוגלים לא להשאיר דבר. מקווה שאחרי הצבא אני כבר לא אאלץ למלצר .

יסלחו לי מכובדי ובמיוחד כותב השרשור, אבל לפי ההתנהלות שלך אתה בהחלט לא רציני. אני אסביר לך, לפחות ממה שאני הבנתי מהשרשור הזה. יצרת קשר עם חברה מסוימת- שלב ראשוני- והחלטת לשלוח שרטוטיך של 2 סכינים אך לפני כן חתמת על הסכם סודיות. תן לי להבהיר לך את גישתי על עניין החתימה ואנוכי לא חתם על מסממכים שברומו של עולם- מקסימום מסמכי בנק/סלולר כאלו ואחרים. באופן כללי ולפני ניסיוני אין אני חותם על כל מסמך ולא משנה חשיבותו בלי לקרוא אותו פעמיים, להתייעץ עם צד ג' עוד שלוש פעמים ולבסוף גם לשמוע צדדים נוספים בין אם תומכים או מתנגדים לאותה חתימה על אותו מסמך. והנה מולך עומדת "הזדמנות" דיי ייחודית יש לאמר שתהפוך את תחביבך בעיסוק בסכינים לעסק מכניס, וזה- לעניות דעתי חלומם של רבים. ודווקא ממה שנוגע בחלומך, עתידך אפילו הכלכלי מחליט אתה להגיב בלי ייעוץ ובמקרה זה משפטי? אכן או שאתה לא רציני או שאתה פזיז. הרי כמו שאחד החברים כאן כתב, דווקא העיצוב הפשוט הזה אותו אחד שאתה לא מחשיב ל"פטנט" אלא למשהו בנלי לדעתך יכול להתהוות בעזרת פיתוח של מעצבים אחרים לעיצוב של אחת מהסכינים הנמכרות ביותר-או כל מצב אופטימי אחר. טענת שאתה מגיל צעיר מתעסק בסכינים, אספן ואפילו מכיר את התעשייה. נהדר. אבל למה "ללכת עם הראש בקיר"? הציעו לך עזרה ואפילו משפטית מתוך הפורום מדוע לא לשאול לעצה, גם אם תעלה סכום מסוים הרי שמדובר בתהליך שיכול לגרום לך להכנסות. אחרי הדיון הקודם, שגם אותו קראתי בשקיקה, נוכחתי לגלות שאתה הנך אדם כשרוני ואיכותי אך עם זאת כלוא במצב בלתי נסבל מבחינה כלכלית ומקצועית. אינני מנסה להעליב אותך או לגנות אותך אלא מטרתי היחידה היא ש"תתעורר" תיקח את עצמך בידיים ואם זוהי מטרתך קח זאת ברצינות, גש לייעוץ מקצועי/משפטי שיכוון אותך בדרך להפיכת התחביב להכנסה. באמת שקשה לקרוא את התגובות- "אני שלם עם ההחלטה" או "כמו שכבר אמרתי, אני רק אשמח לראות את הדגם (או שניים) הזה מיוצר בקנה מידה המוני- גם אם לא יהיה תחת שמי." תקרא את השורות האלה שוב, זה נשמע לך הגיוני שככה סתם, בלי אפילו הוקרת תודה למעצב שיצק את הרעיון אל תוך חתיכת נייר החברה תייצר את הסכין? בלי לרשום את שמך עלייה? אני אפילו לא מדבר על כסף, אני מדבר על "קרדיט". כשאני "ממציא" משהו מוצלח, בין אם במטבח, במחשב או סתם תרגיל בגיאומטריה ואנשים אחרים מגלים עניין אני מוכן לחרף נפשי רק על העובדה שידעו מי עשה זאת ראשון מבניהם. זוהי תכונה לדעתי שאי אפשר להסביר במילים, זהו תהליך שבוקע ממני במקרים כאלו ואני מאמין שקיים אצל כל אחד אחר במידה כזו ואחרת. ולכן כל ה"חפירה" הזו נועדה לגרום לך, ברווז יקר, להבין שיש דברים שאי אפשר לעשות לבד לפעמים צריך להתייעץ ואפילו לקבל מעט עזרה כדי להתקדם ולהתפתח- כי בגישה שאתה מציג פה פשוט מעלה לי דמעה של עצב כל פעם מחדש. לילה טוב, אריאל.

נתחיל מכך שהנני בחור צעיר, כבר בן 19, אבל הרכב המשפחתי שלנו הוא עבורי כרכב פרטי שלי. חוץ מהעובדה שמדובר ברכב שעליו אני נוהג 90% מהזמן אני מעורב באופן פרטני בכל שלב ובכל חלק ששייך לרכב, החל מהקנייה וכלה בהחלפת צמיגים. לכן אני אישית משקיע מכספי ומזמני על מנת שהרכב יהיה תקין ובטיחותי, יעבור טיפולים ובדיקות שיגרתיות בזמן המיועד. מדובר ברכב משפחתי-אוטומטי לכל דבר ועדיין עבורי הוא משהו מעבר. נכון לא מדובר במכונת נהיגה שיש לרוני, שהיא חלום בפני עצמו, אבל כשאני מאיץ, פונה ואפילו מתניע יש בי סוג של התרגשות, התרוממות רוח תקרא לזה. ממזמן הודעתי בריש גלי לקרוביי שאחת מהמטרות שהייתי רוצה לממש כאשר אהיה מסוגל כלכלית היא לרכוש רכב בעל פן ספורטיבי, ידני ובעיקר מהנה. כי עבורי נהיגה והשקעה ברכב היא יותר מ"סתם" השקעה, מדובר בהרגשה ממלאת שאי אפשר להסביר במילים-עד כמה שזה נשמע קיטשי. נכון שאין לי דרך להשיב לך על הטענות של השקעה ברכב מול משכנתא ושאר הוצאות כבדות, אך אני יכול להביא לך דוגמא נפלאה ששייכת לעולמי ובה גם ניתן להשקיע אלפי שקלים ולקבל תמורה שהיא בעיקר רוחנית. בעברי הלא רחוק אפשר היה בקלות לכנות אותי גיימר לכל דבר ועניין. מה שנקרא בימינו חנון-מחשבים אבל לא רק אחד שאוהב לכתוב קוד, אלא אחד שאוהב להדליק את המחשב להיכנס לתוכנת צ'אט קולי ולהפעיל את המשחק רשת. מובן שתחביב שכזה בעיקר דורש מחשב, נכון שלא מחייב הדבר מחשב עוצמתי אך אם להתעמק בעולם הזה אפשר בהחלט לרכוש מחשבים בטווח מחירים של 5-8 אלף ש"ח. וזה לא נגמר ב"רק הקופסא". מסך, מקלדת ועכבר יעודיים ואל נא נשכח גם מערכת 2.1 או 5.1 על מנת להנות מצליל ברור ומדוייק של המשחק/מוזיקה תואמת. הוצאות כאלו בהחלט הן לא מעטות. עכשיו יגיע אותו אחד שיגיד "אוקי, אז רכשת חד פעמית, הרי בשונה מרכב אין כאן אחזקה שוטפת". ואני אענה שקיימת אחזקה מובן שבשונה מרכב היא לא יקרה כל כך אבל כן קיימת אחזקה מסויימת. אז נכון שלא מדובר בהוצאה מחייבת כמו משכנתא על דירה אלא גם תחביב אך הנה לך עוד דוגמא שבה אפשר להשקיע כסף וגם ללא רווח מעשי אלא רוחני, בדיוק כמו השקעה ברכבו של אחד. לפי דעתי, אם השקעה ברכב עבור אחד היא תחביבו העיקרי, או אחד מתחביביו העיקריים אפשר בהחלט להבין השקעה כספית וזמן, בדיוק כמו כל תחביב אחר בין אם יקר או זול. לא בהכרח נועדה ההשקעה להניב רווחים כספיים אלא להעניק למשתמש הנאה. לילה טוב, אריאל.

מדובר באחת התובנות שניסיתי להעביר, בדיעבד בניסוח לא מובן דיו. נכון שנקודת מבטי על קיום יחסים היא צרה ולא מספקת על מנת לדון בנכונות דברי בנושא, סה"כ כתבתי תגובה כלשהי על אותו הסבר על האישה המקומטת או הסקסית. צר לי שהדיון הוסט בצורה כזו. אריאל.

לפי דעתי, ויסלחו לי מכובדי על חוסר ניסיוני בחיי, מה שמביא אנשים להסכים עם האמרה הזו הוא ה-פורנו. נניח והיית חיי בעולם ריק ובו רק אתה ואישה נוספת, מאמין אנוכי שלא היית מטיל ספק במראה שלה או בסקסיות שלה. אך מכיוון והנך חיי בעולם ובו נשים רבות להשוואה ובעיקר הפורנו שדואג להזכיר לך שהיום לא מזדיינים כמו פעם אלא מזדיינים כמו שהשחקניות פלסטיק מציגות. ולכן אני חושב שהפורנו הוא גורם הרוע בכל חיינו, לפחות המיניים. ובכל מקרה, חוץ מאנחתה הקומית שמעל מקווה שהזמנים הקרובים יעברו עלייך בנעימות וברוגע. מקווה שבתך תזכה לאבא שמגיע לה, למרות גילי הצעיר מכיר אני מקרים ממקור ראשון של חינוך מזניח ועלוב גם בקרב הורים נשואים. אריאל.

גם לי יש סיפור מזעזע לא פחות: השעה-2:30 או 3:00 בלילה, אחרי כוסית ג'ק דניאלס וסרט טוב החלטתי שהגיע הזמן להתעדכן בכל הנעשה ברשת. מפה לשם וגם כניסה לאתר זה אני מזהה צליל מוזר. מביט סביבי ושוב צליל מוזר הפעם לא מהחלון אלא מאחורי הטלוויזיה. מבט זריז על הרצפה ומתגלה התיקן הגדול ביותר שראיתי בכל 18 שנות קיומי. תיקן-על נקרא לו. האסטרטגיה הייתה ברורה, כפכף של לי קופר מהסלון חיש מהר לחדר, והתיקן כבר לא על הרצפה אלא מאחורי הדלת, הזזה איטית- ומכת נינג'ה אדירה מאין כמוה(לא רק בני המשפחה התעוררו, זה בטוח) התיקן-על נפל שדוד על הרצפה. ביקור קל בשירותים למען נייר והתיקן-על מזיז מחושיו, התקף בהלה נחת עלי. הכפכף שוב בידי ועתה לא מכה אחת אלא מספר מכות מחרישות אוזניים עד שאת צורתו לא ניתן היה לזהות. הפעם נייר טואלט לא היה מספיק, נייר סופג מהמטבח ולפח נזרקו כלאחר כבוד שאריות גופו של תיקן-על. סיפור אמיתי. יום טוב לכולם, אריאל.

מילה(או משפט) על הצרפתיות: מבין הרכבים ששיפורים קוסמטיים עדינים תואמים את המראה, פשוט רכבים יפים. מקווה שביום מן הימים יהיו ברשותי צרפתייה מתנהגת, איטלקייה מסעירה וגרמנייה זריזה. אריאל.

2 בלילה, אני מקווה שהשכנים לא התעוררו. בין הבדיחות החזקות בשרשור הזה, ממזמן לא צחקתי ככה. כשרון!