הרכב במקום הראשון הוא הראשון שממש בבעלותי, כל השאר היו בליסינג או של מישהו אחר שחלקתי הרבה זמן עליהם.
1. מאזדה MX-5 2008 - הרכב הכי טוב שהיה לי By Far. רכב שלימד אותי את כל מה שאני יודע על נהיגה ספורטיבית, הנעה אחורית וחווית גג פתוח. הרכב מספק אינסוף כיף בכל מהירות, נטול תקלות, שומר ערך, נראה מיוחד וכל מה שאפשר לבקש בעצם (חוץ מפרקטיות של הובלת מסעות ואנשים מרובים). אצלי כבר 80,000 ק"מ ו-3 שנים והסוף לא נראה באופק כי פשוט אני לא יכול לחשוב על משהו טוב יותר לצרכים שלי, גם לא במחיר כפול או משלוש.
2. מאזדה MX-5 2005 של אחי - הדור השני של המיאטה שנהגתי עליו חצי שנה בארה"ב כשגרתי אצל אחי. עדיין רכב מדהים, אמין וכיפי אבל קצת חלש מידי בשביל השלדה המצויינת.
3. סיטרואן C4 2008 (עיצוב הביצה) בליסינג - פה אני מדרג אותו לפי פרמטר אחד בלבד, המתלים מדהימים של הרכב הזה שהפכו במפרים ושיבושי כביש ללא קיימים. כל הנדסת האנוש הייתה קצת הזוייה וכל היה הפוך על הפוך. גם מד המהירות שכל בן אדם שנוהג מסביבי יכול לראות היה קצת מעיק.
4. יונדאי וולוסטר Elite - קיבלתי את אחת הראשונות בארץ והיא בהחלט נראתה כמו עב"מ בזמנו וסובבה הרבה ראשים, היא גם הייתה עמוסה בכל טוב מבחינת גאדג'טים אבל היו המון תקלות (בעיקר אלקטרוניות) ובניגוד לעיצוב הספורטיבי היא לא התנהגה בהתאם ולכן הוחלפה לאחר מספר חודשים במיאטה.
5. סיריון 2006 - הרכב פשוט עבד ונסע על אוויר (מבחינת צריכת דלק), שירת אותי נאמנה כרכב מנקודה א. ל-ב. אין לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, אבל גם אין לי אפילו דבר רע אחד.
גרועים:
פיגו 308 2010 - נסעתי עליה כמה ימים כרכב חילופי ופשוט הייתי עצוב בגללה. הרכב משעמם ומנותק ברמות שלא חשבתי לאפשריות.
טויוטה קורולה 2008 עם גיר רובוטי - אחרי שקיבלתי אותה התקשרתי לחברת הליסינג להגיד שהביאו לי רכב עם גיר מקולקל. הפקידה צחקה בקול רם ואמרה שפשוט "ככה זה" ברכב הזה. לא קיבלתי את התשובה הזו והחלפתי אותה באופן מיידי. פשוט בושה שחברה ענקית כמו טויוטה מוציאה רכב כזה מהמפעל.