tepic

נכון שחכתי לציין אותו. מהחברים שהגיעו מהאפיק באילת מתקבלת תמונה שהוא קצת פחות קשוח והסיכויים טובים יותר. המינוס - כמעט ואין מנוס מלמשוך את התואר ל5 שנים (יש כמה קורסים שלא נלמדים שם).

במידה ואתה אדם חכם שמאמין ביכולות שלו ויש לך משמעת עצמית קיימת אופציה נוספת שכדאי לשקול. קיימת תכנית של מכללת ספיר בשילוב אוניברסיטת בן גוריון בשם "הנדסה שנה א" שהיא בעצם אפיק מעבר לאוניברסיטת בן גוריון. בתכנית בעצם לומדים את מרבית הקורסים של הנדסה שנלמדים בשנה א' בבן גוריון עצמה, כאשר על פי רוב אפילו הטופס הבחינה ומועד הבחינה זהה לזה של בן-גוריון. הרף מעבר לבן-גוריון משתנה מהנדסה להנדסה כאשר למכונות (לפחות בזמני) היה רף של ממוצע 80 לאחר שני סמסטרים. לתכנית הזאת ישנם כמה יתרונות משמעותיים על פני המכינות הקדם אקדמאיות: א. במידה ומצליחים לעבור אז נכנסים ישר לשנה ב' בבן גוריון כסטודנט מהמניין (בניגוד למכינה שם אתה "מבזבז" שנה נוספת) ב. במידה ולא מצליחים לעמוד ברף מעבר אז ניתן לשפר את המקצועות שהיו חלשים ולשפר את הממוצע ולעבור בשנה אחרי, ואפילו לשפר בסמסטר ב' קורסים חלשים מסמסטר א' (לעומת מכינה שם אם לא הצלחת אז צריך הכל מההתחלה). בנוסף אם לא הלך ואין כוונה לשפר אז יש לא מעט מכללות שיכירו בחלק מהקורסים, נניח אפקה אמרו לי בזמנו שיסכימו לקבל לי קורסים שהסילבוס דומה והציון בהם מעל 75. ג. התכנית מסובסדת כמעט במלואה ע"י חוק הפריפריה לחיילים משוחררים (או שם דומה אחר), לעומת מכינה שעולה באיזור ה17 אלף שקל. בנוסף כאן זה נחשב לשנה א' לעומת מכינה קדם אקדמאית שם גם אם עברת נותרו לך עדין 4 שנים לשלם. לא הכל ורוד וזאת שנה סופר קשה עם המון חוסר ודאות, יכול להיות שזאת היתה השנה הקשה בחיי - אך לבסוף זה השתלם. לפני המסלול הייתי רשום ללימודים באפקה ,דבר שלא הייתי שלם איתו בכלל, באותה תקופה הייתי כל כך רחוק מתנאי הקבלה להנדסת מכונות באוניברסיטאות שאם מישהו היה מספר לי אז שאני אהיה סטודנט מן המניין בבן גוריון הייתי צוחק לו בפנים. לשמחתי בדרך עקיפה שמעתי על המסלול והחלטתי ללכת על זה. אם תרצה לשאול שאלות אתה מוזמן (כאן או בפרטי...)

אלטו ידני הוא רכב מאוד ספרטני אך חסכוני בטירוף. במשך שנתיים הצריכת דלק הכי רעה שקיבלתי היתה ליטר ל15 וחצי קילומטר כאשר בממוצע זה היה בערך 1 ל 17.5. אם הדבר הכי חשוב זה פרקטיקה אז הרכב מומלץ, אם גם נוחות חשובה אז כנראה עדיף רכב אחר

יצא לי לנסוע מספר פעמים על קאדי בו יש 5 מושבים כרגיל ומעלית מאחור, כך שהאדם בכסא גלגלים נמצא מאחורי השורה השניה. נדמה כי בני המשפחה מבסוטים מהסידור. לגבי השאר, הרכב הספציפי היה מאוד פרקטי ובלי הרבה אבזור (אך דברים חשובים כמו מיזוג לאחור כן קיים). מקדימה הנסיעה נוחה אך בשורה השניה היא כבר נוקשה (ממש נוקשה). את הגברת בכסא הגלגלים לא יצא לי לפגוש אישית ואני לא יודע את דעתה על הסידור הזה.

אמרתי שאתה משקר לעצמך (שזו פעולה) ולא שקרן (שזה תיאור תכונת אופי). כמו בגירים, גם כאן אתה מתעלם מהדברים בשטח ולוקח את זה לאן שמתאים לדמיון שלך.

אתה יכול להמשיך לשקר לעצמך ולהכחיש אבל זה לא ישנה את העובדות בשטח. כי: 1. מרבית התיבות הרציפות אמינות 2. קלאצים זאת ממש לא הבעיה היחידה של הdsg 3. Dsg זאת ממש לא הבעיה היחידה ברכבי וואג.

נשמח לקבל את המקורות למידע זה

אם מרבית הנסיעות מתבצעות בתוך חיפה (ובעיקר בשעות העמוסות) אז לא כדאי לקנות רכב עם גיר רובוטי, שכן תוואי עירוני מקצר את אורך חיי המצמדים, על אחת כמה וכמה בעיר בה הרכבה מזנק רבות בעליה כמו חיפה. הארונה היא בעלת גיר רובוטי ולכן אולי לא האופציה הכי טובה מבחינת אמינות.

לא חייבים להגיב בכוח... היתה לנו במשפחה פיאסטה רובוטית קרוב ל5 שנים שנסעה מצוין. הבעיה העיקרית בשלוש השנים הראשונות היא שבערך כל חצי שנה הגיר התחיל עם רעידות והיה צורך להיכנס למוסך ,שם תמיד תיקנו וניסו לעזור באדיבות. עם זאת (ובשונה מdsg) התיבה לא השאירה אנשים באמצע איילון... נכון לשנתיים הנוספות עד שמכרנו- הותקנו חלקים "משופרים" שהיו אמורים לפתור את הבעיה ואכן כך היה, עד המכירה היתה נסיעה מעולה ונטולת רעידות. אז לאחר שהפרכנו את הטענה המוזרה שלך בוא נדבר על שירות: א. לאחר שנה פנינו בטענות ליבואן והוא העניק לנו הארכת אחריות ל5 שנים (עוד לפני שניתנה לכולם) ב. באותה פניה הם התחייבו לעסקת טרייד אין על הרכב במחיר במחירון עד לתקופה של 5 שנים (וזה מה שבפועל באמת קרה) ג. גם לאנשים שנגמרה להם האחריות (וטיפלו במוסך מורשה) הם המשיכו לטפל בגיר בחינם במידת הצורך. (ולנו באופן אישי הוחלף מדחס מזגן חינם לחלוטין בשנה ה4 לחיי הרכב... רצון טוב אמיתי)

לא אמליץ לכם על דגם מסוים אך כן אמליץ לכם לבדוק את אופציית הרכישה מ"ליסינג 0 ק"מ". פעמים רבות בדרך זו ניתן לקנות רכבים חדשים מניילון בהנחות מאוד משמעותיות כאשר החסרון ההעיקרי הוא ירידת ערך בזמן המכירה עקב "בעלות" ליסינג בעבר, והיותכם יד שניה על הרכב (לאחר יד הליסינג הפיקטיבית). מכיוון שאתם רוצים את הרכב לשנים ארוכות דבר זה אינו משמעותי. לדוגמה אם היום תקנו רכב מליסינג 0 ק"מ ב15% הנחה אז זה שווה להנחה של עשרות אלפי שקלים, אך ביום שתמכרו אותו בעוד 8 שנים - אותם 15% שתורידו לקונה המאושר יהיו שווים אלפים בודדים.

אמנם קניית רכב צעיר לא מבטיח תמיד אמינות, אך קניית רכב זה על פי רוב מתכון לתקלות (גם אם הרכב בעל שם "אמין"). ציינת כי אמינות זה הקריטיון החשוב ביותר, לכן על הרכבים המשפחתיים (והישנים) שהצעת לא תואמים לדרישות שלך. קניית רכב מקטגוריית המיני היא ההגיונית ביותר לפי דרישותיך, אך אם אינך מעוניין בכך אמליץ לך להתסכל על רכבי סופר-מיני (שההבדל בינם לבין קטגוריית מיני הוא גדול). רכבים בקטגוריה זו הינם (לשם המחשה, לא המלצה) - סוזוקי סוויפט, סוזוקי ספלאש, 208, i20 וכו'. הייתי מחפש לרשימת החיפושים גם את הסוזוקי ספלאש שאמנם היא לא הרכב הכי יפה בחניה אך תואם מאוד לדרישותיך. גם הספארק לדעתי יתאים לצרכיך והוא מעט מרווח יותר מהמיני המקובלות (אך עדין לא ממש סופר מיני)

במידה ואין רכב שמתעלה על האחרים בהפרש גדול (ולא דווקא מסיבות אמיתיות, גם לרגש יש תפקיד) אז איני ממליץ להינעל דווקא על דגם ספציפי ולחפש במקביל מספר דגמים רלוונטיים, באופן זה יעלו הסיכויים שתמצא בזמן סביר רכב העונה לדרישותיך מבחינת מחיר/ מצב/ שנתון/ צבע וכו'. כל המכוניות שציינת בגרסתן הידנית טובות מאוד, אני יותר מתחבר לפיאסטה והריו ומעט חושש מהצרפתיות (ולא בהכרח מסיבות מבוססות).

לגבי ק"מ - עדיף כפי שאמרת כמה שיותר נמוך, לגבי המלצה ספציפית בדרך כלל נהוג להעדיף רכב שלא נסע יותר מהק"מ השנתי הממוצע (שהוא איפשהו באיזור ה-18 אלף לרכב פרטי). כלומר רכב בן 4 (48 חודשים) אמור להיות באיזור ה-72 אלף ק"מ, כאשר כמובן שתמיד עדיף פחות. עם זאת, ולא פחות חשוב זה לבדוק טוב טוב את מצב רכב הספציפי ואת היסטוריית הטיפולים שכן זה מאוד קריטי לחיי הרכב בהמשך חייו. הפיאסטה הידנית לא היתה להיט ליסינג ולכן כנראה ולא תצטרך להתחבט בסוגיה הזו, במידה וכן הייתי מעדיף רכב מיד פרטית (ויש שיחלקו עלי על כך) אלא אם מדובר בליסינג מימוני בלבד ואז זה סיפור שונה. לגבי טיפולים - לפיאסטה טיפולים שיגרתיים עם חלפים שיגרתיים, לא משהו מיוחד. חשוב להיות מודע לכך ולקחת בחשבון שטיפול 5 שנים לרכב (או 120,000 ק"מ, הקודם מביניהם) כולל רצועת טיימינג שעלות הליך זה הוא באיזור ה1300 ש"ח. בכמעט כל רכב זה קיים ושווה לבדוק את העניין בכל רכב שבסוף תחליט לקנות. דבר אחרון שמוזנח פעמים רבות זה בדיקת התוואי שהרכב נסע בו בשגרה (במידת האפשר), כלומר שרכב שנסע X קילומטרים בנסיעה עירונית מרובה בדרך כלל יהיה עם בלאי גבוה משמעותית מרכב זהה לו שנסע אותם X קילומטרים בדרכים פתוחות וזורמות.

יהיה מאתגר מאוד למצוא ידנית ברמת גימור טרנד בגלל שהיא נמכרה במספרים נמוכים, אם תמצא אז התברכת. לא יודע אם אצל היבואן איילון מוטורס ההבדל בין הטרנד לאמביאנטה זהה לזה שהיה אצל דלק מוטורס, בכל אופן אצל דלק מוטורס ההבדלים ברמות היו: מושבים עם ריפוד שונה ומושב נהג מתכוונן לגובה, הגה מצופה עור, יחידת תאורת פנים משופרת, כל מיני חלקי פנים עשויים ניקל ועוד קצת פיצפקס. לידיעתי גם בטרנד אין בקרת שיוט

"תחשוב פרימיום, יהיה פרימיום". היום במהלך השיטוטים ביוטיוב ראיתי סקירה ישראלית חדשה של אאודי A1 (כנראה מתוחת פנים) ואני חייב לומר שבסיום הסרטון עלה לי הפיוז. הסיבה לכך היא הזלזול בלקוחות, והסתמכות המותג בעיקר על הסמל שיושב מקדימה כדי למכור רכב שעלות דגם הבסיס הוא 150,000 ש"ח. יחידת ההינע סטנדרטית, איכות חומרים סטנדרטית, אבזור - מתחת לסטנדרטי, בהרבה. אז נכון, העיצוב מרהיב ויחידת המסכים בפנים הרכב מאוד מתקדמת ו... זהו. אין יותר כלום. אני לא מבין איך זה שכאשר משווקים רכב "פרימיום" היבואן מרשה להחסיר לעצמו פריטים שנחשבים לסטנדרט (וחלקם פחות) כמו: משענת יד, חיישני חניה אחוריים, מראות מתקפלות חשמלית, בקרת אקלים, מפתח חכם. זה בלי להזכיר את רשימת האבזור ה"פרימיומי" שגם הוא חסר כדוגמת פנסי לד שמשות אחוריות מוכהות (שאפילו בסוזוקי אלטו הגיעו כסטנדרט). רוצים בכל זאת?, אפשר להוסיף את חבילת סטייל הכוללת פנסי לד, גג בצע אחר, משענת יד ושמשות אחוריות מוכהות תמורת 14 אלף ש"ח. בנוסף אפשר להוסיף עוד 8900 שקל (בנוסף ל14 אלף) ולקבל גם מפתח חכם, חיישני חניה אחוריים, מראות מחוממות עם קיפול חשמלי ובקרת אקלים. ממש אחלה תמחור של אביזרים שהיה צפוי שרובם יהיו כלולים מלכתחילה ברכב של 150,000 שח. למרות הכתוב לעיל ובאופן גלוי לב - אני לא בטוח מה יותר מעצבן אותי יותר, עצם החוצפה של צ'מפיון לשווק את הרכב הזה כרכב פרימיום, או עצם העובדה שלמרות כל זה הרכב הזה עדין יימכר במספרים יפים לאנשים ששופוני וניקור עיניים זוהי דרך חייהם.

אתה יכול גם ברקסים כל 10 אלף ק"מ ואת המנורות בוינקרים בכל שנה - זה נשמע לי ממש בטוח, ואתה לא אחד שמתפשר על בטיחות... וכעת ברצינות, יש דברים שלא דורשים החלפה ע"פ ק"מ מוגדר ולא ע"פ זמן מוגדר אלא ע"פ מצבם - וצמיגים ביניהם. רוצה בכל זאת? סחטיין.

אתה מציג כאן את אחת הבעיות של שיטות שלא ניתן להגדיר עד הסוף - בינהן דמוקרטיה. החוק לא מגדיר זכות לרדת על אנשים אלא הוא מגדיר את "חופש הביטוי" ו-"חופש המחאה". לעומת זאת גם יש את חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו אשר אוסר על פגיעה בכבודו של אדם (והחוק לא מחריג, גם אם מישהו פגע בך זה לא מקנה את הזכות לפגוע בו). כעת, כל אדם שלא הבריז משיעורי האזרחות בבית הספר יודע שהעקרונות האלו מתנגשים ודורשים שיקול דעת, נניח מה הגבול בין חופש הביטוי והמחאה לזכות לכבודו של אדם? אז "הזכות לרדת עליהם" היא לא זכות שלך או של כל אחד אחר, לעומת לבקר אדם בצורה מכובדת על פעולותיו (ולא אותו אישית על מי שהוא, קרי "לרדת" עליו) - היא כן זכות שלך.

הפיאסטה האוטומטית מהשנתונים שהזכרת נחשב כרכב אמין ללא מחלות מוכרות, הרכב גם נחשב בטוח לשנתון. הרכב אינו מהיר במיוחד וצריכת הדלק שלו לא מבריקה (בדומה למרבית הרכבים משנתונים אלו). מבחינת טיפולים שוטפים הוא זול, אין דרישות אך מבחינת מחירי חלפים הוא לא תמיד זול. מעבר לכך עקב כך שהרכב צנח המון במחירון לדעתי נכון להיום הרכישה היא משתלמת מאוד. חשוב לזכור שברכבים משנתונים כאלו כדאי לבדוק טוב איך הרכב טופל ומה מצבו כי זה מאוד ישפיע על עלויות האחזקה.

כדאי לשלול התחממות של המנוע ולוודא שהטרמוסטט תקין (ועוד לפני כן לבדוק שמערכת הקירור מלאה בנוזל קירור). תופעה דומה קרתה לי בעבר ביונדאי אקסנט שאהבה להתחמם, כנראה היתה מרוקאית.

מסכים, אם איזור הנסיעה הקבוע הינו הררי אז כדאי מנוע חזק יותר, אצלי מרבית הנסיעות הן בשרון ועל כביש 6 ומשם החוויה האישית שלי. לגבי כפתורי המדיה סביר להניח זאת המערכת ששמו בהתקנה מקומית. לגבי ההגה קשה לי לחוות דעה מכיוון שעל מנת להתקין קרוז קונטרול החלפתי את ההגה שלי להגה אחר (חצי מצופה עור) שייבאתי מליטה מרכב עם שנתון נמוך משלי והוא במצב מושלם. (ואם מישהו רוצה לקנות הגה מקורי במצב מושלם כולל הכפתורים שהיה שנתיים וחצי על הכביש - ניתן לפנות אלי בפרטי)

סיני זה לא תמיד מילה גסה. קניתי מאליאקספרס קליבר דיגיטלי שלפי המפרט יודע לתת רמת דיוק של 0.01 מ"מ, דבר שהייתי סקפטי לחלוטין לגביו. מסקרנות לקחתי את הקליבר לאוניברסיטה ובדקתי את הדיוק שלו באמצעות בלוקי מדידה (יוהנסון) - להפתעתי יצא שהוא באמת מניב רמת דיוק של 0.01 מ"מ עם הדירות גבוהה. הווה אומר שלא כל הבא מאתרים סיניים הוא זבל סיני. היתרון העיקרי של אליאקספרס על פני איביי בדברים כאלה זה שיש ביקורות על המוצר עצמו ולא רק על המוכר - כך שעם סקירה טובה של ביקורות שנכתבו על המוצר הסיכוי ליפול פוחת משמעותית.

רק לא אלקטרה, התקנו בבית 8 מזגנים שלהם מ4 דגמים שונים (חלק משוטים מאוד וחלק מהסדרות המובילות) וכולם עושים בעיות. פח אשפה של חברה שלא נתקרב אליה יותר בחיים.

ראשית, תתחדש. שנית, זה השדרוג הסטריאו הכי יקר ששמעתי עליו. וברצינות, זה סבבה להחליף רכב כי "בא לך" וכל עוד הכסף מאפשר אני שיא המפרגן, לא חובה למצוא סיבות רציונאליות לעשות את זה.

לטעמי גם האסטרה וגם הגולף הם שני רכבים שהם רכבים מצוינים לנהיגה אך לא למחיה איתם ואני אסביר: 1. האסטרה - יצא לי לראות ולנסוע (לא לנהוג) ב3 אסטרות שונות יחסית צעירות בשנים ובכולן ראיתי בלאי רציני כתוצאה מאקלים, בעיקר חלקים שמתקלפים, פיצוצי צבע וחלקים שהפכו לדביקים. מאנשי הפורום עולה תמונה שגם האמינות לא בטופ. 2. הגולף - הגיר הרובוטי והיחס של היבואן בארץ הם מספיקים כדי להשאיר אותי הרחק מהם. הקונצרן הזה מעניק לי איזשהי תחושה לא טובה של חוסר כנות וכסתוחים בלתי פוסקים. אני לא חושב שהפוקוס שמסרבת להגיע היא הרכב הכי טוב לנהיגה, אבל אני חושב שבתור חבילה לצרכן שמחפש רכב חוויתי לטווח הארוך הפוקוס היא ממובילות הקטגוריה.

באופן אישי זה מאוד מבאס אותי שלא מביאים את הפוקוס החדשה. על פי סקירות שמגיעות בחול מדובר באחת המכוניות המשפחתיות היותר מעניינות שקיימות היום עם שילוב תכונות מצוין שקשה למצוא. הייתי בטוח שהיא תהיה המחליפה של הפיאסטה הנוכחית.