natco

זה בדיוק הטיעון שמבטל את הטענה שלו. אם יש לו רוחב של 3 מ' נטו בתוך התא שלו, הוא לא יכול לטעון שאתה גורם לחניה שלו להיות לא תקנית. החניה שלך, לעומת זאת, חייבת גם היא להשאר תקנית (3 מ' בין קירות, או 2.8 אם יש קיר אחד או 2.4 אם פנוי משני הצדדים). רע מאד. אין לך שום סיכוי להוציא היתר על נכס שיש בו בניה לא חוקית, שיש לה צו הריסה. שני הסעיפים הנ"ל מצטרפים לתשובה- כן, במקרה כזה צריך להחתים את כל בעלי הזכות בנכס. מאחר וזה לא הגיוני, מפרסמים לפי סעיף 36 ג' (בנכס, בשני עיתונים ומשלוח דואר רשום לבעלי הזכות), ואם אין מתנגדים מקבלים היתר. סעיף חשוב מאד. מדובר במנהל האזרחי. לא בוועדת תכנון מנוסה וקפדנית. אנחנו לא בונים ביו"ש ואין לי מושג איך זה עובד שם. מקולגות שכן עובדים שם, הבנתי שיש שם הרבה מאד "הקלות". בטח בהרכב הממשלה הנוכחי. אני לא מעודד, חלילה עבריינות בניה, אבל @A_lex שאל שאלה מעניינת...

יותר מידי נעלמים. 1. אם השטח צמוד לתאי חניה אחרים, בין אם הם של שכנים או של המבקש, צריך לראות שלאחר בניית המחסן הם נשארים תיקניים (רוחב תא חניה תלוי באם השטח לצדו פנוי או שיש בו קיר/עמוד. כנ"ל לגבי הגבלת רוחב מיסעה. 2. מה יעוד השטח כרגע, והאם יש בתב"ע הגדרה לשימושים של שטחי שירות בתת-קרקע? 3. אם יש הגבלות יעוד לשטח, האם יש ליזם עודפי שטחים שניתן ליעד לאחסנה? אם הבניין כבר עם תעודת גמר (אמרת שיש כבר מחסנים קיימים לא-חוקיים) אז את התחקיר צריך להתחיל באתר האינטרנט של הולת"ב הרלוונטית. תחילה, נבדוק את הזכויות לפי גו"ח, ואח"כ נראה בתיק הבניין האם הזכויות נוצלו (בדף הראשון בהיתר הסרוק). אם יש זכויות לניצול, הן שייכות שווה בשווה לכל השכנים (שוב, בהנחה שהבניין כבר נמסר ונרשם). צריך לקבל את הסכמתם לשימוש בזכויות, ובכלל לשינוי (למרות שהשטח ירשם כפרטי, הוא גובל בשטח משותף). יש לקבל חתימת כל השכנים לפי סעיף 36ב', או לחליפין פרסום לפי סעיף 36ג'. מכיוון שמדובר במחסן, ועוד בתת-קרקע, יש להניח שידרשו גם אישור כבאות. יש להניח שכב"א ידרשו מתז במחסן, שהקירות יבנו מחומר עמיד אש לשעתיים ודלת עמידת אש כנ"ל (אל תתפוס אותי במילה על משך הזמן, יש תנאים סבוכים לחישוב. איני מהנדס בטיחות אש) וכן פתח שחרור עשן. כמו שכתב @אלעדית, היתר למחסן בחניון תת-קרקעי קיים זה עניין מורכב, שאיני בטוח כלל שהוא משתלם.

1. בדין אזרחי אכן אפשר "להזמין" (לתבוע) כל אחד, על כל דבר פעוט שהוא. אפשר אפילו ללכת לבית-משפט לתביעות קטנות, שם אפשר "להנות" מההליך תוך שאתה מייצג את עצמך, בלי עו"ד.... מה יקרה אם תתבע תביעת סרק, או תפסיד, זה כבר עניין אחר. (אגב, גם לבית המשפט לתביעות קטנות יש דרך לסנן תובעים סידרתיים). 2. השכן של פות"ש יכול, כמו שכבר נכתב כאן, ללכת למפקח על הבתים המשותפים, ולקבל שם "צו עשה", ואפילו פיצויים, אם המפקח יהיה סבור שמגיעים לו כאלו. זה מהיר, זה בלי דיונים ארוכים, ולא חייבים ייצוג עו"ד.

כשרוצים למכור-הכל אפשרי. דקה אחרי שחתמת- פתאום זה מסתבך. קרה שאמרו שאי אפשר- אמרתי תודה ועברתי למקום אחר/ביקשתי מוצר של יבואן שכן מאפשר באותה חנות. זה בכלל לא תלוי במוכר- זה תלוי האם היבואן מאםשר או לא. המוכר פשוט יודע אם אפשר, ואם כן, אז אין לו בעיה לרשום "התקנה עצמית" על טופס ההזמנה. כמה זה יתפוס בבוא היום? אין לי מושג. האמת, שמוצרים אצלי כמעט ולא מתקלקלים בתקופת האחריות .. אני אשמח לבחון בבית משפט לתביעות קטנות סירוב לתקן מוצר שהתקלקל שלא כתוצאה מהתקנה לקויה, אלא אחרי x חודשים של עבודה תקינה. גם אם לא נרשם כלום בעת ההזמנה.

אני מתעקש שירשם בעת ההזמנה שאני יכול להתקין לבד. כמו שבוקי כתב, אין לי שום עניין שיגיע סוכן מכירות ויבזבז את זמני היקר על משהו שאני יכול לעשות לבד. מה גם, שאתה בד"כ תקוע בלי תנור/מדיח/מקפיא, וצריך להמתין עטד כמה ימים עד שהגאון הענוג יתפנה ייבוא אליך. במקומות כמו "מחסני חשמל" ודומיו, אני מגיע עם טנדר ועוד שותף, ולוקח את המוצר במעמד הקניה.

אל תהיה בטוח. בכל השיקוצים האלה, דוגמת קוטג'ים טוריים, כניסות משותפות, ושאר מריעין, שאין בהם פרצלציה לכל יח"ד, זה נרשם כבית משותף, גם כשזה נראה כמו "בית פרטי" צמוד קרקע. (לפעמים גם בדו-משפחתיים משנות ה-80 וה-90 נרשם ככה). יכול פות"ש להכנס אצל אתר המרשתת של רשם המקרקעין במשרד המשפטים, כביכול כדי להפיק נסח רישום. יזין פות"ש גו"ח מבלי להזין תת"ח. אם ביתו אכן רשום כבית משותף, האתר יגיב לו בתשובה "בג"וח זה מס' תתי חלקות/בעלים, עש להזין תת חלקה או להפיק נסח מרוכז".

לא פירקו כלום מהרכב. הקוברה זו התקנה אפטר-מרקט. בחלק מהיבואנים (מאזדה למשל) הם עצמם מתקינים את זה בבונדד. יש רכבים מלפני עשור שהגיעו מהיצרן בלי נעילה בשלט רחוק.

לא כתבת אפילו באיזה רכב מדובר. בעקרון- שלט קוברה (שם של חברה שמייצרת מערכות אזעקה) לא יכול להפוך/להשתכפל לשלט עם מפתח נשלף. אפשר להוסיף שלט הוסף, של קוברה, שיהיה זהה בצורתו לקיים. כדי לקבל מה שאתה רוצה, צריך להחליף את כל המערכת, כולל המוח, המקלט של השלטים, שנמצא ברכב, למערכת (סינית כנראה, ואולי פחות אמינה מהקוברה) שיש לה שלטים עם מפתח נשלף. בנוסף למחיר המערכת עצמה, שאינו גבוה, יש שכפול של צ'יפ אימובילייזר (מקורי של הרכב, לא ניתן לעקוף/לבטל. היום הוא נמצא בתוך המפתח) וחריטת להב המפתח עצמו.

יש קבוצת פייסבוק (כן אני בומר😀) מצויינת בעניין הזה בדיוק

אצלי זה היה מנוע הצעדים בסוף. אבל אפשר לבצע את הניקוי של שניהם יחד. המחיר אצלי היה גבוה, כי הרכב מטופל במורשה יבואן. במוסך כללי יעלה לך הרבה פחות. ואפשר לנקות גם לבד, עם ספריי קרבורטורים, ההסבר של בוקי וקצת אומץ. כל הסימטופמים מצביעים שזו אכן הבעיה. גם אם עדיין לא נדלקה לך נורת מנוע. בגלל הסחבנות שלנו, הבן שלי כמעט בילה לילה בחניון התת-קרקעי של דומינוס, אז עדיף לטפל לפני שזה מחמיר...

נו, גם שם כבר היינו... שים לב שהיו כמה "ניחושים" בדרך שם, עד לפתרון.

את הבדיקה שביצע המכונאי מבצעים במנוע קר. אז היא (יחסית) אמינה. במנוע חם, הנוזל החם פורץ החוצה במקום ללכת למיכל עודפים. צריך לבצע בדיקת לחץ הפוך, כדי לזהות אם אכן יש דליפות, ואם כן, אז באיזה צילנדר(ים). פחות כדאי לקבל החלטות של החלפת מנוע על סמך בדיקות ברמה של מוסך מדרכה .

אם שלף תעודה ולא סכין או אקדח - הרווחת. רוצה עצה מקשיש מנוסה? (נו, שויין. תקבל אחת בכל זאת 😁) * אל תתעסק, אל תנסה לחנך, ובאופן כללי - אל תעיר לאף אחד, על שום דבר, במיוחד לא בכביש. יש יותר מידי אידיוטים מכדי שאפשר יהיה לחנך את כולם, ובתוכם, מסתבר מהסטטיסטיקה, יש אחוז לא מבוטל של סוציופטים שאין להם בעיה להרוג על זוטות. לשאלתך - המילה "מיוחד" ליד הדרגה אכן מצביעה על מתנדב. (כי הדרגה היא סמלית בלבד, ולא מגיעה עם הסמכויות שיש לשוטר "אמיתי") בנוסף - תעודת מתנדב נראית שונה לגמרי מתעודת שוטר. זה בכוונת מכוון, בדיוק כדי שלא יעשו אבו-עלי עם התעודה. מתחיל בזה שבשורה מעל "משטרת ישראל", כתוב "המשמר האזרחי". ומתחת, במקום "תעודת מנוי" כתוב "תעודת מנוי למתנדב". בנוסף, למתנדב יש בצד מימין את סמל המשא"ז ומשמאל סמל משטרה קטן. לשוטרים יש רק סמל משטרה, גדול, והוא נמצא באמצע. אם יש לך תיעוד מצולם של האידיוט, מייל לרכז המתנדבים שלו עם התיעוד יהיה נקמה ממש מתוקה. *הקשיש היה בעברו חמום מוח כמוך, והעצה הר"מ, כמו פקודות צה"ל, נכתבה בדם.

רכב שראיתי היום לפני קניה. כ-200 אק"מ. המוכר הזכיר שהרכב זקוק לניקוי מסנן חלקיקים. הוא עומד לבצע על-חשבונו לפני העברת הבעלות. השאלה- האם זה הטיפול הנכון לתקלה? או שזה חלק שדורש החלפה, כמו ממיר קטליטי? הרכב די מרוט (רכב עבודה), אבל יד ראשונה מאדם שנראה אמין. מטופלת במוסך כללי ולא מורשה יבואן. מתלבט אם שווה לקנות דבר כזה בכלל

השלט נקרא "שלט פעמון חדש". זו מערכת ישראלית של erm/רב-הריח, ולכן חיפוש בעלי-אקספרס לא יניב תוצאות. למרות שזו מערכת ישנה מאד, יש מספר בעלי מקצוע שעדיין מחזיקים קייסים. לדוגמא כאן, אבל תריץ חיפוש בגוגל ל"שלט פעמון חדש", ותמצא לך מישהו קרוב לבית.

הכל מופיע בתקנות התכנון והבניה- סידורים לכיבוי אש בבנייני מגורים. חפש את תיקון מס' 3. הוא ל לאדעתי האחרון. *מודה ומתוודה מראש- הידע שלי בעניין זה הוא כללי, רק מתוך הנסיון שלי, יש לי מהנדסי בטיחות שהם האוטוריטה מבחינתי, והם גם מאשרים תכניות בפועל מול כב"א.* הידע הצנוע שלי: בבניינים גבוהים (לא רבי-קומות), רחבת כיבוי נדרשת רק כשאין חדר מדרגות מוגן, או כזה שמוגן ע"י מערכת מתזים בלחץ גבוה, ומרחק ההליכה מפתח הדירה הרחוקה ביותר אינו עולה על 25 מ' (שני התנאים צריכים להתקיים יחד). כלומר- יש צדק בדבריך, כשאתה כותב שהיזם מגדיל פה רווחים על חשבון הציבור. הוא יכול לבנות חדר מדרגות מוגן, הוא יכול (בבניינים עד 5 קומות) לעשות ספרינקלרים, אבל אם נותנים לו לצייר ריבוע על המדרכה במקום זה, למה שהוא ישקיע? אתה אגב מבלבל בין הגישה לרכב כיבוי (שזו הצרה בכל הקישורים שהבאת) לבין רחבת הכיבוי עצמה, שכמו שנכתב כאן, נועדה לחילוץ של לכודים (צריכה להיות במרחק של עד 6 מ' מחלון החילוץ. זו דרישה שאני זוכר, כי היא חוזרת בכל הפרויקטים...) דרך הגישה, שמובילה לרחבת הכיבוי, אכן צריכה להיות ברוחב מסויים, אבל הרחבה עצמה זה כבר סיפור אחר, והמיקום שלה כפוף למס' גורמים שצריכים להתלכד. אחד החוליים שבאים עם העמסת הזכויות המטורפת שמתאפשרת בתמ"א 38/2, הן הפשרות שמקבלים בתחום התשתיות המשותפות. יש לי בטן מלאה על העניין הזה, ומוטב שלא אתחיל...

אניי לא מכיר חסרונות (למעט, אולי, הגרוש-וחצי שזה עולה, לעומת הרגיל שמקבלים בחינם בקופ"ח/בי"ח). אצל הבן (גבס מלא על כל הרגל, דקה וחצי לפני הבגרות בספורט, כמה נוח) זה פשוט הציל אותו. הרגיל פשוט חרפן אותו, והקל היה הרבה יותר נסבל. כדאי ללכת למישהו שיודע מה הוא עושה (כשחיפשנו בזמנו, גיליתי שיש כל מיני חאפרים הזויים בתחום, שמשום מה מרשים לעצמם לקבע עצמות של אנשים בלי שום הכשרה). אנחנו עשינו בסוף במרפאה של "טרם" בפ"ת, בהמלצת האורתופד המטפל. הטיפול כלל צילומים של לפני ואחרי התקנת הגבס, ורופא (לא אורתופד אמנם, אלא "רק" המומחה ברפואת חירום שיושב בטרם) שמעיין בהם ומאשר את ה"עבודה"...

@taranta, מכיר את "איחלתי לחייל בהצלחה"? 😁 יש מקרים בהם אי אפשר לעזור. חבל על האנרגיה

אני מתכוון לקובץ הpdf באמצע הקישור שלך: "הנחיות לתכנון חניה פרק ד'- תכנון חניונים". כן, הם מפרסמים הרבה הנחיות, כי הם הגוף הסטטוטורי לעניין תנועה וחניה. החוק ברוב הסעיפים רק מפנה לתקנות, והם הגוף המקצועי שיודע לתקן תקנות בנושא.

וגם יותר טעים, והמנות נדיבות יותר

אז עשיתי גוגל על צל-סאן... הם מחרטטים שם באתר על "התקנים" אגב, הם מכוונים (לפי המספרים שהם רשמו) לחניון רמה 3, שזה מזמן לא עומד בדרישות של העיריות בחניונים פרטיים. בכל מקרה, בתמונות רואים שהעמודים לא בקצה התא, אלא פנימיים יותר. בראשון אהיה במשרד, ואעלה לכאן את החוברת. היא נקראת "הוראות לתכנון חניונים", והמעמד שלה הוא של תקנה (יש הפניה בחת"ב בפרק "תכנון מקומות חניה")

מה? מה הקשר של סככות, מתקינים? עבריינים?? מה ההתלהמות הזו? אתה אשכרה מתמקח איתי? אני לא כתבתי את החוק. מה לא ברור? החוק מדבר על כל הפרעה. הוא לא ספציפי לגבי חומרי הבניה. אתה רוצה, אשלח לך את החוברת. זה 150 עמודים של כל הלוגיקה שמאחורי הדברים (שאת הלוגיקה הספציפית העמודים הסברתי כאן. תקרא שוב, תבין. אני בטוח.) לעניין סככות החניה- הן מיועדות לבתים פרטיים. ראשית, הדין בחניה בבית צמוד-קרקע שונה מעט. שנית, החניות בבתים צמודי קרקע מתוכננות כך (מבחינת רוחב) שהן מיועדות לקבל סככת חניה, גם אם זו לא הותקנה ע"י הקבלן. שלישית- אם העמוד של הסככה הותקן בקו קצה החניה האחורי - אז כ,ן זהו ליקוי בניה.

בניגוד לאחרים כאן, כל מה שאני אומר מבוסס על החוק. אסור לו להתקין עמוד בפינת החניה, על חשבון תא החניה. עמודים בחניון מותקנים 50 ס"מ פנימה מקו קצה תא החניה. ובכל מקרה - הם לא על חשבון מידות תא החניה, להיפך - כשיש עמוד, תא החניה שלצידו צריך להיות רחב בכ-40 ס"מ נוספים (תלוי בנסיבות, אני לא פותח כאן עכשיו קורס תחיקת הבניה). הוא הולך לשים עמוד בפינת תא קיים, (שלא ברורה מידת תקניותו גם כך). האיזור בין תאים סמוכים שתוככנו ללא הפרעות מיועד בין השאר לתמרון של הרכב בתא ליד. מניעת האפשרות לתמרון כזה פוגעת בשימושיות של התא, ובמקרה שהבחור בתא ליד יפגע עם האוטו שלו במפגע הזה, את התיקון של הרכב שלו ישלם מתקין העמוד. בזה סיימתי את ההרצאה על תכנון חניונים. פעם היו סנקציות נגד מי שמייעצים בפורום הזה יעוץ לא מקצועי. חבל שהמשמעת הזו התרופפה. מישהו יכול אשכרה לקחת מפה עצה לא טובה, ולספוג נזק רציני.

אתה *לא* יכול להתקין עמוד בפינת החניה שלך, גם לא כשהוא בשטח "שלך". הסברתי את הסיבות לכך בשרשורים קודמים (שצורפו כאן) ואין טעם לחזור על זה. הפרעה בפינת החניה אסורה ותחשוף אותך לתביעת נזיקין. כל מי שכתב לך כאן אחרת, טועה, ומטעה אותך.

יש דיסקליימר בתחתית טופס הבדיקה הסטנדרטי ש"יש לקבל הצעת מחיר לתיקונים המסומנים במוסך מורשה" או משהו בסגנון. הם יגידו לך שהיית צריך ללכת למוסך לפני הקניה, כי אמרו לך שיש תיקון (אני בטוח שלא נרשם בשום מקום שהבעיה היא רפידות או מה שכתבת). מה שנאמר לך, או שהבנת שנאמר לך בע"פ - לא קיים מבחינה משפטית. לגבי השאלה השניה, התשובה תלויה באם אתה רוצה לעבור טסט, או לשרוד. יש לך בעיה של אובדן לחץ הידראולי בבלימה. בד"כ, כשהבעיה היא במערכת ה-ABS, יש עדיין מספיק בוסט כדי לנעול את הקליפרים. אני אישית לא הייתי בונה על זה כשאני מסיע את המשפחה שלי, והולך לתקן את מערכת הבלמים. יש מס' סיבות לדוושה נמוכה, כולן קשורות לדליפות לחץ במערכת ההידראולית- בין אם זו משאבה ראשית, משאבות אופנים, או מע' הABS. יכול להיות שיש אוויר במערכת, יכול להיות שמפלס נוזל נמוך באופן חריג. אם מוסך אבחן שזו משאבת ABS, הוא כנראה יודע מה הוא אומר. כל מכונאי מוסמך ומנוסה יכול לטפל בבעיה. זו לא דורשת מיומנות מיוחדת. כשהיתה לי הונדה, לפני המון שנים, הייתי מטפל ב"תל אביב סנטר" ברח' חומה ומגדל בת"א. אין לי מושג אם המוסך עדיין קיים, או אם שמר על איכותו.