dny

כל הענין הזה של מייצבי מתח, מעלי מתח וכולי הוא בסך הכל "טלאי על טלאי". המגבר עובד על מתח גבוה יותר מ-14.4V, ולכן יש לו ספק כח פנימי שמספק לו את המתח הדרוש, גם אם מתח הכניסה יורד **קצת**. אם יש בעיה נקודתית, כלומר יש נפילה רגעית במתח הכניסה, אפשר - אולי - לתקן את זה עם קבל גדול. אבל אם הבעיה היא שספק הכח של המגבר פשוט לא מצליח להוציא את המתח והזרם הדרושים, אז הפתרון הוא - להחליף את המגבר. לא סתם יש מגברים חזקים יותר וחזקים פחות. בלי שום קשר צריך גם לדאוג שחוטי הכח יתאימו לזרם שזורם בהם, מבחינת עובי, איכות חיבורים וכולי. אבל זה לא משנה את העובדה הפשוטה, שאם המגבר לא מספיק חזק, אז עזרים מלאכותיים יתקשו מאד לפתור את הבעיה. דני

מתוך הכתבה המקורית והמקצועית: אני מהמר על "non driving components", או "non drive train components". דני

באמת? ואם היית יוצא זכאי בדין? על מה הנקודות? דני

אאל"ט, יש גומיות מגומי שלא מחזיקות הרבה זמן, ויש "גומיות" מסיליקון ששורדות יפה מאד. לא יודע איפה להשיג. דני

השתדלתי לכתוב הכל בעברית. אולי יש לך רעיון למילה יותר מתאימה? גם ל"רמקול בתוך תיבה" לא מצאתי מילה מתאימה בעברית. דני

הקדמה: מטרת המאמר להסביר קצת על הדבר שנקרא רמקול עם צינור, או באנגלית – “bass reflex”, “ported box”. קודם כל, לצורך המאמר, זה רמקול וזו תיבה. שניהם ביחד נקראים מערכת. יש גם כיפה. כמו כן, המאמר מסביר את הדברים בצורה פשוטה ולא מתימטית, ולכן משתמש במונחים כמו הרבה, מעט, נמוך, גבוה וכולי – כאשר הכוונה היא תמיד נמוך יותר, חזק יותר וכולי לעומת מערכת אחרת. את הכל אפשר לחשב במדויק אבל לא במאמר זה. כמו כן, למען הפשטות, לא כל הגורמים מוזכרים כאן - לדוגמה, לגודל התיבה יש חשיבות, אבל אני לא מתייחס לזה; וכך גם עצמת השטף המגנטי, וגורמים נוספים. המאמר הזה מתאר את מה שתיבה עם צינור עושה באמת. זה שונה לגמרי ממה שהרבה אנשים חושבים שתיבה כזו עושה. עד כאן ההקדמות, ועכשיו נתחיל: למה בעצם צריך תיבה? קודם כל כדי לחבר את הרמקול למשהו. חוץ מזה, גם כדי לבטל את הגל מצדו האחורי של הרמקול, שלא יפריע. מעבר לזה, לפעמים התיבה משמשת גם לדברים נוספים. כדי להסביר אותם, צריך להבין כמה דברים על איך שרמקול עובד. באופן כללי הרמקול פועל בשתי צורות שונות – מוגבל מאסה ומוגבל התנגדות. לרמקול יש שני דברים שמגבילים את התנועה שלו בתגובה לזרם שזורם בסליל: המאסה שלו וההתנגדות של המערכת. ההתנגדות מורכבת מההתנגדות החשמלית בסליל, התנגדות האוויר, והתנגדות המתלים של הרמקול. בתדרים גבוהים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא המאסה שלו. בתחום תדרים זה לתיבה אין כמעט השפעה על הצליל. בתדרים נמוכים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא ההתנגדות של המערכת. בתחום זה לתיבה יש השפעה רבה על הצליל. שני התחומים האלה נפגשים בתדר אחד – שונה בכל רמקול (וגם משתנה מיום ליום, אבל זה לא הנושא כאן). תדר זה הוא תדר התהודה של המערכת. כדי שרמקול יהיה יעיל יותר, יש לו מאסה נמוכה ומתלים חלשים. השילוב הזה מאפשר לו להוציא צליל חזק מהספק חשמלי נתון. זה גם גורם לו לנוע הרבה בתדרים נמוכים, וזה יכול לגרום לבעיה – כי תנועה רבה מדי תגרום לרמקול לעוות את הצליל, ותנועה רבה יותר תגרום לכיפה להתנגש במסגרת ולנזק בלתי הפיך. כדי למנוע את זה, אפשר לבנות רמקול פחות יעיל: מאסה גבוהה ומתלים חזקים. רמקול כזה יכול להוציא צליל נמוך יותר, על חשבון זה שהעצמה (שוב, בהספק נתון) נמוכה יותר. כדי לשכלל את הענין, ולאפשר, בו זמנית, גם רמקול יעיל וגם צלילים נמוכים, משתמשים בתיבה עם צינור. הצינור מוסיף תהודה שניה למערכת, ובעצם מוסיף מתלים חזקים יותר – אבל רק בתחום התדרים שבהם הם נחוצים. כדי שזה יקרה, צריך לחשב כל מיני נתונים של הרמקול, ולבנות תיבה מתאימה לרמקול, עם צינור מתאים. אם לוקחים סתם ככה תיבה יפה ויוקרתית עם צינור, ומתקינים בה רמקול כלשהו, התוצאה תהיה – כמעט בוודאות – גרועה, כלומר: גם עיוותי בס, כלומר הדגשה של תדר מסויים והנחתה של תדרים אחרים ("אומצה אומצה"), וגם המערכת לא תוכל לפעול בעצמה חזקה בלי נזק. אבל, אם מתכננים את כל המערכת בצורה נכונה, אפשר להשתמש ברמקול יעיל יותר ועדיין לקבל צלילים נמוכים. הצינור לא משפר את היעילות, אלא מערכת עם צינור יכולה להשתמש ברמקול שהוא יעיל יותר בפני עצמו. מה שהצינור עושה זה תהודה שניה במערכת – תהודה שצריך לכוון אותה כך שתהיה בתדר התהודה הראשי של המערכת. זה גורם לכך שבתדר הזה, האוויר בתיבה – שבדרך כלל לא מפריע כל כך לתנועת הרמקול – פתאום נהיה "מחובר" לכיפה, ושואב ממנה אנרגיה. זה גורם לשני דברים: תנועת הכיפה נחלשת וכמעט נעלמת; וכמעט כל הצליל של התיבה יוצא לא מהכיפה אלא מהצינור. לסיכום: תיבה עם צינור מתאימה לרמקולים מסויימים בלבד. תיבה עם צינור מאפשרת שימוש ברמקול יעיל ותיבה קטנה – ולהוציא צלילים נמוכים בעצמה חזקה. תיבה עם צינור אינה מחזירה או משתמשת באוויר שבצד האחורי של הרמקול, היא אינה מכוונת אותו קדימה או כל דבר דומה לכך. היא אינה מגבירה או משנה את העצמה של הרמקול. תיבה עם צינור כן מאפשרת שימוש ברמקול יעיל יותר. תיבה עם צינור - אם היא מתוכננת נכון - תוציא צליל נקי ומדוייק, לא פחות מכל סוג אחר של תיבה. היום משתמשים בתיבות כאלה בהרבה מקומות. כמובן ברכב, שבו רוצים צלילים נמוכים וחזקים ותיבה קטנה ככל האפשר; אבל גם ברמקולים ביתיים שהם היום קטנים מאד (לעומת מה שהיה בעבר) - ועדיין מוציאים בס חזק ונקי. אז אם רוצים תיבה עם צינור, שתעבוד יפה וחזק - מה עושים? מחליטים מה הדרישות מהמערכת - איזה צליל ובאיזו עצמה. בודקים מה המגבלות - כמה מקום יש להתקנה, כמה עצמה יש למגברים, וכולי. בוחרים רמקול - אחד או יותר - בהתאם לדרישות. צריך רמקול כזה שמיועד לתיבה עם צינור, כלומר qts בטווח של 0.3 עד 0.5. מחשבים את גודל התיבה (בדרך כלל דומה ל-VAS) ואת תדר התהודה של הצינור (בדרך כלל דומה ל-FS). בוחרים צינור (אחד או יותר) בקוטר מתאים לעצמה הרצויה, ולמגבלות המקום. בונים את התיבה. דני

כמו לא מעט מוצרים בתחום האודיו, התרומה העיקרית היא להרגשה הטובה של הקונה היקר (תרתי משמע), שלרוב אינו מבין ש: דני

כשאני קונה רכב, אני עושה מיד טיפול רציני ו"מאפס" את מונה הטיפולים. לא סומך על מה שהיה. דני

זה שהמגבר מדליק נורה לא אומר בהכרח שהבעיה במגבר. אבל כשתבדוק - תדע. דני

הכוונה היא שיש תקלה במכשיר שמוציא את האות, כי זה לא אמור לקרות. כמו כן זה יכול להצביע על תקלה במגבר, כי בעקרון מגבר שמע אינו אמור להגביר זרם ישר. למרות זאת, יש יצרנים שמתגאים בעובדה שהמגבר שלהם יורד בתדר "עד DC", למרות שזה רק מפריע. לדעתי, תתחיל לבודד דברים: האם יש בעיה כאשר הכניסה למגבר (RCA) לא מחוברת? האם יש בעיה כאשר היציאה (רמקולים) לא מחוברת? האם יש בעיה כאשר מחברים RCA לרדיו שלך דווקא, או לכל דבר (MP3 וכולי)? דני

במשך זמן רב אמרו דברים דומים לזה גם על BP: שלא יתכן שאין שום הגיון בדברים, בודאי יש משהו סמוי מן העין, וכולי. בסופו של דבר הסתבר שהדברים פשוטים בתכלית: מה שראינו מכאן היו גם הם צריכים לראות משם, ומוצר שנמכר במחיר מופרז לא יצליח. דני

אולי המגבר מקבל מתח ישר (DC) ולכן מפעיל הגנה כאשר מגבירים את השבח (GAIN). דני

לפי הבנתי: 1. המנוע שלך התקלקל מסיבה שאינה ידועה בבירור, אבל התקלה לא נגרמה בגלל המוסך. 2. המוסך לא בדק את המנוע בצורה מקצועית, ולכן לא ידעת שהמנוע בסיכון של השבתה. 3. חוסר הידיעה שלך אינו הסיבה לתיקון היקר, אלא התקלה במנוע. לענ"ד, המוסך יכול לתת לך פיצוי סמלי כמחווה של רצון טוב, אבל אין סיבה שהמוסך יממן את תיקון המנוע. דני

גם פיאט בראבו וגם סקודה פאביה. שניהם מגלים הפרש של בערך 10 PSI בין הגלגלים. דני

מנסיוני - מתריעה כבר בשלב כזה. דני

במערכת שמופיעה בתרשים אין מקום לחיבור החוטים האלה, ולכן אין שימוש בהם. דני

החכמתי, תודה! דני

האם תוכל להסביר בבקשה את היתרון בשימוש בשמן ממפרט ישן יותר (G) לעומת מפרט חדש יותר? אני תמיד חשבתי שהמפרט החדש עונה על כל דרישות הישן, ויותר מכך - כמו DOT4 לעומת DOT3. האם אתה קונה את השמן המיושן אך ורק בגלל הצמיגות, או שיש סיבה נוספת? דני

אין לך שימוש במנוע 5 חוטים, שים מנוע 2 חוטים בכל הדלתות. אם כבר יש לך מנוע 5 חוטים אתה יכול להשתמש בו (3 חוטים לא מחוברים). במערכת שיש לך אין הפעלה של פתיחת דלת אחורית. החיווט ששייך אליך הוא חיבור מסוג F4 בתרשים. אתה מחבר את כל המנועים (2/4 דלתות) במקביל. דני

מזל שחוץ מהכתובת יש גם מיקוד, שמבטיח שטעויות כאלו לא יוכלו לקרות לעולם. דני

יש אטם? החלפת אותו? מה מצב בית התרמוסטט? תמונה בבקשה. הידוק מופרז רק מזיק. דני

תודה. דני

מעניין. יש קישורים לרכיבים הנ"ל? דני

בלי לדעת איפה בדיוק נמדד המתח, אי אפשר לדעת כלום: נפילת מתח על קוטבי המצבר פירושה שלמצבר אין מספיק קיבולת ו/או יכולת להוציא זרם. זה יכול להיות בגלל שהמצבר גמור או בגלל שהמערכת כבדה לו מדי. נפילת מתח בכניסה למגבר - ליתר דיוק, מפל מתח על חוט הכוח - פירושם שהחוט דק מדי. נפילת מתח בכניסה לרדיו (HU) לא אומרת כמעט שום דבר על הנ"ל כי היא תלויה בכמה דברים אחרים (כמו למשל הדלקת אורות או צרכן חשמל אחר). וכן הלאה. באופן כללי אין דבר כזה "מצבר גדול מדי בשביל האלטרנטור". דני

כל זה מעניין מאד. הרי כאן בשרשור אמרו כבר מזמן, שאילו היו מוכרים את הפלואנס במחיר הגיוני, היו קונים. מסתבר שגם חכמי רנו הבינו את זה - חבל רק שהיו צריכים לחכות לקריסת BP בשביל להבין דבר כל כך פשוט... דני