dny

אתה נתפס לקטנות. היה שינוי בתודעה, שהסכם אוסלו הוא גולת הכותרת שלו. כמובן שלשינוי הזה היו ניצנים קודמים יותר. אני לא מבין את מה שאתה אומר. מה שאני הצעתי זה שכל התקפה נגדנו תגרום לצד השני להפסיד דבר שחשוב לו, לתמיד. הדוגמה שלך, של מלחמת לבנון הראשונה, מראה בדיוק את ההיפך הגמור. אילו היו מיישמים את הגישה שאני מציע בלבנון, בהקשר של אדמה, המשמעות היתה לקחת חלק כלשהו של לבנון ולהפוך אותו לחלק קבוע ממדינת ישראל, כולל ישובים וערים וכולי. אני מקווה שברור לך שאף אחד לא חשב אפילו בכיוון הזה. לכן אני לא מבין את הטענה שלך, שאת ההצעה שלי כבר מנסים 60 שנה. מעולם לא ניסו אותה. דני

אבל אין לו יכולת לשום פעולה החלטית, בשום תחום. דני

הקשר - שבאמת לא הסברתי אותו, ועל כך אני מתנצל - הוא שלפני כן היתה את מדיניות ה"לא מדברים עם מחבלים", בתקופת חטיפות המטוסים של שנות השבעים. התוצאה היתה שהפסיקו לחטוף מטוסים, מפני שזה קשה ולאור המדיניות הנ"ל, לא מועיל. ובעקבות שינוי המדיניות שלנו, גם הם שינו מדיניות. דני

פתח וסגור כל חלון עד הסוף, גם למעלה וגם למטה, והמשך ללחוץ עוד שניה בערך גם אחרי שהחלון הגיע לסוף התנועה שלו, בשני הכיוונים. דני

יש כאן שלושה כיוונים במקביל: האם למשטרה היה כשל נקודתי. לפי השמועות כנראה שכן. מבחינתי זה הפרט הכי טפל כאן. למה חטפו אותם. התשובה לשאלה הזו היא ברורה לגמרי - כי כבר עשרות שנים (מאז אוסלו) הרגלנו אותם שהשיטה היא שככל שהם פוגעים בנו יותר, כך אנחנו נותנים להם יותר מתנות. לא צריך יום לימודים ארוך בשביל להבין מה יקרה הלאה. למה הם נסעו בטרמפים. כאן יש שאלה שקשה לענות עליה - האם להתאים את עצמנו למצב הקיים אבל הלא רצוי, או לנסות ולשנות אותו לטובה - מתוך סיכון. לגבי סעיף 2, יש נקודה שלא כולם יודעים עליה: יש הרבה נסיונות חטיפה. רובם נכשלים, אבל הם מנסים שוב ושוב, וכוחות הבטחון "מכילים" - כלומר משתיקים - את הדברים, לפי העקרון הידוע - אבל הטפשי כל כך - שפיגוע שלא הצליח לא נחשב. דוגמה אחת. דוגמה שניה. דוגמה שלישית. דוגמה רביעית. דוגמה חמישית. דוגמה שישית. דוגמה שביעית. דוגמה שמינית. דוגמה תשיעית. אני חושב שאם היינו מחליטים החלטה עקרונית - בלי שום קשר למקרה הזה דווקא - שאומר שעל כל תקיפה מכל סוג נגדנו, הם יאבדו - נניח - אדמה, או כל דבר אחר שיכאב להם באמת - בקיצור, שאם הם יפגעו בנו אז הם יפסידו מזה ולא ירוויחו - זה היה יכול לשנות את כל המצב, הרבה יותר מכל שומר/דחליל בכניסה לכל בית עסק (וסליחה לכל מי שעובד בשמירה). דני

אלו הן הכפפות הטובות. נסו והיווכחו. המחיר כאן הוא מוגזם - צריך להיות בערך 20 ש"ח לחבילה, במיוחד אם קונים קרטון. דני

אסור להכנס לצומת חסום. גם לא בירוק. אסור להכנס לצומת באור צהוב. רק בירוק מותר. הצפירות מאחור לא משנות. אבל אם יש לך חשש שהנהג מאחוריך יתנגש בך, זו בהחלט יכולה להיות סיבה להכנס לצומת באור צהוב. כמובן שאם תתפס, תצטרך לשכנע את השופט. אם עברת את הקו הלבן כשהאור היה צהוב, עליך להמשיך לנסוע גם באדום, לפי העקרון של "התחלתי ולכן אסיים". דני

אני כן, והעדפתי את הרובוטי למרות חסרונותיו. אבל אני מעולם לא שמתי אותו במצב "אוטומט". הרושם שלי הוא קצת שונה: בשעת נסיעה אין שום הבדל. כל השינוי הוא בשעת שילוב הילוך, שאז הם ניסו להפעיל את המצמד טוב יותר, וכן בשעת זחילה בפקק, שאז הם ניסו לחקות את התנהגות התיבה האוטומטית המוכרת. ואני מוסיף: עיקר המגרעות הן כאשר שמים אותו במצב של אוטומט. מבחינתי זה ידני רובוטי, וככזה הוא בסדר למרות שהוא לא יודע איך עושים "גז ביניים" (אז עוזרים לו). אני חושב שמי שנוסע הרבה בהרים, כלומר עליות ופניות, יראה את ההבדל העיקרי - לטובה - בין כל תיבה רובוטית לכל תיבה אוטומטית. דני

זה יפה מאד, אבל: ולכן: אם יש בעיה של רעשים שנכנסים מקו הכוח, אז זה אומר שיש פגם בתכנון הספק הפנימי של המגבר, וכדאי להשתמש במגבר אחר שאינו סובל מהבעיה. אם יש בעיה של חוסר כוח, אז זה אומר שהמגבר חלש מדי, וכדאי להשתמש במגבר אחר שיכול לספק את העצמה הדרושה. בקיצור, יותר קל (וזול) להשתמש במגבר(ים) שנותן את האיכות והעצמה הרצויים, מאשר להשתמש במגבר חלש מדי או גבולי, ולנסות לשפר אותו קצת באמצעות מעגל חיצוני נוסף. זאת הנקודה. דני

מה? לא היה שום תרגום (למעט כמה מונחים טכניים), כי כתבתי בעברית. דני

כל הענין הזה של מייצבי מתח, מעלי מתח וכולי הוא בסך הכל "טלאי על טלאי". המגבר עובד על מתח גבוה יותר מ-14.4V, ולכן יש לו ספק כח פנימי שמספק לו את המתח הדרוש, גם אם מתח הכניסה יורד **קצת**. אם יש בעיה נקודתית, כלומר יש נפילה רגעית במתח הכניסה, אפשר - אולי - לתקן את זה עם קבל גדול. אבל אם הבעיה היא שספק הכח של המגבר פשוט לא מצליח להוציא את המתח והזרם הדרושים, אז הפתרון הוא - להחליף את המגבר. לא סתם יש מגברים חזקים יותר וחזקים פחות. בלי שום קשר צריך גם לדאוג שחוטי הכח יתאימו לזרם שזורם בהם, מבחינת עובי, איכות חיבורים וכולי. אבל זה לא משנה את העובדה הפשוטה, שאם המגבר לא מספיק חזק, אז עזרים מלאכותיים יתקשו מאד לפתור את הבעיה. דני

מתוך הכתבה המקורית והמקצועית: אני מהמר על "non driving components", או "non drive train components". דני

באמת? ואם היית יוצא זכאי בדין? על מה הנקודות? דני

אאל"ט, יש גומיות מגומי שלא מחזיקות הרבה זמן, ויש "גומיות" מסיליקון ששורדות יפה מאד. לא יודע איפה להשיג. דני

השתדלתי לכתוב הכל בעברית. אולי יש לך רעיון למילה יותר מתאימה? גם ל"רמקול בתוך תיבה" לא מצאתי מילה מתאימה בעברית. דני

הקדמה: מטרת המאמר להסביר קצת על הדבר שנקרא רמקול עם צינור, או באנגלית – “bass reflex”, “ported box”. קודם כל, לצורך המאמר, זה רמקול וזו תיבה. שניהם ביחד נקראים מערכת. יש גם כיפה. כמו כן, המאמר מסביר את הדברים בצורה פשוטה ולא מתימטית, ולכן משתמש במונחים כמו הרבה, מעט, נמוך, גבוה וכולי – כאשר הכוונה היא תמיד נמוך יותר, חזק יותר וכולי לעומת מערכת אחרת. את הכל אפשר לחשב במדויק אבל לא במאמר זה. כמו כן, למען הפשטות, לא כל הגורמים מוזכרים כאן - לדוגמה, לגודל התיבה יש חשיבות, אבל אני לא מתייחס לזה; וכך גם עצמת השטף המגנטי, וגורמים נוספים. המאמר הזה מתאר את מה שתיבה עם צינור עושה באמת. זה שונה לגמרי ממה שהרבה אנשים חושבים שתיבה כזו עושה. עד כאן ההקדמות, ועכשיו נתחיל: למה בעצם צריך תיבה? קודם כל כדי לחבר את הרמקול למשהו. חוץ מזה, גם כדי לבטל את הגל מצדו האחורי של הרמקול, שלא יפריע. מעבר לזה, לפעמים התיבה משמשת גם לדברים נוספים. כדי להסביר אותם, צריך להבין כמה דברים על איך שרמקול עובד. באופן כללי הרמקול פועל בשתי צורות שונות – מוגבל מאסה ומוגבל התנגדות. לרמקול יש שני דברים שמגבילים את התנועה שלו בתגובה לזרם שזורם בסליל: המאסה שלו וההתנגדות של המערכת. ההתנגדות מורכבת מההתנגדות החשמלית בסליל, התנגדות האוויר, והתנגדות המתלים של הרמקול. בתדרים גבוהים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא המאסה שלו. בתחום תדרים זה לתיבה אין כמעט השפעה על הצליל. בתדרים נמוכים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא ההתנגדות של המערכת. בתחום זה לתיבה יש השפעה רבה על הצליל. שני התחומים האלה נפגשים בתדר אחד – שונה בכל רמקול (וגם משתנה מיום ליום, אבל זה לא הנושא כאן). תדר זה הוא תדר התהודה של המערכת. כדי שרמקול יהיה יעיל יותר, יש לו מאסה נמוכה ומתלים חלשים. השילוב הזה מאפשר לו להוציא צליל חזק מהספק חשמלי נתון. זה גם גורם לו לנוע הרבה בתדרים נמוכים, וזה יכול לגרום לבעיה – כי תנועה רבה מדי תגרום לרמקול לעוות את הצליל, ותנועה רבה יותר תגרום לכיפה להתנגש במסגרת ולנזק בלתי הפיך. כדי למנוע את זה, אפשר לבנות רמקול פחות יעיל: מאסה גבוהה ומתלים חזקים. רמקול כזה יכול להוציא צליל נמוך יותר, על חשבון זה שהעצמה (שוב, בהספק נתון) נמוכה יותר. כדי לשכלל את הענין, ולאפשר, בו זמנית, גם רמקול יעיל וגם צלילים נמוכים, משתמשים בתיבה עם צינור. הצינור מוסיף תהודה שניה למערכת, ובעצם מוסיף מתלים חזקים יותר – אבל רק בתחום התדרים שבהם הם נחוצים. כדי שזה יקרה, צריך לחשב כל מיני נתונים של הרמקול, ולבנות תיבה מתאימה לרמקול, עם צינור מתאים. אם לוקחים סתם ככה תיבה יפה ויוקרתית עם צינור, ומתקינים בה רמקול כלשהו, התוצאה תהיה – כמעט בוודאות – גרועה, כלומר: גם עיוותי בס, כלומר הדגשה של תדר מסויים והנחתה של תדרים אחרים ("אומצה אומצה"), וגם המערכת לא תוכל לפעול בעצמה חזקה בלי נזק. אבל, אם מתכננים את כל המערכת בצורה נכונה, אפשר להשתמש ברמקול יעיל יותר ועדיין לקבל צלילים נמוכים. הצינור לא משפר את היעילות, אלא מערכת עם צינור יכולה להשתמש ברמקול שהוא יעיל יותר בפני עצמו. מה שהצינור עושה זה תהודה שניה במערכת – תהודה שצריך לכוון אותה כך שתהיה בתדר התהודה הראשי של המערכת. זה גורם לכך שבתדר הזה, האוויר בתיבה – שבדרך כלל לא מפריע כל כך לתנועת הרמקול – פתאום נהיה "מחובר" לכיפה, ושואב ממנה אנרגיה. זה גורם לשני דברים: תנועת הכיפה נחלשת וכמעט נעלמת; וכמעט כל הצליל של התיבה יוצא לא מהכיפה אלא מהצינור. לסיכום: תיבה עם צינור מתאימה לרמקולים מסויימים בלבד. תיבה עם צינור מאפשרת שימוש ברמקול יעיל ותיבה קטנה – ולהוציא צלילים נמוכים בעצמה חזקה. תיבה עם צינור אינה מחזירה או משתמשת באוויר שבצד האחורי של הרמקול, היא אינה מכוונת אותו קדימה או כל דבר דומה לכך. היא אינה מגבירה או משנה את העצמה של הרמקול. תיבה עם צינור כן מאפשרת שימוש ברמקול יעיל יותר. תיבה עם צינור - אם היא מתוכננת נכון - תוציא צליל נקי ומדוייק, לא פחות מכל סוג אחר של תיבה. היום משתמשים בתיבות כאלה בהרבה מקומות. כמובן ברכב, שבו רוצים צלילים נמוכים וחזקים ותיבה קטנה ככל האפשר; אבל גם ברמקולים ביתיים שהם היום קטנים מאד (לעומת מה שהיה בעבר) - ועדיין מוציאים בס חזק ונקי. אז אם רוצים תיבה עם צינור, שתעבוד יפה וחזק - מה עושים? מחליטים מה הדרישות מהמערכת - איזה צליל ובאיזו עצמה. בודקים מה המגבלות - כמה מקום יש להתקנה, כמה עצמה יש למגברים, וכולי. בוחרים רמקול - אחד או יותר - בהתאם לדרישות. צריך רמקול כזה שמיועד לתיבה עם צינור, כלומר qts בטווח של 0.3 עד 0.5. מחשבים את גודל התיבה (בדרך כלל דומה ל-VAS) ואת תדר התהודה של הצינור (בדרך כלל דומה ל-FS). בוחרים צינור (אחד או יותר) בקוטר מתאים לעצמה הרצויה, ולמגבלות המקום. בונים את התיבה. דני

כמו לא מעט מוצרים בתחום האודיו, התרומה העיקרית היא להרגשה הטובה של הקונה היקר (תרתי משמע), שלרוב אינו מבין ש: דני

כשאני קונה רכב, אני עושה מיד טיפול רציני ו"מאפס" את מונה הטיפולים. לא סומך על מה שהיה. דני

זה שהמגבר מדליק נורה לא אומר בהכרח שהבעיה במגבר. אבל כשתבדוק - תדע. דני

הכוונה היא שיש תקלה במכשיר שמוציא את האות, כי זה לא אמור לקרות. כמו כן זה יכול להצביע על תקלה במגבר, כי בעקרון מגבר שמע אינו אמור להגביר זרם ישר. למרות זאת, יש יצרנים שמתגאים בעובדה שהמגבר שלהם יורד בתדר "עד DC", למרות שזה רק מפריע. לדעתי, תתחיל לבודד דברים: האם יש בעיה כאשר הכניסה למגבר (RCA) לא מחוברת? האם יש בעיה כאשר היציאה (רמקולים) לא מחוברת? האם יש בעיה כאשר מחברים RCA לרדיו שלך דווקא, או לכל דבר (MP3 וכולי)? דני

במשך זמן רב אמרו דברים דומים לזה גם על BP: שלא יתכן שאין שום הגיון בדברים, בודאי יש משהו סמוי מן העין, וכולי. בסופו של דבר הסתבר שהדברים פשוטים בתכלית: מה שראינו מכאן היו גם הם צריכים לראות משם, ומוצר שנמכר במחיר מופרז לא יצליח. דני

אולי המגבר מקבל מתח ישר (DC) ולכן מפעיל הגנה כאשר מגבירים את השבח (GAIN). דני

לפי הבנתי: 1. המנוע שלך התקלקל מסיבה שאינה ידועה בבירור, אבל התקלה לא נגרמה בגלל המוסך. 2. המוסך לא בדק את המנוע בצורה מקצועית, ולכן לא ידעת שהמנוע בסיכון של השבתה. 3. חוסר הידיעה שלך אינו הסיבה לתיקון היקר, אלא התקלה במנוע. לענ"ד, המוסך יכול לתת לך פיצוי סמלי כמחווה של רצון טוב, אבל אין סיבה שהמוסך יממן את תיקון המנוע. דני

גם פיאט בראבו וגם סקודה פאביה. שניהם מגלים הפרש של בערך 10 PSI בין הגלגלים. דני

מנסיוני - מתריעה כבר בשלב כזה. דני