dny

כן: כביש חרוץ עדיף לעומת כביש דפוק שגמר את חייו. נכון. אבל בין זה לבין האמירה (לא שלך) שכביש חרוץ זה דבר טוב בהשוואה לכביש תקין, רב המרחק. דני

לא כתוב בשום קישור שהובא כאן בשרשור שכביש מחורץ עדיף על כביש סלול. גם לא בפרסומות של מכונות החירוץ. מה שכן כתוב שם זה שיש שיטות חירוץ חדשות שנותנות תוצאה פחות גרועה מהשיטות הישנות, ולכן אפשר להשאר עם החירוץ המציק קצת יותר זמן. וגם כתוב שם שכל זה נעשה בגלל שלא רוצים להשקיע בתשתיות ולסלול כמו שצריך. ראיות בבקשה. כל מי שהחליף לצמיגים רחבים יותר (לא בארץ הקודש כמובן) יחלוק עליך. גם לא מעט ספרים בנושא. ראיות בבקשה. כמו שכבר ענו לך, במירוצים שמים צמיגים רחבים ולא צרים. אם זה היה נכון, אז ב-F1 בגשם היו שמים צמיגים צרים. אבל הם לא. היחידים ששמים צמיגים צרים זה מכוניות ראלי, וגם זה רק בשלג כאשר רוצים שהצמיג יחדור דרך שכבת השלג ויגיע לאדמה הקשה שלמטה. ראשית, כפי שכתוב במאמר שהבאת ("physical factors..."), מה שמצמיד את הצמיג לכביש אינו חיכוך, אלא שילוב של כוחות של עיוות, חימום וקריעה של הגומי. לכן הנוסחה הפשוטה שהזכרת אינה שייכת לעניין (לדוגמה, לצמיג יש "מקדם חיכוך" של למעלה מ-1, מה שלפי חוקי החיכוך הרגילים אינו אפשרי). כמו כן, אשמח אם תסביר למה במירוצים עושים את ההיפך ממה שאתה מציע. יפה. ועכשיו, כדי שיהיה לניסוי קשר לנושא, נא לעשות את זה עם לוח מצופה גומי עבה. העקרון יהיה נכון באותה מידה. אין שום קסם ב-F1 שגורם לחוקי הפיזיקה להשתנות. קראתי. לא ראיתי שם אפילו רמז לכך שצמיג צר אוחז יותר מצמיג רחב בשום מקרה. דני

בשביל זה לא צריך את הפרטים - מספיק קידוד ("hash") של הפרטים. הבנתי. מה היא התועלת המעטה לאזרח? דני

ניסאן ליף זה דוגמה מצויינת למה שלא התכוונתי אליו: רכב משפחתי בגודל (ומשקל) מלא. אני מדבר על משהו בסגנון מיקרה וכדומה - רכב עירוני לכל דבר. ברכב כזה יהיה אפשר להשיג טווח של 100 ק"מ עם סוללה קטנה וזולה יותר, ורכב כזה אינו צריך טווח גדול יותר. וסוללה קטנה יותר אפשר להטעין בלילה אחד בלי חיבור חשמלי מיוחד. דני

כל הנ"ל ידוע. אני שאלתי שאלה רצינית: מה באמת - לא בססמאות - אמור להיות היתרון של הדבר הזה? דני

אני עדיין לא הבנתי איזה יתרונות אמורים להיות לדבר הזה. כל הססמאות על "בטחוני" לא אומרות לי כלום. מה בעצם זה נותן לעומת מה שכבר יש? דני

מנסיון: רובוטה קורולה - כן. פיאט בראבו - כן. DSG - לא. דני

עד כמה שזה נשמע אדיוטי, זה בסך הכל המשך טבעי ומתבקש לגישה של "אי שפיות זמנית", שמשמעותה המעשית היא שאף אחד לא אחראי לשום דבר שהוא עושה. דני

אני טוען שאין שום הבדל, ובכל מקרה המערכת שצריכה להתמודד עם טענות כנגד החייל היא מערכת השיפוט הצבאית - לשם כך בדיוק היא קיימת. אני אומר שאל החייל לא צריכים לבוא בטענות בשום מקרה. אם חושבים שחייל עשה דבר לא בסדר, אז אפשר לבוא בטענות למדינה ו/או למפקדי הצבא - אבל לא לחייל. זה מה שאני אומר. דני

כולנו נשמח לראות את הצילומים. ואם, כמו שאמרת, בעלי המוסך מחשיבים את הפורום כקליפת השום, הרי שלא תהיה להם שום התנגדות אם יופיעו כאן הצילומים הנ"ל. לגבי הגשת תלונה לאיגוד המוסכים - אני חושב שכדאי שתכתוב להם מכתב פשוט, ברור ועובדתי, ותן להם להסיק את המסקנות בעצמם. דני

אין שום צורך בדבר כזה. לא הבנת את הנקודה. אם למצבר קטן, שנטען תוך 10 דקות ממצב "X", יש מספיק כוח להתניע בסוף הנסיעה - שזה הדבר המכריע כאן - אז גם למצבר גדול פי 10, שצריך 100 דקות כדי להטען, יהיה מספיק כוח להתנעה. ואם הוא יהיה טעון רק לרמה של 70%, אחרי נסיעה קצרה בתנאים מסויימים - אז מה. אחרי כמה נסיעות רגילות לחלוטין הוא יחזור ל-100%. עד כאן הכל נכון, אבל: פה בדיוק הטעות שלך. גודל האלטרנטור נגזר מצריכת הזרם, וכמעט שאינו מושפע מגודל המצבר. האלטרנטור מתוכנן כך שב-99% מהזמן הוא יספק יותר זרם ממה שהמערכת צריכה. זה כל מה שצריך כדי שכל מצבר בגודל סביר (כלומר לא 1AH וגם לא 10000AH) יטען לגמרי לאחר כמה נסיעות לכל היותר. ואם מצבר גדול יותר יצריך שלוש נסיעות ולא שתיים - אז מה. דני

אתה מערבב שני דברים שלא שייכים זה לזה. מצבר גדול יותר אינו דורש זרם חזק יותר. המצב הרגיל הוא שהמצבר טעון (כמעט) לחלוטין. אם מפעילים את כל הצרכנים בשעת נסיעה, האלטרנטור מספק את כל הצריכה (בדרך כלל). גודל המצבר אינו משנה דבר וחצי דבר. ההבדל הוא אם המצבר פרוק חלקית. כאן מצבר גדול יותר ידרוש אנרגיה רבה יותר עד שיטען לחלוטין. במקרה כזה, האלטרנטור יספק זרם לפי יכולתו, ומצבר גדול יותר יצרוך את אותו הזרם - אבל במשך זמן רב יותר. אם האלטרנטור תקין, זה לא יפריע לו; אם הוא לא תקין, המצבר הקטן יותר לא יעזור לו. דני

אין ספק שהטעינה צריכה להתאים לסוג המצבר, כלומר עופרת או ליתיום וכולי, אבל למה צריך שתהיה התאמה (בגבולות הסביר) לגודל המצבר? דני

לדעתי הנקודה הבעייתית היא אחרת: שהחייל צריך לציית למערכת הצבאית, אבל אחר כך יאשימו אותו במערכת האזרחית שיש לה כללים אחרים. אני חושב שהיה צריך להיות אחרת - החייל מציית למפקד ונושא באחריות אך ורק מול המפקד, כמו כל דבר שהחייל עושה. ואם יש בעיה עם איך שהחייל התנהג, אז צריך לבוא בטענות אל שר הבטחון ו/או אל הרמטכ"ל, כי הם אחראים על הצבא ותפקידם לדאוג לכך שהוא יפעל כראוי. אבל כמו שלחייל אסור לעקוף סמכות ולפנות לאלוף הפיקוד ישירות אם האוכל במטבח לא בסדר, כך - לדעתי - גם אסור למערכת המשפט לעקוף את פיקוד הצבא ולהאשים את החייל בשטח. אני חושב שאם מפקדי הצבא שיושבים במשרדים הממוזגים היו צריכים לשאת בעצמם, באופן אישי, בתוצאות של כל מיני הוראות שהם נותנים, הרבה דברים היו נראים לגמרי אחרת. דני

כן. יתמודד. הוא לא נוסע למדבר סהרה. אבל יש לו את עצמו. כמובן שיכולות להיות בעיות. זה ברור. אבל לפי ההגיון הזה, הוא גם לא יקום מהמיטה בבוקר כי אולי יהיו בעיות. בדיוק ככה. לא עם השנים, אלא עם ההישגים. וכבר אמרו חכמי הגשש - "עם האימונים בא הכושר". אם לא תיסע, איך תלמד? אם לא הפעם, אז מתי? גם בפעם הבאה יהיו סיבות למה לא. וגם בפעם שאחריה. סע לשלום, ובהצלחה. דני

מדהים איך כמו בספורט, תמיד אפשר לשבור את השיא ולהגיע רחוק יותר. יום שישי זה, בכפר ג'ילזון: http://www.youtube.com/watch?v=HRhg1HNQRbk שימו לב כיצד עשר יריות באוויר גורמות לערבים לסגת בערך 10 מטר אחורה למשך כעשר שניות - ולהמשיך לזרוק אבנים. דני

אל תתלבט - סע בגישה חיובית והכל יהיה בסדר. אתה צריך ללמוד, וזו בדיוק ההזדמנות המתאימה לכך. דני

+1 דני

מה זאת אומרת "מצבר שמותאם לו בגודל"? איך, איפה ולמה היתה התאמה כזו? היו בעבר מספר דגמים של אלטרנטורים, בעצמות שונות, לאותו רכב עם אותו מצבר במשך חיי הדגם. למשל - וולבו 240 נמכרה משנת 75 ועד שנת 93 (בערך). התחילה עם אלטרנטור של 35A בשנת 75, וגמרה עם אלטרנטור של 80A בשנת 93 - עם אותו מצבר בדיוק של 60AH. ולמה בעצם צריך שיהיה קשר כלשהו בין גודל המצבר לגודל האלטרנטור? דני

אולי תספר לנו גם למה לא תקנה יותר רנו? דני נ.ב. אני לא בעד "קרסו" וגם לא נגדם, אני פשוט מנסה להבין במה מדובר.

מערכת הזרקה שלמה, מסוג K-jetronic, מתאימה לוולבו אבל אפשר להתאים (עיקר הבעיה זה הסעפת). דני

מרגע שיתקבל העקרון, סעיפים נוספים יזלגו עם הזמן. בדיוק כמו שהבטיחו שמצלמות הרמזור לא יבדקו מהירות, ואח"כ התברר שבכל זאת כן. האינטרס גובר על כל הבטחה. דני

כדי לכוון מאייד כפול צריך מכשיר שמשווה כניסת אוויר. אני חושב שבערך באותו מאמץ תוכל להסב להזרקה מכאנית, כמו שהיה בוולבו או BMW בשנות השמונים. אם תמצא רכב בפירוקיה תוכל לקחת את כל מה שצריך. יכול להיות שיש לי את כל הדרוש (למעט סעפת יניקה) במחסן. כמובן שהזרקת דלק עדיפה על מאייד מכל הבחינות - גם אמינות, גם צריכת דלק, גם פעולה בסרק, וגם הספק. דני

נכון מאד. הרי ההורה "חסר האחריות" של היום הוא הקפדן והמחמיר של אתמול, והקפדן של היום יחשב לרשלן מחר, וכן הלאה - בדיוק כמו שמסך גדול מלפני כמה שנים מעטות נחשב ללא מוצלח היום, למרות שהוא בעצם בסדר גמור. זהו מרדף אחרי הרוח ותו לא. יוסי, הושב את הילד בכסא טוב (לא בהכרח הכי חדש או הכי יקר), וסע לשלום. אם תהיה תאונה, יש הרבה גורמים שאינם בשליטתך. גם לחרדה ולרגשות האשמה של ההורה ה"לא בסדר" לכאורה, יש חשיבות. גם בבדיקות בשעת הריון יש תופעה של אינפלציה, שמלווה באותה גישה של "מי שלא בודקת גם את זה וזה וזה וזה היא אמא רעה שמסכנת את חיי העובר שלה". אני לא קונה את זה. דני

ראשית, ההערה של חנן נכונה - יש מצבים שבהם יש פריקה ברכב רגיל. כמו כן לא בטוח בכלל שהאלטרנטור יעבוד היטב ללא סוללה - הוא צריך משהו שייצב אותו. חוץ מזה, סוללת LIFE צריכה מערכת טעינה שונה מזו שהאלטרנטור מספק (שמיועדת למצבר עופרת/חומצה). כך שכל הענין קצת יותר מורכב מסתם ככה לחבר סוללה וזהו. דני