הגה כח ההל להיות נפוץ מאמצע שנות ה 50', הן במכוניות פרטיות והן במשאיות.
כמו בכל אביזרי הנוחות, גם כאן האמריקאיים היו החלוצים, למרות שכמעט תמיד הגה כח היה אופציה לא זולה.
לאירופה הגה כח הגיע בתחילת שנות ה 60', בתחילה במרצדס ויגואר, ולאחר מכן לב.מ.וו ( ב E3 הסאלונית הגה כח היה ציוד תקני ) וסיטרואן.
כמו כל אביזר נוחות או בטיחות, לאט לאט התחיל חלחול איטי למכוניות קטנות וזולות יותר.
הדור הראשון של הקומפקטיות האירופאיות - גולף המקורית, אופל קאדט D ופורד אסקורט III - היו מכוניות קלות יחסית, ולכן לא ממש הזדקקו להגה כח.
בדורות הבאים חלה עליה משמעותית במשקל, והגה כח הוצע כאופציה, ומאוחר יותר כציוד תקני.
המכונית האחרונה שנמכרה בארץ ללא הגה כח היתה הסוזוקי ONE, ולפניה הפונטו 55.