חן פרחי

אתה לא מפספס כלום. במכוניות ללא מסגרות לחלונות, לגומיות האטימה יש תפקיד חשוב בהרבה, ולא רק שתכנונן חייב להיות מדוייק, הן חייבות להיות עשויות מחומר איכותי מאד, שיעמוד הן בתנאי מזג האוויר והן בלחץ שמופעל עליהן בסגירת החלונות.

תודה למר שאנקלי על הכתבה המעניינת ! עד שהגיעו המוביליות הראשונות, בתחילת שנות ה 80', המכוניות היו מגיעות מהנמל למרכז המסירה בנסיעה. קבוצה של צעירים, לרוב סטודנטים שחיפשו הכנסה צדדית, היו יורדים לאילת בטיסה וחוזרים ממנה עם סובארו חדשות. הלקוח היה מקבל את המכונית עם 380-390 ק"מ על מד המרחק. הביטוח ליום אחד היה נעשה ע"י הפול, כך שהדלק לרכב וביטוח חושבו במחיר המכונית.

מיסוי על דלק זה ישר תן וקח. 1. אחרי הגל הראשון של הרכישות, די מהר השוק יחזור למימדים הטבעיים שלו. 2. התשובה למעלה, רווח חד פעמי לרוב. 3. מכוניות חדשות אינן מתקלקלות, לרוב, ולפחות 3 שנים כל ענף הרכב יהיה מחוסר תעסוקה. ועדיין לא ענית לי, מהיכן יגיעו עשרות המילארדים החסרים ? לפי האנאלוגיה שלך, אפשר לבטל כליל את מס ההכנסה, כך לכולם יהיה יותר כסף וכולם יצרכו יותר. זה נכון עד גבול מסויים שבה מגיעה נקודת האיזון.

נסה את התיבה הרציפה בניסאן מקסימה, ותשוב אלינו עם תובנות. בשום מכונית התיבה הרציפה אינה מסרסת המנוע, היא פשוט נותנת תחושה של מצמד מחליק ומייצרת לרוב רעש לא נעים.

יש לך מאיכן להביא את המיליארדים שיחסרו? ובא נגיד שהדלק יעלה חצי מהיום. נניח. כמה כסף יחסך לנו בחודש ? במקרה הטוב, 150-200 ש"ח. ממש לא ישנה את חיינו מהקצה אל הקצה. אבל לקופת האוצר יחסרו מילארדי שקלים שיצטרכו "להביא" אותם מאיזשהוא מקום. אז יעלו מיסים במקום אחר. זה מה שנקרא משחק בסכום 0.

הספקים של 100 ו 110 כ"ס ממנועי 1.6 נחשבו למכובדים ביותר עבוז זמנם, ולא רעים גם עבור זמננו, מה גם שהיו מחוברים למכוניות קלות בהרבה מהמקובל בזמננו. יותר משהיו חזקים, אופי הפעולה שלהם היה נהדר והיה כיף אמיתי לנהוג בהן חזק.

ממשלה חברתית.. מה זה בדיוק, ואיך זה עובד ? תבינו ותפנימו - מה שלא ילקח מענף הרכב, ילקח ממקום אחר. מדינת ישראל אמורה להכניס X כסף ממיסים, וחלק לא מבוטל מזה מגיע ממיסים ישירים על מכוניות ודלק, שאי אפשר "לברוח" מהם. לא נשלם מיסים על דלק ומכוניות חדשות, או נשלם פחות, נשלם במקום אחר.

גדי, הסמלון שלך מזכיר לי את המנועים האיטלקיים של לפני 30 ו 40 שנה. מנועים בעלי אופי וצליל שלא היה שני להם, שהיו עוברים בחדווה את הקו האדום ורוצים עוד. ולא מדובר על אקזוטיקה יקרה, אלא על פיאט 127 ספורט 1050 סמ"ק או לנצ'יה בטא 1600. תמיד הן היו הזריזות בקבוצתן והמהנות ביותר לנהיגה. היה, נגמר, חבל.

הדלאורטו נחשבו לטובים ביותר, הוובר אחריהם ובסוף הסולקס. עם כל הכבוד להתקדמות הנחשונית בתחום הזנת הדלק, מבחינת תגובת דוושה וצליל, אין תחליף למאייד.

ה 301 צרה בפנים ?! הרבה מכוניות מנהלים היו שמחות למרחב פנים כמו שלה. וגם לנוחות הנסיעה שלה. לפחות בתחום הנוחות, היא פיג'ו אמיתית. של פעם. כל השאר דכאון.

למרות שהפאטון נראתה כהתגלמות המגלומניה של פיאך, בגרסת ה W12 היתה מכונית מעולה בכל קנה מידה, ולא נפלה מסדרה S של מרצדס. סביר להניח שאם היתה נמכרת כאודי, גורלה היה שונה.

סביר להניח שזה מה שיעלה בגורלה, מאחר ולא מעט מכוניות כאלו נמכרו בתקופה האחרונה לציי רכב. אבל זו אשמת הטיפו, אלא טעם הקהל שהשתנה.

יוליאן, תודה על הסקירה העיניינית ! גם הטיפו סאדן אינה נראית LOW COST, ויחסית לפיג'ו 301 היא ברמה אחרת לגמרי, ואפילו ברת תחרות לסקודה ראפיד. בעוכריה יחידת כוח לא מספיק חזקה וגמישה, ונוחות נסיעה בינונית מאד בדגם המהודר, שמצוייד בצמיגים רחבים מידי. ב 10K פחות, הן יכלו להיות דיל מעולה, בייחוד ללקוחות שעושים שיקול "קר" ועינייני.

גם פיג'ו, טויוטה או כל יצרן גדול אחר, כולל קאיה ויונדאי, יחליטו לייצר מכונית כזו, הם יצליחו. ותצא להם מכונית לא פחות טובה. זה לא העיניין. יצרן מכוניות חי מלמכור מכוניות ולהרוויח כסף. כנראה שהחשבון שלהם שונה, ולכן הם לא נכנסים לסגמנט הזה. חלפו עברו הימים שיצרנים ייצרו מכוניות כלבבם, ללא שיקול כלכלי.

צרור ברכות לקובי וניב, חברים יקרים, לרגל השקת זוג הווספות המדהימות. רמת השיפוץ מעוררת התפעלות, וזה הרבה יותר מהערכה. הירידה לפרטים פשוט מדהימה, אין מילה אחרת ! כיף לראות כלי עממי מאין כמוהו משופץ בכזו הקפדה ואהבה. תודה ענקית לחברי מפגש השפלה על הנוכחות המרשימה ולמשפחת קליין וצדקה על הכיבוד העשיר. כן ירבו ימים כאלו !

אף אחד לא עשה לג'וליה טובה כשהכניס אותה לתחרות מכונית השנה. כל מכונית חדשה, והדגש על חדשה ולא מתיחת פנים לא משמעותית, מתמודדת בתחרות. היא הגיעה למקום השני, די צמוד לזוכה, למרות שהגיע לה לזכות. ורק בשל העובדה שכמכונית, היא פונה ישירות לנהג חובב הרכב, שכנראה אינו מהווה עוד קהל מטרה גדול עבור יצרניות הרכב. ובצדק מצידם - בשביל מה להשקיע בכיול מדוקדק של המיתלים, כשאפשר להוסיף עוד 2 אינץ' לחישוקים ועוד 4 למולטימדיה ? בין כה זה מה שמעניין את הקהל היום.

השאלה אם יש מספיק בשר לכולם. בגזרת הסטלביו ההגמוניה הגרמנית, ביחד עם לנד רובר, כמעט מוחלטת, ושוב בפעם המי יודע כמה - בניגוד לימי הלירטה העליזים, אלפא אינה יכולה להיות אטרקטיבית בגזרת המחיר, ואבד לה מנוע צמיחה מסורתי ומשמעותי מאד.

הסטלביו והSUV שיבוא, נכנסים לפלח שוק עמוס ורווי לעייפה. הפורשה קאיין נמצאת בשוק "רק" 14 שנה, ה X5 שנה פחות וכן הלאה. כל היצרנים גילו את פלח השוק הקסום הזה שבו הרווחים מגיעים בקלות, וקשה לי להאמין שאלפא יכולה לזעזע אותו.

כן, על תחרות מכונית השנה. במקום לבחור במכונית שבראש ובראשונה תוכננה עבור הנהג, בחרו במכונית, מצויינת אמנם, שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר.

אף אחד לא טען לרגע שלא, ולמרות שהיא אינה חפה מליקויים, בתחום החשוב באמת, יכולת השלדה, היא לא התפשרה. למרות התשבוחות, עיתונאי הרכב האירופאיים העדיפו את הפיג'ו 3008 על פניה, ומסתבר שתרבות השופוני חילחלה גם באירופה. אבל אין לזה קשר להצלחתה או כשלונה המסחרי. הרבה מכוניות נהדרות כשלו מסחרית, וההפך.

כחברה, לא היתה לאלפא הרבה ברירה. כמה שנים אפשר היה "למשוך" עם הג'ולייטה והמיטו ? פיתוח הג'וליה היה צעד אמיץ מבחינתם, גם כלכלית. ברור שאם הראו להם מצגות שמדברות על נתוני מכירות לא ראליים, ועל פי זה אישרו את התקציב, כולם בבעיה.

אף אחד לא טען לרגע שהג'וליה אינה מכונית טובה, נהפוך הוא. לאף יצרן, כולל היצרנים הקוראניים, אין בעיה לייצר מכוניות מצויינות, אם הן יזכו להצלחה, זה כבר סיפור אחר. טבלאות מכירות\מסירות די חסרות ערך בשנה הראשונה של המכונית; מצד אחד, יש את הבאאז של ההשקה, ומצד שני יתכנו בעיות אספקה\ייצור, שמאפיינות לרוב מכוניות בתחילת דרכן. לא יודע מה הניע אותך לחשוב שיש מישהו שרוצה שהג'וליה תיכשל, ועוד ממניעים אישיים. מרקיונה לא הונה כאן אף אחד ולא לווה כסף מאף אחד כאן, לפחות לא שאני יודע. יש הבדל בין "מקום בטבלה" שהוא יחסי, לבין מכירות בפועל מבחינה מספרית. מה שבטוח, בינתיים הג'וליה נמכרת בקצב נמוך בהרבה מהמצופה, אם כי רק אחרי שנתיים מלאות אפשר יהיה לדעת אם מדובר בכשלון. ואגב, ה 33 קיבלה ביקורות לא רעות בכלל כשהוצגה ב 83'.

כשמתכננים דגם חדש, לא דגם מחליף אלא חדש באמת, לוקחים בחשבון לא מעט משתנים; 1. עלויות פיתוח ושימוש עתידי בפלטפורמה המתוכננת. 2. מיצוב מול המתחרות הפוטנציאליות. 3. רלוונטיות עתידית בפלח השוק שאליו פונה המכונית החדשה. 4. עלויות ייצור - עלות חומרי הגלם, עלויות קניית מיכללים מספקי חוץ, כח אדם נחוץ לבניית המכונית ( פר מכונית, וכך זה נמדד ), עלויות מלאים ( מהמילה מלאי ) ואפילו הוצאות שיווק ופרסום. וכמעט תמיד הכל מבוסס על הצלחה עתידית. אף אחד אינו בונה תכנית עבודה שמבוססת על כשלון, אבל גם זה קורה.

^^^^ ברור. אבל אנליסטים, שאף פעם לא הערכתי אותם במיוחד, אגב, בטח לא כשהם מפרשנים תחום בו אינו מבינים, הם רק בני אדם. בהיסטוריה המוטורית היו עשרות מכוניות כושלות מסחרית, בלי קשר לטיבן כמכוניות, וזה כמעט תמיד נבע מתמחור לא נכון, כניסה לפלח שוק עמוס מידי, כניסה מאוחרת מידי לפלח שוק שעבר זמנו ומיצוב לא נכון. לג'וליה נתוני פתיחה בעיתיים; בניגוד לעבר, תמחורה אינו אטרקטיבי מספיק, ועם כל הכבוד להיסטוריה של המותג, לפחות ב 10 שנים האחרונות הוא הפך ללא רלוונטי בעליל. בשביל להצליח באמת היא היתה חייבת להיות טובה מהטריו הגרמני או להיות זולה מהן משמעותית. והיא לא זה ולא זה.

צריך מידות מדוייקות. פר גומיה, המחיר גבוה מאד.