קרמבו

זה כבר היה: https://cars.walla.co.il/item/3333730 כתבה שפרסמתי אחרי מכת השטפונות כולל: 1. תמונה של המכונית הזו ממש בכתבה 2. איך טרפדו חברות הביטוח את הקמת מאגר מידע על מכוניות שעברו טראומה ביטוחית 3. למה מכונית שעברה דבר כזה היא פצצה מתקתקת

קורס נהיגה מתקדמת יכול להיות פתרון מעולה. מעבר לזה אין תחליף לניסיון על ידי הבנה של הדינמיקה של התנועה סביב, שימוש במבט שמושביל ליכולת לצפות מראש, לייצר צפי ותכנון - אלו ואחרים תורמים המון לרוגע, לתחושת השליטה במצב. אם אני זוכר נכון למדריך הנהיגה דני גלטר יש ממש קורס ייעודי לטיפול בחרדות נהיגה, שווה לבדוק את זה.

אותי שעשע מאוד שב.מ.וו מתעקשים שהגריל הוא מחווה למכוניות הגדולות של החברה משנים עברו. 1. האם כאשר הם מדברים על מחווה ולעבר ולמסורת שלהם הם מודעים לכך שהם במקביל במגמה מתמשכת של אובדן הייחוד שלהם, בין אם בוויתור על ההנעה האחורית ובין עם האלחוש שעוברים הדגמים שלהם מדור לדור? 2. הם צירפו לתיק העיתונות את התמונה המצ"ב, אני לא יודע, לי זה לא נראה דומה בכלל...

אני מכיר את המשפט הזה, כי אני כתבתי אותו. צא ולמד, דוגמה מצוינת למה מספר יבש לא מספר את כל הסיפור. לפעמים מבנה מושב והמיקום שלו ביחס למושב הקדמי מאפשר הרבה משחק של מרווח רגליים למרות נתון בסיס גלגלים מצומצם. דוגמה נוספת לגודל חיצוני, מידות ומרווח פנימי אמיתי? הונדה ג'אז. אגב, להבדיל אלף אלפי הבדלות מכלי התחבורה המאוד בסיסי שנקרא יונדאי וניו, בפורשה קאיין קופה יש מרווח ראש מצוין למרות העיצוב של החלק האחורי שהמון דגמים מהז'אנר לא מצליחים לספק.

שלוש הערות בנוגע לדילמה. 1. לא בכל המקרים ניתן לגזור באופן ישיר מהתרשמות הנוחות של כתבות מחו"ל לעומת המצב בישראל. יש לכך כמה סיבות, איכות סלילה ואספלט שמשפיעים הן על בידוד רעשים והן על הנוחות והאחיזה. כמו כן לעיתים (די רחוקות) יש גם כיול מתלים שונה למדינות אחרות וכמובן כל נושא מידות וחתך הצמיגים. 2. במידה ואתה רואה פערים כל כך גדולים בהתרשמות מסעיף מסוים במבחנים אתה יכול או לראות לאן נוטה דעת רוב הבוחנים כדי להבין מה המצב באמת, או פשוט למצוא דגם שאתה מכיר היטב, לחפש מבחנים לאותו דגם ועל סמך ההתאמה בין מה שאתה מכיר לבין מה שכתוב לברור את הכתב או הבוחן שקולע הכי טוב לטעמך. 3. עדיין, מכיוון שנוחות היא רכיב די חמקמק ומורכב מהמון דקויות, יש מכוניות בהן הרשמים יהיו שונים משמעותית זה מזה.

"ג'נרל מוטורס הייתה הרבה יותר חשובה למכונת המלחמה הנאצית מאשר שוויץ. שוויץ הייתה מאגר כסף, ג'נרל מוטורס הייתה חלק אינטגרלי מהמאמץ המלחמתי הנאצי. הנאצים יכלו לפלוש לפולין ורוסיה בלי שוויץ - הם לא היו עושים זאת בלי ג'נרל מוטורס" - אלברט שפאר, שר החימוש של ממשלת הרייך לרגל יום השואה, וגם בעקבות השרשור הזה, אם פסלתם אוטומטית מכונית גרמנית בשל העבר הנאצי של גרמניה, כדאי להוסיף לרשימה את ג'נרל מוטורס ופורד. הן לא רק ייצרו מכוניות עבור הגרמנים, ביודעין תוך כדי הפקת רווחים לפני ותוך כדי המלחמה, הן גם היו מיישמות נלהבות של חוקי הגזע, שימוש בעובדי כפייה והסבת פסי ייצור לבניית כלי נשק לתעשייה הצבאית. ואחרי שבמהלך המלחמה עשו כסף נהדר משני הצדדים, הן גם קיבלו פיצויים עם המפעלים שלהן שהופצצו על ידי בעלות הברית. הכתבה המלאה כאן

בדור השני של טויוטה פריוס הייתה שליטה מההגה על בקרת האקלים. אבל שוב, כמו שאמרו, ברוב המוחלט של המקרים השימוש (הנכון) בבקרת אקלים הוא קביעת הטמפרטורה הרצויה ומשם ואילך זו הבקרה שאמורה לעשות את העבודה ובכך חוסכת את ההתעסקות Inkedפריוס הגה.mp4

מה שאנחנו מחפשים במכונית ספורטיבית זה כיף, מה שהיצרנית מחפשת במכונית ספורטיבית זה כסף, כסף מגיע ממכירות, שמגיעות מלתפוס את הלקוח חזק חזק ולגרום לו להשאיר את הבוחטה אצל היצרן המסוים ההוא. ואם היצרן חכם, הוא יודע שמה שגורם לאנשים להגיע קודם כל לאולם התצוגה שלו, אלו מספרים יפים מ-0 ל-100 או זמן הקפה פנטסטי סביב הנורדשלייפה. איך משיגים מספרים יפים כאלו? נכון, עם תיבה רובוטית או אוטומטית ממש טובה. ואחרי שהלקוח הפוטנציאלי הגיע לאולם התצוגה של היצרנית שמציגה את הזמנים הכי טובים על הנייר או על המסלול (במכונית עם סט-אפ שבחיים לא יהיה לך ועם נהג כמו שבחיים לא תהייה), איך גורמים לו לסגור את העסקה במקום ולא להמשיך למתחרות? נכון, עם תיבה רובוטית שמאפשרת לו בלי יותר מדי עניינים להשיג את התאוצות האלו. והנה לכם, 60 שניות על החרטא שמשתלטת על האגף ה"ספורטיבי" של תעשיית הרכב, שמייצר לנו מכוניות חזקות, מהירות - אבל כאלו שרף הביצועים שלהן עומד ביחס הפוך לזה של האתגר והעניין בהן.

"הענשת" הגרמנים על חטאי הנאצים במלחמת העולם השנייה באי קניית כלי רכב מתוצרת גרמניה מטופשת וחסרת תכלית ממש כמו "הענשת" האיטלקים באי קניית רכב איטלקי על חלקם של הרומאים בהחרבת בית המקדש השני. כאילו, אם זה עושה לך טוב זה בסדר - להגיד שזה משפיע או הגיוני? בוא, יש מרחק גדול. ועוד לא נגעתי בהיבטים הכלכליים והצבאיים של ישראל במאה ה-21 שנשענת על גרמניה. לעומת זאת, החרמה כלכלית ולו הצהרתית כנגד מדינות שכיום עושות מאמצים לפגוע במדינת ישראל - הם מבורכים. נופשים או מתיירים ברוסיה? בושה וחרפה, אחת המדינות המשוקצות, המרושעות שעושה נעים במבושים של הגרועים באיובנו, ממשיכת מסורת צביעות ואכזריות שראשיתה מזמוזים עם הנאצים בהסכם ריבנטרופ מולוטוב ועד איראן. עושים עסקים עם מדינות הפוגעות בישראל על בסיס קבוע במוסדות הבינלאומיים? אות קלון. לי אישית יש קרעכצ בלב בעצירות ביניים בטורקיה, או טיסה בחברת התעופה הלאומית שלה, לו הבחירה בידי, הייתי מעדיף לבחור אחרת. בקיצור, לתפיסתי? עושים חשבונות לאומיים? מקדו אותם במה שקורה כאן והיום.

אתה בהחלט צודק, לכן בוואלה שמחתי לפרסם את נתוני קארזון וציינתי שאלו המספרים האמיתיים והמשקפים ביותר וכאשר השתמשתי בנתוני איגוד היבואנים ציינתי שזה נתון של איגוד יבואני הרכב. עם פרסום האייטם קיבלתי גם פניות מיבואנים שביקשו לדעת על מה הסתמכו המספרים האלו, לא מן הנמנע שהם לא אהבו את ההתייחסות לייבוא המקביל. לא לכולם במדיות השונות יש את היכולת להשיג את כל המספרים ולכן אני גם יכול להבין הסתמכות על נתוני איגוד היבואנים. אבל באמירה הכוללת יותר, למעט סיכום שנתי, בו ניתן לתת איזו פרספקטיבה, תובנות (כמו אלו של הקורולה ביבוא האישי וההנחות הממוצעות) פרסומי נתוני המכירות על בסיס חודשי הם בלבולי ביצים וליקוקי אגו, אם אתם לא מושקעים במניות של היבואנים - אין לזה שום משמעות.

בתקופה שבה עסקתי בהדרכות נהיגה באופן יומיומי, אחרי שני אירועים מאוד מדוברים של אובדן בלמים ומקרה של מצערת תקועה, המון קציני בטיחות וגם לקוחות פרטיים ביקשו הסברים והבהרות מה נכון לעשות במצבים כאלו. וכך, על בסיס קבוע, כמה פעמים ביום הייתי עורך הדגמות משני סוגים. באחד הייתי מגיע למהירות של 90-100 קמ"ש עם דוושת מצערת לחוצה עד הסוף כדי לדמות מצב של "הגז נתקע לי". במקרה השני הייתי מגיע לאותן מהירויות ומראה כיצד לבלום את המכונית במקרה של "הלכו לי הבלמים". אז, במקרה של גז תקוע, אני מכיר את הסיפור על הוואקום, אבל בפועל, גם כאשר דוושת הגז לחוצה על הסוף - דריכה נחושה, אגרסיבית ובכל הכוח על הבלמים והמכונית עוצרת שיגעון. לעולם, אבל לעולם הבלמים יהיו חזקים יותר מהמנוע. תשאלו כל מי שעשה ברנאאוט בחיים שלו. במקרה של אובדן בלמים, הורדה של ההילוכים, גם במכונית אוטומטית כדי לנצל את בלימת המנוע עד כמה שניתן ואז סחיטה איטית מאוד והדרגתית של בלם היד עד לעצירה של המכונית. לגבי בלם יד חשמלית, אכן בעיה חמורה החולירע הזה. אני אישית ממש אתפשר על הרבה דברים אחרים לפני שאקנה מכונית עם הדרעק המטומטם הזה. לגבי כיבוי הרכב, כמו שנאמר, ישנם מספר מנגנונים של נעילת הגה. מניסיוני, גם כאשר מדוממים יש כמה עשרות מטרים טובים של תגבור להגה ולבלמים, זה לא נעלם בבת אחת. אבל דימום הרכב הוא פתרון ממש, אבל ממש אחרון ולו בשל העובדה שאם משהו משתבש עוד יותר בשלב הזה אתם בעיה לא רק מבחינת השליטה והבלימה, אלא גם בלי אורות, בלי אורות מצוקה, בלי כריות אוויר. אבל מה שהכי עצוב בשלב הזה, ששוב מתברר שאין בישראל גוף אחד שהתפקיד שלו הוא לעשות "תעופה בחקירה" למקרים כאלו, שום מוסד שהתפקיד שלו הוא לא לחפש אשמים ומול מי צריך להגיש כתב אישום, אלא להבין מה גרם לכשל, איך אפשר למנוע אותו ומה ניתן לעשות כדי שאדם שנקלע לסיטואציה כזו יידע שיש לו מה לעשות.

עוד נקודה מעניינת - לגבי הבדלים בין דיגיטלי לאנלוגי היא שמד המרחק באלו הדיגיטליים מדויק יותר. בספידומטרים הישנים, אלו עם הספרות המסתובבות הייתה סטייה קבועה של 10 ואפילו 15 אחוזים בקריאת המרחק מהמרחק בפועל. אלו הדיגיטליים שעושים שימוש במחשב המכונית ולא בכבל מכני מדויקים. מוזר, מפתיע אבל כך זה היה.

הגישה שלכם בריאה, נכונה ומסתבר שגם הכרחית. בניסוי של ה-AAA הן כשלו באופן מחפיר גם בפעמים בהן הן היו אמורות לעבוד.

מהנהיגה שלי ב-3 החדשה בתצורת ההאצ'בק עולה התרשמות די דומה, אבל המכונית הזו דווקא גרמה לי להבין כמה דברים. במידה מסויימת, מאזדה, כדרכה, כפרה בנהייה העדכנית אחרי שלושת הרכיבים ה"נחשבים" בתעשיית הרכב - מנועי טורבו קטנים, תיבות הילוכים מתוחכמות ושימוש במתלה רב חיבורי. העניין הוא שבפועל, למעט צריכת דלק גבוהה בנסיעת המבחן, למנוע האטמוספרי אין חיסרון של ממש מול מנועי הטורבו, הוא גמיש ונעים מאוד לשימוש. תיבת ההילוכים שלה מהירה, חלקה, נעימה בהרבה מתיבות כפולות מצמד בנסיעה עירונית ורק הבהילות שלה להוריד הילוכים לעיתים שלא לצורך, לא מצאתי בה פגם. קורת המתח מאחור היא לא רכיב שצף בחלל, היא חוליה בשרשרת שמרכיבה את המכלול הדינאמי של המכונית. והמכלול הזה פה מנפק יכולות שהן לחלוטין בליגה אחרת מכל משפחתית אחרת. דיוק ההגה, קשיחות השלדה, פעולת מערכת הכוונת המומנט וכן, גם המתלה האחורי מעולים. אפשר היה באמת לגמור את ההלל עליה אלמלא היו למכונית הזו את אחת מחבילות הבלמים היותר גרועות שנתקלתי בהן בעת האחרונה. דוושה עצית, בלי מהלך או יכולת לבנות עומס, או להעמיס בלימה ואז להפחית אותה במינון. עם האטה קצת שונה בכל פעם שאתה לוחץ על הדוושה, עד כדי חוסר ביטחון ואמון במכונית. היא שיפרה את כל מה שהיה בה טוב לכתחילה כמשפחתית לנהג, אבל כמעט ולא טיפלה בכל מה שהיה חייב להיות בה טוב לכתחילה לנהג המשפחתי. ובמחיר כזה, כדי שבאמת יהיה לך סיכוי, את חייבת להיות מכונית שמעיפה את המוח בלי כוכביות או הערות שוליים. ראשית כל, אמברגו הוא כלי מקובל מאוד בתחום הרכב, אין פה עניין של "חופש עיתונות". אתה לא תמיד מודע לכך, אבל רבות מההודעות לעיתונות ניתנות מראש עם תאריך ואפילו שעת פרסום שנקבעת מראש. שנית, יש במהלך הזה דווקא הגינות, מכיוון שזה מאפשר "יישור קו" בין כל הגופים מבלי להעניק ייתרון לאחד מהם או לבוא על חשבון אחרים. זה גם נכון במקרים בהם יש כמות מוגבלת של מכוניות האפשרות האחרת היא פריסה של נסיעות המבחן על פני שבועות לכל גופי המדיה הגדולים.

אמנם לא על פולקסווגן, אבל הנה כמה סיפורים מעניינים על הסמלים של המכוניות: חלק א- אבארט, אודי ואופל חלק ב' - אינפיניטי, אלפא ואסטון מרטין חלק ג' - ב.מ.וו, ג'יפ ודאצ'יה חלק ד' - דודג', הונדה וולוו

למי שלא מכיר, הרנו דופין יוצרה גם על ידי אלפא רומיאו (גם בישראל, אבל זו כבר בדיחה אחרת...) In Italy Alfa Romeo built the Dauphine Alfa Romeo under license between 1959 and 1964 in Portello, Milan. Differences with the French model are: electricity (Magneti-Marelli) 12 Volts, special lights, and the logo "Dauphine Alfa Romeo" or "Ondine Alfa Romeo".

אתה שואל מי טובה יותר או אם הפער מוצדק? אלו שתי שאלות שהתשובה אליהן לא בהכרח זהה, אבל נגזרת זו מזו. אוכל לענות לך בביטחון מוחלט, ודאי, בדוק ואמיתי בפרסום המבחן ההשוואתי שנבצע בין שתי אלו לבין האחרות.

1. ממתי "כבישי הארץ" או מספר היחידות שנמכרות מהווה ערובה לטיב המכונית? זו ערובה לטיב אנשי השיווק והמכירות. 2. המספר 180 אלף שקלים היה דוגמה, זה יכל להיות גם 220 או 200 - זו לא הפואנטה. הפואנטה היא שגם אם היא הייתה עולה כך, גם אם הקופרה, ה-GTI היו עולות כך, גם אם הן היו עולות 160 אלף שקלים - רוב האנשים יחשבו שזה טירוף לשים כל כך הרבה כסף על מכונית משפחתית. כי הם מתסכלים על המכונית דרך החור של הגרוש ומה יגידו עליהם ולא לפי מה היא אמורה לעשות, מה היא עושה או מסוגלת לעשות. 3. אני לפחות קיבלתי תחושה שממהרים לפסול את המכונית "כי זו יונדאי" ומדברים רק על המחיר וסיכויי ההצלחה. זו הסתכלות של מנהלי חשבונות, פחות של חובבי רכב וזה בסדר אם זה היה בפורום ייעוץ למי שהולך לקנות, אבל הרוב המוחלט של העמודים פה היו רק על זה. אני מסכים שהמחיר גבוה, אני איתך לגמרי - אבל ההפסד הוא פחות של כלמוביל ויותר של חובבי הרכב שלא ייהנו מאחת הטובות שיש לקבוצה להציע. למעשה, הדוגמה שנתתי בכתבה עם הסנטה פה מדברת על זה בדיוק - על אף שהוא אינו הטוב בקבוצתו, כי כמות אינה ערובה לטיב - הרבה מאוד אנשים שילמו הרבה כסף על מכונית של יונדאי. בניסוח אחר: אנשים שישלמו הרבה כסף, על רכב לא מדהים וקוראים לו יונדאי. באופן אישי לא אקנה אותה (או כל אחת ממתחרותיה, למעט המגאן RS זצ"ל) כי אני מלא הערכה למה שהיא עושה ואיך שהיא עושה את זה, אבל היא לא הסגנון שלי במכוניות.

שלומות וברכות, יצא לי לנהוג ב-i30N בסבב שנערך אתמול. לשמחתי יצא לי לנהוג בה לא מעט, כ-200 ק"מ פלוס מינוס וגם לעלות לסשן מכובד של הקפות על מה שמכונה בנדיבות "מסלול" בפצאל. רגע לפני הרשמים שלי מהמכונית, אני חושש שעמודים שלמים בדיון פה התנהלו באופן שמזכיר לשכת רואי חשבון ואנשי שיווק יותר מאשר חובבי רכב. זה, מחמיץ לחלוטין את הנקודה שלשמה התכנסנו (או.קי, שלשמה אני התכנסתי) המכונית. אני אגע במחיר, שגם לי יש ביקורת כלפיו, אבל כל דבר בעיתו. אני אשים פה למטה את הלינק לרשמים שלי מהנהיגה בה, שאינם אמנם מבחן מקיף וממצה, אבל בהחלט סימנו V על בדיקת רוב הדברים שמעניינים במכונית הזו. שורה תחתונה - זו הוט האצ' קומפקטית מודרנית שעושה כל מה שבת מינה צריכה ואמורה לעשות ובאופן יוצא מן הכלל. נקודה אחת צריכה להיות ברורה - אם זו יריית הפתיחה של יונדאי בקטגוריה הזו, אם זו המכונית הראשונה שהם מציגים - היצרניות האירופיות מוזמנות לחשבון נפש רציני על תפיסת התחת שלהן במשך שנים. כי זו מכונית פשוט מעולה. כן, מעולה שאפשר להזכיר בנשימה אחת עם רנו מגאן RS, לא משתווה, אבל כן עד כי כך קרובה אליה. לגבי ההשוואה ל-308GTI, היונדאי "אפויה" יותר ממנה בהתנהגות במגבלות, עם העברת כוח יעילה, לניארית ונשלטת יותר בהאצות. הדיפרנציאל שלה הוא מכאני ונשלט אלקטרונית, הנעילה שלו אלימה מדי לטעמי תחת עומס, אבל לא משהו שכיול והרגלים לא יפצחו. אבל, אחרי כל זה - לגבי המחיר. כדי לחדור את הבונקר המבוצר של הלקוחות והתדמית שמטפחות האירופיות, מפיג'ו, עבור בפולקסווגן וכלה ברנו ופורד - צריך הרבה יותר מכוח אש. צריך כאן גם פיצוח של תחבולה. כי במחיר דומה או קרוב לזה של המתחרות שלה, למרות שהיא מציעה במקומות מסוימים יותר מהן, ועם תיבת הילוכים ידנית בלבד - רוב האנשים יעדיפו ללכת למה שמוכר יותר ומה שמוכר להם יותר. וזה רבותי חבל מאוד, לא בגלל ההפסד שלהם את הלקוחות - פחות מטריד אותם בינינו - זה ההפסד של הלקוחות הפוטנציאלים שמחמיצים מכונית מעולה. כזו שזוכרת לערב את הנהג בשישו ושמחו ולא חצתה את הגבול הדק הזה של להפוך למכונת נהיגה מהירה חזקה, אבל כזו שדי מקטינה את הנהג, מקדשות זמני הקפה ברינג ולא כיפים קטנים של מכונית חמה ויומיומית (לאון קופרה וסיוויק טייפ R כמשל). ובאמת שהמשפט "רבע מיליון שקלים על פאקינג יונדאי!?" לא מוסיף קרדיט לאף אחד. תשעה מכל עשרה אנשים יחשבו שאתם טרלללה לגמרי לשלם גם 180 אלף שקלים על מה שנראית כמו משפחתית קומפקטית שעיצב דראג-קווין על קוקאין. זו באמת בת הדודה המודרנית והמקבילה האלטיסטית לדפיקה על הפח כדי להעריך בטיחות או האבחנה שאלפות מחלידות. נהיגה ראשונה: יונדאי i30N

מה שאני חיבבתי במיוחד ב-GTI הנוכחית זה שבניגוד למתחרות בקבוצה שלה, "תנועת המטוטלת" שיש אצלה היא קטנה יחסית. היא זזה בטבעיות ובלי ערימת הפשרות שיש באחרות בין מכונית קומפקטית לשימוש משפחתי, לכזו עם תא נוסעים בנוי טוב, מאובזר ומהונדס לעילא, מכונית נוחה (בגבולות הז'אנר) לכיסוי מרחקים ארוכים וגם מכונית שיכולה לזוז מהר וכיף בין עיקולים. זה פחות עניין של המכונית גופא כמו עניין של בגרות ומקום שנמצאים בו בחיים. זה הסיכום שלי לגביה: "פולקסווגן גולף, היא בהרבה מובנים הטויוטה קורולה של האירופים. רוצה לומר – מכונית וותיקה מאוד, ששמירה על המתכון המוכר ושינויים אבולוציוניים איטיים הם חלק מה-DNA שלה. היא מכוונת ללקוחות שמרניים, שמבחינתם רכישת גולף אחרי גולף אחרי גולף מייצרת אצלם את תחושת הביטחון של למצוא בדיוק את מה שהם מכירים באותו מקום, ועובד באותו אופן שעשה עד היום. חלק מהאופי הזה הוא גם מה שמחלחל ל-GTI. את הרוח והצלצולים היא משאירה לאחרות, גם את הריצה המבוהלת ל-100 קמ"ש היא תעשה מהר, אבל בלי החיפזון ההיסטרי של האחרות. היא מהנה לנהיגה בלי להכריח את הנהג להתעסק בזה כל הזמן (השוואה למתחרות הקרובות תוכלו לקרוא בהמשך). היא בעיקר בנקודה בגיל ובחיים בהם היא יכולה להרשות לעצמה להישען אחורה, בטוחה בעצמה וכמו מתכונים מוצלחים באמת להישאר אותנטית בעוד כל השאר מתקוטטות על הגאדג'ט האחרון, גילוח עוד שניה מהזמן על הנורבורגרינג, בקרת זינוק או ניואנס של משקל ההגה בהעברת משקל רביעית במבחן סלאלום."

אני מאוד שמח על הביקורת, אני שמח אפילו יותר אם היא כזו שמאפשרת לי להשתפר, שמח שבעתיים כאשר היא מגיעה מאנשים שאני מעריך. לגבי נקודה 2, זה ציטוט מהכתבה: "הבדיקה מתמקדת ברכיבים מכאניים משמעותיים ולא בחלקי מרכב או פח, שאינם משקפים רמת אמינות מכאנית של המכוניות". לגבי שנתונים מוקדמים יותר, יש בזה משהו, אבל מכוניות משנת 2015 הן לא ישנות מדי ולא חדשות מדי כדי לאפשר קבלת תמונת מצב טובה. לא נוכל לבדוק את כל החלפים בכל המכוניות, לכן התמקדה הבדיקה באלו המרכזיים והמשמעותיים. להבא, נחפש גם במקומות האחרים, מקבל. תודה על המחמאה.

אל תחוס על כבודי, כתבתי ואני עומד מאחורי זה. האם יש פה אמת מוחלטת? כנראה שלא, אבל זה הכי קרוב שאפשר להגיע במסגרת הכלים האפשריים. לגבי הנקודות שהעלית, אני אנסה לענות עליהן כמיטב יכולתי. 1. אם אתר מסוים מוכן להעביר לי נתונים, מדוע שלא יקבל קרדיט על כך? אני יכול לומר לך שיש חברות גרירה או שירות דרכים שלא היו מוכנות לשחרר אפילו את זה. 2. בסקירה לא נכללו חלפים של תאונות כי אין דרך לדעת האם המנוע שחופש נפגע מתאונה, לא מאמין שסביר שתהייה לזה השפעה במספרים הגדולים. 3. לא שכחתי שיש שבע שנות אחריות למנוע ולגיר, אבל הפערים נותרו משמעותיים גם ברכיבים שאינם בסל האחריות המורחבת. לא מזהה מגמה? 4. בלתי אפשרי לנטרל כל משתנה בנפרד, לכן מיקדנו את זה במכוניות משנת 2015 שלא ישנות מדי ולא באחריות. לרדת לרזולוציה של מחיר המכונית והדגם המסויים זה מעניין וייעשה בכתבות הבאות כולל שנתונים מסויימים מכל מכונית כדי לבדוק האם ישנם פערים גם בתוך אותו דגם ולא רק בין יצרניות שונות. בסוף המספרים האלו מתכנסים לממוצע המשותף. 5. לא השווינו בין חלקים יקרים לזולים, אלא בין אותם חלקים. אם במכוניות אירופיות מחירי החלפים גבוהים בנוסף לעמידות פחות טובה, זה כבר עניין אחר לגמרי ושאלה מעניינת בפני עצמה. א-נ-י, לא חושב שכל האמת אצלי ותמיד. אשמח לקבל הארות ותובנות למאמרים הבאים מסוג זה, בטח מגולשים של קארספורום. תודה.

אני מדי פעם מסביר להורים לילדים על הכלים האלו שילד חדש תמיד אפשר לעשות, אבל הנהג שידרוג אותו ייסחב שנים בבירוקרטיה הישראלית ויסחב את זה לכל החיים. Sent from my iPhone using Tapatalk

אמנם צר עולמי כעולם נמלה, אבל אני לא מכיר מסלול אחד בעולם שמתקיים ברווחה ועם הכנסות עתק. למעשה להיפך, אני בעיקר שומע על כאלו בצרות, כולל גדולים וידועים (לגונה סקה שהוזכר פה קודם הוא אחד מהם). אני גם לא מכיר מסלול שמתקיים רק על ימי מסלול של חובבי נהיגה. פעילות זו מהווה חלק ממכלול פעילויות. ספורט מוטורי והדרכה הן עיקר הפעילות במסלולים האלו. בהיעדר הראשון ובהתחשב במרחק של המסלול מריכוזי אוכלוסיה, או אפילו כביש מהיר בקרבתו - גם הסיכוי שלו להפוך למרכז הדרכה של ממש נראה קלוש. כל אלו לפני שנגעתי במתקן עצמו שלעת עתה לא ראוי לשימוש, בטיחותי בהיבט של שטחי מילוט או ירידה בטוחה מהאספלט, לא ברורה סוגיית הפינוי והטיפול הרפואי ובטח לא לאירוח בכמעט כל היבט נורמלי. כרגע מה שיש שם זה פסי אספלט באמצע בקעת הירדן. כל הכבוד ליזמי ומקימי המסלול, על הנחישות, על זה שהראו שלא צריך טובות לא של הרשות לנהיגה ספוריטיבית ולא של חוקן הספורט המוטורי או כל עמותת קשקוש מטופש אחרת. ראיתי ולקחתי חלק (קטן) במיזמי ספורט מוטורי מקומיים (RPC) כך שאני מכיר היטב את הקושי לעשות פה משהו נורמלי נגיש ובמחיר סביר. הלוואי שאתבדה, אבל אם מישהו היה שואל אותי על כדאיות הכניסה כמשקיע או שותף לסיפור הזה הייתי מגרש אותו במקלות ואבנים מהרעיון. Sent from my iPhone using Tapatalk