alfa_draco

בארץ יש חופש עיסוק. אין דבר כזה לחייב עובד לעבוד. אין כל תוקף להתחיבות כזו. מה שכן יכול להיות: המעסיק יכול להצמיד תג מחיר להכשרה שאתה עובר, כמובן תג המחיר הזה צריך להיות הגיוני ופרופורציונלי להכשרות מקבילות או דומות בהקפן וב"ערכן התעסוקתי" שקיימות בשוק החופשי או במקומות עבודה אחרים. על בסיס זה, המעסיק יכול להחתים אותך, לפני תחילת ההכשרה והעבודה כמובן, שהתשלום בגין ההכשרה נדחה, וכי אם תעבוד תקופה מוגדרת, לא תתבקש להחזיר את מחיר ההכשרה. כמובן - המעסיק לא יכול לדרוש כל סכום לא פרופורציונלי שבא לו; והוא לא יכול לדרוש את זה בדיעבד (כלומר אם לא חתמת מראש שאתה מסכים לכך); והוא גם לא יכול לקחת סעיף בעל משמעות שונה, למשל אם חתמת על "התחיבות לעבוד" ולהגיד שבעצם הכוונה היתה שאם לא אתה צריך לשלם לו סכום כלשהו. הדבר היחיד שאתה מחוייב זה הודעה מראש, כמו בכל עבודה וללא קשר להכשרה, ובהנחה שלא עבדת שם זמן רב אזי מדובר בימים ספורים.

בשוויצריה - חפש חנות שוקולד של שפרינגלי (Sprungli נקודותיים מעל ה-U)... לא הקונדיטוריה באותו שם, שגם היא אגדית, אלא מותג השוקולד שהתחיל את דרכו אי פעם כגרסת הפרימיום של Lindt וכיום למיטב ידיעתי הוא עצמאי, או משווק ככזה. לא ניתן להשיג למיטב ידיעתי מחוץ לשוויצריה. יש חנויות בכל מיני מקומות, למשל בדיוטי פרי בציריך. זהו קרוב לוודאי השוקולד ה"תעשייתי" (להבדיל מחנויות בוטיק של שוקולטיירים) הטוב בעולם, ודאי הטוב ביותר שאני מכיר, ולמעשה טוב יותר כמעט מכל שוקולד בוטיק, טרי ואיכותי ככל שיהיה, שאי פעם טעמתי. הוראות שימוש: כנס לחנות; צמצם מבטך כך שלא תבחין במחירים; קח כמה קופסאות מסוגים שונים והושט למוכרת; הושט לה את הויזה, שוב, מבלי להסתכל על המחיר; שלם וצא. תן חפיסה אחת למישהו/י שאתה אוהב, ואת השאר חסל בפרטיות. אני חוזר ואומר - התעלם מהמחיר. אם בטעות תראה אותו, הזכר לעצמך כמה עלתה הטיסה, ושלא ניתן להשיג את זה בשום מקום אחר.

שאלה קצת משונה. אם מנה באבו-חסן תשביע אותך, למה להשקיע בארוחה בפושקין? ברצינות, תחפש מכונית לפי צרכיך, לא לפי המחיר. היום אתה יכול למצוא את אותו רכב בדיוק בגרסאות לכל התקציבים. תחליט שמתאים לך איביזה - תמצא גם אודי A1 שתיתן לך אותו דבר בפי 2 כסף. תחליט שמתאים לך ליאון - תמצא גם אודי A3. העדפה שלך לבראבו - תמצא גם ג'וליטה וגם לנצ'יה דלתא. בא לך טויוטה? לתקציב מתאים ילבישו לך אותה בסמל לקסוס. C3 עם פוזה? DS3. פוקוס הופכת לוולוו S40. למכונית גדולה ויקרה יותר מכפי צרכיך יש אולי יתרון אחד, תאורטי, של בטיחות פסיבית (כמובן תלוי ברכב הספציפי). החסרונות רבים - משקל עודף וצריכת דלק, סרבול בתמרונים וקשיים בחניה, ירידת ערך חזקה יותר בד"כ. כל זה על הנייר. אם יש לך כסף עודף, לדעתי עדיף להשקיע אותו בשדרוג רמת אבזור או המותג, כפי שרשמת למעלה, לפחות אז ההוצאה חד פעמית: החסרונות של רכב גדול יותר, לעומת זאת, ילוו אותך כל הזמן.

בתכל'ס, אין הבדל ענק, בביצועים, בנוחות או בעלויות השוטפות. הפנדה היתה מובילת הקטגוריה עד לפני שנתיים בערך, כיום היא כבר מעט מיושנת אבל בסה"כ זה לא משמעותי - אף מכונית בסגמנט הזה לא מציעה חדשנות מרובה אלא בעיקר VALUE FOR MONEY ואת זה יש לשתיהן. שתיהן מכוניות שאמורות לתת אמינות טובה גם אם פשרות שהמחיר מכתיב באיכות ההרכבה משמעותן שאין מה לצפות פה שבגיל 3 כל הפלסטיקים יהיו שקטים ויפים כמו ביום שהורדת את הניילונים. תעשה נסיעת מבחן בשתיהן, וגם בפיז'ו 107, ותראה מי הכי מתאימה לך.

159 מכונית מצוינת שלפי תיאור הדרישות פשוט תתבזבז כאן. אם כי לגבי איכותה ואמינותה, היא ללא דופי וכבר מספיק שנים על הכביש להעיד על כך. לדרישות הסולידיות שצוינו והנסועה הנמוכה, אין צורך בחיית כבישים כמו האלפא. הייתי בוחן ברצינות את המונדאו שנראית כעונה היטב לדרישות - מכונית שתיתן רמת מכובדות גבוהה ללא העלויות של סגמנט המרצדס (לא שהיא הרכב הכי זול לאחזקה, אבל אמור להיות בגבולות הסביר). אופל אינסיניה החדשה עשויה גם היא לתת מענה ראוי בהחלט, אבל זה על הנייר, עוד אין עליה די מידע מעשי בארץ. נראה לי שסובארו B4 ברמת הגימור הגבוהה עשויה אף היא לתת מענה ראוי, אם אינה נתפסת בעיניכם כ"ירידה ברמה". אין לה את הפאר ומקדם ההגעה, אבל היא נחשבת מאוד איכותית, אמינה, נוחה ושקטה, וככל הנראה תתן רמה גבוהה של נסיעה בין עירונית רגועה במחיר אחזקה טוב וירידת ערך שעשויה להיות נמוכה יחסית.

בתקציב הזה, ובדרישות כפי שתוארו - חד משמעית אינפיניטי. אם אתה מוכן להתפשר על הדרישה לרכב חדש - הייתי מחפש יגואר XF בת שנתיים, לאור ירידת הערך הפסיכית של רכבים בסגמנט הזה, נראה לי שלאחר מו"מ אפשר למצוא דגם חזק ומפואר בתקציב.

אם ידנית באה בחשבון - סיאט לאון 1.2TSI תתן מענה משפחתי מרווח, איכותי וחסכוני, אם כי לא זריזה במיוחד (אבל גם לא עגלה, אמורה לתת מענה סביר לנהג רגוע). אם למתוח את התקציב במקצת (בפועל, עם לחץ פיזי מתון בנושא הנחות אולי גם בלי למתוח) פיאט בראבו ידנית/רובוטית תיתן מענה מצוין, כשההעדפות בינה לבין הסיאט הן במידה רבה אישיות (הפיאט יותר מהנה לנהיגה, אבל זה לא השיקול העיקרי כאן). יש פרסומים גם על בראבו 1.4 ללא טורבו ב-110K - אין על זה מידע באתר סמל"ת, לא יודע אם הדגם זמין, אפשר ליצור איתם קשר. אם ההעדפה לאוטומטי "אמיתי" - רכב מומלץ, גם הוא על הנייר מעט מעל מחירון אבל בוודאות ניתן להוריד - קיה פורטה. בעלת מראה משפחתי יותר, אם כי הבדלי הנפח בתא המטען פחות משמעותיים משניתן לשער, מכיר אישית בעלים מרוצה בעל 2 ילדים קטנים.

אני מניח שהיתה לך 147 ואתה מעיד על אמינותה ממקור ראשון? כי לי היתה 147 רק 5 שנים, אולי אני מפספס משהו. לענייננו - ה-147 מכונית אמינה לפחות כמו האיביזה וגם אם לגולף יש יתרון קל ברמת הגימור הוא חסר משמעות מבחינת עלות תחזוקה ברכבים בגיל הזה - הרבה יותר חשוב איך הרכב נשמר. 147 שהיתה אצל אלפיסט נאמן תהיה אמינה יותר מאשר GTI שנשחטה ע"י חובבי רייסים בעלי אבא עשיר שבמקום להתעסק עם תחזוקה מוכרים את הרכב הלאה כשהוא מתחיל להתפרק (סתם דוגמא, יש גם GTI שטופלו באהבה ו-147 שהתבזבזו אצל דודות שנתנו למתדלק לבדוק להם שמן). בקיצור צריך לבדוק את הרכב הסצפיפי. מבחינת התנהגות, GTI בדור הזה אינה מכונית רעה אך לא מרגשת במיוחד, האיביזה זריזה אך גם כן לא בעלת שלדה מהוקצעת במיוחד והתנהגותה פושרת יחסית. ה-147 היא הבוגרת והמתנהגת מבין ה-3, ובוודאי המהנה שביניהן. 147 2 ליטר ידניות במצב טוב הינן נדירות יחסית ונחטפות במהירות.

הממונה (החדש) על הייבוא במשרד התחבורה, איש יקר ואוהב מכוניות אמיתי, תומך בייבוא לפי תקינה אמריקנית. ידיעות בנושא התפרסמו באחרונה, אני מניח שכרגע צריך עבודת מטה לכתוב תקנות מתאימות, אבל לפי הבנתי בתוך חודשים ספורים זה יוסדר. אני מעריך שבהמשך 2011 אפשר יהיה להביא מוסטנג ודומותיה.

הרכב לא אמור להיות זול לתחזוקה, אך עקב היותו מבוסס על פורד מונדאו אני מאמין שגם לא יהיה יקר יחסית לב.מ.וו ואאודי מקבילות. בנוסף הרכב כבד ובעל מנוע מגודל (בין אם מדובר ב-2.5 או ב-3.0), כך שבכל מקרה - מדובר בהוצאה שתורגש בכיסך. נהגת על הרכב הזה בכלל? אמנם בעל יכולת דינאמית טובה למדי אבל לא מדובר ביציאה המוצלחת ביותר של יגואר, והוא לא מרשים במיוחד - מבחינת תחושה יוקרתית, מראה ואיכות - ביחס לגרמניות המקבילות.

כמדומני שראיתי פרסום לפיאט בראבו במבצע החל מ-110,000 ש"ח + דלק לשנה, לא ראיתי באתר שלהם אבל אם כן אז הרכב בתקציב שלך ויתאים לך בול, מספיק קומפקטי לעיר, מספיק מרווח ונוח, ובוודאי מספיק חזק לסחוב כבקשתך - וכבונוס, יפה איכותי ומהנה.

אני מנסה לשחזר במה עוסקים מהנדסי תעו"נ מהמחזור שלי או סביבותיו שאני מכיר כיום. אחד היה סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה שנקנתה ע"י חברת תוכנה מהגדולות בעולם והיום הוא מנהל חטיבה באותה חברה ונחשב גורו בתחום הגנה על מערכות מידע פיננסיות. אחד עבד איתי כיועץ, היום הוא יזם בעל כמה עסקים קטנים אך מכניסים בתחום התוכנה והייעוץ למוקדים טלפוניים. אחד התחיל כיועץ ואח"כ מהנדס מן השורה באחד הבנקים, היום הוא מנהל מחלקת או"ש ועוסק בפרויקטים בהחלט מעניינים (למעשה הוא חבר הפורום...) אחד סמנכ"ל ארגון באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. אחד מנהל או"ש מחוזי באחת מקופות החולים. אחת היתה מנהלת לוגיסטיקה באחת מחברות האלקטרוניקה הגדולות בארץ - זה הכי קרוב שמצאתי מהחבר'ה ל"ספירת מלאי" אם כי נראה לי שהיו מספיק אנשים שספרו בשבילה, וחוץ מזה היא בחרה בזה כי באופן מתמיה, היא מצאה עניין רב בהבט ההנדסי של תכנון מערכות שינוע ואחסנה וגם עשתה בזה תואר שני. ויש עוד כמה כאלה שאני נתקל בהם מעת לעת, שעוסקים בניהול פרויקטים, ארגון ושיטות, בד"כ אחרי 10-15 שנים כולם כבר בתפקידי ניהול בינוניים עד בכירים, ואני חושב שהגמישות של התואר מספיקה כדי שמי שלא היה אוהב את הכיוון שבו הוא מתקדם היה עושה סוויץ' למשהו אחר. אז כמו שאמרתי קודם, בהחלט יש כאלה שעלולים למצוא עצמם בתפקיד אפרורי במיוחד ולהתקע בו, אני לא מכיר אף אחד כזה ובכל המקומות שאני מכיר מי ש"סופר מלאי", מודד זמנים (שזה, ולא ספירת מלאי, הסיוט האמיתי של המקצוע) ועושה שאר עבודות דחק זה הנדסאים או סטודנטים, מקסימום "סטאז'רים". ואגב - למי שמסיים את התואר ולא מוצא עיסוק מעניין - אני יכול להעיד שתמורת ויתור על קצת הילה וחופש אזרחי, הצבא מציע תעסוקה מאוד מעניינת למהנדסי תעשיה וניהול ותמיד חסרים שם. מי שרואה עצמו מתקדם בהיי-טק ודאי לא יחשוב בכיוון הזה, אבל מי שלא בראש של מערכות מידע וניהול בכיר, ועדיין רוצה אתגר מקצועי, שווה לבדוק גם שם.

בגדול, הנדסת תוכנה מכוון לאנשי פיתוח, תעו"נ למנתחי מערכות תהליכיים, ומנהלים בתחומים הרכים יותר של מערכות מידע. בניתוח מערכות יש כל מיני רמות, בד"כ יהיה שלב שבו בונים מסמך דרישות - מנתחים את צרכי הלקוח/משתמש, ועל סמך זה מגדירים דרישות מהמערכת שיש לבנות - זו עבודה של מנתח מערכות, ומניסיוני מהנדסי תעו"נ עושים את החלק הזה יותר טוב ממהנדסי תוכנה. אח"כ יש שלב שבו מישהו לוקח את הדרישות ובונה למתכנתים מסמך אפיון מפורט, שמגדיר להם כיצד לממש, טכנולוגית, את הדרישות - זו כבר עבודה של מהנדס תוכנה. יש גם תחומים שבהם יהיה למהנדס תוכנה יתרון כמתכנת, בפרט כאשר הוא צריך לאפיין לעצמו את הפיתוח, כאשר יש צורך בפיתוח מתוחכם יותר או אתגר טכנולוגי שלא ניתן לאפיין בכתב ומצריך התמודדות תוך כדי פיתוח. מהנדס תעו"נ, גם בתחום מע' מידע, בד"כ לא יכוון את עצמו לעבוד כמתכנת (אני עבדתי בתכנות כסטודנט, אבל ללא קשר מיוחד לתחומי הלימודים). אם אתה תוהה אילו מין עבודות מוצעות היום בתחום, אין יותר פשוט מלפתוח מדור דרושים באחד האתרים הרלבנטיים, לעשות חיפוש על תעשיה וניהול, ולראות אילו משרות מוצעות. אם כי יש גם הרבה מקומות שלא יחפשו דווקא מהנדס אבל זה יתן יתרון. דוגמא נוספת - אצלי במשרד מעסיקים בין השאר מטמיעי תוכנה (שלא רק מדריכים, אלא גם עוסקים ברמה מסוימת של ניתוח צרכי משתמשים והגדרות מקומיות של המערכת להתאמה לצרכים), יש מקומות שמעסיקים בתחום הזה הנדסאים או אקדמאיים כלליים, גם אצלי יש כאלה אבל ראש התחום אמר לי שהגיע למסקנה שבוגרי תעשיה וניהול הכי מתאימים, יש לנו כמה כאלה שעוסקים בכך; משם אחרי שנתיים הם יכולים, אם מוכשרים, להתקדם לניהול פרויקטים.

הם גרועים. לפני כחודש הגיע לי חבילה, הנחיתי אותם להתקשר לפני שהשליח מגיע כי אני בעבודה, והמשלוח היה לכתובת הבית (לא רציתי לקבל את זה במשרד). הבטיחו שכך יעשה. כמובן שבשלב מסוים אשתי מתקשרת להגיד שהשליח הגיע והוא ממתין. אמרתי לשליח שאני מאוד מצטער אבל הוא יאלץ להמתין עד שאני אגיע, לבדוק שהכל תקין ואני אשלם לו. הגעתי הביתה, הוא חיכה חצי שעה, וכמובן שעל העטיפה של החבילה היה רשום באופן הכי בולט "להתקשר ללקוח לפני מסירה". שאלתי אותו מה זה, הוא הסביר שאת זה הוא לא יכול היה לראות לפני שהוא הגיע לכתובת ושלף את החבילה מהרכב... אמרתי לו שאני מניח שהוא צודק ומוקד UPS היו צריכים להנחות אותו - כפי שהבטיחו - הם הרי צריכים לדעת אם יש לו או אין לו אפשרות לקרוא את ההנחיות על החבילה (את הכתובות הוא הרי מקבל בפלט מחשב, הוא לא עובר על כל החבילות לפני שהוא יוצא לדרך) אח"כ גם חיכה עוד חצי שעה עד שאישרו תשלום מסים בכרטיס אשראי... בקיצור שרף שעה על שרות שיכול לקחת ל-UPS חמש דקות.

אובדן לכולנו, עצוב. טל היה אחד המקצוענים בכתבי הרכב, ישיר, מדויק, אמין. לא מאלו שנהנים להראות לכולם כמה הרבה מונחים טכניים הם יודעים ובסוף לא מבינים אם הביקורת חיובית או שלילית... להפך, התנסח בחדות אך בצניעות. ראוי שיימצא מקום להנציח את זכרו, היכן שהוא בביצה הקטנטנה של התרבות המוטורית שלנו.

צר לי, תעשיה וניהול זה מקצוע הנדסי, בדיוק כמו כל "הנדסה" אחרת. ניתוח מערכות ותכנון מערכות מידע - זו הנדסה. תכנון תהליכי עבודה, תעשייתיים או משרדיים - זו הנדסה. תכנון מפעלים, כלכלה הנדסית, תכנון משאבים, תקינת כ"א, כל אלה זו הנדסה, גם אם לא בהכרח ברמת מורכבות מתמטית של הנדסת מכונות או אלקטרוניקה יש מורכבות שמגיע ממקומות אחרים - ניהול עובדים, פסיכולוגיה של יחסי עבודה, חוקים ותקנות ועוד. האמת, בימינו אפילו בניית תכנית עסקית, כתיבת תכנית שיווק אמיתית, עבודה ניהולית שמנסה ליצור אופטימיזציה רבת-מימדים שכוללת הכנסות, שביעות רצון לקוחות, מוניטין עסקי, ועוד הרבה פרמטרים כאלו - זו גם הנדסה וגם אמנות. נכון שברמה האקדמית הדברים הללו מקבלים הרבה יותר עומק רק בתואר השני, אבל עם ראש בריא, קצת ניסיון, הבנה עסקית ומזל במציאת מקום עבודה, מהנדס תעו"נ יכול למצוא את עצמו מתעמק בזה די מהר גם עם תואר ראשון. ברור שאתה יכול גם למצוא את עצמך מתעסק 30 שנה בעבודות אפרוריות מול גיליון אלקטרוני, אבל זה נכון בכל מקצוע, בסופו של דבר אני מאמין שתעשיה וניהול מאפשרת לאדם מוכשר להתקדם מהר מאוד לתחומים מעניינים, אם אתה מבריק אתה יכול להגיע להרבה מאוד מקומות, ואם לא - גם למהנדס בינוני מובטחת עבודה, רק בינונית. בתור מהנדס תעשיה וניהול (אונ' ת"א. בלי תואר שני) עברתי ב-18 שנה את כל התחומים כמעט - אבטחת איכות, תכנון תהליכים, ניתוח מערכות, כלכלה הנדסית, ובשנים האחרונות - ניהול, שיווק, פיתוח עסקי וכו'. נכון שהרבה אנשים נכנסים לתחום כי אין להם העדפה ברורה לשום מקצוע אחר ותעו"נ נראה להם "בסדר כזה", אבל זה לא מוריד מחשיבות התחום, מהאטרקטיביות שלו (בפרט בתחומי מערכות מידע) ומהפוטנציאל להתקדם בו הרבה. לא יודע איך היום, בזמני היה ידוע שהתואר בת"א הרבה יותר מכוון לשיווק וניהול ונתן בסיס יותר טוב למי שתכנן גם תואר שני במנהל עסקים. התואר בטכניון היה יותר "הנדסי" כלל יותר תחומים "מדעיים" אבל בפועל היה פחות פרקטי כי התפזר על יותר מדי תחומים שבפועל מהנדס תעו"נ לא באמת צריך. בת"א הנגיעות בהנדסת אלקטרוניקה ומכונות היו מספיקות בשביל לתת הבנה וידע כללי, אבל במחצית השניה של התואר פינו את מקומם לדברים יותר רלבנטיים ושנותנים יותר יתרון יחסי למהנדס תעו"נ, כמו חקיקה מסחרית ועסקית, יחסי עבודה, שיווק, וכמובן די הרבה מערכות מידע.

תקציב?

אין הבדל בין 1.4TSI ל-1.4TJET של בראבו. ל-TSI הספק מעט גבוה יותר, לפיאט מומנט רב יותר, שתי המכוניות שוקלות אותו דבר ומאיצות אותו דבר (נתוני יצרן - 9.6 לבראבו, 9.8 ללאון, 0-100). הליאון 1.4TSI ידנית עולה 125K לאחר המבצע (במהלך המבצע היתה 115, שוב אין לי מושג אם הסתיים המבצע). בראבו ידנית עולה 120. כך שהסיאט לא חזקה יותר במחיר נתון. 1.2TSI בוודאי חלשה יותר. 1.8TSI להבנתי לא בתקציב.

אם אתה יכול למצוא גרנדה פונטו שנשארה לה לפחות עוד חצי שנת אחריות, זה יכול להיות אופציה טובה. בהנחה שתבדוק לפני קנייה והרכב תקין, רוב הסיכויים שאם יש בעיה משמעותית שלא מתגלה בבדיקה, תגלה אותה אישית לפני תום האחריות, ואז אתה נשאר עם רכב מרווח ופרקטי יותר, בטיחותי יותר, אמין באופן כללי וגם כזה שרוב ירידת הערך שלו כבר מאחוריו - עשוי להיות עסקה טובה. אף אחד עוד לא יודע איך ספארק תעמוד במבחן הזמן.

אלפא 159 2.2 סלספיד תענה על כל דרישותיך (חוץ מהנעה אחורית). זאת בהנחה שיש לך עניין בהתנהגות ולא רק בכוח, כי בוודאי אפשר למצוא יותר כ"ס לשקל - בוודאי במשומשות. תבדוק איזה שנה תכנס לתקציב שלך, נראה לי שנת 2008 (ניחוש). נשמע לי שאתה לא אחד שחושב על אלפא יותר מדי דברים טובים - תחשוב שוב. 159 היא מכונית איכותית ואמינה ביותר (ואם כבר הטענה הנפוצה כלפיה מצד האלפיסטים הוותיקים זה שהיא "גרמנית מדי") ואולי המהנה ביותר לנהיגה בסגמנט שלה.

הליאון יותר מרווחת, מרגישה מאסיבית יותר. אם צ'מפיון נצמדת למחירון הנמוך של סוף 2010 אז גם הביצועים טובים למחיר (לא עקבתי אחר מחירי ליאון לאחרונה...), מצד שני המכונית לא מהנה במיוחד לנהיגה. הבראבו יותר קלילה בתחושה, וכתוצאה מהנה יותר לנהיגה. הביצועים טובים, ולדעתי היא היפה בקטגוריה. שתי המכוניות איכותיות, בנויות היטב, בטיחותיות ולדעתי עדיפות ללקוח פרטי, שלא חייב ללכת עם עדר הליסינג, בהשוואה למזדה המשעממת (אם כי זריזה) והפוקוס (קצת פחות משעממת, קצת פחות זריזה). לך תמצא את המזדה/פוקוס שלך בחנייה של הסופר...

אם העדר דלת אחורית לא מהווה בעיה, אז 500 פותרת את הסוגיה בקלות. אבל צריך לוודא שאכן מסתדרים עם הושבת התינוק בכסא מאחור, אני מניח שזה תלוי גם במושב ובתינוק, וכמובן במבנה הדלת. אלפא מיטו היא עוד פתרון קצת יותר גדול ויוקרתי (האמת שבצפון ת"א אני רואה לא מעט אמהות במיטו). כמובן שהדרישה קצת ערטילאית, לא ברור מה זה בדיוק "קטן" ועד כמה "יוקרתי". להרבה אנשים פולקסוואגן יראה מספיק יוקרתי והייתי חושב שפולו, במיוחד עם צבע אטרקטיבי (לא לבן...), גגון שמש ואבזור גבוה, יכולה לתת פתרון מצוין לכל הדרישות. הפתרון האידיאלי כמובן, אסטון מרטין Cygnet...

-hwVRzaQNkA דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

מדידת קרינה והשפעתה על גוף היא דבר מורכב להפליא. אין לזה נוסחה ולא סתם יצרן שרוצה לבדוק את רמת הקרינה במכשיר שלו משלם מאות אלפי דולרים לבדיקות במעבדה. יש מכשור מדויק שכולל מדמה ראש אדם, בתוכו מושתלים מאות מדי קרינה זעירים, ומריצים הדמייה של הפעלת המכשיר בעוצמה מירבית בכל מיני זוויות עד לקבלת תוצאה. לבוא ולומר שאזניה חוטית מגבירה את הקרינה או לא זה מאוד פשטני. ההשפעה של האזניה תלויה בהרבה גורמים כמו מבנה פנימי של הטלפון, המרחק בין האנטנה הפנימית ושקע האזניה, המכלולים המתכתיים שנמצאים בתוך המכשיר ומשנים את שטף הקרינה מהאנטנה, האופן בו החוט יושב מחוץ למכשיר (למשל זה מאוד שונה אם יוחזק כשהוא מסתובב סביב המכשיר או קרוב לאנטנה לבין אם נמתח ממנו והלאה), האופן בו האזניה יושבת על התנוך או בתוך האוזן (בגלל האופן בו קרינה נחלשת עם מרחק, לכל מילימטר של ריחוק מהמוח יש פה השפעה מהותית), האם מחזיקים את המכשיר או שהוא מונח על שולחן ועוד. הקרינה באזניית בלוטות' נמוכה משמעותית מאשר טלפון סלולרי הפועל בעוצמה ממוצעת (הראשונה מיועדת להקלט במרחק מטרים ספורים, השני במרחק עשרות, מאות ולעתים אלפי מטרים, תלוי במיקומכם). במקרה של אזנית בלוטות', להבדיל מאזניה רגילה, החלק שנכנס לאוזן לא מהווה סיכון להעברת שטף קרינה של טלפון לקרבת המוח - הוא מהווה סיכון להעברת שטף קרינה של בלוטות' לתוך האוזן, שהוא נמוך בהרבה. בכל מקרה, באזנית בלוטות' המקמ"ש עצמו לא יושב באוזן אלא לפחות סנטימטר מחוץ לה (לפחות בדגמים שאני מכיר) שזה בערך המרחק שבו נמצא טלפון. אגב ברוב הטלפונים האנטנה הפנימית היא בחלק התחתון, רחוק מהמוח וקרוב לפה, ולכן באותם מחקרים שזוהה סיכון לגידולים סרטניים - דובר בעיקר על גידולים באזור הלוע, ולא במוח. אז תחליטו אם אתם רוצים סיכוי גדול לגידול בלוע (דיבור בטלפון), סיכוי קטן לגידול במוח (בלוטות'), סיכוי לא ברור לגידול לא ידוע (אזניה חוטית), סיכוי גבוה שלא תבינו כלום ממה שאומרים לכם (אזנית אויר), סיכון מוגבר לתאונה (לדבר תוך כדי נהיגה, גם עם דיבורית) או סיכוי ודאי שתשארו ללא חיי חברה (לא לדבר בכלל).

מכיר אותו, זה סוחר זה. לפני שנה פרסם כפיר, אמר לי בטלפון שכב במוסך 30 שנה מנויילן עם 0 קילומטרז', נסעתי לראות התברר שזה מיראז' יד 10 עם שאסי שהחליפו לו את הסמל.