alfa_draco

אם מרווח זה הדבר החשוב, אני מניח שאמריקאית עשויה לתת תמורה טובה יותר לשקל. כמו ביואיק לוצרן או קרייזלר 300C אם כי האמריקאיות הגדולות אינן מכוניות מתוחכמות במיוחד ורחוקות שנות אור מהאיכות האירופאית, אבל אין מה לעשות, מתחת ל-450K קשה למצוא אירופאית גדולה, או יפאנית שקולה באמת.

שופטים אינם ממנים את עצמם. יש וועדה לבחירת שופטים ובה נציגי הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי הדין ובית המשפט העליון (שכמובן אינם ממנים את עצמם אלא שופטים חדשים). וכמובן לא צריך את ריבון העולמים כדי לפטר אותם. ע"ע השופט דנציגר (שכמובן טרם פוטר, אבל זה בהחלט עלול להתרחש). הגורם העיקרי המבחין בין בית המשפט לבין הכנסת, הוא מקצוענות מול חובבנות. אני מעדיף מקצוענים מאחורי ההגה. הפרלמנט שלנו וגם הממשלה מאופיינים בחובבנות, דיבורים ללא עשיה, עשיה ללא מחשבה ומחשבה ללא התעמקות. אפילו בפוליטיקה הם גרועים (חוץ מש"ס), מספיק לראות איך כל תרגיל פוליטי "מתוחכם" מתרסק פה בד"כ תוך 48 שעות מרגע שנהגה. ככלל בניהול אני מאמין שלא חשובה השיטה, חשוב שתבוצע כמו שצריך, וגם בניהול המדינה - פחות חשוב "ימין" או "שמאל" יותר משמעותי איך מבצעים את האסטרטגיה. וכמו שנאמר כאן כמה פעמים, במצב העניינים הנוכחי, קודם כל שהשיטה הפוליטית תגרום ליותר מקצוענות בפרלמנט (ain't gonna happen) או שנמשיך לסמוך על בית המשפט.

העולם, אפילו לא החלק הערבי שלו, לא ידאג להם כי הם מעניינים לו את הבולבול. מה לעשות - את הטילים יורים עלינו, לא על אף אחד אחר. זו הבעיה שלנו, ושלנו בלבד, ואנחנו צריכים לטפל בה. באותה מידה שאנחנו לא מצפים מאובמה להפציץ בעזה אלא עושים את זה לבד, גם ההשקעה בקידום כלכלי צריכה להיות שלנו. עם קצת שכל (מה שחסר בכנסת, אני יודע) אפשר אפילו להפוך את זה למנוף כלכלי עבורנו. למה לייבא צעצועים סיניים מחורבנים אם אפשר לייצר אותם במחיר נמוך בעזה, תחת בעלות ישראלית, ובשקלול עלויות ההובלה (עזה קצת יותר קרובה לאירופה מאשר סין...) נוכל אפילו להציע מחיר תחרותי לייצוא? סתם דוגמא. אני מסכים שהיו ניסיונות לעשות את זה בעבר. אבל לא מספיק החלטי, ולא מספיק מאסיבי, כדי שזה יעשה שינוי. ובהחלט, מסכים שתעסוקת פלסטינים בארץ בזמן של טרור (בין אם בשטחים, או באופן לא חוקי ע"י מעסיקים בתחומי הקו הירוק) היא טמטום טוטאלי שצריך למנוע באכיפה משטרתית כדי ששיטת מקל וגזר תעבוד.

כל המכוניות שהזכרת יהיו מהנות, מי יותר מי פחות, אם מתוחזקות היטב ובעלות מכלולים מכאניים תקינים. תחפש מכונית מתוחזקת ושמורה, זה יותר חשוב מ"איזה דגם" אחרת תוציא על יישור קו פי 2 מהתקציב שלך. מעבר לזה זה עניין של מידות, 106 מאוד צנועת מידות (שזה כיף אם אתה לא צריך יותר מרווח), 145 (או פיג'ו 306 לדוגמא אם בא לך על צרפתיות) תאפשר קצת יותר להתרווח. לא לשכוח שבדרך לכבישים המאתגרים צריך בד"כ לעבור כמה עשרות ק"מ של כבישים מהירים... כדאי שיהיה נוח בדרך...

ה-G לא צפופה. ברור שלא מרווחת כמו S Class, אבל בהחלט אפשר לשבת בנוחות גם מאחור. רוב המכוניות בגודל של ה-G (כמו A6) יקרות יותר ב- 100 אש"ח מינימום.

יש פה עודף משפטיזציה בגלל חסך חמור במדינאות. ביום שהח"כים פה יתחילו להתנהג כמו מדינאים ולא כמו ילדים שמשחקים ב"בוא נראה כמה יכולה הצעת חוק להיות מפגרת", יהיה אפשר להגיד לבג"צ להוריד פרופיל, עד אז - אין ברירה. הבעיה עם עזה והשטחים בכלל - שכחנו שעם המקל צריך גם גזר. אנחנו יודעים מצוין להזכיר לתושבי השטחים כמה *** אנחנו יכולים להאכיל אותם, אבל לא מראים להם מה הם יכולים גם להרוויח. המקל - צריך להיות גדול וכואב, ואני בהחלט חושב שירי לעבר משגרים, כולל מתוך בתי אזרחים, בהחלט ראוי שייצר קצת "נזק סביבתי", ושמכת תגובה כלפי כל ארוע ירי או טרור צריכה להיות בלתי-מידתית בעליל. אבל המקל לא יגרום לעזתים להחליף את השלטון שלהם, ולא יגרום להם לחשוב שיש להם מה להפסיד. באוהל ממוצע בשד' רוטשילד יש יותר שווי כספי של רכוש מאשר בבית עזתי שמופצץ. כמה אלפי דולרים מענק מהחמאס מחזיר כל עזתי שנפגע למצבו לפני שהרסו לו את הבית. לכן במקביל לענישה על התנהגות טרוריסטית, ישראל צריכה גם להציע סיוע כלכלי מסיבי, תעסוקה, בניית מפעלים באזור מעברי הגבול, פתיחת מעברים ימיים לייבוא סחורות "משפרות רמת חיים", ועוד. זה נאמר כבר בעבר פעמים רבות אבל זו האמת, מי שאין לו מה להפסיד, נמצא תמיד צעד אחת מלהפוך מחבל מתאבד. סיוע כספי כזה צריך להיות מוזרם כמענק חודשי - לא פרס חד-פעמי - וממנו יקוזז עד אפס אם צריך, נזקים וקנסות על טרור. מפעלים שנפתח עבורם - ייסגרו בכל יום שיירה טיל מעזה. מעברי גבול ייסגרו מיד כתגובה על פעולות מלחמתיות, גם אם ביוזמת בודדים. וכמובן שאם פעולות יהיו ברמה ממשלתית - למשל החלטה רשמית על אינתיפאדה כזו או אחרת - אזי הסיוע ייפסק מיד עד להפסקת פעולות איבה.

יש משהו המוני בסמסונג (אולי... הכמות בה הוא נמכר...?) ואני מוצא שאיכות הבנייה של HTC גבוהה בהרבה (הדיזייר עמיד בפני כל מבחן שהילדים שלי מעמידים בפניו). לכן עם כל ההערכה ליכולות ה-S2 אני מחכה למשהו קצת יותר מעניין: http://www.htc.com/www/smartphones/htc-evo-3d/

רועי, באמת שאין מה להודות לשטייניץ. הדבר הנחמד הזה נרכש עוד כשאני הייתי בסדיר, כשרבין היה ראש ממשלה. אם כי אני מניח שמאז הוסיפו לו כמה פיצ'רים עדכניים, כמו העלאה אוטומטית של תמונות הפגיעה לפייסבוק.

אינפיניטי, אינפיניטי, אינפיניטי. G37 בגרסת הספורט מהירה, נוחה, מהנה לנהיגה, מנוע נפלא, איכותית ואמינה, לא מנקרת עיניים (יחסית לסגמנט), ותוכל לקבל את כל האבזור האפשרי ועדיין לא לעבור בהרבה את ה-400 אש"ח למיטב ידיעתי. אין צורך בגרסת 4X4 שהיא יותר כבדה ושותה (עוד) יותר דלק, ולפי ביקורות פחות מהנה לנהיגה.

במכונית הפולנית היא לא מדליקה אוטומטית אורות בחושך, אלא מופיעה הודעה "אין בעיה, אל תדליק אורות, אני אסע בחושך לבד".

החברה נקראת נוברו (novero). החברה רכשה לפני כמה שנים את חטיבת הבלוטוס לרכב של נוקיה, ומספקת את הדיבוריות המובנות ברכבי פרימיום ויוקרה שונים, ביניהם כמה דגמים של מרצדס, יגואר, VW ועוד. לאחר מכן הם התחילו לייצר דגמים שמיועדים לאפטרמרקט. המוצרים נחשבים בעלי איכות סאונד גבוהה (בפרט בהזרמת מוזיקה מנגן), נוחים להתקנה, ופשוטים לשימוש. יש דגם בסיסי בלי תצוגה (רק שלט), ודגם שמוסיף מסך תצוגה קטן.

שלום, לאחת החברות שאני מיצג בארץ יש קו מוצרים של דיבוריות לרכב. הם נחשבים מתקדמים, יחסית בהיי-אנד של התחום, למעשה זה עיסוקם העיקרי בעולם. אני לא מנסה או רוצה כרגע לעשות כאן פרסומת, ואפילו לא מזכיר את שמם. כיום אני משווק מוצרים אחרים שלהם. אני בודק אם יש הזדמנות עסקית בשוק הזה. אם יש כאן מישהו שעוסק בהתקנות ומרגיש שיש מקום להכניס לשוק מוצר חדש כזה, עשויה להיות הזדמנות לשני הצדדים. אני אשמח גם לסתם טיפים בנושא... זה לא תחום התמחותי ואם אכנס לזה מן הסתם אזדקק לשותף עסקי שמתמחה בתחום. כל המעוניין מוזמן ליצור עמי קשר בפרטי. תודה!

לא נכון, מותר לך להקליט שיחה שלך עם צד ב'. מה שלא חוקי זה להקליט 2 אנשים משוחחים ביניהם ללא ידיעתם.

יש רכבים שהם נדירים כי לא היו מוצלחים או באמת לא מתאימים לרוב האנשים, ובאמת קשה להפטר מרכב כזה. לעומת זאת רכב "הגיוני" כמו FRV שנותן מענה מצוין למטרה עבורה נוצר, לא צריך להיות בעייתי. שכן שלי מכר FRV לפני כמה ימים אחרי פחות משבועיים של פרסום, אמנם לא קיבל הרבה פניות אבל הראשון שהגיע לראות את הרכב - קנה אותו. קצת מתחת מחירון בגלל מצב חיצוני לא מדהים (חנייה בתל-אביב...) אבל בהתאם לציפיות המוכר.

אין כמעט הבדלי משקל, 147 קצרה יותר אבל בנויה מסיבי יותר כל הדגמים בין 1,250 - 1,300 ק"ג תלוי במנוע. התנהגות של 147 קצת מודרנית יותר, יותר אחיזה, קצת פחות חדה ופחות נייטרלית מ-156 אבל עדיין מאוד מאוד מהנה. דגמי 147 דור ראשון, 1.6 היו ללא ESP - היתה לי כזו ולמרות נהיגה אגרסיבית כמעט מעולם לא נדרשתי לתיקון זנב; ב-156, לעומת זאת, גם עם ESP בלתי מתנתק (דור 3) הזנב היה יוצא, מעט, בכל הזדמנות... סגנון ניהוג שונה. בכל מקרה - שתי המכוניות מעולות לנהיגה, מציעות סביבת נהג איכותית (במיוחד 147) הגה נהדר (במיוחד 156) והרבה כיף. JTS - היתה לי כזו 4 שנים - למהמרים בלבד. כן, אפשר לקנות JTS במחיר מצחיק, להחליף יזום את כל המזרקים ב-10,000 ש"ח פלוס מינוס (לשים רק חדשים!) ולהנות מעוד 70-100,000 ק"מ בלי בעיות (בתנאי שמקפידים על תוסף איכותי לניקוי הדלק). תאורטית זה עדיין כלכלי, ונותן לך להנות ממכונית מדהימה לנהיגה. אבל - באמת שקשה לי להמליץ למישהו לעשות את זה, זה החלטה שבנאדם צריך לקבל בעצמו.

צודק, שאלת שאלה פשוטה, קח אלפא 156.

אלו רכבים לא ממש דומים. מה בדיוק אתם מחפשים? מה הדרישות?

בזבוז כספי ציבור - קודם קונים ב.מ.וו, משקיעים כסף בלזווד אותם עם צ'קלקות וצבעי המשטרה, אח"כ משקיעים עוד כסף בלהסתיר את הכל? ומה עושה השוטר כשרוצה לחשוף את זהותו בפני נהגים, שם צ'קלקה על הראש? אבל ברצינות - לא חשוב הכלי, חשוב איך משתמשים בו. בכלל לא משנה אם זו ניידת גלויה, אופנוע סמוי, בלון תצפית או אינספקטור גדג'ט. השאלה מה מחפשים. אופנוע יכול להיות דווקא כלי מצוין לפעול בתנועה צפופה, שבה ניידת (חונה בצד הכביש או בתנועה) היא פחות אפקטיבית, ותנועה צפופה היא כר לעבריינות כביש מהסוג המעצבן באמת - זיגזגים, קשקוש בטלפון, חלומות בהקיץ בנתיב השמאלי, חיתוך נתיבים, אי שמירת מרחק ושאר מרעין בישין, ולא דווקא "עבירת" מהירות. אז אולי בכל זאת זה צעד חיובי.

חשיבות ההרצה נמוכה בהרבה מבעבר, ועדיין רוב היצרנים ממליצים על יחס מיוחד כזה או אחר למנוע באלפי הק"מ הראשונים, בין אם זה קצת פחות לקרוע אותו, או לבדוק שמן לעתים תכופות יותר וכו'. אני מניח שבמידה רבה זה מקדם בטחון ובמרבית המקרים לא באמת נדרש, אבל בטח לא מזיק. רכבי ליסינג אוכלים בימי חייהם כל כך הרבה *** שההתעלמות מעניין ה"הרצה" היא הפחותה שבין דאגותיו של מי שיהיה יד שניה.

שרות "alfa way" של סמל"ת לרוכשי אלפא רומיאו הוא דוגמא טובה לשרות כזה.

יש לי ניסיון עם חברים שעברו את משבר ה"השתחררתי מהצבא והתחלתי לעבוד ועכשיו אני יכול לקנות ג'יפ" שאצל רובם "התחלתי לעבוד" = עבודה באגודת הסטודנטים פלוס מלצר מחליף בערב, ואצל רובם ככולם התהליך התחיל ב"אני קונה ג'יפ וזהו זה", ונגמר בין שלושה לשישה חודשים אחר כך ב"אני מוכר ג'יפ במחיר מציאה" + חור עמוק בחשבון הבנק + טראומה שגרמה לזה שהיום הם מכורים ליפניות אמינות וסחירות. אל תכנס לזה.

לגבי סעיף 4 - מה הקשר בין "התנהגות" ל"איך היא מאיצה"? בכל מקרה - התשובות הכי כנות שאפשר לתת לשתי השאלות הללו הן "נורא ואיום" ו"מה זה משנה", בהתאמה. ה-PT מכונית מתחת לבינונית ואלמלא צורה המיוחדת היתה נכנסת לפח האשפה של ההיסטוריה יחד עם מכוניות קוריאניות של שנות ה-90 (ואני מתנצל בפני הקוריאניות החדשות, שברובן אינן רעות כלל, על עצם ההשוואה) שהן הדבר הכי דומה לה מבחינת התנהגות, איכות ייצור וכו'. אם אתה רוצה רכב שנראה מיוחד, יש אופציות הרבה הרבה יותר טובות ואיכותיות, כמו מיני, 500, רודסטרים למיניהם, וכו'

בכל השנתונים הגיעו 147 בכל התצורות, כלומר - 1.6 ידניות; 2.0 סלספיד; 2.0 ידניות. ב-2 ליטר אמנם הסלספיד יותר נפוצות, אבל אפשר למצוא ידניות מפעם לפעם. כמו כן הגיעו גם 3 דלתות וגם 5 דלתות. במידה וכוח וביצועים בקו ישר אינם העיקר, אפשר להנות בהחלט מגרסת 1.6, שהיא רק ידנית, וחסכונית יחסית בדלק. החזקתי כזו 5 שנים והייתי מאוד מרוצה, כמובן מהניהוג ואיכות סביבת הנהג, אבל גם מהאמינות ועלויות תחזוקה שוטפות שהיו סבירות בהחלט.

147 עולה משמעותית על שתי האחריות בהבטי כיף ונהיגה ספורטיבית, אין בכלל מקום להשוואה. מנגד גם אחזקתה תהיה יקרה יותר, גם ביטוח וגם חלפים, אם כי לא מדובר על עלויות חריגות במיוחד כל עוד הרכב תקין. ה-206 מכונית נחמדה וסביר שתהיה הזולה מהשלוש לאחזקה. בכל מקרה, כשמדובר באיטלקיות וצרפתיות בנות קרוב לעשר, יש לבדוק היטב את הסחורה שאתה קונה, בדיקה במכון זה חשוב כדי לזהות תאונות, אבל רצוי בנוסף לתת למכונאי שמכיר את הדגם ורצוי גם שאתה מכיר אותו (או שימליצו לך כאן) להעיף מבט ולחוות דעתו על מצבו התחזוקתי של הרכב. בסה"כ, גם ה-206 וגם 147 אם מתוחזקות היטב יכולות לשרוד קילומטרז' מכובד. לגבי המגאן ניסיוני האישי קצת פחות חיובי אבל שוב, בגילאים האלה מצב תחזוקתי של המכונית הספציפית יותר משמעותי מ"תדמית המותג".

באמת מה עם בטחון שדה? לא למדנו כלום מלבנון? מה, הג'וקים לא קוראים באינטרנט? אני מציע לך לבדוק טוב טוב מה מחכה לך בתוך האדידס פעם הבאה שתרצה לנעול אותה.