alfa_draco

הירידה בגודל - מבורכת, הלב תמיד עם הקטנות. ה-156 היתה עליה זמנית במידות לצורך עגלות תינוקות, עכשיו זה כבר לא נדרש. כפי שציינתי בשרשור אחר, כשהקטנים יגדלו עוד קצת ולא יצטרכו כסאות מגודלים, וגם ידעו לחגור את עצמם מאחור, אני אוכל לקטון עוד קצת לכיוון 500 אבארת'... מבחינת כוח - האמת, ההבדל פחות מורגש בכוח ויותר בהספק, או כפי שזה מתבטא על הכביש - ביכולת למשוך את ההילוך ולהנות מתאוצה במעלה הסל"ד. חנכתי לפני שעה קלה את הבראבו בנס הרים, ואני יכול לומר שההבדל התבטא בעיקר בצורך לבחוש יותר בהילוכים, להעלות הילוך ב-5,000 עד 5,500 במצב שב-156 המנוע היה בכיף נותן עבודה עוד איזה 2,000 סל"ד, וגם להוריד הילוכים לפעמים בסיבוב חד ועולה במצבים מסויימים (אם כי פה ההבדלים קטנים, הטורבו מצמצם את הבדלי המומנט בסל"ד נמוך עד לרמה מינימלית). בנסיעה הזו עמדתי רוב הזמן בקצב המהיר של חבר שנהג ב-159 (ונהג היטב), ההבדלים באמת היו בעיקר באחיזה הנוספת של ה-159 בסיבובים המהירים (אגב, באלה לא היה הבדל משמעותי מול האחיזה של ה-156) ובגמישות של ה2.2JTS של ה-159 שמאפשר לו לדחוף ביעילות רבה יותר באותם סיבובים הדוקים במעלה ההר. החבר טען שבישורות, גם בלחיצה על הגז עד הסוף, הוא התקשה מאוד לפתוח פער מהבראבו. מבחינה דינאמית כמובן, אין מה לעשות, יש ל-156 את היתרונות שלה: ההגה הנפלא, רמת התקשורת הכללית בין הנהג לרכב, הבלמים העדיפים (בסוף הסיבוב היום הבלמים של הבראבו עישנו כמו שה-156 מעולם לא עישנה, ודעיכה החלה להיות מורגשת - אם כי לאחר כשעה של נהיגה מספקת בהחלט). הבראבו גם נכנסת לתת-היגוי מעט מוקדם יותר מאשר 156 ובנקודה זו השליטה בה נעשית קצת יותר טריקית מאשר באלפא, שם רמת הדיוק והשליטה נשמרות ממש עד קצה המעטפת. למרות הכל, בשורה התחתונה הבראבו סיפקה בדיוק את מה שציפיתי, הרבה כיף, הענות גבוהה ל"משחקים" וביצועים מצויינים. ובניגוד לאלפא, כל זה בלי שמד חום המנוע יזוז מילימטר...

צבע פנינה משנה גוונים לפי זווית השמש. לפעמים נראה קרמי, לפעמים כמעט סגלגל, כשהתאורה חלשה הוא בכלל נראה אפור. מן הסתם, צבעים מורכבים מסוג זה לא יוצאים מי יודע בצילום של טלפון... במציאות הוא אכן מאוד יפה, ושונה מרוב המכוניות על הכביש.

הכל באינטרנט... תכנס לאתר המועדון, אמנם כתוב שם אלפא רומיאו אבל אפילו בעלי פיאט וחיפושיות יכולים להכנס Arco תסתכל בהודעות שלי מתחילת השרשור, כתבתי בדיוק מה הוספתי... חבילת סנסיישן (שזה רוב התוספות) מוסיפה עשיריה, הגג מוסיף עוד עשיריה,עוד קצת קשקושים מסוג חיישן רברס וקודנית, והופ הגעת ל-140 "על הכביש".

לא מנומס לא לענות, אז אני רק אציין שמחיר המחירון של הרכב עם כל התוספות כ-140 אש"ח, הקף ההנחה הוא עניין המשתנה מעסקה לעסקה כי הוא פונקציה של טרייד-אין, ניצול (מלא או חלקי) של הטבות תכנית פיאט "relax", המועד בשנה בו מבוצעת העסקה, וכו'. לכן ההנחה שקיבלתי לא תהיה רלבנטית למישהו אחר. ג'ורג', בחיית, יותר מדי זמן לא ראינו אותך. תבוא לבקר בג'ימקנה!

תודה, בכיף. אגב לשאלתך הכללית לגבי הנמל, כל השבילים פתוחים ונגישים, אנחנו בקביעות מגיעים לנמל מהפארק באופניים או ברגל, ומשם לכל האתרים שמשיקים לנמל ממזרח ודרום, הסופה לא גרמה שום נזק ארוך טווח (והנמל הזה מרוויח בלי רעה מספיק כסף כדי לתקן מה שצריך...)

לגבי הנמל - אין כמו נמל תל אביב, ובשבת אחה"צ שמשי ונעים אני הכי אוהב להוריד פיש & צ'יפס ב-Pier 23. החומרים תמיד טובים ואין נפילות בביצוע, גם בפיש וגם בצ'יפס... כנ"ל הקלמרי ושאר הירקות שיש שם, תפריט לא גדול אבל מכסה את רוב הטעמים. לוקחים מהדלפק תופסים שולחן שני מטר מהגלים, והחיים טובים. אגב, אנשים טובים ישלחו אותך לגילי'ז בנמל - עדיף לך לוותר, המקום פשוט חלש ולא מצאתי שם שום דבר באמת שווה. סתם עומדים בתור. שווארמה - יש אחת ממש שווה, אם אתה בעניין של כבש, ביגאל אלון 90, במיקום האסטרטגי שבין אולמות אבארת' ואלפא...

גג השמש מצוין, אין וילונות אלא מדף אטום שניתן לסגור. לארץ מובא נכון להיום רק מנוע ה-1.4 טורבו 120 כ"ס, יש בחו"ל גם חזק יותר. המנוע באמת זריז, המומנט מגיע לשיא כבר ב-1,750 סל"ד, אמנם לא ניתן למשוך אותו לגבהים כמו במנועי ה-TS של אלפא, אבל כאן מגיעים לעזרה 6 ההילוכים הקרובים ומאפשרים לשמור את המנוע ברצועת הכוח בכל מצב. עוד 2 תמונות קטנות, לבקשת הצופים...

האחזקה של ה156 תהיה אכן יקרה משמעותית. המנוע הוא JTS - כיפי ביותר כשהוא תקין, ואולי (יש סיכוי טוב לאור הקילומטרז') שרכיביו הבעייתיים הוחלפו לאחרונה ויש לפניך שנתיים שקטות. ואולי לא. JTS, כאשר מזרקיו קרבים ל-80 עד 100 אלף ק"מ, מתחילים לייצר הכנסה משמעותית למוסך המרכזי.

ספורטיבי זה עניין סובייקטיבי, אז אתה מדבר על כוח בעיקר, ואני מניח גם על היגוי מדויק. בתקציבך ושיקוליך הייתי בודק את ה-159 1.8TB (טורבו), שהיא חזקה ואיכותית. ה159 2.2 פחות חזקה, אמנם מהנה יותר לנהיגה מרוב הבחינות אך נראה שעבורך הטורבו תהיה מתאימה יותר. בוא נגיד שלמי שמחפש בעיקר התנהגות ספורטיבית אמיתית, ה-159 היא הטובה ביותר בסגמנט. הלקסוס לא באמת ספורטיבית, ולדעתי ה-IS לא באמת שווה את הכסף, היא קטנה, לא משדרת יוקרה לחוץ או לפנים, ותתאים רק למי שבאמת חייב לקסוס ושיקוליו הם רק שמירת ערך (יחסית למכוניות בסגמנט הזה, כמובן) ואמינות. האינפיניטי G37 עולה על ה-IS250 משמעותית מכל בחינה (מנוע, מרחב, נוחות ולדעתי גם עיצוב), ואם מה שאתה מחפש זה בעיקר כוח - היא תיתן לך את ההנאה הרבה ביותר. היא יקרה יותר, אבל תבדוק - אולי יש הנחות לא רשמיות של סוף שנה.

אני לא בטוח אבל אני מניח שב-166 שלך ההילוך החמישי מגיע עד 200 קמ"ש אם לא למעלה מכך, מה שמייתר את השישי רוב הזמן (או את החמישי, איך שנוח לך...). בבראבו ההילוכים קצרים יותר וגם המהירות הסופית של הרכב נמוכה יותר, כך שבהחלט ניתן לחוש צורך בשישי במהירויות שהגם שאינן חוקיות, אתה עשוי למצוא עצמך נוהג בהן (כמובן בלי כוונה / בגלל שאשתך בהריון / רדפו אחריך מחבלים חמושים / מד מהירות זייף והיית בטוח שאתה על 90).

תודה על הברכות! לשאלת ההזמנה המיוחדת, אכן - הסיבה העיקרית היא הגיר הידני, שבימים כתיקונם מיובא ארצה רק ברמת האבזור הבסיסית (ואני לא בטוח שאפילו ברמה הזו הגיעו יותר מבודדות לארץ). האבזור המלא כולל פנסי ערפל עם תאורה צדדית לכיוון הפנייה (דבר שימושי ביותר כשמתמרנים בחניון חשוך ומלא בורות באמצע הלילה...), חלונות כהים מאחור, BLUE&ME (שכולל בין השאר דיבורית מצויינת עם חיוג קולי באנגלית, נגן USB וכו') ג'נטים "16 (במקום "15), בקרת שיוט, ועוד כמה דברים מועילים. חוץ מזה הזמנתי גם את הגג שמש הפנורמי, שמלבד היותו יפה מהווה גם שדרוג משמעותי לילדים מאחורה (הקטן מאוד שמח לגלות מעליו שמיים...). כמובן שיש את כל מה שאפשר לצפות מבחינה בטיחותית, ולשמחתי - אין כאן את ה-stop & start המעצבן...

הבראבו הגיעה בשבוע שעבר, תוך שהיא שוברת שיא במהירות הזמנה מיוחדת - תוך חודש מהזמנה היתה אצלי (לעומת 3 חודשים בסטנדרט, וחודש וחצי שהבטיחו לי לנסות). זה שהיא יפה, איכותית ומאובזרת עד השיניים לא מפתיע - הכל בהתאם לנסיעת המבחן וההזמנה. למי שלא מכיר - מדובר במשפחתית קומפקטית זריזה בהחלט, ובנויה היטב. ההגה עצמו, אמנם פחות טוב מאשר בג'ולייטה (האחות לבית אלפא רומיאו), אבל ההיגוי ותגובות השלדה, דווקא עדיפים בעיני - יותר צפויים ומדוייקים, מה שבעידן ההגה האילם חשוב בעיני לא פחות מאשר אחיזה וביצועים כלליים. הבראבו עושה בדיוק מה שאתה מצפה שהיא תעשה. הנסיעה בה קצת פחות מעודנת מאשר, נניח, בגולף, אך זה מרכיב בלתי נפרד מהמאפיינים הכלליים שלה: יותר שובבה, גלגלים אחוריים מעט יותר נכונים להזרק, ובאופן כללי קצת יותר "טעם של פעם" בהתנהגות, שאני בהחלט אוהב. יחד עם זאת היא גם מרגישה מוצקה ואיכותית (כולל "מבחן סגירת הדלת"... שללא ספק הופיע כמשימה מוגדרת בתכנית העבודה שלה) כך שבסה"כ איכות הנסיעה טובה, ללא קרקושים וקפצוצים מיותרים. מה שחשוב לציין - הגיר הידני. בביקורות רבות בארץ נזכרה התיבה הרובוטית כחסרון יחסי, בעיקר בהבט של נהיגה ספורטיבית (כי ביומיום הרובוט בסדר גמור). הזמנתי גיר ידני בלי להתנסות עליו, מתוך הכרות רבת שנים עם הילוכים ידניים בפיאט הנחתי שגרוע הוא בטח לא יהיה. אני שמח לומר - לא סתם שאיננו גרוע, הגיר הידני בעל 6 ההילוכים מעולה! ההילוכים מחליקים למקומם בקליק קצר ומדויק, ואופי המנוע וסידור הדוושות מבטיחים הורדת הילוך עם גז ביניים בדיוק מושלם, מהנסיעה הראשונה. בפירוש, רכב שתוכנן עבור אוהבי גיר ידני, ולמי שחושב על זה - בהחלט כדאי להזמין אותו בתצורה זו. ועוד דבר, למי שמתעניין... לא לוותר על חיישני נסיעה לאחור, בעיקר בגרסת סנסיישן (חלונות כהים). בנסיעה לאחור בחניון חשוך לא רואים הרבה דרך השמשה האחורית...

לא ברור לי באיזה אופן מירס חושבים לגבות 200 ש"ח, אם אכן לא קיבלו כל אמצעי תשלום. בכל מקרה, הרשויות כבר נתנו באחרונה את הדעת על עניין הצגת חוזי סלולר בפני לקוחות, ואחת החברות נקנסה בסכום כבד עקב הצגה כושלת של הסכמים לפני חתימה. על אחת כמה וכמה, לא נחתם דבר. לא רק שאין כל סיבה לשלם אפילו שקל - אם יש לך חבר עו"ד שמוכן להשקיע 5 דקות במכתב בלי לגבות על זה כסף, הייתי מוציא להם מכתב שלפיו אתם שוקלים לתבוע אותם על הטרדה, הטעיה, עוגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות הכרוכות בהגעה הפיזית למרכז השרות שלהם, ובמידה והנושא ייגרר - גם הוצ' משפט.

עמיקם, אתה רוצה לזרות לי מלח על הפצעים. להזכירך, נאלצתי למכור אלפא עוד יותר אמיתית בגלל חוסר מקום חנייה מסודר. בכל מקרה, צריך להבחין בין נקודת מבט נוסטלגית, של מישהו שרק מחפש משהו שכבר איננו, לבין הרצון הלגיטימי למצוא ברכש חדש דברים שאין סיבה אובייקטיבית שלא יהיו. את מה שאני מחפש מצאתי לפחות ב-2 מכוניות חדשות - ב-500 אברת', בגולף GTI, כך שאין סיבה לא לשאוף למצוא את זה באלפא קומפקטית.

אני מניח שגם בחו"ל, כמו בארץ, יש עיתונאים שבאמת בוחנים את הרכב ברצינות, יש כאלה שמנסים אבל לא במומחיות כזו גדולה (כן, גם באנגליה לא כל כתבי הרכב הם ג'רמי קלארקסון או טיף נידל...) ויש כאלה שסתם מצטטים את ההודעות לעיתונות של החברה שנתנה להם בנדיבות כמה צ'ופרים עם הרכב. האמת, ככל שאני יכול לראות (לא עשיתי מחקר מעמיק מן הסתם) דווקא הביקורות הראשונות שקראתי היו מאוד מתלהבות, והמאוחרות יותר - פחות. האם אלפא נתנה קודם את הרכב לעיתונאים אוהדים? האם מי שבחנו את הרכב קודם התלהבו מעצם הראשוניות? או שמא לאחר שפחת הלחץ הראשוני, העתונאים שקיבלו את הרכב מאוחר יותר קיבלו אותו ליותר זמן, ונהגו עליו בכבישים אמיתיים ולא במגרש הביתי בבאלוקו. הכל ייתכן. בכל מקרה - צריך שוב להדגיש, האכזבה שלי היא ביחס לציפיות האישיות שלי ולסטנדרטים גבוהים שלהם אני מצפה מרכב כזה. כמו שכתבתי על הקורולה, ההבדל היום בין רכב בינוני למצטיין נעשה דק, ולכן כל פגם קטן ראוי שיודגש. לגבי סמל"ת, כפי שנאמר, מגיעה מילה טובה - קל מאוד לקבל רכב לנסיעה של של שעה או יותר (מצחיק כמה יבואנים עושים טובה שנותנים חצי שעה). למרות שמכירים אותי שם, את הג'ולייטה הזמנתי סתם כך טלפונית, קיבלתי בלי בעיה לשעה וחצי ועוד קיבלתי אותה שטופה ומוכנה לעיתונאי שהיה אמור לקבל אותה מיד אחרי. כמה יבואנים היו נותנים ללקוח רכב שעבר הכנה לעיתונאי, לפני העיתונאי? בהחלט ראוי לציון.

שווה לך לעשות נסיעה על פונטו אוו אבארת', לכשיתאפשר. אם מה-500 עשו כזה ממתק, אין סיבה שמהשלדה המוצלחת של הפונטו (הבסיס של המיטו) לא יצליחו. אגב, האם 500 קטנה לך מדי? אם לא - זאת המכונית. בין המעט גדולות יותר, לטעמי הבראבו נותנת את התמורה הראויה ביותר למחיר - הזמנתי כזו באחרונה, לאחר נסיעה השוואתית גם בג'וליטה ודלתא. בין המשומשות, 159 מכונית נהדרת, 2.2 ידנית היא המומלצת. המכונית עברה בינתיים את מבחן הזמן היטב, היא איכותית, מבצעת מעולה וכמשומשת מהווה עסקה טובה. עלויות אחזקה כמובן גבוהות יותר.

אני לא נוהג לרשום בפורום הציבורי היכן אני עושה נסיעות מבחן, די לומר שאני מניח שמחצית מחברי הפורום מכירים את הכביש, הוא היה די קרוב לתל אביב כדי להשאיר לי כחצי שעה ב"מסלול" ללא הפרעות (זאת בנוסף על זמן נסיעה באיילון), ובשעה שהייתי שם לא היו כמעט רכבים אחרים במקום. יש שם מגוון סיבובים ברדיוסים שונים, יש ישורת שאפשר להאיץ ו(לא פחות חשוב) לבלום, יש פנייה אחת חדה אך בעלת שטח בריחה רחב המתאימה לבחון מעבר מכוון מתת-היגוי להיגוי יתר, ויש מקום לעצור לתדלק ...בקיצור המבחן סביר יחסית לאורכו המוגבל. אגב, לגבי הג'ולייטה בהשוואה לרכבים חדשים: ה-GTI דור 6 היתה הרבה יותר מהנה. זה אמנם לא דגם מקביל, GTI מקבילה ל-QV, אבל אני לא בטוח שיש הבדל מהותי במאפיינים הבסיסיים של הרכב בין ה-170 ל-QV. בכל מקרה, נשים כוח בצד, אם VW יכולים לייצר רכב מהנה אין סיבה שאלפא לא. הGTI היתה מדוייקת יותר, הדוקה יותר, מחוברת לנהג יותר ומגיבה טוב יותר. SLS: במקרה ראיתי (אחרי שכתבתי את חוות דעתי) קטע של ויקי מ-fifth gear והתרשמותה דווקא היתה דומה לשלי. נכון שהרבה אחרים כתבו דברים טובים יותר.

רוני, הבראבו לא פחות טובה. יש לה 3 יתרונות: (א) המחיר. (ב) היא מרגישה קלילה יותר. מן הסתם המחיר הוא באחיזה (אין לי ספק שהג'ולייטה יכולה לייצר G צדדי גבוה יותר, ויוצאת לתת היגוי מאוחר יותר) אבל כן, אני דפוק, אני מעדיף את זה ככה - מאותה סיבה שלא התחברתי ל-159 למרות יכולותיה העדיפות על 156 (ועכשיו אפשר גם לומר ללא ספק - ההיגוי והדיוק של 159 עולות משמעותית על קודמותיה כמו גם על הבאות אחריה). (ג) לטעמי היא יפה יותר. בג'ולייטה יש אוסף של יכולות גבוהות שלא התחברו בעיני כמו שצריך, הבראבו שלמה עם עצמה. החסרונות של הבראבו גלויים לעין וניתנים לשליטה, הג'ולייטה מנסה להסתיר את חסרונותיה והתחושה היא שהם על הסף של לצוץ לפתע, מעת לעת.

לאחר סיבוב האכזבה בג'ולייטה 120, זה שבעקבותיו הזמנתי בראבו, החלטתי לתת צ'אנס נוסף לדגם ולקחת ג'ולייטה 170 לנסיעת מבחן. הסיכויים לשינוי ההזמנה היו קלושים מלכתחילה, אבל רציתי לתת לאלפא הזדמנות לתקן את הרושם. קודם כל, שמחתי לגלות כבר בדקות הראשונות של הנסיעה, שבעיות האיכות שהתגלו ב-120 נעלמו. ייתכן והסיבה היא בהיות אותה 120 "סדרת ייצור מוקדמת", או בהתעללות כזו או אחרת, הפאנלים הרופפים והרעשים המשונים נעלמו וה-170 הרגישה מוצקה ובריאה בהחלט. המנוע. ובכן. איך לומר בעדינות... לא אהבתי. השהיית טורבו מורגשת בהשוואה ל-120, ויוצרת ממש תחושה של אי דיוק במינון הכוח לתוך ומתוך סיבובים; מן הסתם ניתן להתרגל לזה לאחר זמן אבל ברמה הבסיסית זהו אופי בעייתי ביותר. גם רצועת כוח צרה מדי, ללא מחץ כלל מתחת ל-3,500 ובלי הרבה טעם למשוך מעל 5,500, זו הפעם הראשונה שאני נוהג במכונית עם 6 הילוכים ידניים ומרגיש שחסר לי הילוך... ועל הצליל אני לא מדבר. סתם רעש. השלדה - מוצקה, חזקה, יצוקה על הכביש ויושבת יפה. הכל טוב? לא ממש. משהו בחיבור בין השלדה, ההגה והבקרות לא עובד טוב. התוצאה - חוסר דיוק גם בהיגוי, ליתר דיוק בשליטה בתגובות השלדה והעברות המשקל, בנהיגה ספורטיבית. אני מניח שמי שמסתפק ב"סיבובים" שנתיבי איילון מציעים לא ירגיש זאת, אבל הניסיון לנהוג על המגבלות בכביש טכני מאכזב, חוסר התקשורת של ההגה וחוסר הדיוק של הרכב מייצרים חוסר בטחון. למען הסר ספק, לטובת המסנגרים על ההגאים המודרניים... הבעיה הרבה יותר בתגובות השלדה מאשר בתקשורת ההגה, ולו הרכב התנהג כראוי לא הייתי מלין על ההגה. בסוכנות אמרו שלקוחות מאוד התרשמו מהרכב, מהכוח ומהאחיזה שלו. יכול בהחלט להיות. אבל ברכב ספורטיבי (להבדיל מרכב "ספורט") אני לא מחפש כוח, אני מחפש קלילות, חדות ודיוק. אני לא מצפה מקומפקטית מודרנית להתנהג כמו מיאטה דור 1... אבל בעצם למה לא? בקיצור, הג'ולייטה איכותית, חזקה ומהירה, והמרכב הקשיח שלה מרגיש בטוח ואוחז. אבל בכל המקומות שהאלפא 156 הצטיינה - חדות, דיוק, תגובה, משוב - היא נאלמת דום. לאחר שהחזרתי את ה-156 לטרייד אין ועליתי על הקורולה, הרגשתי מוזר, כאילו שעברתי לעולם אחר ועמום יותר. אחרי שהחזרתי את הג'ולייטה למקומה ונכנסתי לקורולה - לא הרגשתי כלום. זה אומר הכל.

באמת שפעם בשבוע עליה לירושלים לא תהרוג את המנוע - בטח לא יותר מעמידה קבועה יום יום בפקק בתל אביב. תחשוב שבאירופה גרים אנשים שנוהגים שעתיים הלוך ושעתיים חזור לעבודה כל יום, כולל באזורים הרריים, ולא זורקים את המכונית לפח כל שנה. ברור שמבחינת ביצועים לא תעקוף את כל הטור, אבל אם יש לך סבלנות ורחמים על המנוע הקטן, הוא ישרת אותך נאמנה. אני יכול להעיד על אלטו של אחד העובדים שעבדה יפה בקילומטרז' גבוה כולל הררי. נוחה במיוחד היא לא, גם לא הכי איכותית בעולם. אבל נוסעת.

ככל הידוע לי חגים לא יהודים הם "ימי בחירה" (כמו גם חלק מהימים ביהדות, כמו ימי תענית מסויימים שרק דתיים בוחרים כימי חופש). בתור שכאלה, הם אמורים להיות מוגבלים בבחירה - אתה לא יכול לבחור חופש גם בצום גדליה, גם בחג הקורבן וגם בחג מולד...

כל צבע דוהה אם לא שומרים עליו, באדום זה יותר בולט. למי שזה באמת חשוב ישמור עליו גם אם הוא לבן (ותאמין לי שגם בלבן אפשר להבחין בקלות אם הצבע שמור או לא).

אני דווקא ניסיתי גם את הדלתא. תוספת 200 קילו על רצפת הבראבו לא עשתה יותר מדי טוב להתנהגות, כך שמבחינה דינאמית היא הפחות מוצלחת בחבורה, וגם עיצוב הפנים, אמנם נאה ואלגנטי אבל לא מעורר רושם מיוחד. למי שמחפש משפחתית מיוחדת עם מקדם פוזה ויחס טוב של כ"ס לשקל, הדלתא עשויה להתאים מאוד. לגבי פיאט - היו לי בעברי הרחוק יותר שתי פונטו, רגילה וקבריו, שהחזקתי כל אחת מעל 3 שנים והפגינו אמינות מושלמת. הפנדה של אשתי, לא מושלמת (מחלת מוט וחיישן ההגה הידועה תוקפת פנדות רבות) אם כי יצויין כי הרכב הזה כל כך זול לתחזוקה מכל בחינה אחרת שאפילו ה-4000 ש"ח של טיפול במחלה האמורה, אם מחולקים ל5 השנים וחצי שהפנדה אצלנו, לא נוראים. כך שאין לי חשש מבחינה זו.

כן, הבן שלי הוא בנג'מין באטן האמת, שאישית השאיפה שלי היא תמיד לרכב הקטן והקל ביותר שעונה לצרכי. כעת כשהילדים כבר לא צריכים להתנייד עם עגלות לכל מקום, אני יכול להסתפק בבגאז' מעט קטן יותר (ההבדל לא משמעותי אגב, פתח ההטענה ב-156 צר מאשר בבראבו). ביום שהם כבר ידעו להתיישב ולחגור את עצמם אפשר יהיה להצטמצם עוד, לוותר על הדלתות האחוריות ולעבור לפונטו אבארת'

ידידי tzvipper, אין סתירה. נהיגה כהלכתה עשויה בהחלט לערב מעת לעת סל"ד גבוה, התחרעות (למען הסר ספק - הכוונה אינה להשלכת הרכב לעבר קירות אבן, כי אם לנהיגה מהירה המשלבת פניות חדות ועשויה להפיק מהצמיגים מעין צליל חריקה) ואף - רחמנא לצלן - שימוש, נדיר אמנם, בבלם היד. יחד עם זאת, משהבנתי שהקורולה אינה מורגלת בכגון אלו, ומשהביעה מחאתה הקולנית, חדלתי באחת מהתנהגותי הנלוזה וחזרתי להתגלגל מנהלתית עם שאר העדר. עד הפעם הבאה שהיא תרגיז אותי בבינוניותה. אגב - נהגתי בהחלט בג'ולייטה 120 לפני הבחירה בבראבו, ואני חייב לציין כי מעבר ליתרון המחיר הבראבו פשוט הרגישה איכותית יותר.