malcishua

טענת שהסכנה היחידה היא להתפס ע״י שוטר. לטעמי מכיוון שיש תמיד סיכוי שתעשה (או אני אעשה או כל אחד אחר) טעות, חובה להשמע לרמזור בכל סיטואציה. כמו כן לדעתי זה לא בסמכותך (או סמכותי וכו׳) להחליט מתי תנאי הדרך מאפשרים התעלמות מהרמזור ומתי לא. זה הכל.

לא התייחסתי בכלל לוידאו שצרפת אלא להצהרה שלך שמותר לעבור באדום. לגבי הוידאו אני דווקא מסכים איתך.

אם התכוונת להשתהות של שנייה או שתיים בין שני נתיבים, לי לפחות זה לא היה ברור ממה שכתבת - ״לנסוע על שני נתיבים״. בכל אופן היתרונות שרשמת לא ממש נגעים לנסיעה מנהלתית: להרחיב את רדיוס הפניה - אין שום צורך אם אתה נוהג במהירות המתאימה לתנאי הדרך. שוב, זה יתרון אולי בנהיגה תחרותית אבל לא מנהלתית. להגדיל את שדה הראיה אל מעבר לעיקול - אם יש סיבה קונקרטית לרצון להגדיל את שדה הראיה (אפשרות ממשית לסכנה מעבר לעיקול), על אחת כמה וכמה עדיף להשאר בנתיב שלך ולא לבלות בכלל בנתיב השני. במצב כזה היתרון של offsiding בטל בשישים לעומת הסכנה שהוא מייצר.

פורנו מצויר? איזה שרשור פספסתי?

שוב, ממש לא התכוונתי לפגוע ואני מתנצל אם נפגעת. נשמע שבמקרה שלך עשית החלטה מושכלת שבאה מתוך מחשבה ולא אינסטינקט.

גם אם מה שאתה טוען נכון, ההתנהלות שלך אולי צודקת אבל לא חכמה. עדיף היה לשלם 40 ש״ח לביקור נציג מקצועי של הביטוח, שהיה מגיע בודק ומספק לך אישור פורמלי שאין אמת בטענות שלה. למגיבים מעלי - הטענה שלה כמובן לא תהיה שהיא תיקנה את הנזילה, אלא שהיתה נזילה תוך כדי השיפוצים של פות״ש והיא הסתיימה עם סיום השיפוצים. הנזילה השאירה נזקים בצבע התקרה ויתכן גם בחיווט החשמל של הדירה שלה (ולפי פות״ש היא טוענת גם לנזקים בתריסים!) ועל נזקים אלה המחלוקת.

פספסת קצת את מה שחשוב כאן. התשובה היא שזה לא תפקידך להחליט אם זה מסוכן או לא. תפקידך הוא לשמור על החוק, אפילו אם נדמה לך באותו רגע שזה מיותר. למה? שתי תשובות, אחת עקרונית ואחת פרקטית: העקרונית, שברגע שאתה מרשה לעצמך להחליט מתי לציית לחוק ומתי לא אתה עלול להחליק במדרון החלקלק (שוב, סליחה על הקלישאה) - מחר אולי תחליט שמותר לך לגנוב, לשדוד ולרצוח. ופרקטית, שאתה סה״כ בן אדם ומועד לטעויות, ובמקרה הזה אם עשית טעות התוצאה יכולה להיות קטלנית ובלתי הפיכה.

ההשוואה ממש לא תקפה, משום שנסיעה באור אדום היא אסורה לפי החוק, בעוד שכניסה לצומת ששדה ראייה בו מוגבל מותרת כל עוד אתה עושה זאת לאט ובזהירות. שוב, כי נראה שההבדל לא ברור לך לגמרי: מעבר ברמזור אדום == לא חוקי. כניסה לצומת ששדה הראייה בו מוגבל == מצב מסוכן פוטנציאלית בו יש לנהוג בזהירות. ואני נח מספיק, תודה. אתה לא דיברת על מעבר בין נתיבים, אלא על (ציטוט שלך): ״לנסוע על שני נתיבים״. עדיין חוקי? ואני שוב שואל: לעזור למי? לעשות מה? אתה מביא אסמכתא מנהגי נהיגה מתקדמת, אבל אומר שהיא תקפה דווקא לנהיגה מנהלתית.

לגבי שתי דקות - אולי הגזמתי, אבל זה באמת תלוי איפה ובאילו שעות. בהרבה מקרים זה בהחלט מרגיש כמו כל שתי דקות. לגבי להצמד יותר לרכב שלפניו - אני לא כ״כ מסכים. ובכל מקרה, מכיוון שהרכב מלפנים נוסע הרחק מהנדחף ואתה נוסע אליו, ומכיוון שההדחפות בד״כ כוללת (מעצבן!) אי אלו בלימות, המצב לא כ״כ פשוט כמו שאתה מתאר... לגבי כל השאר - מסכים.

בלי לפגוע, לא בטוח שמה שהוא צריך במצבו זה יעוץ ממישהו שנמצא בהליך גירושין.

טעות. התשובה היא: זה לא מקומך לקבוע האם זה לא מפריע לאף אחד או לא. למה? כי אתה בן אדם. ובני אדם עושים טעויות. ומספיק שתעשה טעות פעם אחת ותפספס מכונית מגיעה כדי לגרום לתוצאות בלתי הפיכות. חבל מאוד שאתה לא מבין את זה. מצד שני, בהנתן הבטחון העצמי האובר-מופרז שלך בפוסטים הקודמים, התשובה שלך כאן ממש לא מפתיעה אותי. נותר לי רק לקוות שלא יצא לי לפגוש אותך בכביש.

להועיל למי? במה? מצטער, אבל לדעתי הגישה שלך לא רק לא נכונה, אלא מסוכנת. החוק קיים כדי שיצייתו לו. ברגע שאתה מרשה לעצמך (או לאחרים) להפעיל שיקול דעת לגבי מתי לציית לחוק ומתי לא, אתה נכנס לטריטוריה מסוכנת מאוד. שאלה: אם אין באמת אף אחד שזה יפריע לו, מה המניעה מבחינה מעשית לנסוע ברמזור אדום? (מתנצל על הדוגמא הבנאלית.)

^ בדיוק.

לא הייתי חושש להשתמש בכונן. אם יש עליו מידע חשוב, חובה לגבות אותו באופן סדיר בלי קשר לכלום (הכל יכול לקרות).

יש כאן שתי שאלות: 1. האם הרטיבות עדיין קיימת? אם לא, האם ניתן לראות סימני רטיבות ברורים בתקרה של השכנה? בכל מקרה בו יש סימני רטיבות בתקרה שלה - אתה האחראי. לכן עדיף לך להפעיל את הביטוח (לשם זה הוא קיים) כדי שיגיע נציג ויבדוק האם אכן יש נזילה מהדירה שלך אליה. במקרה הטוב - פוסק שאין ואז אתה משלם לו דמי ביקור סמליים ביותר (סד״ג של 40 ש״ח אאל״ט). אם יש נזילה - מתקנים ע״ח הביטוח (מינוס השתתפות עצמית). זה בעיקרון סדר הפעולות שאתה צריך (או היית צריך) לנקוט ברגע שיש טענות מצד השכנה למטה על רטיבות. 2. מתי עלו הטענות מצד השכנה? האם רק כעת או בזמן השיפוצים עצמם? כאן עולה השאלה האם היא דיווחה על הרטיבות בזמן אמת ואתה התעלמת מכך. אם כן, יתכן ויש לחברת הביטוח סיבה לדחות את התביעה או לפצות חלקית, בטענה שאי-הטיפול בזמן החמיר את המצב (זה נאמר לי מפורשות ע״י נציג של חברת ״פמי״ שהגיע אלי פעם לתקן נזילה לדירה שמתחתי). ד״א התביעה היא נגד חברת הביטוח ונגד פות״ש (לפי הציטוט שהביא ממכתב התביעה בהודעה הראשונה).

אתה יכול להעלות את התמונה ששלחו לך? שנתרשם עד כמה מס׳ לוחית הרישוי לא ברור. אני מאמין שאם הפרטים כפי שאתה מתאר ניתן לפתור את העניין במכתב נוסף.

נכון שהאגו משחק פה תפקיד עבור הרבה נהגים, אבל אני חושב שיש כאן הרבה יותר מזה. ֿ בכל פעם שמישהו נדחף במרווח שנוצר אתה צריך להגיב מהר, לבלום ולהתאים את עצמך. אם אתה שומר על מרווח גדול וזה קורה כל שתי דקות, זה הופך את הנהיגה למתישה. נוצר מצב שבו אתה נמצא שוב ושוב בסיטואציה מסוכנת עם פוטניאל לתאונה שבה אתה צריך להגיב מהר, ופרקטית יוצא שאתה בכל מקרה - ברוב הזמן - לא במרחק מספיק מהרכב שלפניך. הנהג הממוצע, אחרי שבילה מספיק זמן במוד הזה, כבר מעדיף לצמצם מרחק כך שלא יוכלו להכנס לפניו. לפחות במצב הזה הוא יכול להתרכז בתגובות לרכב שלפניו ולא להבהל בכל שתי דקות מהנדחף התורן. אני כמובן לא מצדיק בשום אופן אי-שמירת מרחק, רק מתאר את הבעיה והסיבות להתנהגות הנ״ל.

רק שכאן (ספציפית בשרשור) יש הוכחות מצולמות...

שאלה לפות״ש: אם הצטרפתי לחברה בדצמבר 2016, האם אקבל את הבונוס במרץ 2017?

זה העניין, שהתחושה הזו מבוססת על מעט מאוד ששמענו מפות״ש על הקשר עם אימו וגם המעט הזה היה בהקשר של היחסים עם זוגתו. אני, בניגוד לרוב המגיבים פה, לא בטוח לגמרי במה שכתבת. בטח לא מספיק בשביל ״להזדעזע״ מהקונספט שיגור אצל ההורים (לא מתייחס אליך כמובן, אלא לתגובות אחרות).

יש לי חבר שעושה את הדבר הבא: בכניסה לרכב הוא מפריד את השלט של הרכב מצרור המפתחות (עם ״שאקל״ כזה) ומשאיר אותו בכיס ״יעודי״ בכסא של הילד. כך אין סיכוי שינעל אותו בפנים.

גם אני. דמיינתי משהו לפחות בסדר גודל של The Purge - מחיצות פלדה על כל הפתחים, חדר בקרה וכו׳.

כבר בהודעה הראשונה שלך היתה לי הרגשה, ועכשיו אחרי שקראתי את השורה הזו אני בטוח, שזה בעצם שורש הבעיה פה. שניכם נגררתם איכשהו לאורח חיים שאתם פשוט לא מוכנים אליו. זה עניין של גיל - אתם עדיין מאוד צעירים, אפילו אם לא נראה לכם - אבל גם ובעיקר עניין של שלב בחיים ושל מנטליות ובגרות נפשית. זו ממש לא ביקורת - כשאני הייתי בגילך הדבר היחיד שעניין אותי היה לסיים את התואר הראשון, ואין סיכוי שהייתי נכנס לסיטואציה כזו של ניהול משק בית עם מישהי, על כל המחויבויות והמשמעויות הכרוכות בכך. הדבר שהיה עדיף לשניכם היה לחכות עם המגורים המשותפים עד ששניכם יותר סגורים על עצמכם, מבינים מה זה אומר לגור לבד - אולי אחרי ניסיון של שנתיים-שלוש במגורים עם שותפים, שהם עניין שונה לגמרי ממגורים עם בת זוג - וכנראה גם יותר מבוססים כלכלית (לא מבחינת הון עצמי אלא יותר עבודה קבועה ואיזשהו כיוון בקריירה). אני אתן לך דוגמא - זוג חברים שלי שהכירו בגיל 20, ולמרות זאת עברו לגור ביחד רק אחרי שהיא סיימה תואר ראשון (הוא לא למד באוניברסיטה אלא פיתח קריירה מוזיקלית). את התואר הראשון היא העבירה בדירה עם שותפות, והוא אצל ההורים (כן, למרות מה שכתבו לך פה אין שום בעיה לגור עם ההורים במהלך התואר הראשון). בתקופה הזו הם עדיין היו הרבה מהזמן ביחד, אבל גם פיתחו חוג חברים (נפרד ומשותף), היא דרך השותפות והלימודים והוא דרך המוזיקה. הקשר שלהם היום בריא הרבה יותר בזכות זה. ברור לי לגמרי מקריאת מה שכתבת שאתם ממש לא מוכנים עדיין לחיים משותפים כזוג. גם מתוך הרגשות שלך שהבעת, וגם למשל מההתנהגות שלה כשחזרה לארץ והרגישה יותר בטוחה אצל ההורים שלה מאשר איתך בדירה. התחושה היא שאתם כמו שני ילדים שנכפה עליהם להתנהג כמו מבוגרים והם בכלל לא רוצים בזה. וזה מובן לגמרי. אתם נמצאים בשלב בחיים שבוא אתם אמורים להתנסות ולהבין מי אתם ומה אתם רוצים להיות, ובשביל זה אתם חייבים גם איזשהי מידה של חופש זה מזה. השאלה הגדולה היא מה לעשות כעת. האם ניתן ״לגלגל את הקשר אחורה״ אחרי שכבר ניהלתם חיים משותפים יחד? לא יודע, אני מניח שזה מאוד קשה. אבל יכול להיות שחזרה לקשר ללא מגורים משותפים (אם אתם מסוגלים לזה) יתן לכם את האוויר שאתם (או לפחות אתה, מתוך מה שכתבת) צריכים כל כך. כל זאת כמובן במקרה שכן תחליט שאתה רוצה להמשיך בקשר (מה שלא ברור כ״כ, למרות ההתפתחויות האחרונות). את ההחלטה הזו רק אתה יכול לעשות. אני חושב שאתה צריך להתחיל בתרגיל פשוט: נסה לדמיין את החיים שלך בלעדיה (לא מבחינת איפה תגור וכו׳ - אלא יותר מבחינה רגשית). כמה זה קל/קשה? מה הרגשות שמתעוררים בך?

מצטער, ערכתי את ההודעה תוך כדי שכתבת את שלך... ואם, כמו שכתבתי, אני אמדוד את המהירות הרגעית בנוסף למרחק? האם אז זה לא ״יחפה״ על המקרים שתארת, בגלל שנגלה שהרכב מקדימה בלם והמהירות שלו ירדה משמעותית?

למה? האם כשאתה נתפס על מהירות גבוהה מהמותר, המשטרה מוכיחה שעשית זאת לאורך זמן משמעותי? ד״א, את המקרה המתואר למעלה אפשר לבדוק. אי אפשר לבדוק האם עשית זאת לאורך זמן, אבל כן אפשר לדגום שתי נקודות ואפילו יותר לאורך מרחק (לא גדול). מלבד זאת, ניתן למדוד גם את המהירות הרגעית של כל רכב וגם את המרחק ביניהם, ומתוך זה להסיק האם המרחק נכון או לא.