malcishua

מתוך 4 שנים שבהן התגורר באינדונזיה, למד אובמה 3 שנים בבי״ס קתולי פרטי ורק שנה אחת לאחר מכן בבי״ס ציבורי. לאחר מכן סיים לימודים בבי״ס די יוקרתי בהונולולו, ואחרי שנתיים במכללה ב-LA עשה תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה (בניו יורק). אבל עזוב את כל זה, ברור שהשנה בכיתה ד׳ באינדונזיה היא שתרמה הכי הרבה לעיצוב אישיותו וראיית העולם שלו, עד כדי כך שלשיטתך הוא מכחיש שואה. ואת כל זה הסקת מתמונה של פסל בבית הלבן. יכולת ההיסק הלוגי שלך מעוררת השתאות. אתה גם לא מהסס לקבוע קביעות נחרצות בתחומים שאפילו לטענתך, אין לך מושג בהם. כל הכבוד. סתם for the record, טראמפ קיבל כ-3 מיליון פחות קולות מקלינטון. אתה מוזמן לבדוק לפני שאתה מחליט שזה ״לא נכון״. השיטה בארה״ב מאפשרת מצב כזה, שבו אתה יכול לנצח למרות שהרוב לא לצידך. כבר דנו בנושא הזה די בהרחבה כמה עמודים אחורה, חבל שלא טרחת לקרוא לפני שהגבת.

לדעתי, אין כ״כ טעם לדבר במונחים דיכוטומיים כמו ״סוציאליזם״ ו״קפיטליזם״. מידת הרגולציה בשוק מגלמת למעשה את המיקום שלו על הציר שבין אנרכיה כלכלית (קפיטליזם מוחלט) לבין טוטליטריזם כלכלי (סוציאליזם מוחלט). נראה לי שברור לכולם שרגולציה כזו נדרשת, שכן אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות באחד הקצוות. השאלה היא כמה ואיפה.

אם מישהו חוסם אותי או תופס לי את החניה הפרטית, מה יקרה אם אצלם מכל הכיוונים ואגיש תלונה לאחר מכן במשטרה? האם החוסם יקבל דוח בעקבות התלונה?

כפי שכתבתי כבר למעלה, ה״דילמות״ האלה הן בבחינת פיקנטריה ואין להן מקום בדיון רציני והגיוני.

התשובה לשאלה שלך, חד משמעית - כן. הרכב יוכל לקלוט רמזים כאלה ואפילו רמזים שנהג אנושי לא קולט, או לוקח לו הרבה יותר זמן לקלוט. יתכן שהיום אנחנו עדיין לא ממש שם, אבל בסופו של דבר זה בלתי נמנע, וזה ממש לא רחוק.

קודם כל, קשה לי לדמיין מצב כזה שבו המערכת - או גם נהג אנושי, לצורך העניין - יוכלו להעריך מראש בדיוק מה תהיה התוצאה של התאונה ברמה של מוות לזה או כסא גלגלים (לכל החיים! לא פחות) לשני. לכן לדעתי העלאת תרחיש כזה היא חסרת טעם מבחינת דיון פרקטי והיא משמשת רק לגרימת ״זעזוע״ ופניה לרגש במקום להגיון. ועם זאת, בוא ואזרום איתך - נגיד שהמערכת יכולה לזהות מצב כזה ואת כל ההשלכות האפשריות שלו. ברור לך שנהג אנושי לא יוכל לעשות זאת. המערכת תפעל כפי שתתכנת אותה לפעול, זה הכל, לא פחות ולא יותר. הבחירה היא בעצם בידך ולא בידי המערכת. ולכן המערכת לעולם תהיה עדיפה על נהג אנושי, אפילו בתרחיש ההזוי שלך, מכיוון שבמקרה של נהג אנושי - אין לך שום שליטה על מה תהיה התוצאה. במקרה של מערכת - תהיה לך (לפחות יותר) שליטה מכיוון שאתה תוכל להגדיר מראש מה לעשות במקרה כזה. ועכשיו בוא נדבר תכלס - היתרון האמיתי של המערכת הוא שבניגוד לנהג אנושי, היא תגיע למצבים כאלה בתדירות מאוד מאוד (מאוד!) נמוכה. למה? כי היא טובה ממנו בכל פרמטר אפשרי, ובגלל זה, היא כנראה תמצא ברוב המוחלט של המקרים פתרון מתוך סט של פעולות אפשריות שלנהג בכלל אין זמן, כוח חישובי, ניסיון או יכולת בכלל להתחיל לשקול.

נו, באמת...

זהו בדיוק, שהמערכת לא עושה שום החלטה ״מוסרית״, אלא פועלת לפי אלגוריתם מוגדר מראש ולפי הנסיבות כפי שהיא קולטת אותן. זה אולי תרגיל פילוסופי נחמד, אבל במציאות מכיוון שהיא מהירה יותר, קולטת הרבה יותר מידע ובעלת הרבה יותר ״ניסיון״ מנהג אנושי היא ככל הנראה (לדעתי, בוודאות) תבצע החלטה טובה יותר מזו שיבצע נהג אנושי, לטובת כל המעורבים בתאונה. ושוב, אין לנושא הזה שום קשר לבאגים.

אני לא מבין מה התרחישים הלא מוגדרים האלה מוסיפים לדיון, ובכל מקרה אתה מפספס את העיקר כאן: בכל מקרה, התגובה של המערכת האוטונומית תהיה עדיפה על תגובה אנושית. המערכת תהיה מהירה יותר, תיקח בחשבון יותר אפשרויות ויותר שיקולים, תהיה מודעת יותר לכל המשתנים בסביבתה ותשען על הרבה יותר ניסיון (לא ישיר שלה, כמובן, אבל זה לא משנה). האמן לי, בכל מקרה שאתה יכול לדמיין, אתה תעדיף להיות ברכב שמונע ע״י מערכת כזו מאשר ברכב שננהג ע״י בן-אדם, ולא משנה מי הוא - אפילו אתה. אני יודע שזה נשמע היום דמיוני, אבל זו תהיה המציאות. לגבי באגים - גם היום הרבה ממערכות הרכב מנוהלות ע״י מחשבים. כמה תאונות אתה מכיר שנגרמו מבאגים במחשבים הנ״ל? בכל מקרה, אני די בטוח שהסיכוי לבאג במערכת האוטונומית יהיה קטן בהרבה מהסיכוי לטעות אנוש בנהיגה.

למה לא לבקש את הצעת המחיר במקום שבו אתה רוצה לתקן?

אל תתקן. תביא הצעת מחיר מסודרת בכתב ותבקש ממנו לשלם. אתה בטוח שאין למשל ירידת ערך?

אכן יש כאן מקום לפרשנות, ועל כך בדיוק היה הדיון בשרשור המדובר מלפני 5 שנים, אלא שהעניין לא נפתר שם (אלא אם פות״ש השרשור ההוא ידווח לנו מה היתה תוצאת המשפט). ראשית כל, צריך להבין מה המשמעות של כל מינוח בתקנה: 1. עקיפה - מצב בו שני רכבים נמצאים כל אחד בנתיבו, ואז אחד מהם עובר על פני השני. במהלך העקיפה כל רכב נשאר בנתיבו. 2. סטיה לעקיפה - מצב בו שני רכבים נמצאים זה מאחורי זה באותו הנתיב, ואז הרכב שמאחור סוטה לנתיב הסמוך ע״מ להתחיל בעקיפה. האבחנה בין שני המונחים מובנית בתקנה עצמה. עכשיו, נשאלת השאלה - האם סטיה בתוך הצומת לצורך עקיפה נחשבת לעבירה או לא? בא ישה (בשרשור הישן) ואומר - לא. בשני הסעיפים המסייגים (תק' (מס' 6) תשמ"ט-1989, 1 ו-2) מצויינת עקיפה בלבד, לכן הם מסייגים עקיפה ולא סטיה לשם עקיפה. לכן סטיה לשם עקיפה אסורה בתוך צומת. אבל - ניתן גם לטעון, כי ה״עקיפה״ אליה מתייחסים הסעיפים המסייגים 1 ו-2 היא גם העקיפה שלשמה יש לסטות מהנתיב, המוזכרת בסוף הניסוח המקורי של תק' (מס' 9) תש"ל-1970 (תת תקנה (ה) - אני הדגשתי): ואז ניתן לטעון שהסעיפים המסייגים אכן מתייחסים גם לסטיה מהנתיב ע״מ לעקוף ולא רק על עקיפה לבדה, כלומר שגם הסטייה לשם עקיפה מותרת בצומת.

טוב, או שאני לא מצליח להסביר את עצמי או שאתה מתעקש לא להבין. בכל מקרה, כפי שיבגני כתב, הולכים במעגלים וכו׳... נראה לי שזה חסר טעם להמשיך.

זה בדיוק העניין. שהתגובה האיסטינקטיבית שלך היא מיד למצוא פוליטיקאי X מהצד השני שסרח לדעתך באותה עבירה או מידה (לצערנו, זה מאוד קל, בשני הצדדים) ולומר ״אבל X״. אני יכול להבין מאיפה זה בא, אבל אתה צריך להבין שזה פשוט לא נימוק תקף בדיון כזה. ואני מצטער, אבל לא מצאתי שום דיון או אמירות כלליות (חוץ מכאלה שלך, אולי) אלא רק דיון על נתניהו.

נו, אז השוטר אמר. לא הייתי מייחס לדבריו הרבה חשיבות. אלא אם מדובר באחד השוטרים האלה שמחלטרים כפרקליטים בבימ״ש לענייני תעבורה בזמנם הפרטי.

כדאי לו מאוד להזהר, שלא ״יקבל את הכפית״..

בנצי, לגבי החוב הלאומי של ארה״ב (ובכלל ״הישגי״ אובמה) - א. נושא החוב הלאומי מורכב יותר מסתם מספר. קודם כל הוא מורכב משני חלקים (ממשלתי וציבורי), יש להבין מאיפה כל חלק מגיע ואיך הוא משפיע על חיי האזרחים בארה״ב. בקצרה ניתן לומר שלא תמיד גדילת החוב היא דבר שלילי (לא חיובי כמובן אבל גם לא בהכרח שלילי) ולפעמים עדיף ״לשלם״ בהגדלת החוב הלאומי כדי ״להרוויח״ דברים אחרים. הטבלה שהבאת היא מאוד מגמתית בכך שהיא מסכמת רק את השלילי, בעוד שאובמה עשה לא מעט דברים חיוביים למען אזרחי ארה״ב בזמן שלטונו, כמו להוציא את כוחות ארה״ב מעיראק, התחיל להוציא אותם מאפגניסטן (הצפי ששנה הבאה יצאו כולם), העביר רפורמה בוול סטריט וחוק הגנת הצרכן, העביר את ה-stimulus מה שגרם לאחוזי האבטלה לרדת, התחיל תוכנית תמריצים לעודד את החינוך, ויש עוד הרבה דוגמאות. זה בלי להכנס לרפורמת הבריאות שלדעתי (ולדעת רבים) היא בבסיסה רעיון טוב, שהמימוש שלו כרגע בעייתי וזה בעיקר בגלל המלחמות שאובמה נאלץ לנהל עליה בסנאט הרפובליקני ברובו. ב. אל תשכח שאובמה קיבל את ארה״ב ב-2008, ערב המשבר הפיננסי הגדול. זו לא חוכמה לשפוט אותו על תוצאות המשבר. אני אישית חושב שאילולא הרבה מהצעדים שהוא נקט המשבר היה יכול להגמר הרבה יותר גרוע (ד״א, עם חלק מהצעדים האלה, כמו למשל מימון הבנקים שכולם מבקרים עכשיו, טראמפ דווקא הסכים בזמנו). סתם כדי לתת דוגמא: כל התחזיות אומרות (ואתה רואה גם בתרשים שצרפת) שהחוב הלאומי רק יגדל ב-10 השנים הקרובות. האם תאשים בכך את טראמפ? או שתטען שהוא קיבל לידיו מצב בעייתי ולא ניתן להאשים אותו?

רק כדי לוודא הלכתי אחורה לא מעט עמודים ובדקתי. הדיון היה ספציפית על נתניהו והתחיל בהודעה 6306 של יבגניפ. אתה מיד הגבת (הפתעה) בנימוק המוחץ - ״אבל לבני״. עניין גלאון עלה כמה הודעות מאוחר יותר, עדיין - בדיון על נתניהו. ושוב, ברור שאין שום בעיה לנהל דיון על פוליטיקאים אחרים, ויש לא מעט ואפילו הרבה כאלה שצריך לנהל עליהם דיון, אבל כל אחד מהם הוא נושא נפרד. אף אחד מהם לא קשור לדיון על נתניהו, שהוא אגב לדעתי בוער בהרבה, בהתחשב בכמות הכוח שהאיש מחזיק בידיו.

ועדיין לא ברור מה גלאון קשורה לעניין. הדיון היה על נתניהו. יכולת לומר פשוט - לדעתי עד שיורשע פלילית צריך להשאר בתפקידו. זו דעה לגיטימית, אתה יכול לנמק אותה ואפשר להתווכח עליה (ד״א, אני ״כמעט״ מסכים איתך - לדעתי הגבול עובר בהחלטה להעמיד לדין ולא בהרשעה). אבל מה הקשר לגלאון? האיזכור שלה לא מחזק ולא מחליש את הדעה שלך, הוא פשוט לא שייך.

לא משתווה. אפילו אם קיימת עסקה ב-1700 לחודש כולל מקדמה לאיביזה, ואפילו אם נכון להשוות איביזה לפאביה (לגבי האפילו אם הראשון אני לא משוכנע, לגבי השני אני לא מסכים), עדיין יש הפרש של כ-350 ש״ח בחודש שהם כ-12,500 ש״ח על פני 3 שנים או 25,000 על פני 6 השנים בהן פות״ש החזיק את הרכב. ממש לא אותה העלות. עריכה: בדקתי באתר של שלמה סיקסט מה כלול בליסינג הפרטי התפעולי (שמחירו, אגב, הוא 1600 לחודש + מקדמה של 8900, מה שיוצא בערך 1850 לחודש). קודם כל, לא מצאתי זכר לכיסוי עלות הרישוי השנתית, כך שזה כנראה נופל על הקונה (במקרה שלנו - 8574 ש״ח על פני 6 שנים, כלומר נוסף להפרש עוד כ-120 ש״ח בחודש). שנית, זה כולל 2 טיפולים ו״תחזוקה״ ב-3 השנים המדוברות, ולא ברור מה הטיפולים/תחזוקה האלה כוללים (לא הצלחתי למצוא בשום מקום באתר). כמו כן, מצוין שהתשלום כולל ביטוח חובה ו״כיסוי נזקים״ - לא ביטוח מקיף. לא ברור מה ה״כיסוי נזקים״ הזה כולל - האם זה מכסה כל נזק לרכב? האם זה מכסה נזקים לצד ג׳? בקיצור, על פניו נראה שההפרש גדול יותר. 1850 לחודש + 120 על אגרות רישוי נותן הפרש של כ-600 ש״ח לחודש, או כ-21,500 ש״ח ל-3 שנים, 43,000 ש״ח לתקופה המלאה של 6 השנים. וזה לפני שבדקנו איזה כיסוי ביטוחי בדיוק אנחנו מקבלים ומה בדיוק 2 הטיפולים השנתיים מכסים.

וכמובן מחוסרות רפלקס הקאה. מקצועניות עד הסוף.

מסכים איתך. נכון שזה אוף טופיק, אבל הדיון כאן רציני מאוד.

אני מסכים עם כל מה שנאמר מעלי (חברה גדולה, אבל בלי השכלה פורמלית אפשרויות הקידום מאוד מצומצמות). רק כדי לחזק את עניין הממש לא מאוחר להתחיל, בתואר הראשון היה איתי מישהו שהתחיל תואר ראשון בגיל 36, והיום הוא ראש פרויקט באינטל.

אני עדיין לא מבין למה אתה ממשיך להעלות את עניין זהבה גלאון. הדיון הוא סביב נתניהו ולא גלאון. אפשר, אם אתה רוצה, לנהל דיון דומה סביב גלאון, אבל הנימוק ״גם גלאון״ ממש לא תקף לגבי הדיון על נתניהו. מבחינה לוגית, הוא בכלל לא טיעון. רק כדי להדגים לך את זה - לצורך העניין, אני מסכים איתך לגבי זהבה גלאון. האם עכשיו אתה מסכים איתי לגבי נתניהו? למה ההסכמה שלך איתי לגבי נתניהו תלויה בהסכמה שלי איתך לגבי גלאון? אתה מבין כמה הטיעון שלך חסר הגיון?

הסתיים.