malcishua

שים לב מה כתבת כאן - ״לדעתך״ העניין הוא ״עובדתי״. אין שום קשר בין דעתך - שהיא ברורה לגמרי מתוך מה שכתבת - לבין עובדות שתומכות בה - שלא ממש סיפקת (להזכירך, עבר של שלושה רכבים שננהגו ע״י אותו נהג זו לא ממש סטטיסטיקה). כבר הדגמתי לך כמה אמינים סיפורים שאתה שומע מאנשים אחרים ששבויים מלכתחילה בסטיגמות. ד״א אני לא מודע לכך שהסטיגמה היא ״עולמית״. האם יש לך עדויות שיתמכו בטענה הזו? מעבר לעובדה שהקשר בין כמות המכירות לאמינות הרכב לא באמת קיים (וכבר העירו לך על זה כאן), הדיון הוא על האם הסטיגמות נכונות או לא. אפילו אם היה קשר סיבתי בין האמינות כפי שהיא נתפשת אצל הקונים לכמות המכירות של הרכב (ואין), עדיין לא ברור אם התפישה הזו נובעת מסטיגמה או מבוססת על עובדות ממשיות. כלומר לנתון הזה - כמות המכירות - אין שום קשר שהוא לדיון שלנו.

יש כאלה שאוהבים לעשות ביד על אמריקאיות, ויש כאלה שמעדיפים לעשות ביד על יפניות. אנחנו לא שופטים כאן אף אחד.

^ לא הבנת את הנקודה שניסיתי להעביר - היא לא קשורה לסטטיסטיקה אלא לדרך שבה סטיגמה נוצרת והאופן שבו היא ״מחזקת״ את עצמה. קרא את התגובה שלי שוב ונסה להבין איך היא מתקשרת לכל הסיפורים ששמעת מחברים, משפחה וכו׳. רמז: לאנשים זכרון מאוד סלקטיבי כשזה נוגע לסטיגמות. ודרך אגב (באמת, כאמור אני לא רוצה להכנס לדיון על סטטיסטיקה) - שלוש מכוניות מסוג סיטרואן לא מהוות סטטיסטיקה מספקת בשום קנה מידה, ודאי לא כשהן ננהגו ע״י אותו הנהג.

הסיפור שלך הוא הזדמנות מצוינת להסביר לך את טבעה של סטיגמה. עכשיו דמיין לעצמך את אותו הסיפור בדיוק (תקלות וכו׳), אלא שבמקום DS5 הרכב היה קורולה (אושריקו - סליחה מראש. אל תרביץ לי). מה היו ה״מהנדסים״ אומרים על בעל הרכב בסיטואציה הזו? ודאי לא צוחקים עליו, שהרי קנה רכב שאמור להיות שיא האמינות היפנית. מקסימום מרחמים עליו שנפל על לימון. יותר מזה, אני די בטוח שהמקרה האמיתי (DS5) נחקק בזכרונם של החברים ותגבר את הסטיגמה הכבר קיימת. לעומת זאת הקורולה - היתה מנופנפת כיוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. אתה מבין את הנקודה? כך עובדת סטיגמה. קנה רכב צרפתי בעייתי == פראייר שלא מבין את מה שכולם יודעים. קנה רכב יפני בעייתי == היה לו מזל רע.

אתה טועה, מניסיון. חברה טובה שלי סבלה וויפלאש די רציני מתאונה שבה נכנסו ברכב שלה (שעמד במקום) מאחור במהירות מספיק נמוכה כך שלאף רכב לא נגרם נזק בכלל.

זו לא חוכמה גדולה ״לנבא״ משהו שאתה אחד הגורמים העיקריים להתרחשות שלו...

^ נראה לי שאייל התכוון לחוק המאפשר לספקי האינטרנט לסחור בנתוני הגלישה של הלקוחות שלהם.

^ מחזק את מה שיבגני כתב. גיא, המשטרה מורכבת מאנשים ואנשים עושים טעויות (כאן ספציפית טעות בפרטי הרכב בכתיבת הדוח). אתה לא חושב שמן הראוי לתת להם הזדמנות לתקן את הטעות לפני שיוצאים למלחמה?

תשמע, יכול להיות שההתנהלות של השוטר בכביש היתה לקויה - אני מאמין לך. וגם ההתנהלות שלו בסרטון לא מוסיפה הרבה כבוד למשטרה (לבוא לצלם אותך ״בחזרה״ - זה ממש מגוחך). אבל אני חייב לומר לך שלדעתי ההתנהגות שלך בסרטון ממש לא לעניין. גם לצאת מהרכב ככה באמצע התנועה, גם לריב ככה עם השוטר, לקטוע אותו ולצעוק עליו. אני מבין שהיית עצבני באותו רגע והרגשת שלא נוהגים בך באופן הוגן, אבל זה לא מצדיק התנהגות כזו כלפי נציג של החוק, ולא משנה אם לדעתך נהג לא כהלכה ולא משנה כמה הוא מגוחך. לדעתי התנהלות שקולה, רגועה ומכבדת יותר (בלי לוותר על העמדה שלך - שנהגת כהלכה) היתה בעיקר מסיימת את העניין מהר יותר. אני יודע שאנחנו בישראל וכו׳, אבל ברצינות - בארה״ב היית כבר אזוק ופרוש על הרכב שלך אם היית מתנהג ככה לשוטר.

לרוב האנשים, עדיפה מברשת חשמלית פשוט מכיוון שהם לא מצחצחים נכון (אני ביניהם אגב). הבעיה היא אצל אנשים עם חניכיים רגישות או עם דלקת חניכיים. לאנשים כאלה מומלץ לקנות ראש מברשת רך במיוחד ולהשתמש במהירות הכי נמוכה או במקרים קיצוניים לצחצח רק ידנית. אם אתם חושבים שיש סיכוי שאתם נופלים בקטגוריה, מומלץ להתייעץ עם שיננית/רופא שיניים.

כנראה שאם תקפיד לקנות רק רכבים חדשים או שמורים בני 2-3, תטפל בהם כמו שצריך ותנהג בהם כמו שאבא שלך נוהג, הם ישמרו על אמינות בדיוק כמו הקורולה של אבא שלך. וזה לא כ״כ קשור לארץ המוצא שלהם. יפה. עכשיו נשאלת השאלה: אם ״תיפול״ עם היפנית הבאה שלך, האם תצא בהצהרה דומה לגבי כל הרכבים היפניים?

^ חס וחלילה, ברור שלא. רק כדי ל***ן ול***ן כמה שיותר. בשביל זה הן קיימות, לא?

מניסיוני עם עיריית ירושלים - ההיסטוריה מספיקה (לא נזקקתי למסמך רשמי).

ישה, אתה יודע מה אמר ארכימדס. על אותו משקל, תן לי הנחת עבודה מתאימה ואוכל להוכיח לך כל דבר.

למה ללכת ככ רחוק? אולי נעשה חישוב של לקיחת משכנתא על אותו סכום לשנה אחת בודדת? אני בטוח שזה יצא יותר משתלם. הנקודה היא שהחישוב שלך לא רלוונטי לרוב המוחלט של הישראלים.

איזה מצחיקים, 60000 ש״ח הוצאתם על תיקונים ולא ניסיתם את הפתרון המתבקש והכי פשוט - לשים מלפנים סמל של טויוטה.

כפי שכתבתי, הנחה כזו (עליה של 3% בנטו) במדרגת המס הזו שקולה בערך לעליה של 6% בברוטו (ולא 4.6%) שהיא, איך לומר, מעט מופרכת. ושוב, הגבולות לא משנים. אין לך שום הבטחה כמה מהעשירון נמצא קרוב לאיזה גבול. זו טעות נפוצה (ההנחה שאמצע הטווח מייצג חצי מהאוכלוסיה). מה שקובע זה החציון של העשירון. בכל אופן, כל הדקדוקים האלה לא ממש משנים את העיקרון, שמדובר בחלק קטן מהאוכלוסיה. אפילו לשיטתך, מדובר בכ-15% מהאוכלוסיה (במקום 10% לפי החישוב שלי).

^ שים לב שהנתונים שאני הבאתי מציינים את החציון, בעוד שאלו שאתה הבאת מציינים את הממוצע. הממוצע לא מציין את אמצע העשירון, אלא כנראה הרבה מעליו. ולא הבנתי איזו אקסטרפולציה מביאה ממוצע של 23,590 ל-25,000 ב-2016 (עליה של כ-6% בשנה!).

^ נכון, זה חלק מהחיים ב״מדינת רווחה״. מצד אחד, תשלום מס (בהתאם להכנסה שלך) המממן רפואה ציבורית. מצד שני, הידיעה שלא משנה מה יהיה המצב הכלכלי שלך, תמיד תוכל לקבל שירותי רפואה - אולי לא המובחרים ביותר, אבל מספקים - בחינם. מעצם ההגדרה, ״מדינת רווחה״ תמיד טובה יותר לשכבות החלשות וטובה פחות לשכבות החזקות. על כך אין שום ויכוח. ד״א, בעיני - באיזושהי רמה, הנ״ל מהווה איזשהו ״גב״ שמאפשר לאנשים דווקא לקחת יותר סיכונים ולהצליח יותר כלכלית. אם אתה יודע שלא משנה מה יקרה לך, תקבל שירותים בסיסיים כמו רפואה בחינם - אתה יכול להרשות לעצמך לקחת יותר סיכונים. לעומת מצב שבו אתה חייב תמיד לשמר בצד כסף למקרה שתזדקק לטיפול רפואי. לגבי המשפט האחרון שלך - אני כמובן מסכים בהחלט (קשה שלא) אבל נראה לי שזה נושא לדיון אחר לגמרי.

כפי שניקו שאל כבר, מה ההגדרה שלך ל״יעילות״ של מערכת בריאות? סיפור אחד בסגנון ״יש לי חבר״ לא ממש מוכיח שום דבר. אני יכול לספק לך סיפור הפוך על חבר שלי (חולה סרטן) שקיבל בישראל טיפול ושירות שלא האמנתי שאפשר לקבל, לא רק בישראל (כן, במערכת הבריאות הציבורית). אבל בישראל יש גם מערכת ציבורית וגם מערכת פרטית. מי שהממון מצוי בכיסו ולא מרוצה מהמערכת הציבורית - מוזמן לקבל (ואכן מקבל, האמן לי) עבור כספו שירותים פרטיים.

ישה היקר מכיוון שהסתמכת למעשה על הכנסה נטו של 25K למשק בית, כל החישובים שהצגת נכונים - נכון לשנת 2014 - רק לאזרחים מתוך העשירון העליון במדינת ישראל. ראה נתוני שכר לפי עשירונים כאן (שים לב שמדובר בשכר ברוטו כמובן). אפילו בעשירון התשיעי השכר החציוני מגיע לקצת יותר מ-15K בלבד, מה שמשקף הכנסה של כ-30K ברוטו למשק בית (אם נהיה אופטימיים ונחליט שכל משקי הבית מכילים שני בוגרים עובדים) שהם בוודאי לא מגיעים ל-25K נטו. כלומר כל החישובים שעשית תקפים אולי ל-10% מאוכלוסיית ישראל נכון ל-2014. אני מאמין שהמצב לא השתפר בהרבה בשנתיים האחרונות, בהן השכר הממוצע עלה בקושי ב-4.6% (ראה כאן). אני אתיר לך להסיק מה זה אומר על התקפות המעשית של כל החישובים שהצגת פה (מתוך המשפט הלפני אחרון בתגובה שמעלי, נראה לי שכבר הבנת בעצמך).

תראה, זה לא ממש חוכמה בדיון על מדיניות בנושא ספציפי לבוא ולומר ״כולם מושחתים״. זה טיעון מאוד כללי שלא מוסיף שום דבר לדיון. העובדה היא שבנושא הזה ממשל אובאמה עשה את הדבר הנכון לעומת ממשל טראמפ שעשה את הדבר הלא נכון (ונראה לי שעל זה אין כאן מחלוקת).

צריך להפריד פה בין שני דברים: היכולת של הנהג למנוע את המצב והאשמה במצב. נניח שאתה צודק. יכול להיות שהוא היה יכול עם קצת מחשבה למנוע את המצב המסוכן. כל זה עדיין לא מפיל את האשמה עליו. המילה ״אשמה״ מרמזת על מעשה לא מוסרי/חוקי. הנהג המצלם לא עשה פה שום דבר כזה ולכן הוא לא אשם בכלום. באותה מידה אתה יכול להאשים אדם שהלך לבד בסמטה חשוכה בלילה בכך שהותקף ונשדד. כנראה שזה לא היה חכם ללכת בסמטה החשוכה לבד בלילה, והוא היה יכול להמנע מהשוד אם היה נוהג בחוכמה, אבל האשמה המלאה במעשה מוטלת על השודד.

טניס או סקווש?

כיום יש אנשים חיים עם מס׳ זהות של 6 ספרות וגם של 7 ספרות (שניהם כולל ביקורת). לכן כדי לדעת איך להשלים חייב לדעת אם המספר כולל ספרת ביקורת או לא.