zaf

השוק שלנו קטן בכל קנה מידה בהשוואה לשווקים מערביים, התוצאה היא כמעט תמיד הפסד ליבואן קטן מה שבתורו מחזק יבואן גדול ושם זה מתפתח למונופול. זו דרכו של עולם העסקים. מי שמחפש הגינות כשמדובר בשוק חופשי לא ממש מבין איך פועל יצרן. יבואן גדול בדרך כלל יודע לתת ליצרן ערך מוסף גבוה ולהגדיל את הרווח ליצרן הרבה מעבר ליכולתו של יבואן קטן. אבל זה מגיע עם מחוייבות חוזית ולכן אחת ההגנות בחוזה היא הבטחת בלעדיות. זה כואב לצרכן אבל מועיל ליצרן וליבואן. ואותם מעניין הכסף הפוך ממה שמעניין את הצרכן שזה החיסכון (נעזוב בצד כרגע חוויות שרות) . מגעים בין יבואנים ליצרנים הם תמיד דיסקרטיים ולכן הם "מאחורי הגב" , ליבואן הקטן זה יתגלה תמיד במאוחר. בשנים קודמות כשהיו בעולם תערוכות פתוחות היו נציגי יבואנים "שומרים" בדוכני היצרנים המציגים על מנת לזהות "איומים" מצד גורמים מתחרים. אני עצמי "שמרתי" בכמה כאלה, ומיד כשניגש ישראלי, הייתי פונה אליו ומציע עזרה ומושיט כרטיס ביקור (כן היה כזה), מהר מאד הבנתי מי מתעניין במוצר ומי ביצרן (קל יחסית לזהות את הישראלים בקהל) , אבל גם אז, כשמישהו מאד רצה הוא היה מגיע לפגישה במשרדי היצרן מבלי שהנציג המקומי ידע. צר לי על היבואן שנפגע, אבל זו דרכו של עולם הסחר. אין בוא אמפטיה לשחקני נשמה, רק לכסף.

עם כל ההערכה והסמפטיה ליבואנים "קטנים" בשוק תחרותי תמיד יהיו כאלה שילטשו מבט למותגים עולים. יבואן גדול וחזק עם מערך מכירה , הפצה ושירות ועם כיסים עמוקים מן הסתם יגבור על אחר שאינו כזה. את היצרן מעניין למכור מה שיותר ומהר, עצם החזקת מלאי חלפי לא מבטיח שיצרן "ישמור" על המפיץ שלו כשמגיע גורם אחר שיקנה מלאי מכירה גדול יותר, מלאי חלפים התאם ויתחייב לכמות שנתית מינימלית שתהיה גבוהה משמעותית מנוני המכירה של יבואן קיים. בדרך כלל זה עובד. יבוא מקביל יהיה רווחי רק במידה ושולי הרווח האפשריים גדולים מספיק מהמחיר בו היבואן רוכש את המוצר מהיצרן. אני מכיר מקרוב את הנושא בתחום שאינו רכב. אתן דוגמה למשל ממוצרים לבנים. יבואן מקומי רוכש נניח 5000 יחידות ממוצר מסויים ומקבל הנחה מהיצרן בהתאם. יבואן מקביל ניגש לסוכן אירופאי שרוכש מאותו יצרן מוצר זהה אבל בכמות של 100 אלף יחידות. נחשו מי יקבל מחיר טוב יותר על הכמות ובאיזה מחיר ישיג יבואן "מקביל" כמה מאות יחידות מאותו סוכן אירופאי. וכאן טמונה מרבית התורה. יש מצב שבו היבואן המקביל ירוויח יותר ואף יוכל לתת לת כצרכן חדש תמורת ישן מבלי לטרוח בכלל לתקן או להחזיק בחלקי חילוף (לא נכון לגבי רכב) לנושא הנידון - שווה לרכוש מהמלאי הקיים במחירים תחרותיים, מטרו ממילא חייב לתת שירות כנציג היצרן.

@avi 23 תתחדש. רק קח לתשומת לבך , זה יותר "אוסף" פרורים מאשר שואב אבק. עצמת היניקה לא ממש גבוהה ובניקוי רכב יסודי יש מצב שהסוללה תתרוקן מהר מכפי שאתה מצפה. אם יש לך סוללה נוספת זה יועיל בניקוי יסודי ברכב. מתנצל מראש אם אני מקלקל לך את חווית הקניה 😊

אל תעלב, גם אני לא תמיד הסכמתי עם סבא שלי 😂

@yogev20 ברכבים שלא יוצרו באירופה ואין הרמה של כל 4 החלונות בדרך כלל גם אין מנגנון רתיעה. אם הותקן באופן מקומי, מרבית הסיכויים שההרמה תתעקש לסגור את החלון גם אם יש הפרעה ולפעמים עד כדי הפעלת מנוע ההרמה ברצף. בכלי רכב ישנים בהתקנה מקומית החלונות היו עולים 4 בבת אחת עד שנשרף פיוז🥴 מנגנונים יותר חדשים מרימים כל חלון בנפרד .

אין לך מנגנון רתיעה? שים בקבוק פלסטיק ריק שימנע עלית חלון מלאה, הרתיעה תגרום לחלון לרדת חזרה ולהשאר פתוח.

מצטער, אבל זו לא באמת סיבה המפתח שלי נמצא רוב הזמן בכלל בתיק ואני נועל את הרכב בנגיעה בחישן הידית. על מנת לסגור חלונות אני פשוט לא מסיר את האצבע מיד אלא רק כשהחלונות נסגרו לשביעות רצוני. בחניון במשרד עם משאיר מרווח קטן לאוורור. כמו שסבא שלי היה אומר לי - "זו עצלות לשמה"

תקנות בטיחות. אם בטעות לחצת על נעילה, ומישהו נותר באוטו, החלונות לא יעלו אוטומטית אלא אם "תבקש" . המרבית כלי הרכב הארופאים יש 4 חלונות אוטומטיים ואיתם מותקן מנגנון רתיעה. אם החלונות יסגרו אוטומטית בנעילה ומשהו חפריע להם לעלות עד הסוף, מנגנון הרתיעה יוריד את החלון חזרה, ואז הוא ישאר פתוח. בהנחה שלא לזה אתה מתכוון יהיה עליך ללחוץ לחיצה כפולה או ארוכה על מנת להעלות את החלונות. ומן הסתם תהיה מודע יותר למשהו שעשוי להשאר ברכב או להפריע לחלון לעלות. אגב, אם אני לא טועה, העלאת כל 4 החלונות כשהמפתח נמצא בתוך הרכב אמורה לא לעבוד על מנת שלא לנעול את הרכב בטעות. (כשילד משחק במפתחות בתוך הרכב)

תודה, נראה שאלך להשקיע ב CTEK

ראיתי את ההשוואה הזו קצת נבהלתי מזה -

לאור הסגר השלישי, ומיעוט הנסיעות ברכבי המשפחה, אני חושב על השעה ב מטטן חכם, איזה מבין השניים עדיף CTEK או NOCO? יש הבדלים משמעותיים ביניהם?

הסבר מלומד מעבר למה שכבר נכתב מופיע כאן https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001356613 אז כמה דברים בולטים - מדובר בשינוי שיהפוך את וואטסאפ לחלק בלתי נפרד מהאקו-סיסטם המסחרי של פייסבוק. בפשטות - אנחנו מוסרים את המידע שלנו ומאפשרים לשתף אותו עם פייסבוק - כדי שזו האחרונה תוכל להעניק שירותים משופרים וטובים יותר ללקוחותיה - מפרסמים, גופים פוליטיים, וסוחרי מידע (Data Brokers). באמצעות המידע שפייסבוק מוכרת ללקוחותיה - ניתן לשכנע אותנו באופן אישי ומותאם לקנות מוצרים שאנחנו לא בטוח צריכים, להציג לנו מידע שעשוי לשנות תפיסת המציאות שלנו". וגם - בעצם מה שיעבור לפייסבוק - מידע על המיקום, כתובת IP, דגם הטלפון, רמת הטעינה של הסוללה, עוצמת אות השידור, סוג הדפדפן, הרשת הסלולרית, ספק האינטרנט, אזור הזמן, ומספר תעודת הזהות של המכשיר. מה זה נותן - ראשית זה מאפשר זיהוי מדוייק של איזור גאוגרפי ( בלי להתחבא אחרי כתובות ) , שנית אפשרות לטייב הצגת דברים על גבי פלטפורמה - לא בכל טלפון/מערכת הפעלה/גרסא חווית המשתמש זהה. עצם הידיעה מסייעת לטייב את הצגת הדפים והמסרים המסחריים. מספר הזהות (IMSI) שך המכשיר זה כבר קצת יותר כי זה מזהה יחודי מצד אחד אבל מכיל אינפורמציה לגבי המפעיל והמדינה בה המשתמש נמצא וניתן לעקוב אחריו גם בנדידרה על ידי הצלבת נתונים כך שלמשל כשתגיע לדובאי תקבל פוש לפיד של דברים שנמצאים לידך למשל. אבל פרט אחר מעניין הוא מה האלטרנטיבה שלך - אלטרנטיבות ש(עדיין) ניצבות בפניו. אפליקציות מסרים מידיים כמו טלגרם (שגם כלפי מדיניות הפרטיות שלו קיימת ביקורת בפרט בשל העובדה ששרתיו נמצאים ברוסיה), ואפקליקציית סיגנל, שנחשבת מאובטחת יחסית לכל המתחרות. יש לציין שכמו בוואטסאפ, גם בטלגרם ובסיגנל אפשר לגלוש דרך הדפדפן במחשב. אלטרנטיבות נוספות הן האפליקציה הישראלית במקור "Viber" שנרכשה ב-2014 על ידי התאגיד היפני רקוטן, ופלטפורמת השיחות "Discord", שהחלה דרכה כרשת לגיימרים אך מאז יוני 2020 מוגדרת כרשת הפונה לכלל אוכלוסיות המשתמשים.

באופן כללי, העברת מידע על שימוש נותן תובנות רבות. ההודעות עצמן והדיק פיק שלך לא מעניינות אף חברה וסינון התוכן או חיפוש בו לא נותן דבר לאף חברה. הערך האמיתי נמצא בדפוסי השימוש. את ספר הטלפונים שלך ואנשי הקשר כבר מזמן שיתפת בכל מקום במיוחד אם אתה אי פעם התקנת את ה true caller. פייסבוק כבר מזמן יודעת את מספר הטלפון שלך גם אם לא ציינת אותו בכרטיס הפומבי שלך. פייסבוק היא חברה עיסקית והכסף מגיע מפרסום. איחוד התובנות בין המוצרים נותן לה יכולת לדייק בפרסום פרטני. כלאמר אם אני עוקב אחרי דפי העוסקים ברכב, כמו CF אבל חבר בקבוצת WAPP של BMW למשל אני אקבל פרסום יותר ממוקד לכיוון BMW ולא לרכב באופן כללי. את תוכן ה"חחחח אחי" אין טעם ואין ערך לקרוא. צאו מהסרט, תכני השיחות שלכם לא מעניינים את פייסבוק הם כן מענינים את ה home land security 🤫🕵️‍♂️👮‍♂️ אבל את זה לא פייסבוק מנטרת 😉

מוסך ביתי , מתקינים בדרך כלל ליפט מספריים. מן הסתם נוח ולא דורש עיגון מורכב כמו ליפט עמודים. לכל המשווקים יש גם יועצי בטיחות. נסה לבדוק אצל פטרוטק - יבואנים של bendpak לגבי ליפטים כאלה https://www.bendpak.com/car-lifts/mid-rise-scissor-lifts/ מבחינת גודל ונוחות זה מתאים לחצר סטנדרטית , מופעל חשמל ביתי רגיל, עד 3.5 טון . ישנם מספר סוכנים שמוכרים ציוד סיני (תחת שמות שונים) אבל bendpak הוא ממש ליגה אחרת (גילוי נאות, הליפטים שלהם משמשים חברים במוסך מורשה)

עם כל הכבוד לדגמים האחרונים. נתקלתי בבעיה בעת שניסיתי לעזור לחבר. הרכב 2011 החל מאבד נודל קירור. בבדיקה עלה שמשאבת המיים מטפטפת קלות ואיתה גם הרדיאטור שבדרך להחזיר נשמתו לבוראו. חיפוש משאבה על פי מקט אצל מספר חנויות חלפים לא העלה דבר, לאף אחד לא היה במלאי ולא נמצאו משאבות חליפיות. ב UMI גם כן לא היה מלאי והחלק הוזמן במיוחד והמחיר בהתאם. לא מצליח להבין איזה מנוע יש בדגמי 2011 האם זה לא אחד מדגמי דייהו(לט) שעבורם יש מקט מעט שונה אבל הם תואמים למנוע המדובר?

החיסרון העיקרי של צמיגים סינים זולים לא נמצא בעבודה בסיסית - קרי, בנסיעות מנהלתיות במהירות עירונית. מידת הדיוק בייצור הצמיגים הסיניים וחלק מהחומרים הזולים שמהם הם בנויים (ניילן על חשבן גומי למשל) נראים בברור בעת איזון מציג סיני במכונה, במהירויות גבוהות . כמות המשקולות הנדרשת לאיזון גדולה מאלו הדרשות עם צמיד מאיות גבוהה יותר של החצרנים היותר ידועים. לצערנו לא מעט יצרנים סיניים ומוכרים סינים מטעים במתכוון את הרוכש התמים. ויש הוכחות.

דייסון עשו עבודה נהדרת במיתוג ומיצוב המוצרים שלהם. שיאומי לא נופל מדייסון בשום אופן אןלי באיכות פלסטיקה מעט פחותה. אבל הפער המשמעותי במחיר לא מצדיק השקעה בפלסטיק עבה. אצלי המכשיר עוד מעט בן שנה ובשימוש כמעט יומי (כמעט במקום מטאטא במיוחד שמתרוצצים בבית זעטוטים שמפזרים פרורים בכל מקום מעבר לכך, הנוחות של לגשת לרכב ללא הכנות וטקסים על מנת לשאוב את הפרורים שהשאירו היורשים הקטנים על המושבים, שווה כל שקל. הבחירה שלי הייתה ונותרה-גי'ימי .

לכל תחלואי הרובוטיקה יש מזור בדמות תכנה טובה יותר מזו שהיצרן (העצלן) התקין בגרסא המקורית. העיניין הוא שלכלים עממים לא משתלם לאף יצרן תכנה להציע עדכון משלו. לגירים היותר פופולריים, בעיקר הדו-מצמדים, יש תכנת צד שלישי שמחוללת פלאים הן בדרך התנהגות הגיר והן בשמירה על רמת שחיקה נמוכה יותר, קרי הצמדה חזקה יותר גם בגלישה או ניתוק מלא מתחת למהירות מסויימת. דוגמא למשל כאן https://www.celtictuning.co.za/services/dsg-tuning-software או כאן https://tvsengineering.com/en/performance/dsg-software/ אני בספק אם בכלל למישהו כדאי להתעסק (אולי למיקו ) עם תוכנה למכלולים חד מצמדיים ולמכלולים הזולים יותר שמשודכים לכלים עממיים זולים.

הבעיות לא בגיר, "הן בנהג" 😃 העניין כולו זה שחיקת מצמדים מוגברת. חלק נובע מתכנה לא אופטימלית שלא "לומדת" את הנהג, וחלק מצורת הנהיגה. לא נצליח לחנך את הנהג הישראלי שלא למחוץ את דוושת הגז בכל יציאה מהמקום. ואף יצרן לא יתכנת את הבקר להתנהג כlaunch control בכל לחיצה כזו. גם האתגר של ישיבה על הבלמים על פני מרחק וזמן ארוכים.

למה משנה השם של מערך המצמדים - DSG,EDC,TCT העיקרון זהה, מכלול מצמדים כפול.

כשתושבת ממש גמורה אתה תחוש ברעידות נוראות בכל האצה, רעש מתכתי חזק בכל קפיצה הכי קטנה בכביש. ואם תזניח אתה גם תגרום לסדקים או בתת השידה עליה יושב המנוע או חלילה בבלוק המנוע עצמו 🤒

גם במולטימדיה הניידת הזו צריך לדעת לנהוג. אגב, אני בספק אם אותו אחד שנהרג בזמנו בארות הברית כשהאוטו היה במצב אטומטי, היה מספיק בכלל להגיב ולהתחמק מפגיעה. החוויה של התאוצה שחוויתי לפני קרות הסגר,בחו"ל, הייתה מרנינה, הפחד היה בעצירה שנכפתה עלינו כשרכב האט לפננו ללא סיבה.

אבל אם אתה לא יודע לנהוג, התאוצה הזו תהרוג אותך

ברור, אבל עדיין מלבים את הלהבות גם כשהן מתחילות לדעוך. אישית אני הטרחן שמסביר יותר לפרטים את הנושא למי שמתיעץ איתי לגבי כלי רכב.

אכן. במיוחד בארצנו המהוללת . המחיר קובע הכל. אבל הפחד עולה על הכל, משהו מובנה באופי הקולקטיבי שלנו. 😉