Fazer

אצלי זה עם המסך.

כזה חבר היה מוצא את עצמו עומד בצד ותופס טרמפים בחזרה, חבל שאי אפשר לעשות את אותו הדבר עם המערכת האדיוטית הזו, ושאי אפשר (ככה על הדרך, בקטנה) להוריד את הידיים לאלו שהתקינו אותה. אני לא טורח לכבות אותה, אבל היא בהחלט זוכה להתעלמות גורפת ממגוון הצפצופים המבלבל והמיותר שלה.

עם כזו רשימת נזקים (ובעיקר המודגש), קשה לי להבין איך הם נשארים במשמעות נמוכה או שולית - אלו נזקים משמעותיים. כמו שאמרו לך, מריח שהמוכר הוא סוחר, והעצה שקיבלת לעזוב את הרכב ולחפש אחר היא נכונה מאוד.

למה לא להישאר עם הפז'ו? על פניו נשמע לי שמעסקה כזו אתה רק תפסיד - הטרייד/מגרש יקחו את הרכב שלך ב 50% מהמחירון שלו, וילבישו עליך רכב אחר, ששווה במחירון אותו הדבר (במקרה הטוב) או הרבה פחות (במקרה הרע) מהרכב הנוכחי שלך במחיר שקרוב למחיר המחירון שלו - כך ששילמת עוד 10K לפחות, ולא הרווחת כלום. הישאר עם הרכב שלך, או נסה למכור אותו בשוק החופשי, ואז חפש רכב שמתאים לך עם מזומן ביד.

אני רק מקווה שהוא לא אוכל את כל זה לבד...

חוקי? כנראה שאפור - כדי למנוע את זה ממך יצטרכו לקחת אותך לבית משפט ולטעון (כמו שנמסיס אמר) שאתה מונע מהשכנים שימוש סביר ברכוש המשותף. הגון? לא - בדיוק בגלל שאתה בעצמך מבין שזה בעצם אומר שאתה משריין לעצמך חניה קבועה ומונע משכנים שיש להם רכב אחד להשתמש בה.

תודה! עכשיו אני תוהה מה יקרה אם אני אבוא למנכ"ל שלי ואבקש מימון לנסיעה לניו יורק...

אם יש לך איזשהו הסבר על זה הייתי שמח לקרוא - החברה שאני עובד בה עושה (בין היתר) קיוסקי מידע לתערוכות על אייפדים, ותמיד יש איזה חוכמולוג שסוגר את האפליקציה באמצע התערוכה ואף אחד לא שם לב.

קירבי קאדט זה הסטוריה רחוקה אפילו בשבילי כשאני דאיתי במגידו, דאוני ההדרכה היו KA7 וה"רומני" IS-28.

הורדת אף חריפה היא בגרירת מכונית - מה שהיום אף אחד לא עושה למיטב הבנתי - בגרירת מטוס מנתקים ואז המטוס פונה בחדות שמאלה והדאון פונה ימינה (אולי הפוך, לא זוכר). היתרון בדאיה זה שבניגוד לגיהוץ הלוך-חזור של שטחי האימונים של הרצליה בישרה ואופקית, טיסה בדאון היא הרבה יותר דינאמית ומעניינת, והשקט של האין-מנוע גם עושה את זה מיוחד.

זו חוויה נחמדה מאוד בסה"כ - האם זה ישמח אותו? אי אפשר לדעת בלי להכיר אותו כיון שזה מאוד אינדיבידואלי. טיסות יש, למיטב ידיעתי, בהרצליה (מטוסים קלים) ובראשון (אולטראלייטים, אבל זהים לחלוטין למטוסים קלים לכל דבר ועניין). אופציה נוספת - יותר זולה כנראה אבל בעיני הרבה יותר מעניינת - היא לסוע למנחת מגידו בשבתות ולעשות טיסה בדאון.

בדיוק מה שקרה למישהי מהעבודה שלי - עושים עליו/עליה סיבובים.

השאלה צריכה להיות הפוכה: למה לא להרים בלם יד? הוא שם, הוא נותן שכבת אבטחה נוספת לזה שהרכב לא יזוז סתם (כן, גם במישור), וזו אפילו לא טרחה מיוחדת להרים אותו - אז למה בכלל לשאול? תרים וזהו.

שיחפש את יועץ האבטחה של השגרירות האמריקאית ויעסיק אותו בתור קבלן... ולא לשכוח חדר ביטחון! וברצינות: לא יודע מאיפה מגיעה הפראנויה של החבר ואם היא מוצדקת, אבל אם זה מה שהוא רוצה הוא צריך לחפש מומחה HLS שייעץ לו לגבי אבטחה. אבטחה היא מעבר לדלת במפרט X או חלון במפרט Y, היא בנויה משכבות הגנה שבתכנון נכון עובדות ביחד כדי לספק מעטפת טובה ככל האפשר (אם כי אף מעטפת הגנה לעולם לא תהיה מושלמת). שני הסנט שלי

מובילאיי היא מערכת צפצופים מיותרת לגמרי, וההתקנה שלה (מקומית, בישראל, שום שיקוץ כזה לא מותקן במפעל) נעשית בקבלנות על ידי אחת מחברות האביזרים. איכות ההתקנה תלויה באדם הספציפי שעבד על הרכב שלכם, וכוללת עבודה ישראלית/ערבית למהדרין במקרים שאני ראיתי. לחלק מהיבואנים יש תקינה מקבילה עם ובלי מובילאיי (קבוצות בטיחות שונות), וזה תלוי רק ברצון הטוב שלהם לשחרר לך רכב כזה - כשאני התעניינתי ב C4 פיקאסו, לדוגמה, לובינסקי היו מוכנים לשחרר לי רכב בלי הדרעק רק אם אקח רכב שעמד בתצוגה.

בסופ"ש מצאתי את הדבר הזה שוכב לי בארון, עדיין בלי שימוש, ואולי הגיע הזמן להעיף אותו. בעיני - ואני משתמש ב X220 - זו עדיין אחת מהפלטפורמות היותר טובות בסדרת ה X של לנובו. הצעות רלוונטיות ישקלו בכובד ראש

קצת נסחפת, לא? מדובר בקטנוע ששווה לא המון כסף, ובשוק שגם ככה מפוצץ בהיצע (כך שמעתי - לא מצוי בשוק הקטנועים), כך שההשפעה של יד נוספת תהיה זניחה ותתבטא בכמה גרושים פחות, אם בכלל, כיון שהרבה יותר תלוי במצב של הקטנוע. בחורף באופן כללי קשה למכור דו"גים, אגב, ולכן מחירי העסקאות שכן נעשות נמוכים.

בוכנות אפשר לקנות באיביי, או לקנות בחנויות חלפים בארץ (יש סיניות זולות ויש גם איכותיות יותר). אני קניתי ברדקו - סביבות 400 ש"ח לזוג של בוכנות סטבילוס גרמניות איכותיות מאוד. ההחלפה פשוטה מאוד: מוציאים עם מברג קטן או שפיץ פלאייר את התופס של הבוכנה (אחד בכל צד) והבוכנה משתחררת - מתקינים בדיוק ההפך. חשוב להיזהר שהדלת לא תיפול עליך בזמן ההחלפה, היא כבדה מאוד.

אז אנחנו כבר אחרי קצת יותר מארבעה חודשים ועם מעט יותר מ 8000 ק"מ על השעון, וחשבתי שזה זמן נכון לחזור לעדכן. בגדול? אין לי כל כך מה לדווח. בקטן? מבחינתי זה באמת הרכב המושלם למשפחה בקבוצת המחיר שלו, והוא מילא אחת לאחת את כל הציפיות שהיו ממנו: נוח, שקט מאוד, מרווח, חסכוני. דלק: מבחינת חיסכון בדלק, הדיזל מוכיח את עצמו בענק - בפרופיל הנסיעה שלי (פקקים של כביש 5 בבוקר ועירוני) הרכב עושה מעל 14 ק"מ לליטר, ובשילוב עם המחיר הזול של הסולר (ותודה למי שסיפר לי על תחנות הדלק בסגולה), החיסכון הכספי בסוף החודש הוא משמעותי. רעשי דיזל ורעשים בכלל: בבקרים, כפי שהיה כתוב בכל הכתבות עליו, שומעים מעט את רעש הדיזל כשעומדים מחוץ לאוטו או נוסעים עם חלונות פתוחים, אבל ברגע שהמנוע מתחמם ו/או החלונות נסגרים, הרכב הופך לחרישי. במהירויות כביש 6 הרכב שקט מאוד, עם מעט רעש רוח מכיוון המראות ברמה שלא מפריעה, וחברים עם רכב זהה בגרמניה מדווחים שגם במהירויות אוטובאן הרכב ממשיך להיות שקט ונעים לנסיעה. תיבת הילוכים: היו לי לא מעט חששות מהגיר הרובוטי, אולם הם התבדו לגמרי, ומבחינתי הגיר מתפקד מעולה כמו אוטומאטי רגיל, ואף יותר טוב - שום דבר ממה ששמעתי על גיר רובוטי לא קורה כאן. מנוע: לא חשבתי שאגיד את זה על מנוע עם כולה 110 כ"ס, אבל הפתיעה אותי מאוד הקלות שבה מנוע עם כל כך מעט כ"ס משנע את הקופסה הגדולה הזו. לא נסעתי עם רכב מלא, אבל עם 5 נוסעים (3 מבוגרים לא קלים + שני ילדים) הקופסה גם האיצה מהר וגם עמדה בלי שום בעיה במהירויות כביש 6. מרווח פנימי: כאן אין הפתעות, והקופסה משנעת זוג + שני ילדים בכיסאות לא קטנים + סבא/סבתא בלי שום בעיה, ופעמים רבות התצורה הזו חוסכת נסיעה בשני רכבים. איכות גימור: אומנם קשה לשפוט אחרי 4 חודשים בלבד (דברו איתי עוד שנתיים-שלוש), אבל בינתיים נראה שאיכות הבניה שלו מעולה - הכל מרגיש איכותי, מהודק, ושקט מאוד. הפלאסטיקים בדלתות ובקונסולה אומנם נראים מהסוג השחור שישרט יחסית מהר, אבל גם הם מחוברים טוב ולא מצקצקים/רועשים. שוב, נראה איך זה יהיה בעוד מספר שנים כדי להחליט. מובילאיי: זוכרים שקיטרתי על המכשיר הזה? אז פשוט למדתי להתעלם ממנו - מצפצף באיחור, מצפצף על דברים לא ברורים, מתריע על מעבר קו כשרק מתקרבים אליו (קורה הרבה כשיש נתיבים צרים), ובאופן כללי מיותר. חסרונות: מעבר לדברים שהיו ברורים לי מההתחלה, וגם צויינו בשרשור הזה ובשרשורי סניק נוספים, לא גיליתי חסרונות נוספים - מבחינתי הדבר הכי בעייתי הוא חוסר בתאי אחסון פתוחים לדברים קטנים. עוד דבר קטן ומציק זה שהחריץ לכרטיס ההתנעה נמצא על משטח אופקי ליד ידית ההילוכים, מה שאומר שאם משאירים את הכרטיס מחובר לצרור המפתחות הם ישרטו את הצבע "דמוי האלומיניום" שמקיף את אזור ידית ההילוכים/כרטיס ההתנעה. הפתרון שלי הוא פשוט להחזיק את הכרטיס בנפרד, בלי מחזיק מפתחות, ואז שום דבר לא נשרט - נוח זה ממש לא, אבל זה הויתור הקטן שלי כדי למנוע שריטות וקילופי צבע באזור הזה (ומי שבדק סניקים יד שניה יודע שברובן הצבע מקולף שם). שורה תחתונה: מרוצה, מרוצה, מרוצה - גם מהאוטו וגם מהעובדה שזו שקובעת דברים בבית מרוצה מהאוטו השורה התחתונה מבחינתי היא שלא רק שברמת המחיר שלו (מחיר ה"מבצע", שזה המחיר הריאלי שלו, לא מחיר המחירון האבסורדי) הוא עסקה משתלמת מאוד למשפחה, אולי הטובה ביותר בשוק, אלא שגם בלי קשר למחיר הוא רכב מעולה - לא מושלם מן הסתם, אבל רכב שעושה טוב מאוד את כל מה שמשפחה צריכה.

אגב, לא יודע לגבי אמינות ואחריות (הסניק שלי חדשה), אבל הגיר מתנהג מעולה - היו לי הרבה חששות לפני הקנייה מהגיר הרובוטי, והוא פשוט מתנהג כמו אוטומאטי טוב.

דיזל (2016): מעל 14 ק"מ לליטר בפקקים/עירוני.

בהחלט זמרת יחודית, מעניינת ומגוונת - חבל... יהי זכרה ברוך.

לא ברור לי איפה הבעיה: מד הדלק היה על אפס, נדלקה המנורה, לקחת סיכון והמשכת ליסוע, נתקעת, הגיע גרר לחלץ אותך ועליו צריך לשלם. בשום מקום אף אחד לא מתחייב כמה זמן הרכב ימשיך ליסוע לאחר הידלקות הנורה, ו 15 ק"מ נשמע אומנם מעט, אבל סביר לגמרי לרכב עירוני כמו הספארק. לדעתי קרא לזה שכר לימוד ושלם את הגרר, אני לא חושב שקל אוטו היו לא בסדר.

למיטב ידיעתי לא - גם לנו יש ג'אז כזו, ולא מצאתי אופציה לנעול אוטומטית.

לא היתה טייסת כזו ולא היו לה מטוסים - בעבר התבססו למיטב זכרוני על מטוסי ריסוס. כשהקימו את טייסת הכיבוי אני זוכר שהיה איזשהו ויכוח על האם להשקיע במטוסים קטנים או להשקיע יותר כסף בפחות מטוסים גדולים (ברייב או קנדאייר), ובסוף קנו את הקטנים, כשאני מעריך שהשיקול היה שיותר מטוסים קטנים יכולים לעזור ביותר נקודות מאשר פחות מטוסים גדולים (למרות שהאחרונים, מן הסתם, יותר יעילים מהראשונים).