הלכתי היום לראות באולם התצוגה בת"א את ה C3, כפוטנציאל לרכב שיחליף את ה i20 של אמא שלי - התמורה למחיר נראתה מפתה מכדי לותר על בחינת האופציה.
הרושם הראשוני מרכב התצוגה (לבן עם גג אדום) מרשים מאוד - האוטו פשוט נראה טוב, ומסקר לא מיצג שעשיתי הוא נראה טוב גם בעיני גברים וגם בעיני נשים. בהחלט רכב מרשים.
כניסה פנימה: הכיסא מכוון כל כך גבוה שהראש שלי תקוע בתקרה. מחפש את ידית כיוונון הגובה - שבורה. אין אפשרות לכוון גובה. קורה. מעבר לזה פנים הרכב היה מקום שמאוד נעים היה להיות בו - לרעה יש לציין את דיפוני הדלתות שעשויים מפלאסטיק קשיח שעושה רושם שריט מאוד,ואת ריפוד הגג שאיכשהו מצליח להזכיר פז'ו 205 מלפני שלושה עשורים. מעבר לזה המושבים רחבים ונעימים (גם בנסיעת המבחן הקצרה שעשינו), המרווח במושב האחורי סביר בהחלט בכל מימד למעט מימד הגובה (175 הס"מ שלי גירדו את התקרה), והמפרט מסמן כמעט את כל הוי הנכונים (היי, לאן נעלם הקיפול החשמלי למראות??). תא המטען נראה סביר בגודלו, אולם אני מעריך שטעינתו תהיה מעט בעייתית עקב סף גבוה מאוד.
נסיעת מבחן קצרה מאוד שעשינו (אני לא נהגתי, אבל אם סיטרואן רוצים אני אשמח לקחת אחת ליומיים מבחן) ושכללה בעיקר הלוך-חזור באיילון הוכיחה שהרכב בסה"כ נעים, קשה לפספס שמדובר במשולש צילינדרים (לי לא היה קשה, אימי וזוגתי לא הבינו על מה אני מדבר), הסטופ-סטארט קצת מעצבן (אבל ניתן לביטול בהגדרות הרכב), אבל באופן כללי הרכב היה ממש בסדר.
בשורה התחתונה הרכב הזה עדיין "על השולחן" מבחינתנו, כיון שהוא מאוד נוח לנהיגה, מאובזר מאוד, ומתומחר בדיוק באזור שמקשה מאוד להגיד לו לא. מצד שני, התדמית של סיטרואן קצת מדאיגה את אמא שלי, שחושבת ללכת על יאריס, בעיקר בגלל התדמית וירידת הערך הצפויה.