Fazer

אשמח לעזרה או רעיונות - האיתות הפסיק לעבוד ברכב המוזכר בכותרת (יונדאי i20 שנת 2010, מהדגם המפואר), ובמוסך נקבע שצריך להחליף את ידית האיתות. המוסך (מורשה יונדאי בהרצליה) בדק עם המחסן של כלמוביל ואין להם את הידית במלאי - הזמנה שלה תעלה באזור ה 600 ש"ח + מע"מ ותיקח חודש לפחות - בנוסף הוא (לטענתו) בדק גם על פירוקיות, ואין להם את הידית של הדגם הזה במלאי. בדקתי עם יונדאי שופ, וגם להם אין את זה במלאי, יהיה באיזור אוקטובר. עכשיו לסוע בלי איתות אי אפשר, אבל גם להשבית את האוטו לחודש פלוס זה לא הגיוני כיון שאמא שלי צריכה להתנייד ממקום למקום. יש לי שתי תהיות: 1. למיטב זכרוני היבואן חייב להחזיק במלאי חלפים לרכבים עד 7 שנים מתאריך המכירה שלהם, איך זה יכול להיות שמשהו כזה לא קיים במלאי ולוקח מעל חודש להזמין אותו? האם זה חוקי בכלל? לא מצאתי רפרנסים לזה - מצאתי כמה לינקים בחיפוש בפורום, אולם הם ישנים ושבורים. 2. נגיד שאנחנו מוכנים לותר על פנסי הערפל, האם ידית של הדגם הפשוט תתאים? האם הקונקטורים זהים? (אני יודע שהגיוני שכן, ושתאורטית זה אמור להיות חליפי, אבל לפני שאני בוחן אופציה כזו אני רוצה לדעת בוודאות עד כמה שניתן). במוסך, בכל מקרה, מסרבים להתקין משהו שהוא לא הידית המתאימה לדגם. אולי למישהו מהכנופיה יהיה איזשהו רעיון חכם?

לא מאה שנה בכלא ולא עונש מוות - אבל בהחלט "קח אספרסו קצר על חשבוננו וגם זה רק אם תתדלק אצלינו כדי שנוכל להחזיר חלק מהקנס" זו בדיחה שלא רק שלא מרתיעה, אלא מעודדת את המשך התופעה כיון שאין לי ספק שהרווח מהרמאות הזו עולה בסדרי גודל על הקנס שהושת עליהם. המהילה היתה משמעותית, זה לא היה מקרה נקודתי בתחנה אחת או בקו חלוקה אחד, ובנוסף למהילה היה גם זיוף של מד הדלק, כך שמי שתדלק נדפק פעמיים - גם כי קיבל כמות דלק קטנה יותר מזו ששילם עליה, וגם כי קיבל דלק מהול. אז כן, במקרה כזה צריך להיות עונש משמעותי, מרתיע, שמגיע עד להנהלה הבכירה ולא נעצר בש"ג, כדי שמנהלים בחברות דלק - ובחברות בכלל - יחשבו פעמיים לפני שהם אפילו שוקלים תעלול כזה (או לכל הפחות קנס משמעותי ולא רק a slap on the wrist).

סניק - שני כרטיסים זהים וחכמים יחסית (כלומר לא keyless)

שווה לבדוק טוב - גם באתרים שמשווים ביטוחים, גם ב WOBI וגם אצל סוכן הביטוח שלכם (אם יש לכם אחד) - בצורה הזו הצלחתי לחסוך כמעט 1000 ש"ח לשנה בביטוח, וגם מצאתי הצעה בלי שום דרישות מיגון.

אם הביטוח לא דורש את זה, למה להתקין? אין בזה שום תועלת מעשית, ואם זה לא קיים ברכב אני הייתי מוותר.

הזייה, פשוט הזייה.

תעיף אותה ושלום על ישראל - אין בה שום תועלת ממשית.

גרייביארד שיפט או לא - הוא הלך אחרי המצפון המקצועי שלו, למרות שידע שישלם מחיר (גם במשבצת השידור ואני מעריך שגם בשכר). אנשים כאלו צריכים לעודד, כיון שהם נעשים נדירים יותר ויותר, בכל מקצוע.

לפני שקניתי את הסניק התעניינתי בגרסת הדיזל של הפיקאסו, ושמעתי עליה רק דברים טובים, גם בפורום וגם מבעלים של כאלו - היא מרווחת מאוד, נוחה, מעולה למשפחה, חזקה, ובעיקר לא סובלת מבעיות המנוע של גרסת הבנזין המקבילה. החסרון שלה, לפחות בזמנו, היתה הנדירות שלה (לאורך 3-4 חודשים אני לא הצלחתי לאתר אפילו אחת עם קילומטראז' סביר), והמחיר (גם על אלו עם אינסוף קילומטרים רצו הון). בסוף קניתי סניק - וכמו שאמרו לפני, כשמתרגלים לרכב כזה, קשה מאוד לחזור למשפחתית.

המרצה שלי לשיטות מחקר היתה אומרת שלא הראית סיבתיות: האם בגלל שיש להם רכב יקר הם מרשים לעצמם לשים זין, או בגלל שהם אנשים שהפוזה חשובה להם ומראש שמים זין על אחרים, יש להם רכב יקר.

זה מאוד אינדיבידואלי, אבל בדר"כ בני 11 בהחלט יכולים להשתתף בפתרון החידות, בני 8 יכולים לעזור בחיפושים ובעזרה טכנית בתפעול החידות.

סבירות גבוהה שלא יכולה להיות התנגשות בין החיישנים המקוריים למובילדרעק, פשוט כי זו מערכת standalone שמקבלת חשמל ואולי קצת מידע מהרכב, אבל יש לה מוח משלה והיא מגיבה בעצמה. יחד עם זאת, וזה מתחזק לאור העובדה (שלא ידעתי) שמערכות אקטיביות קיימות בטיגואן, התרומה השולית של הדרעק לבטיחות זניחה, ופוטנציאל הנזקים בהתקנה גבוה, כך שאני באמת שלא מבין למה אפילו לשקול את זה.

המוזיאון בהוד השרון - גם אחד מהחדרים הטובים בארץ, וגם מתאים לילדים, כי הוא מאתגר אבל אין בו אלמנטים של פחד, והסוף שלו מפתיע. מכל החדרים שעשיתי (הרבה מעל 40 אני מניח) זה החדר שאני תמיד ממליץ עליו - גם לילדים ובמפתיע גם לשחקנים מנוסים - ועוד לא קרה שקיבלתי פידבק שלילי על ההמלצה.

לא כל השינויים שנעשו למיני הזו בהכרח מוצאים חן בעיני, אבל יש שם כמה דברים בהחלט מעניינים, ותמיד כיף לראות איך הדבר הקטן הזה, שפותח באמצע המאה ה 20, עדיין חי ונושם לקראת סוף העשור השני של המאה ה 21. יש משהו אחד, עוד משהו.

עד שיש רכב אחד שהיבואן מוכן לותר בו על השטות הזו אתה רוצה בכוח? בלי להיכנס לדיון על התועלת הבטיחותית (לדעתי היא לא קיימת, וזו רק אשליה), פאנלים שנפתחו ע"י מתקין מקומי לעולם לא יחזרו להיות כמו שהיו, וזה נכון לכל התקנה מקומית, לא רק למובילאיי, וההמלצה החמה הינה לותר.

הכי פשוט: קונים דומיין, מגדירים עליו כתובת אימייל, ומנתבים אותה ל G Suite או ל Office365, או לשירות חינמי כזה או אחר (מקבלים אימייל על הדומיים בחינם ב GoDaddy לדוגמה) - ואז המייל הוא שלך לתמיד, לא צריך טובות מאף אחד, ואם גוגל פעם יעצבנו, אפשר לנייד את הדומיין לספק אחר כרצונך. נשמע מורכב וטכני, בפועל זה ממש פשוט, וזה הופך להיות שלך, בלי טובות מאף אחד, ויש לך את החופש לנייד לאן שתרצה מתי שתרצה אם מתעורר צורך. החסרון: עולה קצת כסף, אבל מדובר על סכומים זניחים.

הרעיון של לאגד קבוצה על פניו הוא רעיון מעולה, אבל יש בו מספר בעיות: 1. הפורום הוא שוק מאוד מצומצם, ו 2-3 אנשים שירצו לקנות את הרכב (ואני לארג' אתכם) לא יגרמו ליבואן לעשות שמיניות באויר בשביל העסקה. עצתי? לכו לפייסבוק, תפתחו קבוצה, וכשתגיעו ל 20-30 מתעניינים רציניים שמוכנים מחר לשים מקדמה, לכו ללובינסקי ונהלו איתם מו"מ עד כמה שניתן (ראו סעיף 2). 2. קבוצות רכישה הן מוצלחות כשיש מספר משווקים לאותו מוצר, או כשיש מספר מוצרים חליפיים רלוונטיים. במקרה שלכם, אתם רוצים לקנות 3008, תבואו ליבואן ותגידו לו "אנחנו 20 איש שרוצים לקנות 3008! תן לנו הנחה או תוסיף לנו אבזור!", ולמרות שאני מאמין שלובינסקי ילכו לקראתכם במשהו, הם באותה מידה יכולים גם לשלוח אתכם לחפש, פשוט כי אתם נעולים על 3008 ואין יבואן אחר... קבוצות רכישה לא יכולות לעבוד כשיש מונופול אלו היו 2 הסנט שלי - למרות שאני בהחלט מאחל לכם הצלחה!

כן, סרטון יוטיוב - סרטון ברמת עריכה של סטודנט שנה א' שמתנסה בכל הטכניקות - זום אין, זום אאוט, קטעי אוירה שנראים כמו סטוק פוטג' (מראות נפתחות-נסגרות, זום על הגה, זום על גלגל, וכו') - לא סוג החובבנות שהייתי מצפה ממי שרוצה לשדר "אני סדנת עלית". עבדתי בחיי המקצועיים עם לא מעט נותני שרות custom, ותמיד מקבלים הערכות מחיר בשביל להבין אם אנחנו באותו סדר גודל בכלל - ובתחום הרכב זה אפשרי באותה מידה: ריפוד הגה מחדש? בין 500 ל 1500 ש"ח בתלות בסוג העור. ריפוד תקרה? בין 800-2000 בתלות במצב ובחומר. צבע כללי? שלח תמונות בווטסאפ ותקבל איזור מחיר. תיקון PDR? שלח תמונה של הנזק ותקבל הערכת מחיר כללית (הדוגמאות הן סתמיות לחלוטין, אין לי מושג במחירים). הגיוני לחלוטין שלקוח ירצה לדעת האם פעולה X תעלה אלפי שקלים או עשרות אלפים לפני שהוא בכלל מטריח את עצמו למקום.

במקרה מצאתי את התמונה הזו באיזושהי תיקיה נידחת כשעשיתי סדר במחשב, ותהיתי מהו היצור דמוי היונימוג הזה. לדעתי היא צולמה באיזה מוזיאון טרקטורים שהייתי בו מזמן עם הילדים.

אני לא מצוי בנהלי רישוי וביטוח של אנגליה/האיחוד האירופי, אבל איכשהו זה נשמע לי כמו קומבינה קצת מסוכנת... מה יקרה אם חו"ח תעשה תאונה בדרך?

גם ביס המחיר הבסיסי הוא לא המחיר שאתה משלם בסוף החודש - אצלי בחודש האחרון זה יצא 360 ש"ח: 240 חבילה בסיסית 35 ש"ח עבור שירות VOD 45 ש"ח עבור 3 חבילות ילדים (דיסני ג'וניור או משהו כזה - כל מיני תוכניות אנימציה שהילדים שלי רואים) 40 ש"ח עבור שני סרטי VOD 10 ש"ח עבור ממיר שני בקיצור, יס הם גזלנים גדולים מאוד, והדבר היחיד שימנע ממני לחעבור לפרטנר TV זה תכני הילדים שאני לא בטוח שקיימים שם.

מבין שבלי מובילאיי הם לא ימכרו, וחיישני רוורס יכולים לעזור (נגיד), אבל מפתיע אותי כל פעם מחדש שאשכרה יש אנשים שעדיין מזמינים את הדבר הזה שנקרא "קודנית" ברכבים שאפשר בקלות למצוא ביטוח עבורם בלי זה.

היה קשה לשכנע אותה אפילו ללכת לאולם התצוגה של פז'ו, אבל בסוף היינו בפז'ו, וזוגתי עשתה שם "אחורה פנה" מהר מאוד - לא אהבה שם כלום החל מהעיצוב החיצוני ועד עיצוב הפנים. עניין של טעם אני מניח. האופציה השניה ששקלנו היתה דווקא האופל מריבה, שהוצעה באותו זמן ב 100K עגול. מאוד אהבנו את הרכב, ובמחירו אז הוא מאוד התאים לנו, אבל איכשהו בסוף גם השמרנות ניצחה, וגם זוגתי העדיפה רכב כמה שיותר קטן. אני עדיין לא משוכנע שעשינו את הבחירה הנכונה, אני עדיין מאוד מחבב את המריבה.

יופי באמת, עכשיו אני צריך להסתיר ממנה את השרשור הזה! אתה יודע מה יקרה אם אני אראה לה שמישהו כתב שהיא כמו כולם? מניסיון עם הג'אז הקודמת "קל למכור" זה יחסי - כולם אמרו לי "רק ישמעו ג'אז ותוך שעתיים האוטו נחטף ב 6578 ש"ח מעל למחירון", וזה ממש לא מה שהיה. היו אומנם טלפונים, אבל לא ברמה של "לא הספקתי לנתק שיחה וכבר מישהו אחר התקשר", ורבים מהם התפלאו שאני מבקש מחירון משוקלל. בסוף הרכב אומנם נמכר במחיר שדרשתי, אבל זה דרש סבלנות כמו שכתבתי בפתיחת השרשור. לגבי הסחירות של הג'אז החדשה, אגב, בגלל שהיא נפוצה הרבה יותר מהקודמת ובגלל שרבות מהן מצאו את דרכן לליסינג, ימים יגידו.

אז אחרי שנה הגיע זמן הסיכומים - בשם הגילוי הנאות הרכב הוא של זוגתי, והוא הרכב המשני במשפחה, כך שכל מה שיכתב להלן הוא חלקו מההתרשמות שלי וחלקו מפידבקים שאני מקבל ממנה. רקע: הרכב החליף אצלינו הונדה ג'אז קודמת, שנת 2008, שהיתה איתנו כמעט 8 שנים ונמכרה במלוא מחירונה המשוקלל (אם כי לקח כמעט חודש וחצי למכור אותה). הג'אז משרתת בתור רכב משני למשפחה שכוללת זוג הורים ושני ילדים קטנים. הליך הקניה: ההזמנה בוצעה די בתחילת היבוא שלהן לארץ, ולמרות שעשינו נסיעות מבחן בכל הסופר מיני הרלוונטיות, ההונדה נבחרה בשנית בעיקר בגלל גודל החלל הפנימי שלה, שהוא פשוט בליגה אחרת משאר הסופר מיני. כיון שכל המשלוחים הראשונים נמכרו ב presale, היינו צריכים לחכות כחצי שנה מההזמנה (שבוצעה בינואר 16) לקבלת הרכב (יוני 16). הזמנת הרכב לוותה באקורדים צורמים, כיון שנציג המכירות בהונדה נשבע לנו שהצבע שרצינו (אדום) לא קיים במלאי ולא יהיה זמין גם במשלוחים קרובים. כשביקשנו ממנו שיבדוק בהנהלה אם אפשר לעשות הזמנה מיוחדת, הוא חזר אלינו אחרי שבוע וחצי בערך עם תשובה חד משמעית שאין אדומות ואין גם צפי לכאלו - התאכזבנו, אבל הזמנו לבן. שבועיים לאחר ההזמנה יצא לי להיות ברשל"צ, ועל הדרך קפצתי להונדה ושיחקתי אותה לקוח חדש כדי לבחון את נושא הצבע - להפתעתי גיליתי שבמשלוח שאמור להגיע שבועיים אחרי המשלוח "שלנו" יש לא מעט רכבים אדומים, לא מכורים, ואין שום בעיה להזמין אותם. הצבע בהזמנה שונה לאדום אצל הנציג המקורי שמכר לנו את הרכב, וזה רק בלחצה של זוגתי שהרגישה "לא נעים" מהנציג - מבחינתי אני הייתי מבטל אצלו את ההזמנה ופותח חדשה, כיון שמי ש"מקמבן" אותי ככה, לא מגיע לו לקבל בונוס על הרכישה שלי, אבל החלטתי לא להתווכח עם בת הזוג. קבלת הרכב: נטולת אירועים מיוחדים. קיבלנו מונית על חשבונם למרכז המסירה בראשון, הסבר מקיף, סבלני, וארוך על הרכב, כולל צימוד כל הטלפונים שלנו למערכת, בשורה התחתונה: שירות נעים, ואדיב. רושם ראשוני: אני חושב שכתבתי את זה כאן בעבר, ולאורך השנה הרושם הזה אף התחזק: לעומק הדגם הקודם, הג'אז הנוכחית ירדה ברמה מכמעט כל בחינה מלבד המראה החיצוני (דעה, שלה, לא שלי - לדעתי גם הקודמת וגם הנוכחית נראות כמו פחיות שימורים יפניות), מרווח הפנים, ומערכות הבטיחות האקטיבית (חיישני חניה קדמיים ואחוריים, התראות סטייה מנתיב, ובלימת חירום עד מהירות 30 קמ"ש). מעבר לזה, מכל בחינה אחרת יש ירידה ברמה, אם זה ברמת האבזור שהפכה להיות מאוד בסיסית (ויש לנו את דגם הביניים, שבזמנו היה ה"מפואר" - והוא חסר גג שמש, הגה עור, ועוד), אם זה ברמת איכות החומרים (אמירה של זוגתי, ואם היא שמה לב, כנראה שמשהו ממש לא טוב השתנה שם), ואם זה ברמת השימושיות (הלך הוילון ההו-כה-נוח לתא המטען והוחלף במדף סטאנדרטי ומעצבן). בשורה התחתונה אם היו מכניסים אותי לג'אז ישנה או חדשה, לא הייתי יכול להגיד "זו 2008" או "זו 2016", ויתכן שאף הייתי חושב שהישנה היא החדשה יותר. סיכום שנה: מאז קבלת הרכב עברה שנה, שבה הרכב עבר מעט פחות מ 9000 ק"מ, עירוניים/פרבריים ברובם הגדול. צריכת הדלק עומדת על 7.7 ליטר ל 100 ק"מ (על פי המחשב) - כ 13 ק"מ/ליטר - סביר בהחלט לדעתי לתנאי הנסיעה. הרע: המנוע. המנוע. המנוע. אם יש סיבה לא לקנות את הרכב הזה היא המנוע, שמצליח להיות בו זמנית בעל הספק סביר למדי, ובעל ביצועים של סוס צולע. אני אולי מפונק כי אני רגיל למומנט של דיזל, אבל כדי להוציא ממנו סוג של תאוצה, צריכים לדחוק במנוע הזה חזק, ואז הוא מרעיש מאוד, וצריכת הדלק עולה בהתאם. מעבר לזה, מערכת השמע עם מסך המגע וכפתורי המגע שלה מזעזעים ולא ברורים בדיוק כמו שכתב עליהם כל מי שהתנסה בהם, ומערך האינפוטיינמנט לא מסונכרן עם לוח השעונים, מה שאומר שיש מידע שמוצג פעמיים, יש כזה שלא מוצג, ויש כזה שמוצג פעמיים אבל לא מסתנכרן אחד עם השני - אבל אחרי שנה של שימוש משפחתי, אין לי באמת המון רע להגיד על האוטו הזה. הטוב: אז זהו שכיון שאין לא רוצה להגיד שוב "מרווח פנימי", אין לי גם הרבה טוב להגיד על האוטו הזה: מניע בבוקר, נוסע, וכנראה שימשיך לעשות את זה גם אחרי שהג'וקים ימותו בשואה גרעינית, צריכת דלק סבירה, ובסה"כ הכל "סביר מאוד" באוטו הזה. חיישני חניה קדימה לא מאוד שימושיים עבורי, אבל מאוד שימושיים עבור זוגתי ש"לא מבינה איך היא הסתדרה בלי זה", האחוריים שימושיים כיון שהחלון האחורי קטן וגבוה, ומערכת הבלימה האוטומאטית הצילה פעמיים את הפרונט ממעיכה בשערי חניון (**לא אני נהגתי**). אה, דווקא כן יש משהו קטן וטוב: הדלתות האחוריות נפתחות לכמעט 90 מעלות, ועד כמה שהעובדה הזו נשמעת קטנה ולא חשובה, זה מקל מאוד על הוצאת הילדים מהאוטו - כל פעם שיש לי מקום לפתוח את הדלתות עד הסוף אני מתרשם מכמה שזה נוח, וכשאני חוזר לסניק אני מקלל את מי שלא איפשר לדתות להיפתח יותר שם. טיפול שנה: ברכבים של זוגתי אנחנו עושים תמיד טיפולים לפי זמן, ובשבוע שעבר עשינו טיפול שנתי במוסך של "מאיר" ברעננה. הטיפול כלל בעיקר החלפת שמן ופילטר - הם, כמובן, אמרו שזה כולל בדיקות וביקורות מקיפות, אבל בשורה התחתונה זה שמן ופילטר - והמחיר, כיאה למוסך יבואן, היה גבוה: 580 ש"ח. בשורה התחתונה: האם הייתי ממליץ על הרכב? לא. אין בו שום דבר מלהיב, שום דבר איכותי במיוחד, חסר בו אבזור, אין בו את ה X פקטור שהופך רכב - גם עממי - לכזה שכיף להיכנס אליו בבוקר. הוא בסדר, באמת, אבל עם "בסדר" לא מתחתנים. אם הייתי מחליף את הג'אז 2008 שלי היום, האם עדיין הייתי קונה את הג'אז החדשה? אני מעריך שכן, כיון שאין אף סופר מיני נוספת שמציעה מרחב פנימי "משפחתי" בגוף של סופר מיני, ושעונה על השילוש הקדוש של "סופר מיני-יפני-אוטומאטי" שכל כך קוסם לזוגתי. להתראות בשנה הבאה