אביב

כל הסיבות שכתב יגאל נכונות מאד ויש לשלול כל אחת מהן. בנוסף טיב המיסב גם הוא גורם מכריע בעניין ויש לוודא שהמיסב מאחת החברות הטובות. כמו כן גם לגריז יש חשיבות עליונה. גריז למיסבים צריך להתאים למיסבים, ולמיסבי גלגל במיוחד דרוש גריז מיסבים שיכול לעמוד בטמפ' גבוהה מהרגיל ובעומס גדול. אנשים לא מבינים את זה ולצערי גם הרבה מוסכים לא. יש לגריז חשיבות מכרעת ובהחלט זה לבדו יכול לגרום למיסב ללכת אחרי זמן קצר. מסמך שכבר הצגתי בעבר: http://www.dowcorning.com/content/publishedlit/65-048B.pdf?DCWS=Molykote&DCWSS=Industrial%20Lubrication

אם אתה מגיע למהירות בה מתחיל הרעש ואז מוציא לניוטרל הרעש מספיק או לא? קח בחשבון שהבדיקה הנ"ל טובה לרכב ידני. ברכב אוטו' נדמה לי שאסור להוציא לניוטרל במהירות גבוהה. מישהו יכול לאשר את זה?

חנן הילד בתמונה גם יצא מתוך הגיר?! אני מכיר את הסיפור פירוק הגיר הזה טוב מהשיחות הפרטיות עם הבחור והוא דיי מתעקש לעשות הכל ללא כלים וללא ספרות. אין בעיה שישפץ לבד, העיקר שסוף סוף יטרח להשיג חומר טכני. אין צורך לפחד מעבודה, כמובן שצריך זמן פנוי (שבמקרה הזה זאת לא בעיה), במיוחד למי שאין לו חצר פרטית, מבחר כלי עבודה ונסיון. יש דברים שצריך לדעת לבחון את תקינותם ולמי שאין לו נסיון רב שנים דרוש מדריך לצורך זה. לפתוח את הגיר ולהחליף את החלק הבעייתי ביותר שמזהים זאת לא חוכמה. העבודה תחזיק מעמד לזמן מוגבר בלבד. גם לפרק את הגיר "אללה באב אללה" זאת לא חוכמה. אח"כ להחזיר ולסגור את הכל בצורה יפה ואיכותית זה כבר סיפור אחר. מה עם מפתח טורק? פירוט של אופן סגירת אום הצירה? מירכוז הקלאץ? וכו' וכו'. תשיג כבר ספרות!

דווקא ברכב שלך? ברכב הזה ספציפית (אני לא יודע בוודאות איך זה בסיאט) זה פשוט והגישה דיי נוחה. אני לא חושב שיש בעיה לשום מוסך לבצע את העבודה, בלבד שישתמשו בחלקים איכותיים- מקורי או OEM. לגבי החוגרה לא חסר חברות טובות, אם כי אני מעדיף מקורי.

תודה מרק, חסכת לי חיפוש. לאחר התבוננות חוזרת בתמונה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1164938&postcount=8 בתמונה העליונה רואים את הפרוב המקצועי. עכשיו אני דיי משוכנע שהוא פרוב השראי ולא קיבולי וזאת מהסיבה הפשוטה שיש חשיבות לכיוון בו תופסים אותו על החוט. יש את הצד שמסומן שהוא צריך להיות לכיוון המצת. אני מניח שאם מרכיבים הפוך רואים בסקופ פולסי הצתה שליליים. דני, דניאל- מישהו יכול לאשר את ההשערה? אם היה פרוב קיבולי כמובן שלא הייתה חשיבות לכיוון. אגב דווקא הנכון הוא שפולסי ההצתה הם שליליים ולא חיוביים כמו שפעם ההסברתי בעבר, אך לא נהוג להציג אותם כך על סקופ.

מרק ישנם הרבה סוגי בידוד טובים שנמסים בחום הלחמה, כנ"ל מפסקים וכנ"ל מחברים (לרבות של חברת מולקס). אין זה אומר שהם אינם מתאימים לסביבה חמה כחום הרכב. הסוד הוא להשמתמש במלחם שמסוגל להעביר כמות חום גדולה (בניגוד לסתם מלחם בעל הספק גבוה) ואז לבצע הלחמה איכותית ומהירה. כאשר המלחם לא מסוגל להעביר חום בקצב גבוה כל החוטים/מחברים/מפסקים מתחילים להינתך. כמובן שככל שהמלחם יקר יותר כך יכולתו להעביר חום גבוהה יותר. בהתייחסי למלחמים המקצועיים אני אדרג את 3 החברות המנצחות לפי סדר איכותם. 1. Metcal- זה פשוט פלא ולא מלחם. המלחם RF הכי איכותי שקיים בעולם. 2. Hacko- מקצועי ואיכותי. 3. Weller- בעל שם מוכר, איכות טובה לאלקטרונאי החובבן. אני מסכים איתך שניתן לקנות חוטים איכותיים יותר אך אין זה מחוייב המציאות. אני עוד לא נתקלתי בחוטים עם בידוד טפלון ברכב.

בצע חיפוש בפורום לגבי כיוון הצתה. תמצא את כל התשובות.

אל נא נשכח שבשורה התחתונה נשבר טלטל ולא סביר שזה יקרה ללא סיבה יום בהיר אחד. אמת שאם היה מגדיל ראש המוסכניק, מתאמץ ובודק לחץ שמן (למרות שסביר להניח שלא ישלמו לו על זה) היה מבטיח את עצמו לחלוטין ואם יש בעיה היה עולה עליה. אמת שאם את היית טורחת לבדוק את עניין החשמל מיידית גם כן סביר להניח שהתשובה הייתה ברורה והמקרה היה נמנע כנראה. אמת שלא ניתן להגיד בוודאות שהמוסכניק איננו רציני. אמת שלא סביר שבעיה אחת מלבד קצר חשמלי הייתה גורמת לשתי הנורות להדלק באותו הזמן בו בעת שהמד-חום מראה תקין. בקיצור אם רוצים לוודא מה באמת קרה צריך לפתוח את המנוע ולראות מה גרם לשבירת הטלטל.

ההתיחסות לבעיה שלך היא כמו כל התייחסות למצב של "נעלמים מים". לכן בצע חיפוש בפורום ותמצא אינסוף מידע בנושא.

לא רציתי להמליץ לך עליהם כי חשבתי שהמחיר יקר בהרבה. לפי המחירים שאתה מציין כנראה הגיר זול בהרבה ממה שחשבתי. בכל מקרה מאירמן הם חברה מעולה ועושים עבודה טובה מאד. שווה בהחלט.

צריך להתחיל מבדיקה כמה חסר. אם חסר מעט יחסית חבל בכלל לנסות לחפש את השד. השבת האוטו למצב בו הוא יצא מהמפעל כמובן שאינה ניתן להשגה עד כדי בלתי אפשרי ללא החלפה מלאה של הרבה מאד חלקים יקרים. אם חסרים הרבה סוסים צריך לחפש את הגורמים. כמו שאתה בטח מבין הרבה מערכות יכולות לגרום לכך והמקום הנכון להתחיל (לדעתי) הוא קריאת נתוני מנוע בזמן אמרת (בהנחה שבכלל אין תקלות) ונסיון להבין אם יש בעיה או משהו נראה חלש. מעבר זה עבודה עם שעון וואקום. לאחר מכן בהתאם לממצאים ביצוע בדיקות ממוקדות כגון בדיקת קומפרסיה, צפיה עם סקופ במתחי חיישינים וכו'.

עשה טיול (עדיף רגלי) בשדרות הר-ציון בת"א. הרחוב מלא בחנויות אלקטרוניקה בהן תשיג כנראה את כל מבוקשך.

מרק אני מסכים שאלקטור מפרסמים חומר בצורה הרבה יותר מסודרת ואחראית מאשר מה שמוצאים באינטנט. כאן נכנס שיקול הדעת של המתכנן. אני כמובן בוחן ככל שניתן את התכנון, משווה להמלצות יצרני הרכיבים ואם משהו לא נראה לי אז גם משנה. לגבי גישה לחומר זה, בעיקרון יש לי גישה עקיפה לכל מאמר שאי פעם התפרסם באלקטור. יש לי חבר ששומר את כל העותקים אחורה. יכול להיות שאפילו יש לו חומר משנות ה-80. בכל מקרה אני אחפש גם באלקטור תכנון למעגל בדיקת הצתה.

לדעתי סדר גודל של 3000-5000 תלוי איפה עושים ובאיכות העבודה.

לא הצלחתי להבין אותך. כשהרדיו נמצא במצב stand by הוא מתוכנן לצרוך זרם מינימאלי כדי לשמור את התחנות (וגם לא בכל רדיו צריך את זה). בהתקנה תקינה רק את החוט שאמור לעבור דרך הסוויץ' מעבירים דרך הסוויטץ' ודרכו עובר הזרם הגבוה יותר. בכל מקרה גם אם חיברו אותו ישירות למצבר כל עוד הרדיו כבוי לא אמורה להיות בעיה.

לא לבלבל בין פותח השרשור לין מי שהגיב לגבי בעיה באטם ראש. תגידו גם אתם התגייסתם בפקו"ם? כדי לאמת חדש כזה משתמשים בטסטר (אוליי מישהו מהמומחים יגלה לי כבר את שמו המקצועי) שמאתר גזי פליטה במערכת הקירור.

יוסי בהתייחס לדברייך, אני מניח שיש ליצרן עקומה שמתארת את נצילות המנוע (למעשה המערכת כולל כל הפרזיטים) כפונקציה של הסל"ד. ההסבר שלך בהחלט מתקבל ואני מקבל את דברייך שמנסיוני נאמרים באחריות. מה שרציתי להבהיר שאין הכרח שסל"ד נמוך יותר שווה בוודאות נצילות טובה יותר. אתה חושב שבהכרח סל"ד נמוך יותר תמיד שווה נצילות טובה יותר? בוא נניח אפילו שהבאת את במנוע לתת סחיבה אך אתה לא מוריד הילוך.

המחיר הגבוה נשמע כמו מחיר למצערת שלמה. בכל מקרה אם מדובר במנוע סטנדרטי של חברה מכובדת אוליי תוכל להשיג אותו באינטרנט.

באופן עקרוני תיתכן כל בעיה לא קבועה החל מחיבורים רופפים, מים שחדרו וקיצרו משהו וגרמו לו להשתגע ולרוקן את המצבר, דרך בעיית טעינה לא קבועה, בעייה במצבר וכלה בבעייה בממסר ראשי אם קיים. לדעתי דווקא במקרה הזה המצבר פחות חשוד. הייתי מתחיל מבדיקת טעינה, עומס, ריכוז אלקטרוליט ומעבר כללי על חיבורי זרם גבוה (כולל חיבורי הארקה ראשיים). אם בכל הבדיקות האלו לא תתגלה בעיה פתולוגית תצטרך לחכות שהבעיה תחזור על עצמה וכשזה קורה תתכונן לבדוק את מתח המצבר.

הרעיון הוא לא לעקוץ ולא להתנשא. הרעיון הוא להסביר לך שככל שתשקיע בשאלה מפורטת ומדוייקת כך תקבל גם תשובה מפורטת ומדוייקת שתוכל להסתיים בתשובה אחת בלבד. לכן במקום לרשום שאין לך מושג באיזה מנוע מדובר קח את רישיון הרכב ותסתכל מהו קוד המנוע שמופיע שם.

היי מרק, אני חושב שבחיישן כזה משתמשים למדידת זרם DC בתדרים נמוכים. אם אתה זוכר בזמנו ששאלת לגבי בניית כזה מודד אמרתי לך שלדעתי clamp meter לזרם DC מממשים בעזרת Hall sensor. אני אבדוק את התאמת הרכיב בכל מקרה. תודה ואשמח לכל מידע נוסף בנושא.

זאת לא בעיה, האוטו פשוט רוצה טיול לנתניה זה הכל. הגיע הזמן לבקר את צביקה.

שלום חברים, ת'רד זה בא כהמשך לבירורים שעשיתי ומספר התכתבויות עם דניאל. לאחר שהעסק קרם קצת עור וגידים החלטתי להעלות את זה לעיונם של כולם בתקווה לשמוע עוד דעות. אני אקדים ואומר שהוא מיעד לכולם אך אני מניח שהמושגים שיוזכרו בהמשך לא ידברו הרבה למי שלא מבין באלקטרוניקה, אז עמכם הסליחה. הרעיון הוא לבנות מכשיר תוצרת בית, שכל אחד יוכל לבנות עם קצת רצון (סטייל מוניטור מתח של מרק). המכשיר יתלבש בצורת Clmap על חוט הצתה (מעגל משני של מערכות עם סליל הצתה מרכזי) ויאפשר קריאת הערכה של עוצמת הניצוץ. באופן רגיל משתמשים בפרובים כאלו לחיבור לסקופ אך כאן הכוונה להימנע משימוש בסקופ משתי סיבות: א_ מחיר- עבור מי שאין ברשותו סקופ. ב_ כלי נייד, קל ופשוט, נוח לבדיקות שטח. המכשיר יתן תצוגת Bar Meter, לדים אוליי ספרות ב- KV אם אצליח להגיע לדיוק סביר. מחקירת התחום עולה כי יש שני סוגי פרובים (ובאינטרנט לרוב מבלבלים בין המושגים): פרוב זרם (להבנתי זה מה שמשתמשים בו בציוד המוכן לבדיקת הצתה) הוא אלמנט המוכר בשם במקצועי כ- current transformer. זהו בעצם שנאי שמשתמשים בו למדידת זרמים גבוהים בדר"כ או כאשר לא רוצים לנתק את המעגל. הפרוב זרם מעמיס מעט מאד את המעגל הנמדד ולכן אידאלי לאפליקציות של מדידה. הוא שונה מאד למי שמכיר שנאים רגילים היות והוא מנוי מליבה דמויית טורואיד (טבעת פריט) דרכה מעבירים את המוליך הנבדק. המוליך הנבדק משמש כסליל הראשוני של השנאי- סליל בעל ליפוך אחד בלבד. על היקף הטבעת מלפפים סליל משני אותו מחברים לנגד עומס מתאים. יחס הזרמים הופכי ליחס הליפופים. נניח שמודדים אות של 1A ומשתמשים בטבעת בעלת 10 ליפופים. הזרם בסליל המשני יהיה כמובן עשירית אמפר. את הזרם הזה מכפילים בנגד העומס ואז מקבלים מתח פרופורציונלי לזרם. הסוד הוא מספר הליפופים, בחירת הנגד המתאים והחומר ממנו עשויה הטבעת. כל אלו יקבעו את מידת ההפסדים ופס התדרים שהשנאי יהיה יעיל בו. בחירת רכיבים אלו הינה אומנות בעיקרון, במיוחד במקרה של פרובים רחבי סרט לסקופים (ל-RF במיוחד). כאמור פרוב זה מודד זרם ולא מתח. השני- פרוב קיבולי מבוסס על כך שיוצרים קיבול בין חוט ההצתה לבין מעטפת כלשהי שיוצרים סביבו. מאחר והמתח גבוה מאד בחוט הצתה וכן התדר של הספייק גבוה יחסית (אין הכוונה לתדר הפולסים כמובן, אלא לתדר של ספייק ניצוץ) גם כאשר הקיבול נמוך יחסית עדיין ניתן לקבל קריאה לא רעה. לפי דבריו של דניאל זרם בסליל הראשוני הוא 8-10 אמפר גם אם מחלקים את זה ב-100 ומורידים הפסדים (ניקח מקרה גרוע 50%) זה עדיין משאיר אותנו עם זרם של לפחות 40mA שזה לדעתי סביר להמשך עיבודו. אני מניח שבציוד המקצועי הם יודעים את האימפדנס של מעגל ההצתה ולכן כנראה הם יודעים לחשב מתח כפונקציה של הזרם. כמובן שזוהי השערה בלבד ודורשת בדיקה. בינתיים ניסיתי לבנות פרוב זרם- לקחתי טבעת פריט חצויה לשניים בתוך מארז פלסטי עם ציר, שאפשר לסגור אותה כאילו לטבעת שלמה (מעולה לפרוב) וליפפתי עליה 42 ליפופים של חוט wire wrap. אתה הטבעת סגרתי על חוט חשמל שעבר בו משהו כמו 1A.והצלחתי לקבל תוצאה לא רעה בסקופ מעבדה. הזרמים במערכת הצתה קטנים בשני סדרי גודל אבל נקווה לטוב. בניסוי נוסף שערכתי בעזרת מחולל מעבדתי הזרמתי בחוט זרם של 50mA אות AC. גם אות זה הצלחתי לשחזר בבירור בעזרת הפרוב המאולתר. הבעיה העיקרית היא התדר. הפרוב מתנהג במסנן מעביר פס בתחום 1Mhz-8Mhz. בתדרים נמוך יותר ההנחתה שלו אדירה, אך בכל זאת אפילו בתדר של 1Khz ניתן לשחזר את האות, אמנם קצת רועש. הבעיה העיקרית היא שאני לא יודע מה תדר הספייק בזמן ניצוץ ואין לי פרוב מקצועי למדידת ניצוץ שאני יכול להשתמש בו עם סקופ מעבדתי כדי לבדוק את הנושא ולתכנן את הפרוב שלי בהתאם. אם הייתי יודע את התדר הייתי יכול לבנות מערך בדיקה שיאפשר הדמיית פולס הצתה. כמובן שאני לא מתכוון לתדירות הניצוצות אלא לתדרים שמכיל הספייק עצמו (למי שבקי קצת בנושא). אם אני אגיע למצב שאני מצליח לקבל קריאת מתח טובה כפונקציה של זרם ההצתה על סקופ אני אחשוב הלאה כיצד אפשר לבנות bar-meter או משהו בסגנון שיהיה נייד, זול ולא ידרוש כמובן סקופ יקר. כמובן שמדידה של זרם ההצתה והערכת המתח על פיו היא פחות טובה ממדידה של המתח אך נראה כי במכשירים המקצועיים משתמשים בפרוב זרם (פרוב השראי) ולא בפרוב קיבולי. ראיתי תמונות סקופ ממכשירי בדיקת הצתה ייעודיים, אך הם לא היו איכותיות במיוחד ולא הצלחתי להבין את הסקאלה. אם מישהו יכול לשפוך אור על נושא התדר, אורך הפולס הצר, גישה לפרוב מקצועי או כל רעיון אחר אני אשמח לשמוע.

מסופקני אם ברכב שיצא הרגע מהחברה תפתח את פנל הדלת ותמצא הכל יבש בפנים.

מרק אני מקווה שהתכוונת לחלק באוטו