BoazB11

אפשר לעשות מהן עציצים (מרוקנים, עושים חור לניקוז, ותולים) ואפשר סתם לתלות על עץ... (אל תמסור או תמכור, כדי לא להכשיל מישהו לשימוש לא בטיחותי)

אני מקווה בשבילך שהם לא קוראים כאן... מצטרף למחאה של ספריאל! 60 זה ה-40 החדש...! זה בדיוק הגיל להפסיק לעשות חשבון לגרוש, ולהתפנק בדיוק עם מה שרוצים, במסגרת היכולות כמובן, אבל גם מבלי לחשבן לירושה... רק בשביל הפרופורציה: אמי רכשה רכב חדש בגיל 84, לפני 5 שנים, ומתלבטת כעת אם הרכב הבא שלה בעוד 5 שנים יהיה חשמלי או רגיל, והעיצוב הוא בהחלט פקטור. אני עצמי לקראת גיל 60 התפנקתי באופנוע הכי יפה שהיה לי אבר, פשוט כי נורא בא לי עליו ויכולתי להרשות לעצמי.

זה בדיוק אותו צילום מהכתבה שלפני 3 שנים, אבל האזהרה חשובה ותקפה באותה מידה כמו אז.

בתור מעשן... למרות, ואולי בגלל - אני לא סובל לשהות במקום אפוף עשן וזה גורם לי לתופעות שהעישון האקטיבי לא גורם, כמו צריבה בדרכי הנשימה, שיעול, וגירוי בעיניים, ויותר מזה - אני גם לא סובל שמישהו מעשן לידי ונושף עלי את העשן (גם במקום פתוח). לא יודע לגבי הנזק במצב כזה, ובמשמעות שלו מול נניח לחיות באיזור עירוני שמלא במזהמים 24/7, אבל בטוח שזה מטרד לסביבה בערך כמו שמישהו משחרר גזים בתחנת אוטובוס או רציף רכבת פתוחים... מסכים עם החלק הראשון. לגבי כמות הסיגריות זה מאוד אישי. יש סבילים יותר ופחות, מכיר אישית את שני הקצוות.

ממש לא. באותה תקופה היו לי 4 ילדים קטנים בבית... נהייתי חסין לרעשים. מסוגל להירדם עם טלוויזיה פועלת וילדים צורחים ואפילו למדתי לחיות עם הסירנות האלה של הטינטון שלעולם לא פוסקות.

לזה לא תעזור שום זכוכית בידודית. אצלי זה ניטרל בעיקר רעשים מהבניין השכן (6 מ' בינינו). בדירתי הקודמת הייתה מלחמת עולם בין הזוג המבוגר שלידי ובין הזוג הצעיר פלוס 5 שגרו מעליהם. משחקי גולות, כדור, כפכפים וכו' - היו משגעים את השכן שהיה דופק עם מטאטא על התקרה, משמיע מוסיקה בקולי קולות, מתלונן ומה לא. לאישתו זה פחות הפריע אבל תמכה בבעלה. עד היום היא טוענת שהעצבים והלחץ הם אלה שגרמו לו לחלות ולמות בסופו של דבר. לא באמת יודע מה לייעץ, אבל לפעמים יש בעיות שלא ניתנות לפיתרון, וצריך ללמוד לחיות עם זה איכשהו, עם מינימום של מחיר בריאותי, וסטרס מתמשך הוא לגמרי אחד כזה.

לא מכיר. סורי... אני כבר הרבה שנים לא מעורה במה שהולך בשוק.

מה שמבחינתי הכי חשוב, הוא שאני ארגיש טוב עם עצמי אחרי המכירה. שלא הורדתי עוד 500 או אלף שקל, רק כי הקונה התיש אותי במלל אינסופי, או תימחר כל פיפס קטן שהוא ראה. כנ"ל במקרה הפוך, שנניח והתגלתה באוטו פגיעת שילדה שלא הייתי מודע אליה. במצב כזה ברור לי שהייתי מוריד הרבה במחיר או אפילו משלם את עלות הבדיקה, גם אם לא התחייבתי. לא בא לי להתייסר לפני השינה כל לילה, שאולי דפקתי או הוניתי מישהו. עם האופי שלי זה יטריד אותי הרבה זמן אח"כ, אז שווה לי להיות הוגן. זה לא שאני כזה קשוח או בעל עצבים מברזל, אולי ההיפך אפילו... אבל קניתי ומכרתי כמה וכמה כלי רכב במשך השנים, ולמדתי כמה שיעורים. בקישור הזה העליתי על הכתב השתלשלות של קנייה אימפולסיבית עם הרבה טעויות, עד למכירה הלאה. אמנם עם אופנוע, אבל העיקרון זהה - אני בטוח שיש רבים שעברו תהליך דומה עם רכב 4 גלגלי.

צבעתי לפני כמה שנים חדר פנימי בבית בסגול (נא לא לשאול למה...) סופר קריל מגוון מהמניפה של טמבור. החדר היה קטן, ומהצבע שנשאר החלטתי לצבוע גם את המטבח (את מעט הקיר שמעל הקרמיקה). טוב, אם כבר שאלת - הבניין היה לפני פינוי בינוי, אז זרמתי עם דרישת הקהל... המטבח היה שטוף שמש, החדר פחות. בערך שנה אחרי אי אפשר היה לזהות ששני המקומות צבועים באותו גוון צבע. המטבח המואר דהה מאוד, אולי ב-5-6 דרגות לעומת החדר החשוך יותר. כדאי לקחת גם את זה בחשבון כשמתקשקשים שעות וימים על כל גוון ותת-גוון.

ואני מדבר על אדם גדול במיוחד, כן? (גובה מטר וחצי בישיבה) תמונה להמחשה...

ברכבים שמכרתי, שחררתי לבדיקה רק כאשר המחיר סגור, והקונה מודע לכך שזהו מחיר סופי, ובהתאם לבדיקה - יחליט אם לגשת להעברת בעלות או להיפרד לשלום. לא מתחייב על שום דבר, ולא נכנס לפינות. טוב = טוב, לא טוב = סלאמאת כל טוב. ככה בדיוק אני גם מתנהג כקונה.

בטווח המחיר הזה רוב קטנועי ה-125 הם כאלה ששימשו לשליחויות, כלומר צברו הרבה ק"מ ובלאי בשנים ספורות. לא הייתי שולל על הסף אחד כזה, בתנאי שבאמת טופל לפי הספר, והמחיר בהתאם, מה שאומר שצריך לחפש בפינצטה, וצריך גם ידע והיכרות כדי לזהות כאלה שעבדו ומתחזים לפרטי, ויש הרבה מאוד כאלה. מנהג ידוע של שליחים הוא לנתק את כבל הספידומטר, ולחבר אותו נניח חודש או חודשיים לפני הטסט, ואז לנתק שוב... לדעתי עדיף להוסיף עוד כמה אלפים מעל התקציב הזה לקטנוע יד 1 פרטי עם טיפולים מתועדים, מאשר להשקיע את אותם כמה אלפים בתיקונים של כלי קרוע.

תנחומי, אם כבר. נפטר לפני שנה... הכל יחסי. עבורו 'נוח' זה רכב שיש לו בו מקום לראש ולרגליים ושכדי להיכנס הוא לא צריך להיות נערת גומי, ואיכשהו יצא שדווקא הספלאש הצליח להכיל אותו. יצא לי להיות במושב הנוסע כמה פעמים, לא זוכר אי נוחות מיוחדת, אבל מה שכן קפץ לי, זה שבזערור הזה יש מלפנים יותר מרחב מה-GMC ואנדורה שהיה לי אז.

קרוב שלי עם 1.98 מ' ו-120 ק"ג מדד כמה וכמה דגמים שהיו מתאימים לו אולי מהמושב האחורי... בסוף למרבה ההפתעה הוא רכש סוזוקי ספלאש. קטן מבחוץ וגדול מאוד ומרווח מסתבר במושבים הקדמיים.

גם אני חשדתי בעיקר בעורבים, אבל זה נפוץ בצורה מטרידה. זה בטוח לא עבודה של עורב או חתול. מוזר מאוד...

וספה עם סירה עוד לא הייתה לי. גם לא בתכנון. GMC ואנדורה ארוך עם גגון מרפסת. לא סתם אוטו בית - צימר נייד! 17 שנה היה אצלי. מגיל 4 (שלו, לא שלי...). יד אחרונה.

הולך למיחזור. https://www.youtube.com/watch?v=8FWaeLoa-bA&t=2s

זכוכית בידודית. בדירה בה אני גר הדיירים הקודמים התקינו זכוכית כזו בחלון, ככה שאין זכר לרעשי המזגנים וצעקות השכנים. בסלון אני משער שזה יותר בעייתי. באוף על האוף... תגיד תודה שזה רעש מבחוץ, מקסימום עוברים דירה במקרה הגרוע. תאר לך שהרעש בא מבפנים והולך איתך לכל מקום...

אני מסרב להתחייב על בדיקה באופן עקרוני. לא מכיר את הצד השני, ולא מעוניין להיכנס איתו למערכת יחסים כלשהי. כמעט בכל בדיקה יעשו X על גיר, ואם הקונה לא מודע לזה, אז מה - אני אשלם על הבדיקה?! באופן עקרוני אני גם מגלה הכל. לא מסתיר כלום. מראה היסטוריית טיפולים, ניירת מסודרת וכו'. אני גם לא הייתי מבקש ממוכר להתחייב לי. אם הוא נראה לי מפוקפק, אני חותך ולא מתקשקש. היו לי כבר כמה מקרים שהרכב נראה לי בסדר, אבל המוכר ממש לא. אז עזבתי. יש באנגלית איזה ביטוי על "מישהו שלא היית קונה ממנו מכונית משומשת"...

רק מניח את זה כאן...

יש מצב... 😄 אתה יכול להעלות טופס כזה לדוגמה? אולי פתאום הזיכרון שלי יתעורר מתעתועיו ויגיד לי אההה... כזה?! כן!

לא מכיר טופס סטנדרטי ונוהל מסודר לבדיקה כמו שיש במכוני רכב. לא טוען שמוסכי דו"ג לא מבצעים בדיקות, אבל כל אחד לפי ראות עיניו ומקצועיותו. הזכרתי את זה גם במדריך שכתבתי בזמנו: https://katnoim.co.il/second-hand-scooter-guide/ לא שאני מחזיק יותר מדי מהבדיקות לפני קניה במכוני הרישוי לרכב... אני אישית מעדיף לקחת רכב למוסך שאמין עלי שיבצע בדיקה, מאשר לקבל טופס מלא כסת"חים במכון מקצועי. יצא לי בתקופה מסוימת ללוות אנשים ברכישה של דו"ג, ולעשות בדיקה בעין אם בכלל שווה לקחת לבדיקה במוסך, אבל הפסקתי עם זה די מהר כי כמה כפויי טובה חשבו שאני אמשיך ללוות אותם גם אחרי הרכישה ובאו בטענות כשהתגלה בלאי או תקלה, למרות שאת הפעילות הזו עשיתי בהתנדבות מלאה, מעין שירות לקהילה שהייתי חבר בה בתקופה הזו. גם כמה מוסכים ומכונאים שהכרתי נמנעו מבדיקות כאלה בדיוק מאותה סיבה, בעיקר הקטנים בהם המכונאי הוא גם בעל העסק. בהונדה שאני מכיר היטב, למיטב ידיעתי גם המוסך המרכזי לא מבצע בדיקות כאלה באופן עקרוני.

ברכבי השכרה יש סעיף בחוזה שאוסר נסיעה בדרכים לא סלולות. אני משער שגם בחוזה ליסינג יש משהו דומה. אם כן - הוא עלול להיות מחויב בעלות הניקוי ונזקי החול...

וואלה לא מכיר דבר כזה, ואפילו לא קרוב לזה. ואני "קצת" מכיר את השוק הדו-גלגלי. היחיד שעשה (אולי עדיין עושה) בצורה מסודרת הוא סטפן. לרוב לאופנועים יקרים, פחות לקטנועים שהם הרוב בשוק, בטח לא לזולים שלא מצדיקים את מחיר הבדיקה. טופס סטנדרטי כמו במכוני רכב, או נוהל בדיקה בטוח שלא קיים.

מזל וברכה! שיהיה בהצלחה. עם צמיגים לא הייתי מחכה. אחרי 7 שנים הגומי כבר לא מה שהיה, גם אם יש עוד 'בשר'. אני תמיד מכניס רכב שקניתי לטיפול שמן ופילטרים, ככה על הדרך אני מתייעץ עם המכונאי על הצינור הזה שאולי כבר כדאי להחליף, מצב הרפידות והדיסקים וכו' מעין בדיקה לא רשמית של אחרי הקנייה. עין של מכונאי תזהה דברים שאנחנו לא נראה.