BoazB11

אכן הגיוני. הייתה לי כזו מודל 63', נראתה אותו=דבר רק באדום. שלושה דברים אני זוכר ממנה היטב: 1. מערכת חשמל 6V ש-99% מהזמן לא היה לה כוח להתניע, אז כבר הייתי אלוף בלדחוף אותה מחוץ לחנייה, ואז לרוץ איתה 2-3 מטר, לקפוץ פנימה ולהתניע עם הקלאץ'. 2. לילה אחד היא נגנבה והוחזרה לקרבת מקום בצהרי יום המחרת... 3. שמתי עליה מודעה 'למכירה' ונקראתי למילואים. אשתי שלא הבינה כלום ברכב מכרה אותה ב-600$ (קניתי אותה ב-250$...) (המחיר היה בדולרים כי באינפלציה של אמצע ה-80' הערך של השקל ירד מדי יום.)

נראה לי שפות"ש פה הוא הכתובת הנכונה לשאלותיך:

צודק תכלס. המקרה הנ"ל היה בתקופת הקורונה כשהיה ביקוש גבוה והיצע נמוך. ראינו כ-10 מכוניות לאורך חצי שנה עד שמצאנו את זו שחטפנו. הייתה היסטוריית טיפולים מסודרת ממוסך היבואן מיומו הראשון של הרכב והמוכרים היו זוג מהיישוב שעשו עלי רושם טוב, והיה ברור שלמחרת כבר לא יהיה אקטואלי. אבל בשורה התחתונה הגישה שלך כנראה נכונה יותר.

נניח שכן, כמה זמן נכה מחזיק רכב? למיטב ידיעתי 4 שנים. מאז בטח עבר עוד ידיים ושימש להסעות או משאות, כמו רוב הרכבים האלה. הק"מ חשוד בעיני (אולי נמנה מהחלפת מנוע וכדו'?) וגם העובדה שזה מסוחר. בעבר כשחיפשתי מסחרית משומשת מנכה, כמה כאלה שראיתי אמרו שהרכב כבר "מוזמן" מראש, וגם המחיר המבוקש היה גבוה משמעותית ביחס לשנתון והמחירון. *אם הרכב אכן כפי שמוצג, אז הוא מציאה אמיתית.

בסיטואציה כזו לפני שנתיים (קבעו עם מישהו לבדיקה למחרת בבוקר) באתי בערב עם החבר שחיפש בנרות רכב כזה שמור, ראינו, עשינו סיבוב, הבנו שזה=זה, שמנו מקדמה ולמחרת בבוקר כבר העברנו בעלות...

פעולה לא חלקה היא אחת האינדיקציות לבלאי. כנראה בלאי ראשוני כי בערך 3 שנים עברו כבר והגיר עדיין מתפקד טוב. מה שכן, היא נוהגת "כמו שצריך" עם גיר כזה, במצב S ובלי זחילות ככל שניתן.

בקטנועים מסוימים עם ונטיל ישר בג'אנט קטן, הידית הסטנדרטית לא נכנסת. נתקלתי כבר כמה פעמים בכאלה שפשוט מעקמים את הידית בכוח.

הפוך גוטה...* קודם ממלאים פול-טנק, אח"כ נוסעים כמה שנוסעים, ממלאים שוב מיכל מלא ואז עושים את החלוקה. הסיבה פשוטה: אם המיכל לא מלא לגמרי או ריק לגמרי - אין לך נקודת ייחוס קשיחה לכמות הדלק. יש מהדרין שאומרים גם לתדלק שוב מיכל מלא באותה משאבה בדיוק, כי רגישות החישן למצב מלא שונה בין משאבה למשאבה, לפעמים בהפרש של כמה ליטרים. *אלא אם נסעת 580 ק"מ ממיכל ריק למיכל ריק, מה שלא כ"כ סביר.

אני לא רואה משמעות יתרה לשיטת המדידה. זה יותר עניין של "שפה מדוברת" כמו שימוש בס"מ וצלזיוס לעומת אינץ' ופרנהייט וכדו'. והשפה המדוברת אצלנו היא בק"מ לליטר - מספרים שכולם מכירים ויודעים להתייחס אליהם. לא תמיד אתה רוצה דווקא לחשב עלויות, אלא פשוט אינדיקציה לכמה חסכוני/שתיין הרכב, בלי צורך לתרגם. כשאני רואה 7 ליטר ל-100 ק"מ, מיד אני עושה חשבון כמה זה בקמ"ל, כדי להבין את הנתון. אצלי ברכב אגב, זה ממש לא משנה... 10 ק"מ לליטר = 10 ליטר ל-100 ק"מ, רק הכיוון של הסולמות הפוך.

מעניין איזה... יכול לצלם ולהעלות כאן?

פורסטרים ישנים ברובם עשו שטח באחד הגלגולים (וצברו בלאי ניכר או נסתר) והמחיר גבוה יחסית בגלל הביקוש האופנתי לג'יפונים ויכולת השטח. B4 עם אותה מכניקה לרוב יהיה שמור יותר וזול יותר (וגניב פחות) לדוגמה (2010 אקראי מיד2): https://www.yad2.co.il/vehicles/item/jsan73p2?ad-location=Main+feed+listings&opened-from=Feed+view&component-type=main_feed&index=5&color-type=Yellow

למה?! כי בעל הדירה ישים את המוצרים הזולים ביותר והדייר ישים עליהם Z ויתייחס אליהם כמו לרכב ליסינג... ובכלל, בשוק של ביקוש גדול ומחירים שרק עולים, איזו סיבה יש לבעל דירה להשקיע מעבר למינימום ההכרחי? שלא לדבר על הרבה מאוד דירות שגם לא מתקרבות למינימום הזה.

בעבר פתרתי בעייה דומה עם מטען ctech שחיברתי מדי ערב לרכב (סידרתי חיווט קבוע לשקע ייעודי, והיה לי כבל מאריך לחנייה) ומשכתי ככה עם מצבר עייף מאוד קצת יותר משנה. זה שווה רק אם המטען יועיל לך בעתיד, כי מחירו די קרוב למצבר חדש (כ-300₪ בזמנו).

סליחה על הבורות... אבל מה זה? *עריכה: אוקיי, הבנתי. חגורת בטיחות...

אז כנראה שזה לא היה חנקן, אלא גז צחוק...

מכיר את זה גם מאיזור השרון בכמה מקומות. זה נאכף כי באמת אין יותר במקומות האלה רכבים למכירה . בהרצליה העירייה התחכמה עם סוחר שמחנה רכבים למכירה במגרש (כנראה פרטי) שצמוד לכביש ראשי, ושתלה שם שדרת עצים שחוסמת קו ראייה מהכביש.

אז היה לי מזל... תקע אותי מתחת לבית כשלא מיהרתי. (גם סובארו) הזמנתי מתקין שיפרק - קודנית, כספת ואיתוראן. פחות מחצי שעה הכל היה בחוץ. 600₪. את החלקים המפורקים פרסמתי היום בשרשור מסירה, אם מישהו מעוניין בפגרים האלקטרוניים. איזה שידרוג זה להיכנס ולהתניע, בלי לרצות קודם לכן את הקפריזות של הקודנית ושות', או סתם להשאיר את הרכב לא נעול עם חלונות פתוחים בלי שהקופים האלה יצפצפו ויהבהבו באורות...

נראה נקי ויפה (גם ב'לפני'...) ב-2007 כבר היה דיזל פלאג-אין?!🤪

פורק מסובארו. אם למישהו יש משהו לעשות עם זה - מוזמן לאסוף מרעננה, לפני שהולך לפח. איתורן, כספת, וכנראה מוח של קודנית ימשו"ז

מצטרף בחום להמלצה על צמיגי אנטון חנניה ביפו (ביפת ובווסרמן). בשנתיים האחרונות 3 רכבים במשפחה ועוד כמה של חברים החלפנו אצלם צמיגים. מבחר גדול, צמיגים 'טריים', שירות מהיר, ומחיר הכי נמוך שמצאתי. ברכב שלי זה התבטא ב-300₪ פחות מההצעה של הפנצ'ריה הקרובה ל-4 צמיגים, אז שווה לי את הנסיעה.

נו, התחלת עם לאמץ כלב, וסיימת ב...יריות. אני חושב שכדאי לאמץ גישה חיובית לפני הכל. קיבלת כאן עצת זהב לדעתי, להתקרב לכלבים דרך אחת העמותות. הרבה פחות מחייב מ"להתחתן" עם כלב, וככה אתה נחשף להרבה כלבים וגם לאנשים שמבינים אותם ובהם. יעזרו לך וידריכו אותך איך לא להיכנס ל'פינות' עם כלבים. תראה בזה מקביל לשיעורי נהיגה, או שפה זרה וכדו'. אני חותם על זה שהפחד הקמאי הזה ייעלם ממך מהר מאוד, ויחד איתו יעלמו גם התאקלים עם כלבים כפי שתיארת.

דוד בבוידם זה סיוט לתחזק. הוא גם פחות יעיל בחימום כי הוא שוכב. היה לי כזה ובהזדמנות הראשונה שהיתה התקנתי דוד חדש במרפסת. סידרתי ניקוז נוח לריקון, קצת גריז על הגוז'ונים, והחלפת חמם כל שנתיים +- הפכה למשחק ילדים.

גידלתי כלבים (וחתולים) מילדות. מכיר את טבעם ודובר כלבית מדוברת... כמעט אף פעם לא הותקפתי. למרות זאת, לפני כמה שנים כשהתחלתי לרכב על אופניים נתקלתי על בסיס יומי בכלבים תוקפניים. בכמה מקומות בשולי העיר ובשדות, כשהיו כלבים משוחררים, גם ננשכתי קלות פעמיים, ועוד פעם ממש עד זוב דם. כעסתי על בעלי הכלבים, קראתי להם ערסים שמגדלים כלבים ערסים כמוהם, ועוד צוחקים לי בפנים כשאני מותקף. חשבתי על גז מדמיע, שוקר, ואפילו פינטזתי על נשק. בסוף קניתי מרתיע אולטראסוני (דייזר) שעשה עבודה לא רעה. במקביל עשיתי גם עבודה על עצמי, בלי קשר לכלבים, והגעתי למסקנה מעניינת. באותה תקופה הייתי במצב נפשי קצת רעוע, עשיתי כמה שינויים בחיים שלא הייתי בטוח בכיוון החיובי שלהם. הייתי בחרדות, עצבים, כעסים וחוסר סבלנות פנימי וחיצוני. המסקנה שהגעתי אליה אחרי כמה חודשים כשהתייצבתי קצת, היא שהכלבים פשוט קלטו את החולשה שלי, ויחד עם הפוזה הפגיעה של רוכב אופניים, הייתי עבורם פשוט סוג של טרף, וכך הם הגיבו אלי. עברו מאז כמה שנים טובות, אני ממשיך לרכב באותם מקומות, ו...נאדה. הכלבים לא מתייחסים אלי כמעט בכלל, וכאשר פעם ב.. איזה כלב נובח ושועט לכיוון שלי, אני יורד מהאופניים, מדבר אליו יפה, מחייך לבעליו וממשיך בנחת בדרכי. אפילו אין לי כבר צורך להחזיק איזה חטיף כלבים קטן שיכול לפייס כלב בג'נאנה. הדייזר אגב במגירה מונח ללא שימוש כבר כמה שנים. רוצה לומר בכל המלל הזה - שלהרבה כלבים כן יש יצר תקיפה, אבל לא כלפי כל אחד, אלא כלפי כאלה שמרגישים להם חלשים או מאיימים. אני חושב שכמעט כל כלב שיקבל חינוך אכזרי, יהיה כזה בעצמו, ואם הוא רב-עוצמה כמו פיטבול זה אכן מסוכן יותר מפינצ'ר רע מזג. אבל... בשנים האחרונות התווספו שני פיטבולים למשפחה, ומה אגיד לך... מותק של אופי יש לחברה האלה. בתמונה חבר שפגשתי על הדרך...

אז בעצם משתמע מזה שפעם היינו מדינה נורמלית?!

אמי מילדותה פחדה מכלבים. גדלה בירושלים בסביבה דתית וכלבים לא היו שם בכלל. כשהייתי בן 16 עברנו לבית עם חצר, וקיבלתי אישור לכלב. הבאנו רועה גרמני מעורב בן כמה שבועות. בתור גור הוא לא היווה איום עבורה, ועזר לה לעבור את מחסום הפחד. עם הזמן הוא גדל (כ-40 ק"ג בבגרותו), אבל היא ראתה בו עדיין את הגור שהיא הכירה וגידלה, ובמקביל כלבים אחרים כבר לא נראו לה מאיימים בכלל, וכיום היא מיודדת עם כל כלבי המשפחה המורחבת, ומארחת אותם בשמחה בביתה.