Roycohen1979

נראה שיש לך פה בעיה עם רכב שיתכן ועבר פגיעה כלשהי במהלך תהליך הפריקה/ מסירה/ הכנה למסירה. את גודל הפגיעה אתה לא יכול לדעת, ומכיוון שההשלכות יכולות להיות גדולות ועמוקות ממה שאתה מתאר לעצמך גם מבחינה מכאנית וגם מבחינה כלכלית, לדעתי אתה צריך להתייעץ ובמהירות עם עורך דין המתעסק בנושא. במקביל תפנה למהנדס רכב/ בוחן רכב ותספר את הסיפור שלך, מהנדס רכב ידע למדוד ולהגיד לך האם נעשו שינויים ברכב, האם נפתחו ברגים של המושג לדוגמא (יצרנים מסמנים את מקום הסגירה של הבורג ואם נפתח הסימון יזוז ולא יחזור למקומו), והאם םדוגמא הרכב עבר תאונה/ התהפך/ עבר תיקוני צבע וכדומה. תחפש את דוד נמרי מהנדס רכב, לדעתי הוא נמצא באזור זכרון יעקב, ספר לו את הסיפור שלך, הוא מופיע בהרבה תביעות כחוות דעת אמינה נגד יצרנים ויבואנים ומוכר באוד בתחום הרכב בישראל. עם הדוח של המהנדס והעורך דין יהיה לך קל יותר לעבוד מול היבואן. היבואנים, ובמיוחד קרסו/ פריזבי מאוד אוהבים לקחת ממך כסף, הם פחות אוהבים לאבד אותו וכל פתרון שיכלול החלפה של הרכב יגרור מבחינתם אובדן של אלפי עד עשרות אלפי שקלים והם לא ימהרו להפסיד את הכסף הזה ולכן יתכן מאוד והם יעשו הכול על מנת לסובב את הגלגל ככה שלא תהיה פה החלפה של הרכב ואולי בהחלט מגיע לך לקבל רכב חדש ולא להסתפק התיקונים על גבי תיקונים.

אני לא הייתי קונה רכב, שום רכב ממישהו שלא טרח לציין מראש שהרכב תחת תביעה פתוחה והוכרז עליו אובדן גמור. אם לא היית מוציא דוח בלקר לא היית יודע, רק אח"כ כשאימתת אותו עם הנושא הוא התחיל עם התירוצים. עכשיו- יכול להיות שזה לא תירוץ והסיפור אמיתי, הרכב עבר פגיעה לא רצינית מבחינה בטיחותית והסיבה שהרכב הוגדר אובדן גמור (שים לב שלא התייחסתי להבדל בין אובדן גמור לאובדן להלכה) היא שעלות התיקון גבוהה ביחס למחיר הרכב. ואז למה הוא הסתיר ? האם קיווה שלא תותיא את הדוח ולא תיקח את הרכב לבדיקה בגלל העלות הנמוכה שלו ? זה חוסר תום לב משווע, למה לעשות עסקים עם אדם כזה. מה עוד הוסתר ? לא הייתי מתפלא אם גם הקילומטראז שופץ במקרה כזה. אם לרכוש או לא לרכוש זה עניין שלך ושם היכולת שלך להתמקח ולהתפשר, אולי שווה לך לקחת את הסיכון ואת הרכב תמורת המחיר הנכון (אני מדבר פה על עשרות רבות של אחוזים מתחת למחירון המשוקלל של הרכב), אבל אתה צריך לקחת בחשבון כמה דברים: 1) מי יבטח לך את הרכב ? הרי הוא הוגדר אובדן גמור ולכן אף חברת ביטוח לא תסכים לבטח אותו. 2) מי יקנה את הרכב ממך בבוא היום ? 3) מי מבטיח לך שהרכב לא סכנה בטיחותית ולא באמת מדובר בתאונת פח וקוסמטיקה, האם יש לו כריות אויר או שנעשתה שם קומבינה שעקפה את המערכת וההודעה על תקלה בכריות האויר... ? האם תשים את עצמך ואת המשפחה שלך תחת הסיכון הזה ? אני לא יודע מה התשובה שלך אבל אם הייתי במקומך התשובה היתה חד משמעית לא לא ולא !

לגבי המזארטי, בשלב מסויים לפני שנה בערך כששיחקתי עם הרעיון להחליף רכב עלה ל בראש המזארטי יחד עם אופציות אחרות כמו הגוליה וניסאן סדרה G, ואז נתקלתי בדף פייסבוק (אני מנסה לזכור איזה דף זה היה ולא מצליח לזכור את השם שלו כרגע) והוא כבר חיזק לי את החשש שהיה מלכתחילה לגבי המזארטי- כמות הרכבים שיש לו שם מחכים שבועות וחודשים לתיקון היא הזויה ביחס לכמות נשארו על הכביש. היה לי גם דיון בנושא עם מקום שמוכר מכוניות ספורט יוקרתיות במודיעין ליד הבית שלי, יש לו כרגע 3 פרארי, כמעט תמיד 2-3 מזארטי, מרדצסים וב.מ.וו. מסוגים שונים, ואמריקאיות חזקות. היית תמיד הולך לשם עם הבן שלי לשטוף את העיניים עד שנהינו כבר מכרים, ובגלל שמעולם לא חשד בי שאני לקוח פוטנציאלי (מה לעשות פרארי קלופורניה היא לא בדיוק בתחום העו"ש שלי) אז הוא גם חשף לפני שהאין ולא היתה לו מזארטי או פרארי שלא הוחלף לה מנוע קומפלט עוד לפני שראתה 60 אלף קילומטר על השעון ובעלויות מטורפות. תקלות הזויות שאף אחד לא יודע איך לתקן, מבעיות חשמל ארורות שנגררות לדיאגנוסטיקה יקרה ותיקון יקר עוד יותר, ועד בעיות מכאניות. כל חלק עולה הון, עלויות תיקונים שמתחילות ב5 ספרות והלאה. אני לא מדבר מניסיון אישי, אבל אחרי ששיחקתי עם הרעיון למשך זמן ועשיתי כמה וכמה בירורים מחקתי את המזארטי מרשימת האופציות.

אבא שלי מכר אחת כזו לפני 9 חודשים ב5000 שקל מעל מחירון, הרכב היה בלוח יד 2 במשך יומיים בלבד ונמכר ביום השלישי. כמות הטלפונים שאבא שלי קיבל היתה הזויה, כאילו חילק ביטקויין בחינם. מסתבר שזה רכב מאוד פופולרי אצל הצעירים, מנוע חזק והשילוב עם הגיר הרציף שכאילו מעמיד אותו בטווח היעיל לאורך זמן נותן לו תחושה של דחף מתמשך וכוח זמין כמעט בכל לחיצה חזקה על הגז. ההיגוי מצויין, יותר טוב בהרבה ממשפחתיות מקבילות וגם מכוניות מסוימות מקבוצת רישוי גבוה יותר (אחיזת הכביש ושלה וההנאה שחוויתי ממנה בכבישים מפותלים מתעלה בהרבה גם על הסופרב המפנקת שיש לי). גם רף האמינות של דגם ה1500 לא רע בכלל, היה קטע עם שמן מדולל בדלק משנתונים מסוימים שמצריך טיפולים תכופים יותר, לאבא שלי מעולם לא היתה הבעיה הזו, כנראה שזה קשור לתרבות הנהיגה ולנהג שמאחורי ההגה.

יש פה הרבה תגובות אז אני לא אתייחס לכולן ואולי מישהו כבר ענה את מה שאני מתכוון לכתוב. לפני חודש היתה לי רכב חילופי מאזדה 2 חדשה למשך שבוע, הרכב היה מהניילונים ומראש אני אומר שידוע שלרכב לוקח כמה אלפי קילמטרים כדי "להפתח" שאחריהם הוא מרגיש יותר זריז ופחות כבד. ועדיין, התחושה שהיתה לי שהמאזדה זריזה בתאוצה בתוך העיר אבל כבדה מחוצה לה. היא כן ממהרת להחליף הילוכים, הרבה רכבים כאלו בטח כשהם מכויילים לחסכון. 10-15 קמש והיא כבר בהילוך שני, הילוך שישי מ75-80 וזה הילוך שקשה לה להאיץ והיא לא ממהרת להוריד הילוכים אלא אם לוחצים חזק על הדוושא או מתערבים לה ידנית. 100 קמ"ש היא היתה בסביבות 2200-2400 סל"ד בהילוך שישי וכדי והתחושה היתה שהיא כבדה להילוך הזה כדי להאיץ, יכול להיות שזה רק עניין של הרגשה, אולי התנגדות של דוושת הגז שגורמת לנו ללחוץ חזק יותר ואז מרגיש שהרכב מתאמץ יחד איתנו. בדרך הביתה מהעבודה כל יום, נסיעה בשיפוע קל אבל עקבי בכביש 443 מהחלק שאחרי יד רמב"ם לכיוון מודיעין הרכב היה מאיץ רק בהילוך חמישי, שישי היה לו כבד. בגיר הזה הילוך שישי נועד רק לשיוט במישור ולא להאיץ אפילו כשהשיפוע מינורי. אחריו היתה לי קיה פיקנטו לשבוע נוסף עם גיר רובוטי חד מצמדי (עזבו שזה חרא גיר) והקיה הרגישה מהירה יותר באופן מפתיע באותו תוואי נסיעה. יתכן מאוד ובאמת אין לך בעיה באוטו וזה נושא של תחושה סובייקטיבית כשעוברים מרכב לרכב.

אם הבדיקה תראה שזה פגע בפיזור האור או ברמת התאורה שיוצאת מהפנס הזה אז כן הרכב יפסל.

יצא לי לראות כמה וכמה בדיקות אמיתיות של מתהליך הזה. יש לא מעט ביוטיוב וכמעט בכולם התוצאה היא כמעט חד משמעית- הניקוי לא עושה כלום. מבחן אחד הכניס אנדוסקופ דרך סעפת הפליטה וצילם את המעברים ואת השטח שמסביב לשסתומי הפליטה ולשסתומי היניקה, התוצאות אחרי הניקוי היו כמעט זהות. היה ניקוי מסויים אבל לא משהו משמעותי שניתן לומר שעשה הבדל. הנה סרטון לדוגמא של התהליך כולל הכנסת מצלמה לתוף המנוע עצמו, יש ביוטיוב עשרות אם לא מאות בדיקות כאלה, לא ראיתי את כולן אבל לפי מה שכן יצא לי לראות כולם הגיעו לאותה מסקנה.

סימולטור זה נחמד, אבל אני לא מכיר סימולטור שיתן לך פידבק מההגה שירגיש אמיתי, מקסימום יקשיח אותו אבל זה לא באמת פידבק. בערך כמו ההרגשה המלאכותית שאתה מקבל מההגה ברכב חשמלי. אני לא מכיר סימולטור שידמה דעיכה של הבלמים אחרי כמה הקפות או אפילו נסיעה לא רגועה בכביש סדום ערד, ובטח לא סימולטור שיוציא ממך את החשש שבו אתה מניח גלגל אחורי על קצה האספלט בסיבוב חד ימינה כשמחוץ לאספלט יש כבר ירידה עמוקה לשוליים.

אני עשיתי בזמנו לפני הרבה שנים אצל ראם סמואל, אז קראו לזה "מסלולים". ראם עצמו לא הדריך אותי אלא מדריכים שלו, אבל הם מוכשרים ופועלים לפי "רוח המפקד". האינטראקציה היחידה עם ראם היתה כשניה אחרי שעליתי על ההגה והוא אמר שבתנוחת הנהיגה שלי (ערס מצוי, מושב חצי שוכב וידיים סקושי מגיעות להגה) עדיף שארד מהאוטו ואלך ברגל כי אני לא נוהג באוטו אלא הוא נוהג בי. הקדשנו הרבה זמן לתנוחת נהיגה נכונה, כיוון מראות וכדומה, דברים משמעותיים וחשובים בהרבה מאשר כל מני מדריכים שנותנים לך מיאטה משופרת ואחרי חצי שיעור אתה כבר עושה דריפטים... ההמלצה שלי היא קודם כל ללמוד על האוטו שלך, בהנחה ואתה לא נוהג על סובארו BRZ אז אין טעם להכנס לאחת כזו, הבלימה שלה שונה משלך, ההיגוי שלה מרגיש אחרת, האחיזה לא קרובה למכונית שרובנו נוהגים עליה בלי קשר לכמה כוחות סוס יש לך מתחת למכסה מנוע. עשיתי לפני כמה שנים גם "קורס" ברכב ספורטיבי בכביש ציבורי, עלינו על הונדה אס 2000 ובילוטנו שעה הלוך חזור על הכביש בין הסטף לאשתאול, כיף לא נורמלי, למידה לא היתה שם ככה שאי אפשר באמת לקרוא לזה קורס משום סוג שהוא. תמיד תזכור שקורס סביר יעשה לך כיף ויתן לך הרגשה שאתה קן בלוק זכרונו לברכה, קורס טוב יוציא אותך ממצב שלא היית צריך להכנס אליו כי תאכלס אתה לא קן בלוק, קורס מצויין ימנע ממך מראש מלהכנס למצב שבו הקורס הטוב יוציא אותך כי חשבת שאתה קן בלוק. בהצלחה, נשמח לדעת איזה קורס בחרת ולשמוע על ההתרשמות שלך מהקורס.

תמיד זה ככה במוסכי יבואן, בטח במוזך המרכזי של לובינסקי. עד שאתה מגיע, ונתיג שירות, ולוקחים את האוטו, ואז הם שמים על הליפט, והולכים וחוזרים ומעליםפ את הליפט, והולכים וחוזרים ופותחים בורג, והולכים וחוזרים... היתה לי אופל שלקחתי לשם לטיפול 15000 ובלמים, קבעתי 7:30, הגעתי 7:30, האוטו נכנס לרחבת טיפולים רק ב8:30, עלה על הליפט ונשאר בלי שנגעו בו עד 9:15, סיים טיפול אחרי שעה ונשאר על הליפט עוד שעתיים עד שהתחילו לעשות בלמים... מפה לשם יצאתי ה12:30 עצבני ונשבע שאני בחיים לא חוזר לשם. חירטוט, תכנס לקבוצת תשאל מכונרי בפייסבוק, תכנס לקבוצה של בעלי אופל בישראל בפייסבוק (אותו מנוע), תכנס לקבוצה של "מטה המאבק של מאוכזבי לובינסקי", תראה אילו תלונות של בעלי פזו ואופל יש עם מנועי פיורטק 1.2 ליטר, חלקם עם מנורת לחץ שמן כשהרכבים לא עברו 60000 ק"מ. האחרון עם 2008 בת שנתיים שנשאר בלי רצועה. לפני כמה חודשים שאלתי נציג מכירות כשהתענתי באופל קורסה לאשתי, הוא ציפה לשאלה ואמר שהם החליפו לרצועה משודרגת, בדיקה אח"כ מול איש שירות מעלה שהרצועה הישנה וה"משודרגת" בעלות אותו מק"ט כלומר מדובר באותה רצועה, למעשה הוא חיפש ולא מצא שום רצועה "משודרגת" במערכת ואמר שזהו רצועת הטיימינג המקורית שהם שמים. אגה עדיין יש רצועת טיימינג, המעבר לשרשרת טיימינג הוא רק במנועים ההיברידיים בלבד. לפיורטק 1.2 יש עדיין רצועת טיימינג.

הרכב שלך תחת אחריות יצרן, ולכן מומלץ מאוד ללכת לאחד ממוסכי היבואן שבאזור שלך, לאו דווקא בגלל שהם מומחים גדולים אלא בגלל נושא הרצועה והתביעה הייצוגית שמתנהלת בימים אלו ממש כנגד היבואן והיצרן. בסופו של דבר תביעות כאלה נסגרות בפשרה, אבל מהניסיון של השנים האחרונות ישנו סעיף קצת בעייתי בפשרות מסוג אלו שמחייבת אותך להציג היסטוריית טיפולים מקיפה כולל מקט"ים ופירוט מדוייק של החלפים/ חלקים/ נוזלים ששמת באוטו, ולבינסקי אלופי העולם בלנסות להתחמק מהאחריות במקרים כאלו. נושא הרצועה פחות אמור להטריד אותך בטיפול 15000 אבל כשתתקרב ל60000 אתה כבר חי על הקצה ברכבים האלו, ולא בטוח שתהיה בטווח האחריות אם אתה עושה 15000 ק"מ בשנה. אם אתה מאזור תל אביב אני ממליץ לך לתאם טיפול במוסך המרכזי של היבואן בשורק (ליד איקאה ובדרך לחוף פלמחים), אתה נוסע בבוקר נגד התנועה מתל אביב דרומה וטיפול כזה אם תיאמת מראש לוקח שעתיים וחצי שלוש, יש להם חדר המתנה נעים ואפילו תקבל וואוצר לכריך/ קפה בקפיטריה שנמצאת במתחם.

למה ההאוטלנדר לא מסתדר ? בכל מקרה יש את האופציה לסקודה קודיאק, מנוע 1500 בגרסת 7 מושבים. אני מכיר משפחה של 4 ילדים כשאחד בכסא תינוק שמסתדרת יופי על הרכב הזה, כולל טיולים שבהם אחד הילדים בשורה שלישית והכסא לידו מקופל ומשאיר גם בגאז מסויים לציוד. הסקודה תכנס לך בתקציב במודל 2022 אולי אפילו 2023, מנוע 1500 יהיה חסכוני בהרבה מהאאוטלנדר ותתפלא גם יסע לא רע בכלל. אופציה נוספת- צ'רי טיגו 8 פרו (כן זה נשמע כמו גרסה מתקדמת של אייפון), יש להם 7 מושבים ואפילו נשאר בגאז קטן כשכולם פתוחים, הרבה אבזור ומנוע 1600 טורבו עם הספק מכובד. צריכת הדלק שלה לא להיט אבל אתה מקבל לא מעט אוטו במחיר הזה ואולי תצליח להכניס מודל 2022 או 2023.

לפני כמה שנים שלחתי חבר לאגזוזן בחולון (המקום נסגר מאז), הוא הרכיב מערכת פליטה ספורטיבית על איביזה משופרת (סטייג 2 גיר ידני), הם עשו קלאמפות בכל החיבורים, לפני טסט היה הולך לאגזוזן מחליף את רוב מערכת הפליטה למקורית משלם כמה שקלים על הליפט וההחלפה ואז מחזיר למשופרת אחרי הטסט. זה עבד לו יופי לתקופה עד שיום אחד חלף ליד ניידת מתנ"א בכביש 431 ובדיוק הוריד את הרגל מהגז ושחרר שורה של בק פיירים שגרמה לניידת לדלוק אחריו. מפה לשם- סיאט עצרי בצד- סיאט חכי פה לבוחן- תתקשר למונית הרכב בא איתנו... בטסט עצמו אגב מעולם לא שאלו אותו לגבי המצאות הקלמפה על מערכת האגזוז, אני מניח שאם היו מחטטים לעומק היו שואלים שאלות אבל אם הרכב מגיע שקט והוא לא מפוצץ סטיקרים של שיפורים סטייל מהיר ועצבני אז הכול יהיה בסדר.

אם היית מרוצה מהאוקטביה אז תחשוב על אוקטביה חדשה יותר, יש גרסאות סטיישן עם בגאז מפלצתי. אופציה אחרת היא דווקא סופרב, מפנקת יותר עם מנוע זהה לאוקטביה, בגאז גדול יותר וגם לה יש דלת חמישית. ניתן למצוא 2021 עם היסטורית ליסינג או 2020 בתוך התקציב שלך ברמת גימור אמבישן.

לא מניע זה מושג רחב האם נדלקות מנורות בלוח שעונים ? האם יש סטרטר ? האם יש קולות של נסיונות הנעה או שרק סטסטר בלבד ? האם מניע ומיד נכבה ? יכולות להיות הרבה סיבות לחוסר יכולת להתניע, על פניו אני לא חושב שיש שקר ישיר בין איפוס התקלות להתנעה, בכל מקרה להבא כדי לעבור תקלה תקלה ולראות לפחות מה היה שם כדי אולי לקבל כיוון למה יכולה להיות הבעיה אפילו שיכול להיות שרובן רגעיות ולא רלוונטיות למצב הנוכחי.

וואו איזה יופי של רשימה יש שם, נראה לי מישהו פשט על המחסן של אסד והעלים משם את כל היצירות אומנות...

זה תחום מאוד בעייתי, (אני לא מכמס לפרוטקשן, זה תחום שאני פחות מבין בו). קודם כל תצטרך משטחים גדולים לאחסנה, קנית רכב, איפה אתה שם אותו ? פירקת- איפה את המאחסן בצורה בטוחה שלא יפגע מגרמי שמיים/ בלאי טבעי/ מכרסמים ובעלי חיים ? מכרת חלק- איך אתה יודע שהוא תקין ? הגיר שמכרת תקין או שגם הוא נפגע בתאונה ? ואז מגיע הנושא של המגוון, יצרנים שונים, דגמים שוניפ, חלקים שונים, לפעמים הבדלים מינוריים אבל עדיין חלק שונה, אם לא תתמקד ביצרן מסויים או בכיוון נישתי אז תמצא את עצמך מחזיק טונה של מכוניות ושנות משנתונים שונים וחלפים שונים רק כדי לקוות שיבוא הבחור שיחפש פנס אחורי לאופל אסטרה 2013 רק כדי לגלות שהאופל המפורקת אצלך היתה בכלל סטיישן. ועכשיו נגיע לחלק המעניין- רגולציה. מהר מאוד תגלה שמדינת ישראל תבוא ותתחיל לשאול שאלות, לוא דווקא לגבי מהות העסק אלא בעיקר המשרד להגנת הסביבה שיבוא ישאל מה קורה עם השמנים/ שאריות הגריז/ נוזלי קירור וכדומה שבהכרח נשפכים וזולגים לאורך זמן ובאופן טבעי מהגוויה של המכונית שאתה מאחסן לקרקע. כדי שחלילה לא תזהם מי תהום. אני אוהב את הראש שלך, אני בהחלט מכיר לא מעט אנשים וקבוצוטת ווטסאפ פעילות שבהן אנשים מחפשים חלקי חילוף ורכיבים לרכבים שלהם ולא אוהבים את הראש של המוסכים בארץ שמחליפים טורבו יחד עם סעפת וסלונויד ווויסטגייט שמחובר לצינורת ואקום ומשאבת ואקום על הדרך ואז דורשים ממך הרבה כסף כי יותר קל וזול להחליף מאשר לפרק ולתקן את החלק התקול. היישום של הרעיון שלך הוא הבעיה. בכל אופן בהצלחה אם אתה כן הולך על המהלך נשמח שתעדכן, מבטיח לך שלפחות מהפורום הזה תהיה לך לא מעט עבודה.

רק בישראל פקידה עושה טעות ואתה אוכל בגללה מרורים.

הראשון הוא גרר מרצדס, היו לא מעט כאלה, כמה יחידות לכל אזור בארץ. התמונה השניה היא הלילנד מהמחסן המרכזי בחולון, אחת מהמוסבות במחלקה של אבא שלי, הספציפית הזו היתה עם מנוף והיתה לוקחת בעיקר מנועים וגירים. אבא שלי נסע על אחת סגורה, הם היו מכנים אותם לפי 3 הספרות השניות. אבא שלי נהג על 528, ולפעמים היה לוקח את ה927 כשהקבועה שלו היתה בטיפול. לכל נהג היה סידור שבועי קבוע, אני זוכר את הסידור של אבא שלי למרות שיצא לפנסיה בסוף שנות ה80. הסידור של אבא שלי היה לוקח אותו (ואותי בחופשים) ל350 עד 500 קמ ביום. כולל נסיעות עם 2 נהגים לשארם א שיח כשהיתה עוד בידיים ישראליות. הכיבוי היחיד של המנוע היה לתדלוק באילת, תדלוק בשארם ועצירה של ללילה ותדלוק נוסף באילת. הנהגים היו מתחלפים בינהם לפעמים תוך כדי נסיעה ובקבינה היתה מיטה מאחור. מזגן אגב לא היה. בסוף שנות ה80 הוכנסו מרצדסים 303 שעברו הסבה דומה, אבא שלי לא הספיק לנהוג על אחת כזו אבל חבריו למחלקה שודרגו כבר בגיר אוטומטי והכי חשוב מזגן סופר מקפיא (תוכנן לקרר אוטובוס ו50 נוסעים ואחרי ההסבה נדרש ממנו לקרר שליש רכב ונהג בלבד). בתמונה השלישית יש 303 שעברה הסבה לגרר. במהלך 14 השנים שלו במחלקה כשבשיא הם היו 7-9 נהגים קבועים המחלקה גמעה עשרות מליוני קילומטרים. מעולם לא היתה תאונת דרכים שהיה מעורב בה רכב או נהג מהמחלקה. עדכון מאוחר, על גלי הנוסטלגיה שלחתי לאבא שלי את התמונה, הוא אומר שהתמונה צולמה במוסך אזור שהיה עד לשנים האחרונות ברחוב המרכבה בחולון, והרכב הספציפי הזה היה מבוסס על דגם אחר של הלילנד האגדי, לרכב היתה דלת ימין ידנית ולא פנאומטית על בסיס לחץ אויר והוא היה רכב שירות שהיה שייך או למוסך אגד בירושלים או למוסך בת גלים בחיפה, בכל אופן זה לא היה אחד מצי הרכבים של המחסן המרכזי.

אני בדעה שאם האשה רוצה לנסוע גבוה, והיא זאת שנוהגת ברכב אז שתסע על מה שבא לך.. יש לך את הגוליה בשביל הרגש, ההנעה מהנהיגה והכביש ובשביל הנסיעות הארוכות. והמשפחתיות. אם מדובר בליסינג אז תאכלס לא איכפת לך מהביטוח (האוקטביה יקר בהרבה), לא מהצריכת דלק (האוקטביה זול בהרבה), לא מהתחזוקה ומתקלות שוטפות ולא מעלויות בטיפולים, אין לך צורך לחכות לתור לטיפול בצמפיון מוטורס (רמז מחכים במקרים מסוימים גם חודש וחצי) ואין לך צורך בשירות כלשהו. מה שנותר לך זה לוודא שהיא לא לוקחת זבל עופות מסוכן לנהיגה או ערום לגמרי מכל מערכות בטיחות בגלל שהוא בגרסת ליסינג ומעבר לזה תן לה לנהוג על מה שבא לה.

השרשור הזה מזכיר לי את ה car wizard, מכונאי מוכשר מארצות הברית שמפרסם בסוג של בלוג/ יוטיוב/ פייסבוק מקרים שהוא רואה במוסך שלו, נותן המלצות על מנועים ורכיבים שהוא רואה כבעיתיים יותר או פחות ולפעמים למורת רוחם של היצרנים גם מכוון אנשים לרכבים שלא כדאי להם לקנות (תתפלאו כמה הוא יוצא על רכבים אמריקאים כולל כלים אייקונים שהוא מחשיב כזבל). בין היתר הוא מדבר על החיבה של האירופאים ובעיקר הגרמנים לחלקי פלסטיק, החל ממחברים למחוטות מייצבים (בדיוק שבוע שעבר ראיתי אותו מדבר על הרכיב הספציפי הזה) ועד לצנרת פלסטיק שהופכת פריכה ומתפוררת אחרי 150000 ק"מ ועושה מלא בעיות, בתי תרמוסטט מפלסטיק, מכסי שסתומים וכו וכו... בסופו של דבר הכול חלק מהמלחמה הפנימית של היצרנים בין דרישות הרצון לשמור על משקל נמוך (בין היתר בשל דרישות זיהום האוויר), הצורך בחלקים אמינים שיעשו את העבודה לאורך זמן, וכן גם שוק חלקי החילוף מעניין אותם. ליצרנים אין שום בעיה לייצר רכב שיחזיק היום חצי מליון קילומטר מבלי להכנס למוסך מלבד טיפולים ובלאי טבעי, אבל אין להם שום אינטרס לזה. היתה לי בתחילת שנות ה2000 ב.מ.וו. E30 מודל 1984. היא היתה קרובה ל900 אלף קילומטר לפי הערכות (הסבר יגיע בהמשך) והכרתי אישית את שלושת הבעלים הקודמים של הרכב, אני הייתי יד 9 !!! היה לה גיר מקורי, סרן אחורי ודיפרנציאל מקורי, מסרק הגה מקורי ואפילו מעולם לא החליפו לה משאבת הגה כוח. החלונות חשמל עבדו, מעולם לא הלך שם מנוע או אף חלק מכני להרים את החלון, רק הכפתור נשבר לי פעם המראות חשמליות עבדו, הנעילה מרכזית עבדה, מנופי האיתות, כפתורים פיזיים, חלקי חשמל בכול עבד ברכב. הבעיות היו חשמליות, בעיקר בגלל התקנות מקומיות וקומבינות ישראליות סטייל אימובילייזר, מערכות סטריאו שהורכבו ופורקו במהלך השנים, שעון המרחק שנשחק והפסיק לעבוד ב630000 ק"מ כשהרכב היה יד 6 ומשם הנסועה היתה בעיקר סטטיסטית, להערכות מסוימות הרכב עבד את המליון קילומטר. דוגמא נוספת היא אבא שלי, חבר אגד (פנסיונר) שהיה נהד במחלקת תובלה של אגד, הוא יצא לפנסיה בשנת 1989 ונהג במשך 14 שנה על לילנד (טייגר) מודל 1958 שעברה הסבה עד ידי אגד למשאית במחלקת תובלה והובילה חלקי חילוף בכל הארץ, החל ממנועים וגירים ועד לרכיבים קטנים. 9 כלים בסך הכול עברו הסבה כזט, חלק היו עם מנשא פתוח, אחדים קיבלו מנוף הידראולי, והיו כמה 2 או 3 שקיבלו ארגז מיוחד כדי לקחת צמיגים. אבא שלי עשה עליה מעל 2 מליון קילומטר והוא היה הנהג היחיד ברכב הזה מהרגע שעבר אתה הסבה מרכב נוסעים למשאית ועד שיצא לפנסיה. באותם 2 מליון קילומטר הרכב מעולם לא נתקע, לא הלך מנוע, לא גיר, לא אלטרנטור, לא התחמם ולא התקלקל מעולם !!! וזה כשהרכב לקח על עצמו לעיתים 15-20 טון למרות שיוצר כאוטובוס שנועד ל45 נוסעים ולא כדי לשנע מנועים וגירים כך שהמשקל שנשא עליו היה לעיתים פי 3 יותר ממה שתוכנן. הרכבים תוחזקו על ידי צוות מובחר של נהגים שעבדו רק עליהם והכירו כל בורג וכל פיפס ברכב שעבדו עליו. אבא שלי היה עולה על הבור במוסך המרכזי בחולון ונכנס מתחת לרכב פעם בשבוע, בודק מלמטה את הרכיבים והמכלולים, פותח מכסי מנוע ומסתכל על צינורות הגומי ובערך כל מה שיכול היה להסתכל עליו, דופק על הצמיגים כל בוקר עם פטיש כמו פעם ודוחף לום בין הצמיגים האחוריים לבדוק אם האחורי הפנימי אולי מפונצר או חסר לו אוויר. התחזוקה היתה לפי שיקול הדעת של הנהגים ואם היה מבקש להצליף צינור גומי הצינור היה מוחלף כמעט מיידית. אני לא רואה משאית היום שעושה 2 מליון קילומטר ולא מתקתקלת. אין שום סיבה ליצרני הרכב לייצר מנוע שלא ילך לעולם, גיר לא יתקלקל, אלטרנטור שלא יפסיק לעבוד ומשאבת מים שתחזיק לנצח, גם לא רכיבי פלסטיק, גומיות שיחזיקו חצי מליון קילומטר ומנוע חשמלי של החלון שלא יתקלקל לעולם, הם צריכים את מערך ייצור החלקים גם לאחר שהרכב נמכר והופסק הייצור שלו זה חלק מהתחשיב שלהם לכיסוי עלות התכנון של הרכב.

נראה שסטלניס מ חפשת מקורות הכנסה נוספים, הגיוני בסך הכול עם כל התביעות הייצוגיות שמתנהלות ועוד יתנהלו נגדה בעתיד. אולי במקום להשקיע בפרסומות ישקיעו במנועים שמחזיקים יותר מ100000 ק"מ. או לכל הפחות שישקיעו בלחפש מנכ"ל חדש אחרי שהקודם התפטר ובנת 2024 היתה להם שנת הפסדים כלכליים גדולים.

מושבים זה דבר סובייקטיבי, אלו של האוקטביה יכולים להיות לך נוחים והמאזדה פחות ולמישהו אחר בדיוק ההיפך. אני כן יודע להגיד לך שאפשרויות הכיוונון של המושבים במכוניות חדישות מאוד אופציונליות, זה כבר לא רק אחורה קדימה ומשענת גב אלא יש אפשרויות להזיז ולכוון את תמיכת הגב התחתון במשענת הגב, להוציא החוצה פנימה ולמעלה למטה. גם המושב מתכוונן לגובה ואפילו זווית המסעד ניתנת לכיוון, יש כאלה שאוהבים הטייה אחורה וכמעט כמו ערסל או מושב תינוק ואחרים אוהבים מקביל לרצפת הרכב. לי יש סופרב 2021, העקרון הוא אותו עקרון והמושבים נחשבים קשיחים, מבחינתי זה מצויין אני לא אוהב מושבים רכים סטייל כורסא ברכב אמריקאי, זה נחמד בהתחלה אבל חסר תמיכה בנסיעות ארוכות. ההמלצה שלי היא נסיעת מבחן גם האוקטביה וגם במאזדה, יכול להיות שהמושבים יהיו נוחים לך בשתיהן אבל באחת מהן תתקשה למצוא תנוחת נהיגה או שפחות תתחבר למרכיבים מסויימים ברכב. מבלינת מתלים המאזדה יותר קשיחה על המתלים שלה מאשר האוקטביה ופחות מכויילת לנוחות בשיבושים עירוניים, זה כן בא ליתרון בנהיגה דינמית ובהיגוי והמאזדה היא בהחלט מכונית מהנה לנהיגה.

קח בחשבון שהטראוורס רכב ענקי, ספינה רחבת ידיים ומגודלת נפח מנוע וצילינדרים.. גם על גז מדובר ברכב צמא מאוד. גם אני שקלתי בעבר לרכוש אחת כזו, אבל שיטוט בפורום בעלי שברולט בפייסבוק גילה לי שמדובר הרכב שעושה מעשית בתנאי מחיה ריאלים 6-7 ק"מ לליטר. מעבר לזה שמערכות גז הם דבר שיש לשקול אותו בכובד ראש, החל מאי יכולת להכהס למניונים מקורים או תת קרקעיים ועד לכך שלא כל המוסכים יכולים לטפל ברכב כזה בגלל דרישות רגולטוריות ובטיחותיות, אפילו טיפול 15000 לא יכול להעשות במוסך ללא אישור לטפל ברכבים מונעי גז.

נכוותי בזה בעבר, הבטיחו לי את הסטוריית הטיפולים אחרי הקניה חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות, הרכב עם 45000 ק"מ. אחרי הקניה הבנתי שהרכב היה אחרי אובראול מנוע בעקבות lspi שנבע משגרת טיפולים הזויה שכללה שינמוש בשמן לא מתאים לרכב שקניתי (אופל אסטרה 2017). אז אמנם קיבלתי רכב עם מנוע חדש אבל בהחלט הייתי שוקל שוב אם הייתי יודע איך הם מטפלים ברכבים שלהם. הרכב נקנה מאלדן ומאז אני לא מכניס את הרגל לפתח של אף שניף שלהם. אם מישהו מעוניין שלא תדע מה עבר על הרכב לפני שקנית אותו אז תבין שיש אחת מ2 סיבות: 1) לא באמת איכפת לו, מבחינתו זה לעבוד בשבילך וחלילה שינסה לקדם את המכירה, מאדם כזה אני לא קונה רכב ! 2) יש משהו בהסטוריה שיכול ללמד אותך משהו שהם לא רוצים שתדע, אולי הוא נכנס ויוצא ממוסכים על בסיס קבוע ומדובר למעשה ברכב לימון, או שהרכב מאבד נוזלים וכל פעם נכנס למוסך להוספת שמנים או נוזלי קירור, אולי יש לו בעיות חוזרות של חום מנוע והוחלפו לו מלא חלקים... ככה או ככה כדי לך לדעת לאיזו מיטה אתה מכניס את הראש שלך