Roycohen1979

חשוב לוודא שבמנוע הדיזל של פג'ו בוצעה החלפת שרשרת התזמון לשרשרת החדשה והעבה יותר, זה יופיע בהסטוריית הטיפולים. הרכב מגיע במקור עם שרשרת תזמון ברוחב 7 מ"מ, ולאחר סדרת תקלות בוצע ריקול שקט ושרשרת התזמון ביחד עם גלגלי שינוים ומעלולי התזמון הוחלפו בשרשרת חדשה ברוחב 8 מ"מ. עם ההחלפה נפתרה הבעיה של קריעת שרשראות התזמון במנועים האלו. בגדול הפג'ו עם מנוע הדיזל נחשבת מוצלחת ואמינה. חשוב לרכוש רכב עם הסטוריית טיפולים מפורטת

לאופל יש שם בעייתי מאוד בארץ ושוק גרוע, ומשם מגיע המחיר המחוגך שלה. מדובר ברכב חזק, נוח מאוד ובין המרווחים שהיו בזמנו בקטגוריה שלה, במיוחד גרסת הסטיישן. הסטיישן הגיעה ברמת גימור אחת בלבד (אנגויי), והיתה די ערומה. לי אישית היתה אחת כזו. ההאצבק כבר קיבלה מערכות בטיחות מתקדמות, ובגרסת האינוביישן פרימיום גם היו כאלה עם גג שמש, גאנטים גדולים יותר וצמיגים בחתך נמוך. כמעט כל הסטיישנים היו בעבר רכבי ליסינג, בזמנו יובאו לארץ על ידי שלמה סיקסט שמילאה את שוק הליסינג ברכב הזה, וגם טיפלה בו במוסכים שלה שדווקא בניגוד להגיון היו מוסכים מוצלחים כיוון שהיו למעשה מוסכי רשת היבואן. מדובר ברבכב חזק, חסכוני יחסית, אני עישיתי ממוצע של קרוב ל12 ק"מ לליטר בנסיעות משולבות בגרסת הסטיישן ולעיתים עם רכב עמוס. ירידה הרכב נוח ושקט בשיוט, מאוד אהבתי אותה בנסיעות ארוכות ותמיד היה כוח זמין, נעימה מאוד לנסיעה ובזמנו גם לקחה במבחן השוואתי באתר קאר-טיוב בינה לבין הגולף ומול הפורד פוקוס. מאחור נכנסו 2 ילדים עם כסאות בטיחות ומתבגרת באמצע, ובבגאז כל מה שרוצים וצריך כדי לרדת לאילת ל5 ימים בלי להתקמצן על מקום. אוהל קמפינג גדול גם נכנס בקלות יחד עם כל מה שחושבים שרוצים, למעשה הבגאז היה שני בגודלו רק לאוקטביה סטיישן שהתחרתה בה בקטגוריה. אבל- יש גם צדדים פחות נעימים ברכב הזה. המנוע רגיש לתופעת LSPI, במילים אחרות הוא נוטה לשבור בוכנות אם לא מטפלים בו כראוי, בשמן מיוחד בתקן מיוחד, היתה תביעה ייצוגית בנושא שנסגרה בהארכת אחריות ולקיחת אחריות של היבואן, אבל היא דורשת גם הצגת הסטוריית טיפולים מפורטת ומי שלא יכול להציג כזו, ימצא את עצמו במאבק מול החברה כדי לקבל מה שמגיע לו. מי שקונה רכב כזה וחושב שיוכל לזלזל בטיפולים יקבל מכונית מאוד קשה לתחזוקה, מצד שני טיפול 15000 במוסך יבואן ישאיר לך עודף מ1000 שקל כך שזה באופן יחסי לא כלכך יקר. חייבים שמנים מקוריים ופילטרים מקוריים, פלאגים מקוריים ובכלל רצוי לטפל בה תחזוקה מונעת ולא תחזוקת שבר, זה כואב לשים כסף כבד על רכב שעלה 20000 שקל אבל אם תזלזל תגלה שעלות הקניה היא דווקא הזולה יותר שתוציא עליה. יש גם לא מעט רכבים שהחליפו טורבו, הטורבו המקורי הוא מוצר סיני זול, וגם אחרי ההחלפה תקבל טורבו מקורי שהוא מוצר סיני זול ועדיין לשלם עליו בין 10-12 אלף שקל במוסכי החברה, אין בארץ טורבו חילופי אבל אם ממש תתאמץ תוכל למצוא לה טורבו אמיתי מתוצרת איכותית ומוסך מתמחה במערכות טורבו ואפילו תשלם פחות ממה שהיבואן מבקש על הזבל שלו. אני החלפתי בזמנו טורבו שהלך דווקא בגללי (ניקוי קרבון איזו טעות), ומלחץ של זמן פשוט הלכתי ליבואן ולא טרחתי לבדוק לעומק את כל האפשרויות שהיו לי. בגדול מדובר ברכב יותר אמין מהשם שיצא לו במידה ומטפלים בהם כראוי, אני מכרתי עם 178000 ק"מ ומלבד הטורבו שהרסתי היא היתה על אפס תקלות כך שהייתי מאוד מרוצה ממנה. אם אתה רוצה כזו תנסה להמנע מרכב שהיה בליסינג, אם אתה לא חייב סטיישן אז ההצבק אינוביישן פרימיום כנראה תבטיח לך שהרכב היה ידיים פרטיות ומדובר ברכב די מפנק ביחס למחיר שלו. בכל מקרה לרכוש רק עם הסטוריית טיפולים מפורטת ולוודא שהיא טופלה בשמן 5W30 בתקו דקסוס 2 ג'ן 1 ומעלה אחרת היא עלולה לסחוב נזק שלמיקרו שברים בבוכנות שיובילו בסופו של דבר לנזק קטסטרופלי למנוע.

צילמתי פה ושם את הרכב, אני לא מצליח להעלות כיוון שהתמונה משום מה גדולה מדי בשביל שהאתר יקבל אותה. עדיין עובד על הצד הטכני של הדברים.

סוף החופש הגדול והחלטנו לצאת לחופשה משפחתית ברומניה במטרה לנסוע קצת, לראות נופים ולחוות חוויות. ההרכב המשפחתי הוא 2 מבוגרים, ו2 ילדים בגילאי 8+11. הכוונה בהתחלה היתה להשכיר רכב משפחתי עם בגאז גדול, התלבטתי אם לשדרג לקטגוריית מנהלים אבל חשבון הבנק החליט כבר בשבילי. לקחנו סיכון שתצא לנו האצבקית עם בגאז סביר אז מראש ביצענו אריזה חסכונית וצמצמנו ל2 מזוודות גדולות. מה שקיבלנו היתה הפתעה, דאציה דאסטר שהספיקה כבר לצבור 22000 ק"מ על השעון. על גיפון משלמים יותר ממשפחתית אז לכאורה שודרגתי, אם כן ועד כמה נדע כבר בהמשך על הצד הטכני מדובר במנוע 1600 בנזין אטמוספרי שמשודך למערכת היברידית, ההספק עומד על 140 כ"ס והמומנט 15.1 קג"מ. נתון מפתיע מאוד כיוון שבפועל הרגיש ממש הרבה יותר והכוח הגיע במיידי למרות שנתון המומנט מדבר על שיא ב3600 סל"ד. המנוע החשמלי נתן תחושה של כוח כבר ביציאה הראשונית מהמקום. משקל הרכב לפני 2+2+2 מזוודות עמד על 1455 קילו, לא רכב קל בכלל וכשהיא עומדת ליד דאסטר דור קודם נראה שאין שום קשר לא רק בין הרכבים אלא גם בין היצרנים. היא פשוט גדולה יותר, נוכחת יותר ומעודכנת יותר בכל הקשור למראה החיצוני שלה. תא המטען 478 ליטר, נשמע לא מעט, מרגיש הרבה פחות. לרכב אין גלגל ספייר, כנראה בגלל שיקולי מיקום של הסוללה ההיברידית. לדאסטר יש מערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית, מערכת תיקון סטייה מנתיב, מצלמת רוורס מקורית, מערכת זיהוי תמרורים, וגם מערכת שמע עם חיבור קאר פליי אלחוטי או 2 מכשירים שמחוברים עם כבל הטענה מסוג טייפ C. המחיר שלה בארץ החל מ155000 שקל (לפיהעדכון האחרון שמצאתי בגוגל), כך שלא מדובר יותר ברכב לואו קוסט . בתוך הרכב נחמד, ההגה מרובע, לא ברור מה היתרון אבל מרגיש קטן יותר בגודל הפיזי שלו, ועדיין לא הסתיר כלום בלוח השעונים, המושבים הקדמיים סבירים, קשים אבל חסרי תמיכה, בהתחלה הרגיש נוח אבל עם הנהיגה אחרי שעה וחצי שעתיים על ההגה מצאתי את עצמי זז באי נוחות עם כאבים בגב תחתון, לא משנה כמה שיחקתי עם המושב לא הצלחתי למצוא תנוחה שתקל על העניין הזה, התחושה הזו ליוותה אותי במשך כל 8 הימים שהרכב היה איתנו. אני יושב קרוב יחסית, זכר לקורס נהיגה מתקדמת שעשיתי בעבר, בתנוחה כזו הכרית בין מושב הנהג לנוסע שלידו כמעט ולא רלוונטית בשביל להניח עליה את היד, מתחתיה תא צר אבל עמוק ואת הגובה שלה לא ניתן לכוונן. גם תא הכפפות סביר בגודלו בלבד. ידית ההילוכים היא בורר קטן, מימינו כפתור פארקינג והידית בוררת בין רוורס, מצב D ומצב B שהוא מצב בלימה רגנטורית. בלם היד הוא כפתור מצד שמאל של ההגה. מתחילים בנסיעה, מכניסים לדרייב ולחיצה על הגז משחררת את הבלם יד לבד, לרכב אין אוטו הולד ואחרי הסופרב שיושבת לי בבית זה מרגיש חסר. בנסיעה מתגלים על ההתחלה כמה דברים, הבולט בהם הוא רעשים וקרשוקים מהדש בורד, מוזר מאוד ברכב עם 22000 ק"מ אבל מצד שני רכב השכרה, והכבישים בבודפשט שממנה יצאנו היו לא משהו בלשון המעטה, הרכב כנראה עבר חיים קשים ועדיין, לא ציפיתי לזה מרכב חדש. הדש בורד עצמו קשיח, עם פלסטיקה זולה בכל מני מקומות שנראית סטייל קרבון אבל ממש לא קרבון, ומצד שני יש חלקים קשיחים יותר אבל מרגישים טוב יותר למגע כמו ידיות הדלתות שהרגישו חסונות וחזקות. מאחור יש פח חשוף בכל מני מקומות באזור הדלתות, הרגיש לי קצת כמו הסנדרו סטפווי שהיתה לי לפני 9 שנים כרכב חברה. המרווח טוב מקדימה, מאחור פחות, הילד התלונן שאין לו מקום לרגלים, אבל הוא בן 8 שהתרגל למרחבים של הסופרב ופתאום נהיה לו קלסטרופובי, בתאכלס היה מקום לרגליים אבל לא ענק, 2 מבוגרים יכולים לשבת שם בנוחות מסויימת אולי אם קצת פחות מרחב בין הברכיים לגב המושב שלפניהם. הישיבה מאחור נמוכה, החלון גבוה ודי צר, התבאסתי בשביל הילד שהשארנו את הבוסטר שקיבלנו מחברת ההשכרה בחניון ההשכרה למרות שהוא סרב לחלוטין לשמוע עליו, הוא ראה פחות החוצה אבל העקשן הקטן לא התלונן בעיקר כנראה כדי לא לשמוע אותי אומר לו "אמרתי לך". מאחור אגב אין פתחי מיזוג, גם כרית בין המושבים לא קיימת ואין גושה לבגאז מבלי לקפל מושבים, יש 2 שקעי טייפ C, והתאורה על הגג צהובה וחלשה שמזכירה יותר תאורת פנים מלפני עשור ולא מנורות הלד החזקות שהתרגלנו אליהן מהשנים האחרונות. לגבי הבאז הפתעה, 2 המזוודות נכנסו שם בול וזהו, ניתן להוריד את המדף התחתון ולקבל עוד 6-7 סנטימטר של גובה, מתחת היו סט כלים ומשולש אזהרה וערכת ניפוח לגלגלים, אבל סף ההטענה בגובה הדלת ונוח להוציא ולהכניס דברים. בנסיעה מצבי הנהיגה הם D+B, השני משמש כרגנרציה ובפועל כמעט ולא היה צורך להשתמש בבלמים, אבל מצד שני אין אפשרות לשלוט על ההילוך, בהתחלה חשבתי שזה לא נורא אבל בהמשך כפי שתבינו זה יהפוך להיות לחסרון משמעותי. כשהטעינה מלאה בלימת המנוע לוקה בחסר, אין הודעה או התראה שהסוללה מלאה מלבד הצג על לוח השעונים, מורידים את הרגל מהגז ומצפים לבלימה של מערכת הרגנרציה אבל היא לא מגיעה ואם מדובר במדרון ארוך אז חוסר היכולת להאט את הרכב עם ההילוכים ממש חסרה. גם ההפתעה שפתאום מגלים שאין בלימה רגנטורית היא מוזרה בפני עצמה. הבלמים עצמם מצויינים, נשכניים מהנגיעה הראשונה ומשם מגבירים את העוצמה, לדעתי הבלמים הטובים ביותר שיצא לי לנהוג עליהם ועברתי עשרות רכבים מסוגים שונים בחיים שלי. לגבי דעיכה אי לי מושג השימוש בבלמים כלכך מינורי שכדי להגיע למצב שבו מחממים את הבלמים צריך להיות "נהג כשרוני" או אגרסיבי בצורה יוצאת דופן. לוח השעונים אינפורמטיבי, אולי אפילו עם יותר מדי מידע לא רלוונטי כולל מצב הבחירה במגבים,מדובר בלוח שעונים גדול וצבעוני כשהצבע הצהוב שולט (יאללה מכבי), לרכב יש מערכת זיהוי תמרורים שפועלת היטב שמתריעה על נסיעה מעל המהירות המותרת בצפצוף מעצבן כל כמה שניות שלא הצלחתי להתעלם ממנו ולצערי גם הצודקת שישבה במושב לידי. המולטימדיה דוברת עברית, גם הלוח שעונים, והמסך גדול יותר ממה שיש לי בסופרב או בקאמיק של אשתי שהיא ברמת הגימור סלקשיין הגבוהה. בכלל סיקסט הכינו את הרכב היטב לנהג הישראלי והכול דיבר שם עברית. השליטה על הווליום מידית קטנה מתחת להגה בלבד, היתרון הוא שהצודקת לא יכלה להנמיך לי בזמן הנסיעה. הקאר פלי התחבר אלחוטית למרות שחיברתי עם כבל כדי להטעין את הטלפון וגם גיליתי שלפחות בסקודות החיבור יציב יותר. היה לי חסר שעון חום מנוע, אולי באיזה תפריט או מצב של לוח השעונים הדיגיטלי ניתן היה להגיע למצב תצוגה שבו שעון החום מופיע, אני לא מצאתי אבל גם לא חיפשתי יותר מדי, אם היה רכב שלי הייתי מתעקש, אני לא נוסע בלי שעון חום. ההיגוי מנותק, קל מאוד ואפילו קל מדי, הרכב נוח ומשכך היטב אבל הקרקושים מהדש בורד והמגש האחורי הפריעו בכבישים משובשים- אין ברירה נוסעים עם מוזיקה וזה נעלם. במהירות עירונית הרכב זז בקלילות מפתיעה, חשמלי לחלוטין עד 40 קמ"ש אלא אם ממש רוצים להאיץ ואז גם הבנזין מצטרף לחגיגה, בהחלט שומעים אותו אבל מרגישים קצת פחות. בעיר לא חסר כוח, אבל כן חסר בהאצות ביניים. יצאתי לעקיפה של משאית שנסעה 80 קמ"ש, לוחץ על הגז והרכב מוריד הילוך וכלום לא קורה, רק רעש ! ציפיתי להרגשת תאוצה כמו שהרגשתי במהירויות נמוכות יותר וכמעט התחרטתי שיצאתי לעקיפה. יומיים ראשונים היו בנסיעה מנהלתית בכבישי 90 קמ"ש (לכאורה) ונסיעה בכביש הטראנספרגשן הידוע בכינויו כביש הטופ גיר, רק שהמונד, קלארקסון ומיי עשו אותו עם למבורגיני פורשה ואסטון מרטין ואני הייתי בגיפון של דאציה. במציאות המהירות הממוצעת בכביש הזה היא 40 קמ"ש ועדיין מדובר באחת מעשרת כבישי הנהיגה הטובים האירופה. מצד לצד מדובר ב4 שעות נהיגה בכביש טכני וסופר מפותל עם פניות 180 מעלות כל כמה עשרות עד מאות מטרים וחלקן בשיפוע תלול כשצד אחד יער/ צוק אבן וצד שני מדרון או תהום ורוב הכביש צר מאוד, אגב אין כניסה למשאיות בכביש הזה, אלא רק משאיות קלות. היערות מסביב מזכירות יערות מסרטי אימה ומדי פעם הפתעה, הרכב לפניך בולם לעצירה מוחלטת ובצד הדרך עומד דוב ומנסה לשנורר אוכל (אסור לצאת, אבסור להאכיל, אסור לפתוח חלון וכפי שלמד תייר איטלקי בתחילת הקיץ לא עושים סלפי עם אמא דובה כשהיא נמצאת עם הגורים שלה, יהי זכרו ברוך) אבל אם הדובים באים לכביש סימן שיש מי שיאכיל אותם. גם בעליות המאוד תלולות היציאה מהמקום ללא מאמץ, מישהו אחר 15 קג"מ ? הייתי בטוח שכפול ובדקתי שוב ושוב בנתוני הרכב כדי לאמת את המידע הזה. היתרון שהתאהבתי בו הוא הבלימה הרגנטורית, 90 ק"מ של כביש הררי תלול ומרובה בפניות ומספר הפעמים שלחצתי על הבלמים כדי להאט לפני סיבוב היה כנראה פחות מ10 פעמים, כלומר עד שהסוללה התמלאה לחלוטין וכלום לא קרה, לא נעים ויכול להיות מסוכן. בשלב מסויים עלה לי בראש אם בזמן ההאטה הזו נדלקות אורות הברקס כיוון שלא נגענו כלל הדוושה, אז סיגלתי הרגל לעצמי לרפרף קלות על הדוושה כשהיה רכב מאחורי על מנת לוודא שהוא יודע שאני בולם/ מעט ולא יכנס בי בהפתעה. סיימנו את הטראנס, חוזרים לכביש 90 קמ"ש ודווקא שם הסוללה החלה להראות סימנים שפחות נעים לה נסיעה כזו והיא החלה להראות סימני ירידה עקבית ואיטית, מזל שכל כמה קילומטרים או עשרות קילומטרים נכנסים לעיירות וכפרים שמכריחים להאט למהירות עירונית ושם הסוללה חוזרת להתמלא. עד שהגענו לברשוב הסוללה היתה מלאה כמעט לחלוטין. בנסיעה מהירה יש רעשי רוח מעל החלונות, רמז למבנה הקובייתי של הרכב הזה וגם ענייני בידוד הרעשים לוקח בחסר ובעיקר רעשי כביש וצמיגים. הישיבה גבוהה, בחזית רואים את מכסה לכל אורכו, מזכיר טנדר אמריקאי ומפריע בתמרונים צפופים כיוון שיש שטח מת משמעותי בחלק הקדמי של הרכב. המראות מצד שני מצויינות עם טווח רחב והרגשה ששולטים בנעשה מחוץ לרכב. למצלמת הרוורס מטעה עם עיוות כלשהו שצריך להתרגל אליו. צריכת הדלק עמדה על 19.4 ק"מלליטר, מספר ראוי לציון בהתחשב באופי הנסיעות והנהיגה. לסיכום אציין שהדאציה שהיתה שם נרדף לרכב לואו קוסט ועממי ושווקה ככה כשהגיעה לארץ היא ממש לא כזו יותר, היא מתומחרת מחיר לא עממי ולא זול ומלבד פאקים קטנים של גימור היא לא נופלת באיכותה מאף רכב מודרני וזה מכניס אותה לקטגוריה מוזרה כיוון שעכשיו צריך לשכנע לקוח פוטנציאלי שהוא מקבל רכב שונה ומשלם על רכב שונה ממה שהסמל בחזית מספר עליו או על אבותיו מהעבר הלא רחוק. אם הציבור ישתכנע הזמן יגיד, התחרות גדולה, הסיניות כבר לא מזנבות מאחור אלא עומדות בראש מורם מול המתחרות ודאציה מנסה להכהס לתחום בו התחרות קשה ומסובכת. התגעגעתי קצת לרומניה הזו כשחזרתי לארץ, גם למדינה וגם לדאסטר ששהיתי בו 4 ספרות של קילומטרים ב8 ימי נהיגה וצבירת חוויות. אם אשקול כזו בעתיד ? אולי כן תלוי בתג האמינות שההיברידית הזו תגלה עם הזמן. אני בהחלט נהניתי ממנה.

איזה רכב ? איזה מנוע ? כבר נתקלתי ברכבים שמחכים למנוע מקבוצת לובינסקי, יש למיטב ידיעתי כמה עשרות רכבים מנוע דיזל שיושבים ומחכים למנועים חדשים שיגיעו מחול" רובם בשל תקלת שרשרת תזמון. לצערי אין לי בשורות בשבילך, סיטרואן ברלינגו של עובד קבלן שלי ישבה כמעט חודשיים במוסכי החברה, הוא סיפר שהיא היתה חלק מכמה עשרות כלים שישבו באותו המצב וחיכו למנוע חדש שיגיע מחו"ל, לחברה לא היה רכב חילופי לתת לו. במקרה שלו הוא הבין שמדובר בפרק זמן ארוך והוא רכש רנו פלואנס ישנה בכמה אלפי שקלים, נסע עליה והתפלל שתשרוד וכשהרכב שלו חזר מכר אותה בגרושים, במקרה שלו הוא גם מכר במחיר גבוה ממה שקנה וגם הרוויח כמה שקלים, לא בטוח שזה פתרון או מזל שילווה כל אחד.

אני לא יודע אם הייתי מגדיר את זה כקטן מדי, לא חסר לי כוח גם בעליות ארוכות ותלולות. היא לא מטוס קרב, אבל משייטת בכיף גם במהירויות שהשתיקה יפה להן. לפניה היתה לי אינסיגניה GS דור 2, היה לה מנוע 2.0 טורבו עם הנעה כפולה, 260 כ"ס ו40.8 קג"מ, לעבור ממנה לסופרב בהחלט הורגש אבל זה לא בגלל שהסופרב עגלה אלא בגלל שהיא היתה לועסת כבישים. 99% מהזמן לא ניצלתי פסיק מהיכולות של הרכב, לא ברמת הכוח מנוע ולא ברמת האחיזה שהיא ידעה לספק. היא כן כאבה לי בכיס, ב9 החודשים שנהגתי עליה הוצאתי 25000 שקל בתחנות דלק, עשיתי 8 ק"מ לליטר ממוצע ובמצב ספורט ונהיגה אגרסיבית היא גם ירדה מתחת ל1 ל6... הסופרב היא עולה אחר לגמרי בכל הקשור לארנק.

סקירה מעניינת, קנית ואגית עם 130000 ק"מ, האם ידועה לך הסטוריית הטיפולים שלה ? מעניין אם נגעו במכטרוניק/ החליפו קלאצים לרכב הספציפי הזה. לאשתי אגב יש קאמיק חדשה עם מנוע זהה, הרכב שלה עם 8000 ק"מ על השעון ואני מניח שיש הבדל משקל לא קטן בינה לבין האוקטביה אבל מעולם לא הרגשנו מחסור הכוח והיא מפציעה בזריזותה ביחס למנוע 1000 משולש צילנדרים. מעניין אותי אם תחושב המחסור באוויר שאתה חש מעל 4000 סל"ד היא כתוצאה מהגיל של האוטו ואולי עייפות מסויימת של כמה רכיבים כיוון שאצלה הרכב עולה ממודיעין לירושלים על בסיס יומי והיא מרגישה רעננה ודוחפת כמעט לכל טווח הסל"ד. אני אישית על סופרב 1.5, מנוע אחר לגמרי ולעיתים היא מרגישה פחות זריזה מהקאמיק במיוחד בסל"ד נמוך.

אני בהחלט יכול להבין את הרצון והצורך להחליף, תמיד ישנו החשש שהנה האוטו מזדכן ותיכף יתחילו התקלות. מצד שני יש לך רכב שאתה יודע מה עבר עליו, שאתה מרוצה ממנו, שאתה בוטח בו ולך תדע מה יבוא לך ברכב הבא. אני ממליץ לך לעשות סקר שוק, לראות אם בכלל יש בנמצא רכבים שיכולים לעניין אותך, אם הרכב שלך מתקרב לדוגמא ל150000 ק"מ (לא יודע כמה הוא עבר אבל 150000 זה מספר הקסם שממנו הישראלים מתחילים לחשוש, ואם מתקרב ל200000 זה כבר רכב שמאוד קשה להפטר ממנו) ובדיקה ביד 2 תראה לך שיש כלים בתקציב שלך שיקדמו אותך ב100000 קמ אז אולי שווה להחליף, מצד שני אם ביד 2 יש הרבה רכבים שחוקים, או כאלה שבעיקר עברו הרבה ידיים, יוצאי ליסינג וכדומה אז שווה לשקול למשוך עוד כמה שנים. תזכור את המספר הזה שכתבתי קודם, רכבים שמתקרבים ל200000 ק"מ נחשבים רכבים שקשה לסחור בהם, חלק מהיצרנים זה עוד סביר כמו הונדה או טויוטה, באחרים המספר הזה מסוכן כמו לצעוק אללה ווכבר ביציעה לה פמיליה בטדי... אני מחליף רכבים כל כמה שנים, גם כדי להתקדם בשנתון ולא להתקע עם רכב ישן מדי ולא סחיר, גם בגלל התקדמות טכנולוגית וגם בעיקר כדי לא להגיע לקילומטראז שבו הבלאי הטבעי גם אם הרכב ננהג כהלכה מתחיל להראות את אותותיו, חלקי פלסטיק שנסדקים (יש הרבה כאלה גם בתא המנוע), רעשים וקרקושים שפתאום מתחילים להופיע, צינורות גומי ומחברים שמתחילים להתרופף, גומיות במערכות היגוי וכו וכו... מתישהו הזמן יעשה את שלו ולא בהכרח כקשר ישיר לקילומטראז שעבר האוטו, זה השלב שבו אני אישית מחליט לעבור הלאה.

אתה בטוח שזאת הסיבה לצביעה ולא סיבה אחרת ? סומך על המוכר ? לא ניתן לדעת כמה זמן הצבע יכול להחזיק, אם הרכב עבר צביעה כללית, שיוף עד לרמת הפח, צסיעה בצבע יסוד, ליטוש וצביעה חדשה בכמה שכבות, ונעשה אצל מקצוען בצבע יחזיק ויחזיק ויחזיק... אם נעשה אצל חאפר שלא טרח אפילו לנקות את האוטו לפני שריסס בחצר האחרוית של הבית עם פיסטולט מהום סנטר וקומפרסור ובצבע לא איכותי אז תתחיל לראות קיליופים והתנפחויות ובועיות מהר ממה אתה חושב. אני לא הייתי מתרחק מרכב בן 10 שעבר צביעה במידה וידוע לי מה הסיבה, יש אנשים שמאוד אוהבים את הרכבים שלהם (אני אחד כזה) ובהחלט יכולים לחשוב על רענון לצבע שלו אחרי תקופה, אלו בדרך כלל אנשים שמתעדים את התהליך, מצלמים לפני- תוך כדי- אחרי... מחזיקים ספר טיפולים מפורט וישר רואים עם מי יש לך עסק. אם נראה לך שזה אדם כזה אז אין מניעה לרכוש, קח שחשבון שכשתבוא למכור תצטרך לענות על אותן שאלות שאתה שואל פה, ובעיקר - למה צבעו את האוטו.

יש פה כלכך הרבה משתנים, רכב ישן זה יפה, אבל יש רכבים ישנים ששוים מעט ואחרים שווים עדיין עשרות אלפי שקלים (עזוב רכבי סופר יוקרה שגם בגיל 10 עולים 6 ספרות). השאלה החשובה פה היא עלות הביטוח, אתה יכול לגלות שההבדל בין המקיף לצד ג' הוא זול ממה שחשבת. קח בחשבון שנניח ועשית תאונה שלא באשמתך, הרכב נפגע בחזית והגיע שמאי, קבע שיש להחליף פגוש+ פנס+ רדיאטור של מזגן- הופ טוטלוס, פגיעה קלה ולא משמעותית אבל מגיעה בקלות ל50% מערך הרכב. הסיכוי לתאונה כזו פשוטה שבה מישהו נכנס בך מאחור ושבר לך פגוש+ פנס+ מכסה תא מטען והנה הלך לך האוטו הוא סיכוי שבהחלט קיים, או חצי שניה שם חוסר תשומת לב והרכב לפניך בלם, עצרת אבל לא בזמן ונתת לו מכה מאחור, אנחנו רואים כאלו מכות כל יום. אם אין לך מקיף גם תאונה כזו מסכנה השביתה לך את הרכב, גם אם שווה 20000 עכשיו אלו לא ה20000 של המכונית אלא העובדה שאתה צריך לרוץ ולחפש רכב, לקחת הלוואות, ולהשאר בלי גלגלים לתקופה, בעוד ואם היה לך מקיף היה לך עם מה להתחיל כדי למצוא את הרכב הבא שלך. במחירים כאלו כמעט כל תאונה מעבר לשפשוף פגוש תהיה טוטלוס ושם היתרון של הביטוח המקיף גם לרכב ישן. המשחק הוא כמו בהרבה החלטות שאנחנו עושים בחיים ניהול סיכונים ולקחית סיכונים מחושבים.

אמינות של מכונית זה לא רק מנוע וגיר, יש לרכב הרבה מאוד מכלולים שונים שיכולים להתקלקל. בגדול להשוות אינפיניטי כלשהי לניסאן כלשהי זאת לא חוכמה, יש פה משחק של קילומטראז, הסטורית טיפולים, וכן גם עניין של מזל. אני החזקתי אופל אסטרה 178000 ק"מ ומלבד טורבו שהלך ככול הנראה באשמתי היא מעולם לא נכנסה למוסך מלבד טיפולים שוטפים הדוקים ומוקדפים, זה לא אומר שהיא רכב אמין אלא שהיא דוגמא לרכב שטופל באדיקות, נסעו בו כהלכה והתנהגו אליו כראוי יכול לשבור סטיגמה לתקופה מסויימת. אפשר למצוא אינפיניטי כזו ולהנות ממנה, אבל בשביל זה צריך שטופלה באדיקות, כהלכה, בתחזוקה מונעת, לנהוג בה כראוי ולהיות קשוב לכל פיסק שהיא עושה. אחרת מתחילות הצרות, וכשמדובר ברכב שמגלח את העשור על הכביש, שעבר מי יודע כמה ידיים, שלא בטוח שטופל במוסכים הנכונים ובחלפים המדוייקים לו, מדובר באניגמה גדולה ויקרה מדי. ניתן לקחת סיכון, לא בטוח שרוצים.

120 זה הרבה, לא אמור להגיע לטמפרטורה הזו. אני ממליץ להחליף מוסך, לא לשחק עם זה כיוון שככול הנראה מתפתחת שם איזושהי בעיה.

אינפיניטי היא יפנית, וזהו, משם כל קשר בינה לבין השם של אמינות יפנית הוא מקרי בלבד. כשהיא תכנס למוסך והוא יכנס למוסך בודאות אל תצפה למחירים של קורולה, יותר לכיוון של מחירים של מרצדס. חבר עשה את הטעות עם הרכב הזה בדיוק, ישב חודש וחצי במוסך סמלת כיוון שהתחמם ואף אחד לא מצא את הסיבה, הוחלף כל מה שהם חשבו לנכון והמחיר הגיע ל5 ספרות, בשלב מסויים המכונאי במוסך המרכזי טס לחופשה והרכב עמד וחיכה לו עד שיחזור כי הוא היחיד שידע לטפל בהם. הבעיה נפתרה לבסוף אבל אז הוחלף דיפרנציאל קדמי (קיבל עודף 10000 שקל), משולשים קדימה 6000 שקל (הביא מחול ושילם פחות מרבע), קולגה שלי עם שנתון 2016 נתקל בבעיה במזגן השאיר מאחור 9000 שקל, לקח להם כמעט חודש לאבחן והוא הרגיש כמו בובת ניסוי, הרכב יצא ממוסך היבואן פעמיים "תקין" וחזר למחרת. כשנוסע אז נוסע מדהים, אבל צריכת הדלק שלו הזויה, מנוע 3.5 ליטר 6 צילנדרים ומדגדג את ה6 ק"מ לליטר בחיים האמיתיים. הצליל מדהים והכוח משכר לרכב בגודל הזה אבל העין תמיד על לוח השעונים מחכה למנורה הצהובה שתופיע וזה קצת מעכיר את ההנאה מהנסיעה. חפש קודיאק, מה שתשלם אולי על מוח גיר תחזיר בצריכת הדלק, רק תוודא שהוחלף לה שמן גיר בזמן וטופלה כראוי, סורנטו מנוע דיזל גם תהיה עדיפה ואולי גם הכי טובה ממה שאתה מחפש, רק בהצלחה למצוא אחת עם פחות מ250000 ק"מ בשנתונים האלו. אאוטלנדר גם מומלצת, צמאה, וקצת חלשה בדגם הזה אז אם אתה מתכוון לנסוע נסיעות בעלויות ארוכות ועם רכב עמוס לעייפה בציוד קמפינג לטיולים ארוכים תתכונן לפתוח דלת ולעזור לו עם הרגל סטייל משפחת קדמוני, אל תבנה על עקיפות ודברים כאלו, הוא נחוש אבל לוקח לו זמן. אבל כן יפצה אותך ברף אמינות גבוה, אני לא מכיר מחלות כרוניות בדגם הזה.

אין בעיה של חלקי חילוף לאסטרה מהשנתונים האלו (דגם J), וגם לא לדגם K שהגיע אחריה. הרכב חולל מכלולים עם דגמים רבים בינהם אופל מוקה, אופל זפירה, שברולט טראקס, שברולק קרוז, שברולט סוניק (משנתונים מסויימים), ואפילו שברולט ספארק. חלקי פח גם יש בנמצא, לפחות העיקריים. כן יש לה בעיה של אמינות, המנוע חייב טיפול ראוי, אם אתה מהאנשים שעושים טיפול במוסך הזול ביותר שתמצא וחושב ששמן מנוע ושמן בישול עושים את אותה עבודה אז זה לא הרכב בשבילך. היתרונות שלו הן שזה הרבה רכב במעט מאוד כסף, במחיר הזה אם תחפש יפנית תרד 3-5 שנים אחורה ותוסיף 150000 ק"מ, ובמספרים כאלו גם היפניות לא ערובה לאמינות מופתית. מדובר ברכב מרווח, נעים לנסיעה, חזק באופן יחסי, ורמות גימור מסויימות גם נתנו אקסטרה ביחס למשפחתיות מקבילות מאותו סדרי גודל של מחיר. לשלילה יש כמה דברים לשים לה אליהם. הרכב הזה דורש שמן מנוע בתקן ספציפי, יש לו נטיה גם לסדוק בית תרמוסטט שעשוי מפלסטיק (בארצות הברית יש אפטר מרקט מאלומיניום, בארץ לא ראיתי אותם), נוזל הקירור חייב תחלופה כל שנתיים, אחרת מתפתחת קורוזיה גם במקומות שלא מצפים לה. הטורבו עדין, ראינו הרבה כלים שהוחלף להם הטורבו עוד לפני 100 ק"מ, וגם החדש לא בטוח שיעבוד הרבה מאוד שנים פשוט כי המקורי בעצמו הוא טורבו סיני זול שעולה כמו טורבו יקר. מסתובבות שמועות על ענייני גיר, אני מתעסק באופלים הרבה שנים ואישית לא נתקלתי שם בבעיה אבל אני לא נלחם עם שמועות במיוחד ברכב הזה כיוון שבסוף הן בדרך כלל מתבררות כנכונות. המלצה שלי, וזה מאחד שחובב אופלים והחזיק כמה וכמה מסוגים שונים מהזולות ביותר ועד לספינת הדגל של החברה, אם אתה רוצה ראש שקט- זה לא האוטו בשבילך, תחפש טוב, תרד בשנתונים, תתפשר על קילומטראז אבל תקנה סיוויק 1800, מאזדה 3 מנוע 2000, אפילו יונדאי אי 30 עד 2015 (מעל זה כבר גיר רובוטי) או איי 35 שטופלה כראוי ויהיה לך שקט. הן לא יסעו כמו האופל, לא יהיו מהנות לנהיגה כמו האופל (לפחות לא הקוריאניות), לא יהיו חזקות כמו האופל, אבל גם לא ישבו במוסך כשיתחילו לחפש למה היא מקרטעת ולמה נדלקה מנורת מנוע, ולמה רועדת ויתחילו להלחליף לך פלאגים וכוהלים וכו וכו וכו ובסוף יגלו אחרי אלפי שקלים שאיזה צינור ואקום מסכן שעובר ממש צמוד לאיזו נקודה חמה במנוע התייבש ונסדק והוציא לך את הנשמה.

האמת יש בארץ כמה GSI יפות, חלקן משופרות שעדיין נוסעות על הכבישים. לדעתי אחת או 2 מהדגם הזה עדיין ומחכות להפוך לאספנות. מדובר היה בדגם מוצלח לפני שאופל החליטו לחסוך בכל דבר אפשרי והתחילו להסתכך עם שילוב של טורבואים מצד אחד וחלקי פלסטיק בכל מקום אפשרי מהצד השני... אגב שנים לפני ימי האסטרה אופל היתה יצרן סופר רציני, הביאה לעולם את האופל GT שהיתה שם דבר בקרב חובבי נהיגה, הרכיבה מנועי V8 על ספינות מפוארות וגדולות כמו האופל דיפלומט, הקומודור היתה רכב מאוד מוצלח, אפילו לאופל אסקונה היה קהל מעריצים לא קטן, בשנות ה80 האסקונה היתה נראית כמו רכב סופר רציני ומרשים, בטח ביחס לסובארו FF, והDL שהסתובבו פה וליפניות הקטנות שכן נמכרו פה כמו דיהטסו שרייד וסוזוקי סוויפט.

מאורר מהירות גבוהה נפתח בטראוורס ב105-106 מעלות, כלומר זה אותו מאורר אבל הוא עובד ב2 מהירויות שונות ואם הנמוכה לא מספיקה אז הטמפרטורה הזו הוא מפעיל מהירות גבוהה יותר. גם ב105-106 השעון אמור להיות עדיין על קו החצי, הסיבה לכך היא שהשעונים מגיבים מאוחר, יש יצרנים שהשעונים תמיד בתזוזה ואחרים מעדיפים שהשעון יהיה סטטי למרות תנודות בטמפרטורה על מנת לא להדאיג את הנהגים ושיהיה להם פחות הסחות דעת בנהיגה. מה שקורה בפועל זה שהשעון לא נותן את הטמפרטורה המדוייקת והאמיתית בכל רגע נתון. אם השעון טיפס לך מעל החצי והגיע ל110 זאת סיבה לבדיקה. מבטיח לך שהטמפרטורה היתה גבוהה יותר מה110 שהשעון דיווח עליה. אתה יכול לחבק סורק OBD ולקבל את הטמפרטורה האמיתית שהרכב מקבל מחיישן הטמפרטורה. בכל מקרה ממליץ לעשות בדיקה למערכת הקירור ברכב.

יהה פעם כשאופל עוד ידעו לייצר מכוניות

גאוני, כל שנותר הוא לעשות קומבינה שתוותר על הכפתור שנועל את הידית והופך אותה לרגעית ומשם שישו ושמחו בשמחת תורה

קשה לדעת מהדוח הזה מה היה לרכב אם הוחלפו חלקים למקורים אז גם פגוש עולה 12000 ופנס חדש עולה 5000 והופ הנה תיקון ב5 ספרות, בטח כשמדובר בוולוו. אם אין לך פירוט של התאונה עצמה והחלפים והתיקון אז אולי פשוט הבדיקה תגלה לך דברים חשובים.

צריך לשנות את הכותרת של הדיון ל- היו מאות מכוניות בקניון רננים- עכשיו יש פחות. ועכשיו ברצינות, אתמול בבוקר היה לי דיון על הממונה בטיחות שלי על נושא אפשרויות כיבוי השריפה ברכבים חשמליים כחלק ממהלך שאני עושה להתקנת 4 עמדות טעינה ציבוריות בחניה של העסק. נכון לעכשיו למשל התקנה קובעת לדוגמא שאין להעמיד רכב חשמלי במרחק של פחות מ5 מטר מצובר גז/ חדר גז, בגדול אסורה נוכחות של קופסת חשמל/ לוח חשמל וכדומה במרחק 5 מטר מהצובר או חדר בגז, אז הרחיבו את התקנה וציינו ספציפית את נושא הרכב החשמלי. אני לא ראיתי את התקנה עצמה וכשעשיתי את הקורס בעצמי כל נושא הרכב החשמלי לא היה עדיין רלוונטי אז אני אצטרך להאמין לו. בנוסף דיברנו על הסכנות שבסופו של דבר יתגלו במצב של שריפת רכב חשמלי בחניון תת קרקעי או מקורה של בניין מגורים רב קומתי, אמרנו שזה רק עניין של זמן שרכב כזה יתלקח מסיבה כלשהי בין אם במהלך הטענה או משהו דומה וישרוף את כל הרכבים לידו ואם ישנם עוד רכבים חשמליים באותו חניון אז הם יצטרפו לחגיגה... לפי התאוריה שלו הדבר עלול להוביל לכליה מוחלטת של הבניין, אנשי בטיחות תמיד רואים שחורות אבל אין ספק שהנזק יהיה עצום לבניין עצמו ולתשתיות שלו. רכבי כיבוי לא יכולים להכנס לחניון מקורה בבניין מגורים, הם יצטרכו להלחם באש דרך מערכות ההסנקה שנמצאות במקום בעזרת מים בלבד וללא שימוש בקצף וכדומה וכל שישאר הם לעשות זה לקרר את הסביבה ולמנוע מהאש לתפוס רכבים נוספים עד לכליה המלאה של הליתיום בסוללת הרכב שנשרף.

הרכבים יכולים להמכר גם מעל שנה מתאריך הייצור, בגלל זה כתבתי 2013-2014. מיד עם התפוצצות הפרשה הופסק הייצור של אותם כריות אויר, אני מניח שישנה זליגה במחסנים, וברכבים שישבו המגרשים ואצל סוחרי הרכב ומחסני היבואנים. בכל מקרה מדובר ברכבים ישנים יחסית ולא מהעשור האחרון

בגדול הפרשה התפוצצה בשנת 2013, ההנחה היא שרכבים מעל השנתון הזה בקירות, כלומר 13-14 כבר לא צריכים לחשוש מהכריות אויר הדפוקות האלו. החברה עצמה הפסיקה פעילותה והגישה בקשה לפשטית רגל באופן רשמי בארצות הברית ויפן ביוני 2017, מה שבטוח שרכבים מהשנתונים האלו ומעלה אמורים להיות בטוחים.

60000 ק"מ לא בהכרח מספיק, בטח לא לרכב שעושה את רוב הנסיעות עירוניות או קצרות מבלי שהרכב נסע פרק זמן משמעותי עם מנוע בטמפרטורת עבודה. בקבוצות הפייסבוק של אופל ישראל, של לובינסקי ומאוכזבי לובינסקי וגם מעקב שאני עושה אחרי כמה מוסכים נבחרים בפייסבוק נראה שגם רכבים עם 45-50 אלף קילומטר פיתחו את בעיית הרצועה, ככול הנראה קשור גם לשעות מנוע, לטיפולי בשמנים לא איכותיים ולפחות לפי טענת מוסכניק אחד גם לעניין של נסיעות קצרות לא בטמפרטורת עבודה, משהו שקשור בדילול שמן ואדי דלק, שלא מספיקים להתאדות מבטמפרטורות נמוכות ויוצרים אחוזי דלק מדולל משמעותיים יחסית בתוך השמן שתורמים להתפוררות של הרצועה. לגבי השרשרת- מגיעה רק ברכבי היבריד החדשים שנמכרים פה מתחילת השנה ומשודכים לגיר רובוטי, לא רלוונטי לדגם 2022. לגבי הרצועה המשודרגת- היתה לי התלבטות לגבי רכישת אופל קורסה בדצמבר- ינואר האחרון, סוכן המכירות לאחר שנשאל לגבי הרצועה אמר שישנה רצועה משודרגת והבעיה נפתרה לחלוטין, אני לא נתקלתי בזה אז הלכתי לבדוק, כאחד שהיה בעלים של כמה וכמה אופליות בעבר כולל אינסיגניה שהיתה ספינת הדגל של היצרן היו לי כבר קשרים בכמה מוסכים מרכזיים של אופל ברחבי הארץ ופניתי לאחד מהמוסכניקים שאני סומך עליו וחיפשנו את המק"ט של הרצועה החדשה, מבחינתי רצועה משודרגת= מק"ט חדש אל מול מק"ט ישן. לא מצאנו במחשב מק"ט שונה ממה שהוא הכיר עד עתה והתקין באלפי מנועי פיורטק. אם מדובר ברצועה משודרגת בעלת מקט זהה או שמדובר בעוד תשובה של נציג מכירות שכבר הבין שישאל לגבי הנושא אין לי תשובה. אותי זה לא סיפק וויתרתי על הרכישה. לא נראה לי הגיוני לרכוש רכב ולפצות ליום שבו הופעת נורת שמן אדומה היא כמעט ודאות מתמטית, ולהחליף שמנים כל 10000 ק"מ מעלה את עלות התחזוקה של הרכב ב33.3% עוד לפני שדיברנו על תקלות אחרות.

צודק משום מה חשבתי שראיתי IX35, כנראה שאשתי צודקת ואני באמת צריך להחליף משקפיים.

נורת H7 היא נורת הלוגן, היא מגיעה לטמפרטורות מאוד גבוהות. מזל שלא נגעת בזכוכית בזמן שהפעלת, הכוויה היתה גורמת לך להבין שעשית טעות. העשן שנשרף הוא כנראה השומן שהשארת על הזכוכית כשנגעת במנורה, במנורות האלו נזהרים לא לגעת בזכוכית בעת ההרכבה אלא רק בקונטרטורים מאחור.