Roycohen1979

עד כמה עמוקים המים ? אם מגיעים רק לגובה האגזוז אין לך בעיה, כשתתניע הכול יצא הם יכנסו לאגזוז אבל בטח שלא יגיעו אל המנוע, כשאתה מתניע תיתן גז ותאפשר למים שנכנסו לצאת. אם מפלס המים ממש גבוה זה כבר משהו אחר וגם אז לא האגזוז מה שמטריד אותי אלא שאיבה של מים למנוע בעת ההתנעה אבל כדי שהם יגיעו לגובה שיעשה לך נזק כנראה שכשתכנס לאוטו תגלה שיש בתוכו אמבטיה ואז ההתנעה תהיה הקטנה שבבעיות שלך...

סביר להניח שהמכסה מאחורי הפנס שמוציאים אותו כדי להחליף נורה נפל לך או שהוא לא מורכב כראוי, יכול להיות גם שאולי הייתה לו גומיה שנפלה באחד הפירוקים. שווה לבדוק את זה קודם... אח"כ תחכה לכמה ימים יבשים בלי גשם, תדליק את האורות ותיתן להם לייבש את הפנס, המים יתאיידו והלחות תצא החוצה. יהיה קל יותר אם אותו מכזה מאחור יהיה לא מותקן בעת הייבוש וכך הלחות תצא מהר יותר. כמובן שבלי לקתן ולהחליף את המכסה זה יחזור בכמה ימי גשם הבאים.

אני שמתי שם שלוק עם צינורית, אהבתי את המבטים המופתעים בפקק מיושבי הרכב שליד שהיו רואים אותי שולף את הצינורית ושותה בכיף... הבידוד התרמי של השלוקר עזר לשמור על המים צוננים גם בקיץ.

זה זמין למכירה בארץ ברמת הגימור הזו ? אני לא רואה סיבה למה לא להתחיל להמליץ עליה למי שמחפש רכב למשפחה בעלת 3 כסאות במושב האחורי... 2 דלתות צד בשילוב של מרווח פנימי נהדר, 3 כסאות ילדים אקסטרלארג' עגלה פתוחה בבגאז. וילונות בדלתות עושות אחלה כיסוי משמש ישירה לילדים ומאפשרת פרטיות ולא באמת חיית עד שגילית שאפשר להחליף לתינוק בכיף כשהוא שוכב בבגאז

וואו אחלה אישה, אשתי היתה פשוט יורה בי

זה דבר די מדהים, בישראל מבורכת הילדים (לפחות סטטיסטית ביחס למדינות אירופה) אני רואה הרבה אנשים מחפשים רכבים שיכולים להכיל 3 כסאות ילדים בקונסטלציה כזו או אחרת במושב האחורי, אנחנו ממליצים פה על איירקרוס ודברים דומים אבל תאכלס האפשרויות מעטות ומאוד לא מגוונות. אילו רק הרכבים האלו היו מאובזרים מעט יותר ויכללו איזה טוויסט בערך כמו הגרסאות ה"משפחתיות" שנמכרות בחו"ל שכוללי תאי אחסון מיוחדים, סאן-רופ מרשים ופתרונות מיזוג משוכללים למושב האחורי והם היו אחלה אופציה למשפחה צעירה עם מעל 2.5 ילדים וכלב. בארץ עדיין יש להם שם של רכבי טכנאים ספרטניים והמעבר לגירים אוטומטיים לא השפיע מספיק כדי שיהיו אלטרנטיבה למשפחטומטית סטנדרטית וזה מאוד חבל, אני זוכר את ההרגשה הדחוסה משהו של אשתי (והקצת מבואסת) כשעברתי מהדובלו המאוד מרווחת ליונדאי I30CW מהעבודה, פתאום נאלצנו לקפל את העגלה, לחשוב כמה מזוודות לוקחים לטיול ובמושב האחורי התחילו חיכוחים בין הילדים. הוילונות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהטנדרונים היו נהדרים בטיולים כשהתינוק החליט שהגיע הזמן לאכול.

להגיד על יונדאי חסכונית זה משעשע, היונדאי I20 לא חסכונית, לא ביחס לקטגוריה שלה כרכב אטמוספרי ובטח לא ביחס למוגדשות החדשות יותר שנמכרו במקביל אליה עד להחלפת הדגם. היא קופצת ורועשת, מנוע 100 כ"ס שנותן עבודה רק גבוה בטווח הסל"ד וזה בהחלט מורגש, שיוט על סל"ד גבוה הביא לנסיעה רועשת ולא נעימה וגם מאוד לא חסכונית. מבחינה דינמית המאזדה רמה אחת מעל. מצד שני- הI20 הקודמת של אשתי נסעה מודיעים ירושלים כל יום במשך 6 שנים, נמכרה עם מעל 90 אלץ קילומטר היתה מתוחה כמו תוף, בלי שום קרקוש או רעידה או ויברציה, נכנסה למוסך רק לטיפולים שוטפים והיתה עם אפס תקלות, זאת לא הראשונה ששמעתי עליה שהיתה בעלת תג אמינות גבוה מאוד ולא היונדאי האמינה היחידה אלא מה שמתברר כיצרן שיודע לייצר רכבים סולידיים ואולי קצת משעממים לנהיגה אבל בעלי יכולת שרידות יוצאת דופן ואמינים מאוד, לפחות עד לשלב המעבר למנועי טורבו וגירים רובוטיים (מפה כבר אין לי התרשמות חד משמעית אז מעדיף לא לחוות דעה, אשתי עם I20 טורבו רובוטית חדשה אבל לא צברה מספיר קילומטרים כדי לתת חוות דעת על אמינות, מבחינת הרכב עצמו אני לא סובל אותו בעליל וזה לא דבר שקל להוציא ממני על רכב חדש)

בצה"ל לא באמת היה רכב אמין, זה לא קשור לרכב אלא לילדים שנהגו עליו... אני זוכר את הסונומה רכב א' של הפלוגה שהיתה נכנסת ליום טיפול ביום שלישי ומושבתת עם א' קודקוד שתופס טרמפים בחזרה. ביום חמישי הרכב היה יוצא מהסדנה והמ"פ היה נוסע איתו הביתה, ביום ראשון א היה חוזר לבסיס, יום ג' יום טיפול, והרכב מושבת... אותו סיפור היה עם הונדורה של הנגדים, בהמשך ההילקס של המ"פ מפקדה..בסופו של דבר במהלך מעל 3 שנים סדיר ועוד 20 שנות מילואים לא יצא לי לראות רכב צבאי אחד שלא התפרק ברגע שעלה על מדים גם אם על לוח השעונים שלו עדיין לא היו 10000 קילומטר.

מצד שני לא היית ממהר לקנות מכונית תוצרת רוסיה אבל כן היית חותם על קלאצניקוב... לפחות בפן האמינות המופלגת והעדר המעצורים שלו.

מה התקציב ? הייתי הולך על רכב במודל מספיק גבוה כדי שיכיל לכל הפחות מערכות בקרת יציבות, רצוי ידני כדי להשריש את נושא החלפת ההילוכים ולצבור יותר ניסיון מהכמה שיעורים שיצא לך לעשות לפני הטסט, שיהיה זול לבטח אז זה אומר שצריך שיהיו הרבה כאלה על הכביש כיוון שזמינות חלקי חילוף משפיעים על עלויות הביטוח ויהיה זול וקל לתקן ויהנה מאמינות טובה כיוון שנהג חדש לא צריך לטבוע בהוצאות. זה יכול להיות יונדאי I20, פורד פיאסטה, מאזדה 2 לא משנה באיזו רמת גימור או רכבים אחרים מהסגנון, פשוטים לאחזקה, מספיק מרווחים כדי לקחת עוד 2-3 חברה לבילוי, לא מספיק חזקים כדי לגרום לך לעשות פתיחות בכביש עם איזו ואגית משופרת ויציבים מספיק בשביל שלא תעוף מהכביש בתמרון התחמקות הראשון שיצא לך לעשות.

עברתי כמה רכבים מסחריים במהלך החיים שלי כרכבי חברה, זה התחיל מרנו קנגו 1.9 ליטר דיזל מודל 2006, הכרתי אותה מהשימוש שלה בצבא ונדהמתי לגלות שהיא עגלה לשכעצמה ולא בגלל שחיילים קרעו לה את הצורה, המנוע היה מביש, עליות גרמו לרכב לירוק מסמרים והאמת שהקנגו גם התחילה בכניסות למוסך החל מ30000 ק"מ שנפסקו ב90000 ק"מ אחרי שהוחלפו לה חצי מליון חלקים מתחת למכסה מנוע, למרות שהרכב היה באחריות קרסו לא מיהרו להחליף וחיפשו אשמים בכל דבר כולל צינור מים מנופח אחרי 35000 קילומטר שנראה היה כאילו יצא מאיזו פירוקיה מאשר הורכב על אוטו חדש. אחריו עברתי לפג'ו פרטנר מודל 2011 הפעם טורבו דיזל וההבדל ברכבים היה שמיים וארץ, הפג'ו (לקולגה היתה סיטרואן זהה מאותו שנתון) היתה חזקה הרבה יותר, עדיין חלשה ביחס לכל מיני משפחתית מסביב אבל שיפור משמעותי בהחלט ביחס לקנגו, בידוד הרעשים היה מרשים, זמינות הכוח עדיפה בהרבה, עליות כבר לא הפחידו אותה, בלימת המנוע היתה נהדרת ובעיקר היא נסעה ונסעה ונסעה, טיפולים שוטפים וזהו האוטו היה אמין. ב2015 החליפו לי אותה בפיאט דובלו, המנוע היה קטן יותר אבל חזק יותר, דווקא בהילוכים הראשונים הפג'ו הרגישה זריזה יותר והפיאט היתה איטית ומסורבלת, ההבדלים הורגשו בהמשך עם שיוט נוח יותר ושקט יותר הבמהירות גבוהה, הפיאט גם היתה גדולה בהרבה, גם הפיאט וגם הפג'ו היו עם 2 דלתות צד והיה כיף גדול פשוט להכניסךבגאז את העגלה של הילד בלי לקפל אותה בכלל, בפנים מרווח מספיק ל3 מבוגרים, בלימת המנוע בפיאט לעומת הפג'ו הייתה עלובה, מורידים הילוך בירידה וזהו הסל"ד עולה, הרעש עולה אבל האוטו לא בולם, אני מניח שזה בגלל המנוע הקטן יותר שלא באמת הצליח לבלום את המאסה בעיקר כשהיו 250-300 קילו בבגאז. הפיאט לעומת זאת בשלב מסויים התחילה להכנס למוסך, זה התחיל במנגנון שחרור של הגלגל ספייר שהיה נתק בגלל אבק ולכלוך שהיה חודר אליו, פעמיים פנצרים שגררו לחכות לגרר עם רכב חילופי מחברת הליסינג, באחד הפעמים כשסרבתי להחליף רכב ולהעביר ציוד כבד מרכב לרכב החלטנו הגרריסט ואני פשוט להחליף גלגלים בין הרכב על הגרר עם 4 צמיגים תקינים לבין הרכב שלי, ואז גילינו להפתענו שגם הפיאט על הגרר סובלת מאותה בעיה במנגנון הגלגל ול יכלנו לשחרר את הספייר, אז פשוט החלפנו גלגל מותקן מול גלגל מותקן. חודש אח"כ גם הקולגה שפעם היה עם הברלינגו ועבר לפיאט נתקע בכביש 90 עם פנצר ללא יכולת להחליף גלגל, מאותו רגע הוחלו בחברה להוציא את הספייר ולשים אותו בבגאז. ב60000 ק"מ האוטו התחיל לגמגם ולאבד כוח, נכנס ויצא מהמוסך ונכנס ויצא ונראה היה שעשו עליו נסיונות ללא הצלחה למצוא את הבעיה. רכב של קולגה נוספת בגרסת המקסי עפ 105 כ"ס גמר על הגיר כשהיה קרוב ל80 אלף קילומטר, הרכב הנוסף של ההוא מכביש 90 התחיל לגמגם גם ושם נגמר לקצין רכב הסוס והוא החזיר את כולם וחזר לגרסה החדשה של הפרטנר. אני בינתיים עברתי ליונדאי I30 סטיישן (כולם קנאו בי בעיקר על השדרוג) ובגלל שלא באמת היתה איכפת לנו צריכת הדלק של האוטו זה באמת היה עולם אחר, הבגאז הספק לחלוטין אבל כשהרכב קיבל את אותם 250-300 קילו בבגאז הוא ירד לרצפה, המתלה האחורי נסגר כמעט לחלוטין ומשם ההגה שגם ככה לא תיקשר עבר למצב מרחף. שנה אחרי הבוס החזיר את כל הרכבים, שעה חישוב מחדש ואורגניזציה וקנה לכולנו דאציה סנדרו.

נראה שאתה מתעקש לקנות גוויה על גלגלים למרות כל מה שאמרו לך פה. כל שנותר לנו זה לאחל לך בהצלחה לגבי הרכב השני, מלבד הצורך להחליף או להרכיב בטנות לקשתות הגלגלים שזה באמת חשוב ויכול להיות לא זול. מדובר בבדיקת כסת"ח סטינדרטית של רכב שהגיע ממגרש מכוניות או מחברת ליסינג ויצא למכירה, קח לבדיקה מטעמך ואל תסמוך על הבדיקה הזו כיוון שהיא לא שווה את הדף עליה היא מודפסת. אם זה יוצא אחד לאחד אותו דבר אז מדובר בליקויים סבירים שרובם זה כסת"ח של מכוני הבדיקה.

יש בארץ כמה חברות שעושות סאןרופ לרכב, למעשה נתקלתי שוב בשם של אחת ממש לא מזמן אבל ברח לי מהראש ואני לא מוצא כרגע את הפרסום שלה. אם אזכר אוסיף פה. בגדול אם אתה הולך לחאפר עם מחיר זול בצורה חשודה אז גדול הסיכוי שיום אחד חורפי תכנס לאוטו ותתישב על מושב ספוג מים, יתחילולך כתמים בריפוד תקדה והופעת סימני חלודה מתחת לגומיות של הסאןרופ. אם תלך למישהו מקצועי שקיבל המלצות מאנשים שבאמת עשו שם ולא אוסף של לייקים בפייסבוק ותראה עבודות שלו שהחזיקו לאורץ זמן גם בהיבט האטימה וגם בהיבט התפעול אז אין סיבה למה לא לעשות את ההתקנה כאן בארץ.

יש פה כמה סימני אזהרה מאוד רציניים, מנורת המנוע שדולקת- למה היא דולקת ? למה הם טורחים לשלוח רכב לבדיקה עם מנורת מנוע ? כנראה שהתשובה הברורה היא שיקר לתקן והם מקווים למכור את הרכב ככה ולהעביר את הבעיה למישהו אחר... התחממות יתר במנועים האלו הם סימן אזהרה, כבר סיפרו פה על הבעיה הסדרתית של פורד במנוע הזה. וזה עוד בטופס בדיקה של המגרש שמוכר את האוטו, אני מבטיח לך שבבדיקה מטעמך יהיו דברים רציניים עוד יותר. לא חסרות פוקוסים למכירה, אני הייתי מתרחק מזו...

למיטב ידיעתי דיפרנציאל 4.1:1 זה אותו יחס העברה של המיאטה. פעם אחרונה שבדקתי לא היתה לה בעיה להגיע ל100 קמ"ש. הבעיה שלך היא כנראה הגיר הקצר, לא יודע כמה יעלה לך להחליף גיר, שווה לך לחפש גיר משופץ שיתאים לרכב ולראות כמה יעלה...

אני מחכה שיצאו למכירה כיד שניה סיוויק 1.5 ליטר טורבו עם גיר ידני, נמכרו כמה יחידות כאלו בשנתיים האחרונות ובשלב מסויים הן יצאו לשוק בחזרה, לתפוס אחת כזו זה בהחלט יהיה שיחוק. בזמנו נכנסתי לחברה ורציתי להזמין כזו חדשה, (שגם זולה ב10K בגרסת הגיר הרציף) סוכן המכירות היה מופתע לטובה מהבקשה שלי אבל היה מספיק כנה כדי לציין שיקח לה כמה וכמה חודשים להגיע לארץ. בסוף ויתרתי למזלי בגלל שהקורונה היתה מכריחה אותי למכור אותה.

ב.מ.וו. שמתקשה לעבור את ה100 קמ"ש בגלל דיפרנציאל מרותך ? זה לא אמור להשפיע על המהירות הסופית של הרכב אלא בעיקר לעזור לקשקש בזנב, אם באמת יש לו גיר בעל יחסי העברה קצרים עד כדי כך שהרכב מתקשה וזה משפיע עד כדי כך על הרכב אז ישנם שתי אפשרויות, אחת שזאת תקלה שלא קשורה בגיר ולא לדיפרנציאל והאבחנה שלו שגוייה. או וזה כנראה ישמע יותר הגיוני שהרכב עבר מודיפיקציה משמעותית לרכב דריפטים (זה יסביר את הדיפרנציאל המרותך), הילוכים קצרים משאירים אותו כמעט תמיד בטווח המאוד יעיל של ההספק והרבה עשן מהגלגלים על בסיס קבוע, אין להם שום צורך להגיע למהירויות גבוהות בדריפטים אלא בעיקר לשהות כמה שיותר זמן על הצד ולהעלות כמה שיותר עשן. במקרה כזה אם הרכב למכירה הייתי מאוד נזהר ממנו, יש מצב שהרכב שחוט ועבר התעללות קשה, המתלים יהיו נוקשים מאוד ויתכן והרכב הונמך בצורה קיצונית (מניסיון שלי תצפה להרבה פגיעות ברצפה, קשקושים וזעזועים שיפתחו ברגים יסדקו את הדש בורד שגם ככה לא הזדקן יפה בשמש הישראלית, סדקי קורי עכביש בצבע ואולי גם סדקים בתושבות בולמי הזעזועים מקדימה. לרכב שנועד לנסיעה יום יומית זה מתכון לסיוט מתמשך.

יש גם חסרונות לצביעה, כשהרכב צבוע בגג מי שיקנה יחשוש שהצביעה היתה בגלל פגיעה בגג ולא בגלל צבע דהוי, זה יכול להרתיע קונים פוטיציאלים... ממליץ לך לצלם היטב לפני ממש לפני הצביעה ומיד אחריה, אולי התמונות של לפני ואחרי עם הצמידות בתאריכי התמונות ישכנעו את הקונה הבא שלא מדובר בתאונה או פגיעה רצינית בגג אלא פשוט כסוי של צבע דהוי.

האמת חשובה לי שתהיה אחיזה סבירה יותר מהכול גם על חשבון קילומטראז (עד רמה מסויימת) וגם על חשבון צריכת דלק. אני נוהג רגוע ב90% מהמקרים אבל לפעמים גם אוהב ללחוץ ואז לוחץ חזק. מבחינתי בילוי טוב זה כביש סדום ערד או לעלות אשתאול צובה וגיליתי שאם לוחצים על כפתור הבקרת אחיזה אצלי באוטו במשך 5-7 שניות (זה לא כתוב בספר הרכב) אז כל ההגנות מנותקות וכל העסק מתנהג אחרת לגמרי. הצמיגי טויו שמורכבים אצלי באוט כרגע מהווים את נקודת החולשה של המכונית באופן ברור לחלוטין.

זה עדיין לא מסביר למה היצרן לא מוסיף את קוד התקלה על הצג בלוח השעונים או אפילו את מה פירוש התקלה אותה זיהה. יש לו הבחלט את היכולת לספק לך את המידע הזה, הוא פשוט לא בהכרח מעוניין בכך.

לדעתי אם הצמיד לא מראה סימני יובש חמורים אז אני לא רואה בעיה להשאר איתו, אתה בעל ידע בתחום ויודע לזהות ולעקוב אחר מצב הצמיגים שלך ובטח שתדע לזהות אם ישנה בעיה באחד הצמיגים כמו הפרדות סוליה, אני בטוח שגם אם הרכב יתחיל לראות סימנים של החלשות משמעותית באחיזה תדע לזהות את זה... ובנימה אישית הלוואי עלי להחזיק צמיגים 5-6 שנים, אני עושה בין 30-40 אלף קילומטר בשנה, לצערי בשני הרכבים שאחרונים שלי שלא היו רכבי חברה, אחד יונדאי שהחזקתי צמיגי דנלופ FM800 שנתיים ולקראת ההחלפה הרגשתי שהאחיזה שלהם ירדה משמעותית לרמה שהרכב היה מפרפר ביציאה מהמקום אם הייתי רוצה לחצות צומת בזריזות ולמען הסר ספק זאת לא הייתה פרארי אלא יונדאי I30 שלא כלכך אמורה לסבסב צמיגים. והשניה היא באופל שלי עכשיו שאחרי 35000 ק"מ מרכישת הצמיגים (שנה וקצת) האוטו התחיל לסבסב את הצמיגים אם אני מאיץ חזק גם בין הילוך ראשון לשני (טויו MP4). הצמיגים הבאים שלי מיד לאחר הקורונה יהיו פריימסי 4 שאני מקווה שיספקו יותר אחיזה ולאורך זמן בשביל לצורת הנהיגה שלי.

יש לי הרגשה שיצרניות הרכב מאוד מעוניינות שיהיה הבלבול הזה כשנדלקת מנורת המנוע, המנורה תדלק ואתה תכנס למוסך, שם כבר יחזיקו בידע שאין לאדם רגיל מן השורה ויוכלו לתקן לו את הרכב במוסכי היבואן ואולי יחד עם עוד כמה דברים... למה שלא יעשו למשל יחד עם הנורה הודעה עם הקוד שלה ? הם יודעים יופי לרשום לך על לוח השעונים שאתה צריך טיפול קרוב, או שחסר לך מים למגבים אז מה הבעיה לרשום את קוד התקלה או אפילו מה היא אומרת...זה מאוד פשוט אם יהיה רשום שהלך לך חיישן חמצן קדמי לא תצטרך ללכת למוסך וד"ר גוגל שליט"א כבר יסביר לך איפה לקנות, איך להחליף ומה המחיר הטוב ביותר באזור שלך. אבל יצרני הרכב מעוניינים שתכנס למוסך ותהיה אולי מבולבל עד כמה שניתן וגם תחשוש מהתקלה ותרוץ למוסך היבואן ולא תכנס למוסך רגיל ש"לא מכיר את האוטו שלי וזה רכב מוסבך והכול מחשב היום וכו וכו וכו..." תעשיית הרכב חיה לא רק ממכירת הרכב אלא גם מהתעשייה הנלווית של חלקי החילוף ומוסכי השירות והם הולכים יד ביד ומזינים את עצמם...

יופי שיש ספר טיפולים מלא, זה אומר שהוא נכנס בזמן כל 10 או 15000 ק״מ לטיפול במוסך החברה, אבל מי אמר שבין לבין כשהלך לו משולש קדמי הוא לא עשה את זה אצל ״איציק הרזה״ שם במגרש בסוף אזור התעשיה בגלל שמשולש קדמי באקורד היה משאיר אותו עם חור גדול בכיס שהיה נשאר במוסך היבואן... ספר טיפולים זאת חצי נחמה, אחרי רבע מליון קילומטר יש הרבה שטח אפור.

אלא עם ה300 כ״ס פחות מטרידים אותי, אני יותר חושש מאלו שעשו סטייג 2 לאיזו איביזה מתיישנת ועכשיו חושבים שהם קולין מקריי במסלול ראלי ואז לא מבינים למה קילפו אותם מאיזה עמוד חשמל.

יההההה e30 איזה יופי. איזה מודל ? היתה לי כזו מודל 84, אני החלפתי את ההגה לoba בקוטר קטן יותר. אגב ראיתי בתמונה התחתונה שעון חום נפרד, גם לך היו קפיצות בשעון החום מנוע או שזה בשביל הגיר ?