pooh-bear

כל קשר בין המציאות למסקנות שלך מקרי בהחלט ונעשה על דעת הקורא בלבד. אני באמת תוהה אם זו דמגוגיה פשוטה או פשוט בוחן מציאות לקוי. או במילים אחרות, איך לעזאזל הגעת למסקנה המוזרה הזו? איך אתה אפילו לא מצליח לסייג אותה, טיפה, בקטנה, לפני שאתה מנסה לשכנע אותנו בזה? איזה תהליך חשיבה מתקיים מאחורי הקפיצות הלא הגיוניות האלו?

בתור מישהו שבדיוק עשה את המעבר הזה לפני חודשיים-שלושה, כמה נקודות רלוונטיות שעולות לי (לאו דווקא בסדר מסוים): א. "יחסי אנוש לא טובים" זה טיפה כוללני מדי. יש תכונות בתחום הזה שיפסלו אותך ויש כאלו שכמעט לא ישפיעו. נראה לי שכדאי שתפרט טיפה יותר אם אתה מחפש פידבק מדויק. ב. לא הייתי רץ ל"אם יש לך את זה היית יודע את זה". תסתכל שניה מסביב, יש המון אנשים בתפקידי ניהול, חלקם (הלא קטן) הם לא בדיוק יוליוס קיסר או נפוליאון בונאפרטה. לא כל ראש צוות של שלושה אנשים חייב ש"יהיה לו את זה" מהשניה הראשונה. ובכלל, ניהול של צוות קטן של אנשים במקצוע טכני לא דורש כריזמה של אילון מאסק. אני לא יודע באיזה תחום אתה, אבל בתחום שלי זה מקביל בערך ל"לא כל מי שכותב קוד חייב להיות לינוס טורבלדס, יש גם כמה פחות מוצלחים". ג. ניהול, אפילו בסד"ג מצומצם, זה תפקיד מאוד שונה מהעבודה הטכנית עצמה. מצד שני, הוא מחייב איזה ידע סביר בתחום הטכני שאתה מנהל, אחרת זה לרוב לא הולך לשום מקום טוב (לפחות כשאתה מנהל אנשים טכניים, כנראה שפחות בדרגים גבוהים יותר). חשוב שתבין שמדובר בעבודה אחרת, שכוללת הרבה יותר תקשורת עם כל מיני גורמים בארגון והרבה פחות hands-on. אם אתה לא חושב שזה משהו שתרצה לעשות (או לפחות שתוכל לעשות) - אל תלך על זה. זה לא כזה כיף גדול. ד. לפחות לי באופן אישי הרבה (הרבה!) יותר קשה להתנהל מול המנהלים שלי מאשר מול העובדים. גם מול גורמים אחרים זה פחות נעים. מול העובדים אתה צריך כמובן לדעת מי יודע מה יותר טוב ולנסות לחלק משימות בצורה סבירה, אבל בסוף כולם אנשים מאוד חיוביים שנרתמים למה שצריך. יכול להיות, מצד שני, שזה מקרה פרטי. ה. שני הקשיים העיקריים שלי הם הצורך בלחזור על כל בעיה שוב ושוב ושוב (מה שנקרא, להציף) עד שמישהו בכלל מסתכל לכיוון שלך (לא פותר את הבעיה, אבל לפחות מתחיל להכיר בקיומה), והמסגרת היחסית פתוחה של התפקיד (כלומר, אתה צריך להגדיר לעצמך מה אתה עושה מחר בבוקר). ובכל אופן, שתי עצות מאוד קונקרטיות אם תחליט לקחת את התפקיד: 1. תקרא דילברט. הרבה. זה גם מצחיק, וגם אפשר ללמוד מזה המון. אני בעיקר לוקח איתי את ה-boss zone, כשאתה לא מבין למה המנהל שלך אומר משהו, אתה מבין שהוא עמוק שם. 2. תזכור טוב טוב שלא משנה כמה מישהו מטומטם ו/או חסר אחריות ו/או לא מבין כלום ו/או פוליטיקאי קטן ו/או אפס באופן מוחלט בכל דבר בערך - זה עדיין לא מסיר ממך אחריות פלילית לרצח. רק אומר.

לאחד חדש מהנילונים. למנוע משומש - כנראה סביב ה-10. אני מסכים שזה לא טריוויאלי בכלל, אבל פשוט לא יודע להגיד עד כמה זה נפוץ ובמה זה תלוי. מצד שני, זה לא שיש המון אלטרנטיבות בתקציב כזה.

אין בעיה של חלקים. המנוע הזה קיים גם בקוגה ובדגמי וולבו שונים.

זה לא לגמרי ברור. יש לי אחת כזו (2013), למרות שהרכב התחיל את דרכו בחברת ליסינג ועבר מאז עוד 3 בעלים, לא היו לו בעיות משמעותיות. לרכב מקביל (2012) שהיה בבעלות שני חברי פורום הוחלף מנוע פעמיים (פעם ראשונה בגלל התקלה הידועה של נזילת נוזל קירור, שטופלה בריקול, ופעם שניה לא ברור למה). למיטב ידיעתי יש אחת צהובה למכירה כרגע, אם זה מעניין אותך.

נשמע לי מוזר. אפילו מאוד. מציעלך לנסות בעצמך ולראות. לא חושב שבתחום הזה ה-c5 נופלת ממישהי מהמתחרות הישירות (ברור שלא מדובר בלקסוס, הכל יחסי).

לא הייתי פוסל C5 (עם מנוע 2 ליטר כמובן, בשום פנים ואופן לא ה-1.6 טורבו) מ-2010-11, אם תמצא רכב שמור. צריכת הדלק לא משהו, הגיר מעצבן והרכב לא חזק במיוחד, אבל זה (by far) הכי הרבה שיוט נינוח לשקל. מבחינת אמינות היא צריכה להיות סבירה אם טופלה נכון. ברור שבתקציב כזה יהיו הפתעות פה ושם, אבל לא מדובר בקטסטרופה נוראית, בטח אם אתה מטפל במוסך סביר.

צחוק בצד, אתה יכול שנים לכתוב קוד, לפתח ולתכנן ערימות של פיצ'רים, לפתור מיליוני באגים שניה לפני הריליס, ואף אחד לא ידע איך קוראים לך. אבל פעם אחת תיסע ללקוח חשוב ותפתור לו באג דחוף בפרודקשיין, והמנכ"ל יתחיל לשאול מה שלומך בארוחת צהריים. משהו לא טוב עובר עליך בזמן האחרון. אני מציע שתלך להיבדק 😆

לא ראיתי גרנדלנד באתרי האפס ק"מ כבר תקופה (במוטודיל היא מופיעה אבל כשלוחצים על הלינק מקבלים "אזל המלאי"). אם עדיין יש כאלו, היא אכן עסקה מצויינת.

אם אתה פתוח להצעות פחות קונבנציונאליות, תוכל למצוא פוקוס סטיישן (טורר) ב-120 וקצת באפס ק"מ. בניגוד לשאר גרסאות האפס ק"מ, לא מדובר בגרסת אבזור מופחת בצורה כלשהי. לזכותה - הרבה מקום, אבזור לא רע, לא מעט כח (יחסית), מחיר קניה זול. לחובתה - סחירות לא ברורה (וכנ"ל שמירת ערך), לא מאוד חסכונית ועיצוב פנים קצת פחות מודרני ואיכותי מהמתחרות. מבחינת אמינות - זה קצת נעלם, מנועי טורבו קודמים של פורד לא היו הכי אמינים בעולם, אבל אפשר לקוות שהם למדו מזה משהו. הגיר פלנטרי, בסה"כ אני לא רואה סיבה שלחמש שנים יהיו בעיות מהותיות או בכלל, אבל זה קצת ניחוש.

זה מאוד תלוי בתפקיד הספציפי וכמה הוא טכני. למרות שלרוב, מי שמחפש להיות טכני בתפקיד כזה, יקבל כמה טכני שהוא רוצה ויכול להכיל. כל התחום הזה הוא תחום לא פשוט (שלרוב מכיל התמודדות מול לקוחות זועמים, אנשי פיתוח שלא סופרים אותך והנהלה לחוצה, ביחד עם הצורך להתמודד עם המון ידע טכני uבעיות לא טריוויאליות). מצד שני, מי שמצליח יכול לקבל המון recognition.

זה רכב סופר נדיר, למיטב ידיעתי יש מס' חד ספרתי של רכבים כאלו בארץ (או לפחות מאוד קרוב לחד ספרתי), בהצלחה למצוא אחת. 30-40 נשמע לי מופרך לחלוטין. זה לא איזה רכב ספורט מטורף או פנינה מוטורית. ב-40 אתה קונה 308 מ-2016 במצב סביר לחלוטין, לא רואה איך סופר מיני של פיאט, ועוד אחת ידנית בכלל מתקרבת לשם. 22 נשמע יותר סביר (גם זה בקושי), תלוי ק"מ / מצב. איפה מצאת אותה? לא ראיתי מודעה כזו ביד2.

גם אם אפשר, זה לא עונה על שאלה אחת פשוטה: "למה"?

אתם שניכם מנסים איכשהו להעביר את השקר הזה כאילו כולנו מטומטמים. בוא, תן לנו קצת יותר קרדיט מזה. המצב בת"א לא "בטטה". בכל ת"א יש בערך חצי מחולי הקורונה שיש בבני ברק, והמס' הזה לא מטפס. גם זה, בינינו, כנראה שייך לשכונות מאוד מסויימות בת"א. מצד שני, מערכת הבריאות מטפלת בלא מעט חולים חרדים שבתורם קצת פחות מממנים אותה. אבל זה בסדר, הם מתפללים לה' במקום. מעבר לזה, גם אם תראה הפרות של הסגר בת"א, אני לא זוכר שתראה תושבים שמשליכים אבנים על שוטרים, זורקים עליהם חיתולים מלאים בחרא או שורפים פחים, בטח לא תוקפים אוטובסים או את הרכבת הקלה (שאין לנו עדיין). גם אם אתה לא מסכים לאכיפה, כנראה שלתקוף שוטרים זה רעיון לא כזה מוצלח. מדהים בעיניי שגם כשכולם נאלצים להיות בסגר, גם במקומות שממש אין בו צורך, דוקא אלו שמהווים גורם מכריע לסגר הזה מרגישים שמענישים אותם. ועוד יותר מדהים שאתם מנסים להגן עליהם.

לדעתי כל צבע שאתה אוהב, חוץ ממה שהצעת. זה רכב ליסינג קלאסי, אם תבחר צבע מעניין לדעתי יש סיכוי שהוא ימכר מהר יותר בהמשך.

ההבדל העיקרי הוא שביבי וכץ צריכים להבחר בקרוב, ולא אכפת להם "לחלק מענקים" לציבור בצורה שתביא להם כמה שיותר מנדטים. בוא: מול איזה משבר בכזה סד"ג ביבי וכץ התמודדו בעבר? איזה ניסיון כלכלי יש להם (בטח לכץ)?

א. מיצובישי גלנט ידנית (היום זה נשמע מוזר), 88 או 89, לא זוכר כבר. ב. קורטינה 82, 13,00 סמ"ק, 4 הילוכים (ידניים כמובן), צמיגים גמורים וצ'וק אוטומטי 😱 וכל המאסה הזו בעליות של ירושלים... פעם אחת נאלצתי לעצור באמצע העליה מעין כרם לקרית יובל ולא הצלחתי להמשיך, האוטו פשוט לא סחב. לא היתה ברירה אלא להדרדר אחורה לחלק מישורי יחסית, לקחת תנופה ולהתפלל חזק. זה עבד! ג. (הרכב הראשון שקניתי בעצמי) - סיטרואן ZX רפלקס, 1.4 ידנית, 95. וואו, איה רכב זה היה לעומת הקורטינה הזו והג'אסטי'ז של ההורים אח"כ, אמנם היה צריך לבעוט בו קצת בשביל שהוא יזוז, אבל כשהוא התחיל לזוז, זה היה פשוט כיף.

בתור בעלים של פוקוס דומה (מלפני מתיחת הפנים, וידנית), הייתי מחפש אלטרנטיבות אחרות לצרכים שלך. פוקוס דור 3 די צפופה במושב האחורי, תא המטען סביר לגמרי בסטיישן אבל פחות בהאצ'בק. בנוסף, המנוע הספציפי הזה לא חסכוני בכלל, זה מתחיל להיות מאוד יקר בנסועה שלך. כל זה כמובן, בנוסף לבעיות האמינות ולסחירות הלא ממש מזהירה. אין לי הצעות קונקרטיות למשהו אמין, חסכוני, מהנה לנהיגה ובתקציב - זה די הרבה דרישות בתקציב קצת נמוך - אולי באמת הייתי שוקל 308 סטיישן, שפחות מהנה לנהיגה אבל חסכונית יותר ותיכנס יחסית חדשה בתקציב (וכמובן לשים לב לבעיה עם רצועת התזמון).

אני לא בטוח שה-308GT תרגיש מאוד קשיחה, אבל זה אישי ומצריך שתעשה על אחת סיבוב. גם הפוקוס לדעתי תהיה די בסדר מבחינת נוחות (לפחת האקטיב-X). שילוב של נוחות ומנוע חזק הוא לא כזה נפוץ... אפשר לחפש אולי וולוו S60 דגם קודם (אבל לא ה-R-design, יותר קשיחה), אולי ג'וליה סביב 2018 (לא יודע כמה היא תרגיש נוחה), ו(מאוד בקושי, מאוד נדירה) פיג'ו 508. לא בטוח עד כמה שתי הראשונות יכילו את כל התכונות שאתה מחפש. אפשר גם לחפש 3008 פרימיום או GT משומשת.

נשמע לי כמו לאון החדשה (עד שתגיע הגולף) עם מנוע 1.5, אם אפשר לוותר על "קוקפיט וירטואלי" אז גם פוקוס חדשה בתמונה, ואולי 308gt משומשת קלות. לדעתי שלושתן יתנו לך את מה שאתה מחפש בפחות (אולי אפילו משמעותית) מהתקציב.

אין לי משהו ממש חכם להגיד, אבל תחשבו שאת הידיעה הזו אפשר לקרוא בשתי דרכים שונות לגמרי: העתיד הוא ג'יפון סיני היברידי 🤮 העתיד הוא MG עם 260 כ"ס וכמעט 50 קג"מ, שעושה 0-100 בפחות מ-7 שניות 😁 (טוב, לפחות לזקנים שבינינו)

לא חושב שיש ל-308 בעיה של כח, לפחות לא לשימוש משפחתי סטנדרטי. רמז: זה המומנט (ומתי הוא מגיע), לא ההספק, בטח בהשוואה לשאר הרשימה שלך (שכנראה רובן ירגישו חלשות יותר). היא גם לא כבדה באופן מיוחד.

אם אתה לא חייב חדש (ואתה מחפש רכב "מנהלים", כלומר קטגוריה D), הייתי חושב על: פיג'ו 508 2019 (הדגם החדש) - מאוד נדיר, יש אחת שנכנסתי לתקציב כרגע ביד2 (ועוד אחת שלא). ג'וליה - אני מניח שאפשר למצוא אחת מ--2018 מהדגם הבסיסי בתקציב. וולוו s60 (בתקציב כנראה שהדגם הקודם) - כנראה שגם סביב 2018-19. כולן יהיו מפנקות ומרשימות (יחסית לתקציב), הפיג'ו כנראה מאובזרת יותר אבל ממותג פחות "נחשב". חדש בתקציב הזה לא תמצא ממש "מפנק ומרשים", וכנראה שגם לא ממש "מנהלים" (אולי סופרב בסיסית מאפס ק"מ).

מתפלא עליך. חתונות, עומר אדם, פרארי וזנות חוקית. מה בן אדם צריך יותר מזה בחיים?

ברור שעדיף שיהיו שני משווקים, אבל בוא, אף יבואן / משווק קטן לא היה רוצה להתחרות במטרו. זה לא ריאלי בשום צורה. התגובה שלך לא ילדותית, היא אנושית. אם משאירים בצד את האנושיות ומנסים להסתכל על העולם בצורה מספרית יותר, שוק חופשי הוא כנראה התשובה הכי טובה שיש לנו לרווחה כוללת. כדאי להוסיף לזה גם הגנות על מי שלא שורד את השוק החופשי (ע"ע סוציאל דמוקרטיה) אבל זה בטח לא צריך להיות שיקול של יצרן בבחירה של יבואן. במילים אחרות, אם אתה הולך להיות יבואן, אל תצפה שאנשים יהיו "נחמדים" אליך. במקרה הטוב הם לא יעברו על החוק. השוק הדו גלגלי בארץ הוא די מצומצם, קשה לי להבין את כל היבואנים הזעירים של כל מיני מותגי נישה סיניים בשנקל. אני באמת לא מבין איך הם מרוויחים.