pooh-bear

ה-508 גדולה משמעותית מהגולף, והיא גם לא האצ'בק. לא הבנתי איך בדיוק היא קשורה לעניין. פות"ש, אם אתה כל כך מרוצה מהגולף הנוכחית (ואין סיבה שלא תהיה, בסה"כ מדובר ברכב מצויין), הייתי פשוט נשאר עם הגולף (הנוכחית). זה הכי פשוט והכי זול. אם ממש חייבים להחליף, מאזדה 3 תהיה כנראה הדבר הכי קרוב לגולף הנוכחית (פרט למנוע), במקומך הייתי גם שוקל פיג'ו 2008-3008 ו/או ds3. גם הרנו קפצ'ור החדשה יכולה להיות מעניינת.

מסכים לגמרי. לפחות מיליון. ההפרש בעלות הוא שולי, בטח יחסית לנזק שעלול להיגרם. יש לא מעט רכבים שעולים יותר מחצי מליון כחדשים. יש גם כאלו שעולים מעל מליון. לא בטוח שהייתי רוצה למצוא את עצמי מסביר לבעלים של רכב כזה למה אני לא יכול לפצות אותו על הנזק. אני מעדיף לשלם עוד 100-200₪ בשנה כדי להמנע ממצבים פוטנציאליים כאלו.

אתה חייב להיות קצת יותר ספציפי, כי כל הרשימה הזו בסכום הזה... לא פשוט. מעבר לזה, לרוב לא תקבל פה המלצה על רכבים ידניים גרועים ששואבים דלק, ושהם בנוסף גם חלשים ומכוערים. או במילים פשוטות, ספר מי נוסע, איך נוסע, איפה נוסע וכמה נוסע, ומה הכי חשוב לך. סתם רשימה גנרית של כל התכונות האפשריות לא ממש עוזרת.

השאלה הנכונה היא מה המטרה של סחבק, לאן הוא שואף להגיע. אם סחבק רוצה משרת הייטק אמיתית, כזו של גדולים, אז סחבק יצטרך משהו קצת (הרבה) יותר רציני. אם הכוונה היא רק להיות מסוגל לעשות עוד כמה דברים בעבודה, ואולי לחפש דברים דומים במקום אחר אז אולי. אני לא מכיר, אבל מניח שיש כמה מקומות שצריכים תוכנה בסדר גודל קטן שלא משתלם לעשות בשבילו פיתוח משמעותי ומחפשים אנשים כמו סחבק עם ניסיון "בעולם האמיתי" + קצת ידע בתוכנה, אבל אלו אזורים שאני לא מכיר בכלל. מצד שלישי, תמיד טוב קצת ידע בתוכנה, גם אם הידע הספציפי הזה לא יספיק בשביל הסבה מקצועית מלאה - לדעתי תתחיל איפה שנח וקל לך, ואחרי זה תראה לאן זה מתפתח ואם זה בכלל מעניין אותך.

לדעתי די בוודאות תהיה אפשרות למימון (לא הסתכלתי לעומק, אבל ראיתי משהו כמו "החל מ-x ש"ח לחודש", למיטב זכרוני קצת פחות מ-800). האתר הזה הוא רק מתווך לחברות ליסינג, יש גם את motodeal ו-carcost, שווה להסתכל גם שם. אני מניח שתוכל למצוא את אותן העסקאות פחות או יותר בפנייה ישירה לחברת הליסינג הנכונה (ואז בטוח תוכל לקבל מימון, אולי בתנאים עדיפים).

אפשר לקנות פיקנטו חדשה מאפס ק"מ במחיר הזה (לא הדגם המאובזר, ובכל זאת): https://carclick.co.il/campaign-product/קיה-פיקנטו-החדשה/

הונדה גא'ז עונה לא רע על רוב הדרישות, אבל הבלימה האוטונומית שלה היא למהירות עירונית בלבד ויש לה רק התרעה על סטיה מנתיב (למיטב זכרוני). צריך גם לבדוק שיכנסו בה שני כיסאות בטיחות ועגלה. מעבר לנסיעה שהיא ברובה בין עירונית היא עלולה להרגיש טיפה חלשה. בקצת מעל התקציב אתה יכול לחפש רנו קאדג'ר (לא 100% סגור לגבי הבטיחות האקטיבית, תבדוק) שיש לו גיר רובוטי שפחות יתאים לנסיעה פקוקה או יונדאי איוניק (שיש לה 5 שנים -150,000 ק"מ אחריות על הסוללה). אולי אפשר כבר למצוא גם קיה נירו (אותה יחידת הנעה של האיוניק) במחיר לא מאוד רחוק. שלושתן יהיו בטוחות ומרווחות יותר ועדיין די חסכוניות, וכנראה קצת פחות ספרטניות מהג'אז, אבל (פוטנציאלית) קצת פחות אמינות, כל אחת מסיבותיה.

מנצל"ש (זה הכי שרשור טלוויזיות low cost שמצאתי). הפנסוניק שלי (50" FHD גנרית כלשהי, בת בערך 5) שבקה חיים אתמול, היא מקבלת מתח, מגיבה לשלט ולכפתורים מאחורה, אבל כשהיא נדלקת היא מראה חלוקה של המסך לכמה מלבנים בגוונים של כחול / שחור, גם ניתוק מהמתח ומה-HDMI לא הושיעו. אז: א. אני מניח שהיא בדרכה לפח המחזור הגדול שבשמיים, אבל אם מישהו חושב שזה ניתן לתיקון אני ממש אשמח לשמוע. ב. בהינתן שסעיף (א) להלן לא, אז אני מחפש מחליפה. תנאי הפתיחה הם: סלון בתאורה בינונית מרחק צפיה של כ-3 מטר יש מגבר ורמקולים (אז הסאונד לא מעניין בכלל) מבחינת מקום אפשר קצת לגדול, אבל להערכתי למעל 65" פשוט לא יהיה מקום על הקיר. יש מחשב כמקור (חדש, שתומך 4K, אז גם סמארט פחות מעניין) בקיצור שתראה תמונה, באיכות סבירה, ותעשה את זה לכמה שיותר זמן. תקציב - לא יודע, כמה שפחות. הייתי רוצה לעצור ב-3,000 ש"ח, אם אפשר פחות יהיה טוב, אבל לא אכפת לי להשקיע קצת יותר אם מקבלים הרבה יותר, וחשוב לי שהיא (בממוצע) לא תלך לפח בעוד שנתיים שלוש. זה מתכנס לאיזו LG NanoCell? כמה נורא יהיה לקנות משהו סיני פשוט (Xiaomi / TCL / Haier)? בהתחשב בסגר הבא עלינו לרעה, אני לא בטוח שאפשר יהיה ללכת להתרשם בחנות בקרוב. יש למישהו המלצה מאיפה לקנות (ת"א / מרכז)? תודה רבה!

פיג'ו. גדולה יותר, נוחה יותר' חסכונית יותר ואפילו אמינה יותר. יש עכשיו ריקול לגבי רצועת התזמון המתפוררת - ובכל זאת הייתי מחפש אחת שטיפלו בנושא הזה לפני שנגרם נזק משמעותי ו / או הוחלף מנוע. אם מצאת אחת כזו, לדעתי זה המון תמורה לכסף. לשתיהן שוק מאוד קשה, מה שקונים בזול מוכרים בזול. אם אתה מחפש רכב "פשוט" יותר, אולי תוכל למצוא מיצובישי לנסר (רצוי ה-1.6) משנתון סביר בתקציב הזה.

בתור התחלה, נסה לשכפל את הסביבה שאתה עובד עליה ברשת לדיסק הלוקאלי ותראה בכמה המצב משתפר. אח"כ זה כבר נהיה הרבה יותר מסובך ויכול להיות תלוי במליון גורמים (הרשת עצמה, ניתוב, פרוטוקול הגישה לקבצים מרחוק (למשל NFS / CIFS), ה-File system ואיפה הוא יושב, השרת אחסון וכו' וכו'), אבל אם תראה שהמחשב שלך עם אחסון לוקאלי מהיר מספיק, עדיף להשקיע את הכסף במקום אחר. כמו שבמחשב אתה משדרג מה שצריך (זיכרון / מעבד / כרטיס גראפי) ולא סתם על-עיוור, אותו דבר אבל בגישה של מערכת.

להתחדש זה תמיד טוב. אני פשוט מציע שתעשו איזו אנליזה קצת יותר מוצלחת לאיפה נמצא ה-bottleneck אצליכם. אני לא מכיר ספציפית את התוכנות האלו, כמה הן מודעות לאיפה כל דבר יושב ומה הן עושות עם זה, יכול להיות שעדיף לכם להשקיע יותר ב-storage / network מאשר בתחנות הקצה, שווה להבין את זה.

יכול להיות שאחרי כל החומרה הזו, זה ה-bottleneck שלך. סתם בשביל הספורט, הייתי מעתיק איזה קובץ או שניים לוקאלית בודק אם וכמה זה משפר.

ברלינה זה סדאן באופלית, וזה הדגם הישן. מצטרף להמלצה לוותר. לא חסכוני ולא אמין. מה התקציב? הייתי מציע לך לנסות 308 סטיישן, בטח עכשיו שיש ריקול (סוף סוף!) לרצועת התזמון. אם זה נשמע לך הרפתקני מדי, אז גם קיה פורטה יכולה להיות סבירה (אבל פחות חסכונית).

טוב, זה היה קצת Much ado about nothing (מעט כצפוי). המרואיין הופתע מהקונספט של מפגש אמיתי בשביל פידבק, נראה לי שהוא העריך את זה. בסה"כ כשעוברים על קוד ונותנים דוגמאות, קשה מאוד לבוא בטענות שהפסילה היא לא מסיבות מקצועיות. לא השוויתי את זה לדוגמא טובה אחרת שיש לי כי זה מישהו שעבד איתו באותו מקום (שנסגר לאחרונה) ולא הייתי בטוח עד כמה הם אמורים לדעת אחד על השני. חילקתי לו את זה לשלושה נושאים עיקריים, אז אמנם היו כמה דוגמאות לכל נושא אבל בסה"כ ניסיתי להסוות את העובדה שזה היה... פשוט לא טוב. אין באמת דרך אחרת להגיד את זה. אני לפחות יצאתי בהרגשה שניסיתי לעשות משהו חיובי. גם זה משהו.

אבל אם יש לך טרום סכרת, הרופא ימליץ לך קודם כל על שינוי בדיאטה ופעילות גופנית, ורק אם המצב יחמיר תקבל טיפול תרופתי. אם אתה כל היום רק יושב ואוכל רק ג'אנק, עדיף שתתחיל לאכול סביר ותתחיל קצת לזוז מאשר שתתחיל לקחת כדורים. באותה מידה, אם אתה מעמיס את עצמך ב-150% ומצפה שהכל יהיה מושלם, עדיף שתוריד עומס ותעשה תאום ציפיות (ותתרגל איך מתמודדים עם כישלון) במסגרת טיפול פסיכולוגי / קאוצ'ינג / שאלות בפורום מאשר שתתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון. כשאין ברירה אז אין ברירה. רק צריך להבין שאין ברירה, ולא לרוץ לכדורים כל פעם שקצת קשה בלי להסתכל הצידה.

יכול להיות שאפשר למצוא בתקציב יונדאי איוניק (לא ג'יפון), אולי אפילו קיה נירו. צריך לראות שהם יהיו מספיק נוחים לנסיעות האלו. אם את יכולה להעלות את התקציב, אפשר לחפש גם 3008 דיזל (מני שאפשר למצוא סביב 80-90 מ-2017) לחלופין (לא שאני כל כך ממליץ, אבל לא מעט עושים את זה) אפשר להתמנף ולקנות רכב דיזל / היברידי חדש מליסינג אפס ק"מ, למשל אופל גרנדלנד או 2008 סביב 120,000₪. יש גם פורד פוקוס דיזל סביב המחיר הזה (שוב, לא ג'יפון) ואולי קורולה (היברידית כמובן) או איוניק.

ברור. אני מנסה להיות כמה שיותר ענייני, זה יחסית אפשרי כי יש ממש דוגמאות קונקרטיות לדבר עליהן. אין שום מטרה לבאס או להקטין את הצד השני.

אם גיר ידני אפשרי עבורך, סיטרואן קקטוס דיזל תהיה נוחה וחסכונית, מיכל האוריאה הוא נקודת תורפה וכדאי לחפש אחת שהוא כבר הוחלף בה (למרות שמדובר על רכב די נדיר, לא תמיד יש הרבה מבחר). אפשר גם לחפש רנו גרנד קופה דיזל, רק לקחת בחשבון שיש לו גיר רובוטי שמתמודד פחות טוב עם פקקים. כנ"ל רנו קדג'אר, שיהיה גבוה יותר ומעט גבולי בתקציב (אבל אפשרי). לא הויטארה ובטח לא ה-xv חסכוניות במיוחד.

זה לא "שיטת עבודה", זה פשוט גרוע באופן מוחלט (ברור שיש נושאים שונים שיש לגביהן גישות שונות, אבל יש גם דברים אבסולוטיים). אני יותר מסכים עם זה. מרגיש לי נורא פספוס ללכת על גישת ה"הכל בסדר חוץ מאיזו נקודה או שתיים" גם כי זה לא לגמרי מסביר למועמד למה הוא לא התקבל, וגם כי זה מפספס את המטרה. אם אני כבר משקיע בזה חצי שעה, שלפחות יקבל תמונה יחסית סבירה על מצבו. גם וגם, וגם בשביל עצמי (תחשוב על זה כסוג של התנדבות).

אני לא יודע מה המצב. אני מתייחס לבעיה שואדים מתאר, והבעיה הזו היא עומס גבוה מדי מצד אחד וחוסר ניהול עצמי מצד שני (לפי מה שאני מבין, כן? יכול מאוד להיות שאני טועה). אז יש עוד בעיות (למי אין?), אבל ממה שאני מבין הן כרגע ברקע, ואין פה מטרה לפתור הכל מחר בבוקר. לכן, לדעתי הצנועה והמאוד לא מקצועית, יש פתרונות פשוטים ומהירים לבעיה הנוכחית (הפחתת עומס + ניהול משימות מודע יותר) שהייתי מתחיל בהם. טיפול פסיכולוגי זה לא סיפור קצר או זול, ואת התועלת שלו (אם בכלל) לפעמים רואים רק אחרי המון זמן. בקיצור, זה משהו לטווח רחוק יחסית, אני לא חושב שזה מה שצריך כדי לפתור את הבעיה כאן ועכשיו. אפילו להיפך - זה רק מוסיף עוד עומס (רגשי) למערכת, לוקח זמן ועולה כסף. בתקופות שאתה צריך לרשום לעצמך ביומן זמן ארוחת צהריים, לא בטוח שהייתי ישר קופץ לטיפול פסיכולוגי. Having said that, אין כמובן שום דבר רע בטיפול פסיכולוגי / תרופתי. אני פשוט פחות חושב שזה הפיתרון פה, כשברור שואדים עמוס עד מעל לראש ושחוק מהתחת. סתם בתור אינדיקציה, אני אמנם עשיתי תואר דומה ב-3 שנים, במוסד לכאורה רציני יותר ובגיל צעיר בהרבה, אבל בקושי עבדתי תוך כדי (ברוב הסמסטרים לא עבדתי בכלל) ואין לי מושג איך הייתי מצליח לשלב בלו"ז הצפוף הזה גם עבודה, אפילו ב-20%. גם לעשות תואר בהנדסה וגם לעבוד במשרה מלאה נשמע לי לגמרי לא סביר, לפחות מבחינת העומס.

מקפיץ קצת. שלא יהיה משמעם. אז בינתיים מי שלא עבר קיבל את ההודעה הסטנדרטית (לדעתי מייל, אבל זה ממש לא נתון להחלטתי, ה-HR עושים את זה). מי שלא עבר בשלב הראיון כנראה הבין את זה, אף אחד מהם לא ביקש פידבק. לעומתם, שניים שנכשלו בשלב התרגיל חזרו לבקש פידבק. ישבתי עם כל אחד מהם 20-30 דקות לעבור על הקוד שלהם ולהסביר להם מה לא אהבתי בו. בסה"כ השיחות היו מעט מתוחות אבל שניהם קיבלו את זה יחסית בהבנה, אני חושב שזה בגלל שהיה משהו קונקרטי לדבר עליו (קוד) ואפשר היה ממש להראות להם מה היו הציפיות ולמה הם לא עמדו בהן. מחרתיים אני צריך לדבר עם המועמד השלישי שנדחה בשלב הזה, והאמת, הוא היה ממש מאכזב. גם מועמד עם ממש לא מעט ניסיון מצד אחד, וגם קוד של... לא יודע, מישהו שיצא ממדמ"ח (הקורס, לא התואר) אתמול (ולא בהצטיינות יתרה), מצד שני. אז מה עושים עם מישהו כזה? הולכים על גישת "כל האמת בפרצוף" (כאילו, לא בצורה מעליבה, אבל כן לעבור על הרבה נושאים)? או נותנים לו נקודה או שתיים בשביל ההרגשה הטובה?

קיה זה יונדאי, רק שהפורטה פחות מבוקשת מהאלנטרה המקבילה ולכן אפשר למצוא שנתון חדש יותר באותו מחיר. אני לא בטוח שזו אסטרטגיה מנצחת. רכב מאוד ישן יכול לעלות לא מעט בתחזוקה, לא רק בכסף אלא גם בזמן ובבלת"מים (ובסוף לצאת לא יותר זול מרכב משומש אבל חדש יותר, אפילו בלי לשקלל את הזמן והבלת"מים)

אני לא נגד תרופות / טיפול אחר, אבל אני לא בטוח שזה דוקא הפיתרון הנכון פה - אתה באמת במצב קשה אובייקטיבית, הגיוני שזה גורם לך ללחץ ואפילו לחרדה. הייתי מתחיל, כאמור, בלהוריד קצת את הלחץ ולהתארגן טיפה יותר טוב. טיפול פסיכולוגי או תרופתי הוא אפשרות מעולה אם באופן כללי במצב הסביר והרגיל אתה בבעיה, לא ב-120% לחץ. מה שניסיתי להגיד הוא שחשוב לדעת לנהל את עצמך (לו"ז, לחץ, זמן להתאווררות) - ולא לקחת ביס גדול מדי, להכנס ללחץ ולהתבאס (איזה אסון זה שלא עברתי קורס) או (גרוע יותר) לשפוט את עצמך (אני כל כך גרוע, איך כולם עברו ואני לא) או (הכי גרוע) להכנס לחרדות (אני בחיים לא אעבור את התואר וכל החיים אאלץ להפוך המבורגרים במקדונלדס עד שיזרקו אותי ואני אהפוך להומלס). הדרך הנכונה היא פשוט לנסות להבין את הסיבה האובייקטיבית שקשה לך ואז לנסות לטפל בה (יותר מדי עומס - להוריד אחוזי משרה למשל, יכול לפנות לך זמן ללימודים שיאפשר לך להוציא ציונים גבוהים יותר / להשאיר קצת זמן פנוי לעצמך, למשל). זה נשמע קל, אבל זה ממש לא.

@vadim6385, יש לי כמה תובנות אבל אולי אני מפספס בק"מ, אז תרגיש חופשי להתעלם. מראש, צריך יותר הכרות כדי להבין איפה אתה נמצא, אבל ממה שכתבת זה נשמע (לי לפחות) שאתה קצת בתהליך של תאום ציפיות מול העולם. ואני אנסה להסביר: זה נשמע שאתה מצפה לדברים שלא באמת קיימים, across the board. למשל בלימודים, המתמטיקה היא סיוט לבערך 99.999% מהסטודנטים (תמיד יש את העתודאי החוצפן הזה שיושב חמש דקות ומבין הכל, אבל הוא יוצא דופן) וגם הקורסים היותר "מעניינים" הם לרוב יותר מסע אלונקות מתותים עם קצפת, גם למי שלא מראה את זה / מוציא ציונים טובים בסוף. בטח ובטח אם עושים אותם במקביל לעבודה במשרה מלאה, או אפילו ב-80% (וגם ב-50%). בעבודה יותר קשה לי להבין ממה שכתבת, אבל אם גם המנהל וגם שאר החברים בצוות מרוצים ממה שאתה עושה, אתה כנראה די בסדר. גם אנשים שכותבים קוד כבר 20 שנה טועים בהערכות זמנים בסד"ג, רוב הזמן. אני לא רואה סיבה להרגיש רע עם זה באופן ספציפי. וגם מעבר, הקושי להכנס למשימות חדשות (אם אני מבין נכון) הוא טבעי ומקובל, יש כאלו שעושים דברים מהר (וגם נכנסים לדברים חדשים מהר) ויש כאלו שלוקח להם יחסית יותר זמן אבל מבינים דברים ועושים דברים יותר לעומק. זה עניין של אופי, לא של יכולת. גם כאן, אף אחד לא בא לעבודה רק כי כיף לו, ואף אחד לא נהנה מכל מה שהוא עושה. אם בסה"כ מעניין לך, נחמד לך עם האנשים והמנהל הישיר, אתה מוערך ומקבל תנאים סבירים - מצבך מעולה. יותר בגדול, זה נשמע לי כמו קושי להתמודד עם קושי ו"לנהל את עצמך". בלי להפחית מהקושי האובייקטיבי (שהוא באמת עצום) החלק שהכי קשה לך הוא להתמודד עם זה שקשה לך: גם לא להיבהל מהקושי מצד אחד (נשמע לי קצת כמו פחד מכישלון) וגם לדעת להתנהל במצבים של עומס: לדעת מה חשוב ומה לא, איפה אפשר לעשות פחות דברים או באיכות פחות טובה ומתי צריך לקחת כמה דקות לעצמך ולוותר על משהו, לפני שאתה מתפוצץ. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל זה ממש לא. אתה לא יכול להצליח (אלא אם נולדת נכון, כמובן) אם אתה לא יודע להתמודד עם קושי וכישלון (בטח אם אתה בורח כשה קורה). זה חלק מהחיים, גם לאנשים הכי מצליחים. אני במקומך לא הייתי מוותר, לא על הלימודים ובטח לא על העבודה. הייתי כן מנסה לראות איך אני מצליח להפחית לחץ - לוקח פחות קורס בסמסטר, אולי מבקש לעבור לעבוד ב-80% משרה, וגם מוצא משהו שייתן לך קצת להתאוורר במקביל. גם כאן, להתאוורר לא חייב להיות משהו שעומד בציפיות חברתיות כלשהן - אם בא לך לשבת באיזה אוהל במדבר במשך שבוע, או סתם לקום מאוחר בסופ"ש ולשבת כל היום על איזה משחק, או אפילו לקרוא ספר - תקדיש קצת זמן לעצמך. זה ממש לא חייב להיות משהו הישגי, או קשה, או שמצטלם טוב לאינסטגרם, רק משהו שיוציא אותך מהלחץ.

בתקציב כמו שלך, בטח כשאתה לא נוסע הרבה, הייתי שם את צריכת הדלק במקום האחרון ברשימת השיקולים. הרבה יותר חשוב למצוא דגם שיתאים לדרישות ויהיה אמין מאשר רכב שיחסוך עוד 100 ש"ח בחודש, זה סכום שתקלה בלתי צפויה יכולה לקזז בפעם אחת (אם לא לעלות הרבה יותר). רכב בתקציב כזה שיתאים לשלושה ילדים מאחור זה לא טריוויאלי בכלל. האפשרות הכי סבירה לטעמי תהיה רנו סניק דור 3, בתקציב כזה תוכל למצוא את אחרונות דגמי הבנזין שהגיעו לארץ. מדובר ברכב מרווח מאוד, מאובזר, נח, אמין יחסית ושתיין לא קטן. מצד שני, אם אתה לא ממש ממש חייב שהרכב הספציפי הזה יוכל לקחת שלושה ילדים, זה כיוון שהייתי פחות חושב עליו. האופציה הכי "יעילה" (אבל פשוטה וחלשה) תהיה טויוטה ספייס וורסו. אני לא בטוח שזה הרכב שהייתי קונה לירושלים, אבל אם (העדר) הכח והספרטניות לא מפריעים לכם (וזה עניין אישי), זו יכולה להיות קניה לא רעה בכלל. האופציות ה"רגילות יותר" יהיו קיה פורטה ומיצובישי לנסר (רצוי בדגמי ה-1.6, האחרונים שהגיעו לארץ). שתיהן יהיו אמינות ולא מאוד חסכוניות, לפחות מהקיה תוכל למצוא הצע רחב יחסית ושתיהן לא יגרמו לאף גבה להתרומם. בנוסף, את שתיהן אפשר למצוא משנתונים מתקדמים יחסית ליפניות / קוריאניות אחרות (באותו מחיר). האופציה ה"איזוטרית" תהיה סיטרואן C4 מ-2015-16 (אחרי מתיחת הפנים עם מנוע 1.2 טורבו). זה רכב לא מבוקש, מה שיאפשר לך למצוא בתקציב (או ממש טיפה מעל) שנתון חדש יחסית. הוא סובל מבעיה מוכרת במנוע (רצועת תזמון מתפוררת, יש המון מידע על זה בפורום) שנפתרת (לפחות לפי מה שידוע כרגע) ע"י החלפה חד פעמית של הרצועה לרצועה חדשה. אם תצליח למצוא רכב כזה שעבר החלפת רצועה בזמן תקבל רכב חזק (יחסית, יחסית), חסכוני (יחסית), נח ומאובזר משנתון חדש (מה שלא מזיק לאמינות), אבל עם שוק חלש מאוד שיקשה על המכירה.