האמת שאשתי ואני הכרזנו על תשע״ו כ״השנה הכי מחורבנת״ שהייתה לנו.
בראש וראשונה חמי נפטר, לי היו בעיות בעבודה, לאשתי גם מתחיל להימאס ממקום עבודתה הנוכחי, מחשבות על איזו דירה נקנה ואיפה, עוד כל מיני קטנות, וכל זה כשאנחנו גרים (מחודש נובמבר) אצל אמי, עם ילדה בת שנתיים וחצי, בדירת 4 חדרים (כדי לחסוך).
כל אחד מאיתנו היה צריך, בנוסף ללהתמודד עם החרא שלו (כל אחד ברמה שונה מן הסתם), גם להתמודד עם החרא של השני, כשאמי מעבר לקיר, וקשה להתווכח ולריב, אז דוחים ויכוחים ושומרים הרבה בפנים
לאחרונה דיברנו על זה והרגשנו מאוד מעודדים מכך ששרדנו את השנה הזאת (הרבה יותר משרדנו, האמת), ושבדיעבד היא הייתה מבחן למערכת היחסים שלנו, שעברנו בהצלחה.