שביט

יש איזו התרגשות בשניות הראשונות כשקולטים מדבקה. הערב זכיתי לראשונה להיתקל במדבקה, על גטס ירקרקה מטאלית שחנתה לה ברחוב שקט במרכז ראשון, ליד כביש 412

ממש מבאס מתחנה נהדרת ששומעים כל היום בכיף (חוץ מהשעה של טל השילוני, בין 15 ל16), זו הפכה להיות תחנה של "טוב נו, זה יותר טוב מגלגלצ". השיא מבחינתי הוא הלינקים המפגרים שהתחילו לעשות, כנראה בהשפעת גלגלצ- שמים קאבר לשיר של אומן ומיד אחרי שמים שיר אחר בביצוע אותו האומן ? ממש כמו ילדים קטנים שחושבים שהם די ג'יי העשור. קראתי לא מזמן ראיון עם בועז כהן, פשוט מגעיל מה שהתחנה הזו הפכה להיות, תחת שרביטו של רוזנבוים.

הבנת נכון. 6 ק"מ הלוך, 6 חזרה. לוקח לי פחות מ20 דק'. בחורף אני רוכב עטוף במעיל, צעיף וכפפות. אני יכול לספור על שתי ידיים את הימים שלא רכבתי בגלל גשם כבד. גם בימים גשומים אפשר לזהות הפוגה שתימשך קצת יותר מ20 דקות חצי שעה הדרושות לי לנסיעה.

אני מכיר שני שבילי אופניים בהרצליה, אחד בחלק המדרחוב של רחוב סוקולוב והשני מהפארק דרך כל רחוב פינסקר עד תחילתו. כמי שנוסע בעיקר בכביש, אני פחות שם לב לשבילים, ייתכן ויש עוד כמה. כשקניתי את האופניים הסוללה הספיקה לכ27 ק"מ. אני מודד את הנסועה באופן די קבוע, וקצב הירידה ב"צריכת הדלק" הדרגתי מאוד, וכל שלב מחזיק כמה חודשים טובים. ברכישת אופניים יד שנייה הייתי בודק את מצב מערכות הבלמים, המהלכים והחיווט החשמלי. הייתי מנסה לקנות מאדם מבוגר ולא מילד בן 16 (אני מנחש שמי שמוכר יד שנייה הם בד"כ אנשים קצת יותר מבוגרים). בנוסף לשים לב למצב השלדה והגלגלים, לראות שהם לא שבורים או עקומים (זה סעיף שדומה לאופניים רגילים). זאת ה- המלצה שלי לקניית אופניים חשמליים.

שלום לכולם. התחשק לי לכתוב סיכום תקופה לא קצרה על אופניים חשמליים, כדי לעזור למי שחושב על רכישה, וכדי להעשיר את מאגר המידע של קארספורום. הכל התחיל לפני כמעט 3 שנים. אשתי סיימה את חופשת הלידה, הילדה נכנסה לגן פרטי ב1/9, והתעורר צורך בפיתרון תחבורתי זמין לשנינו. בחודש הראשון הצלחתי לתמרן בין אוטובוסים וטרמפים עם חברים מהבית בהרצליה לעבודה בסינמה סיטי ובחזרה, החודש השני היה לשמחתי חודש חגים, ובתחילת נובמבר, אחרי נסיעת מבחן בזוג של חבר כדי למדוד זמנים ומסלול, נפל הפור- אני קונה אופניים חשמליים. מדובר באופני "אולטראלוקס" שניקנו ב3,000 ₪ מאקופאן בהרצליה פיתוח, "יד שנייה" אחרי 3 חודשים אצל הבעלים הקודמים, במצב דנדש. רוב זוגות האופניים בסטנדרט הזה זהים אחד לשני, פרט למדבקה, אך מחיפוש קצרצר ברשת וצפייה בכמה סרטוני מבחן, עולה כי נפלתי על "סוס עבודה" אמין וטוב, הסובארו DL של האופניים החשמליים. חישוב שביצעתי מעלה שבממוצע שנתי אני נוסע כ230 ק"מ בחודש. האופניים עם בלמי V קדמיים ואחוריים (עמידים ליותר זמן, קלים וזולים להחלפה בהשוואה לבלמי דיסק), מנוע 250 וואט, עם סוללת 10 אמפר 36 וולט. האופניים מגיעים למהירות 25 קמ"ש במישור והסוללה כחדשה גמעה כ27 ק"מ. כיום, "צריכת הדלק" עומדת על כ 19 ק"מ שמספיקים לי לשלושה כיוונים מהבית לעבודה. רכישת סוללה חדשה בסביבות 1,000 ₪ לא עומדת כרגע על הפרק. האופניים גומעים כ12 ק"מ בכל יום, ועוד קצת סידורים עניינים בהרצליה וסביבותיה כבר קרוב ל3 שנים, ועושים זאת באמינות מלאה ובהוצאות תחזוקה מצחיקות. סך כל ההוצאות על תיקונים למיניהם מסתכם ב560 ₪ (שני מיכלי דלק בערך)- 60 ₪ לזוג פדלים (הציר של אחד הפדלים המקוריים התעקם), 40 ₪ לזוג פנימיות (פנצ'ר בגלגל הקדמי ואחת ספייר), 100 ₪ הרכבת ידית בלם חדשה (האופניים נפלו לי והמקורית התעקמה לגמרי), 100 ₪ לתיקון 3 "שפיצים" בגלגל האחורי, 100 ₪ חיווט מצערת (התחילה לג'עג'ע קצת אחרי שנתיים), 40 ₪ ל"ברזל" שמחבר את הסבל לאופניים (נשבר אחרי שנתיים וחצי) ועוד 120 שקל לשלושה זוגות של רפידות בלם, שהוחלפו לאורך התקופה. ניתן לראות ששום סעיף מהרשימה אינו מוגדר כתקלה רצינית ויקרה, ובטח שלא תקלה משביתה. רוב הזמן אני רוכב על כבישים עירוניים שקטים, עם קסדה, שתי מראות, פנסים ובהתאם לחוקי התנועה. הילדה מורכבת על כיסא עם חגורה וקסדה, וכשאני איתה אני רוכב לאט ובזהירות על מדרכות ושבילים. לאחרונה נודע לי על פוליסת הביטוח של שומרה שעולה כ1,000 ₪ לשנה. לא מעט, וגם לא הרבה, בטח בתמורה לשקט שזה נותן. החלפה לאופניים אחרים לא עומדת כלל על הפרק. שיכוך מלא, חישוקים מעוצבים וכל מיני גימיקים לא מעניינים אותי. אני נוהג לומר בצחוק שהאופניים היחידים שאקנה במקום הם אופניים חשמליים בגודל רגיל. קניתי הרבה דברים בחיי, וכל יום שעובר מחזק את התחושה שזוהי הקנייה החכמה ביותר שעשיתי בחיים. מקווה שנהנתם

שומדבר לא יעזור. השמאי מכריז טוטאל לוס. צריך לשלוח לגריטה ולהתחדש במודל צעיר יותר מה שלא תבחר- מזל טוב ותהנו!!

לא טעית, הייתי ציני. והתגובה שלך , לצערי, הוכיחה יותר את מה שכתבתי. אנחנו מובילים במתקנים יעודיים לבעלי מוגבלויות, ספורטאינו הפראלימפיים מביאים ערימות של מדליות, אבל בסובלנות כלפי מוגבלים על כיסאות גלגלים יש לנו עוד הרבה מה ללמוד

כן ממש... אם יש דבר שאנחנו מצטיינים בו זו סובלנות כלפי השונה.

חד חלק ופשוט. הכביש הוא עוד מראה של האופי הישראלי המחורבן של "אני ואפסי עוד" ו"כולם על היין שלי". זו גם, לדעתי, הסיבה העיקרית לרוב תאונות הדרכים. סליחה, "תקריות מוטוריות שליליות", כי תאונה זה משהו שאי אפשר לשלוט בו ואי אפשר למנוע.

חברים היי האם למישהו יש מתקין מומלץ לעבודה בהרצליה? ניסיתי את איציק גיבור הפורום אך הוא עמוס. תודה!

ומי שרוצה להבין, שיחפש בסרט "אלכס חולה אהבה" את הקטע שבו אלכס לומד לבר המצווה, ועושה את התרגיל הזה לרב הישנוני.

שוב תודה ההסבר בעמוד המצורף בהחלט מסדר את הראש

קודם כל- תודה רבה! השטח המדובר הוא 20 מטר רבוע, קומה ראשונה הפונה לצפון מזרח. בעיקרון אני מחפש את המזגן הזול ביותר, מהסיבה שזאת דירה שכורה. כנראה שנחליף את המזגן הישן שבסלון ע"ח הורדה ממחיר שכר הדירה למשך זמן מסויים. אני מבין שלשטח של 20 מטר צריך בסביבות 14-15 אלף BTU?

סלון בדירה ״של פעם״, ז״א שהחלק שבצורת ״ח״ (מקווה שהבנתם), שיטחו 3.7 על 5 וחצי. האם 2 כ״ס יספיקו? תודה!

כן, זה מה זה מפתיע שזאת הדיעה שלך בנושא...

הבדיחה הישנה- כשאתה משנה סטטוס בפייסבוק ל"מאורס", מפציצים אותך בפרסומות לטבעות. כשהסטטוס משתנה ל"נשוי", הפרסומות הן לעורך דין לענייני גירושים

אני קניתי מיטה ומזרן לפני שלוש וחצי שנים. בדיוק כמוך, לא ידעתי מה ומי ומו. הלכנו לחנות בתל אביב שאבי המליץ לי עליה (בנחלת בנימין, אם אתה מעוניין), ראינו מזרן של עמינח במחיר שמתאים לנו, בדקנו שהמזרן נוח לנו (אני אוהב מזרן קשיח ואשתי קצת פחות) וזהו בעצם כשזה מגיע לתחומים שאני לא ממש מתמצא, וכמו שתיארת לגביך- לא ממש יודע מה הפרמטרים, אני מנסה להבין מה הפרמטרים העיקריים, בודק מה טווח המחירים, מוצא מוצר במחיר ובמפרט שמתאימים לי וקונה. בהצלחה.

א' מוביל ש"נותן" קרטונים, מספק אותם לפני המעבר ב' הקרטונים הם בתשלום, או בנפרד פר קרטון או שמראש המחיר יהיה טיפה יותר גבוה.

יש לך אקדח סלוטייפ? יש לי אחד בהרצליה, אם אתה מעוניין לשאול

אתה מצדיק את הפילוסופיה שלי , לפיה "גבר אמיתי צריך שיהיה לו חבר עם ואן ו/או עגלה נגררת". בהצלחה, מקווה שתמצא

קודם תוקעים את בן רד בלילה ועכשיו זה ממש חבל

הנה משהו שכתבתי לפני כמה שנים, אחרי שבוע באיטליה

לא. ברייטקס בולווארד, לא זוכר איזה בדיוק צודק. אני בטוח ששניים זה הרבה יותר מורכב. באופן כללי, וגם ספציפית לתאומים, מן הסתם השאיפה היא שהאם תצליח לצאת עם הקטנטנים ולא להשתגע בבית.

3 דברים שתפסו לי את העין בדיון הזה, וברשותכם אתייחס אליהם- 1- אני הייתי לוקח את הפאביה (בכל זאת, פאביה ) ומשאיר לאשתי את האוקטביה בעלת תא המטען הנוח מאוד להעמסת עגלת תאומים. 2- לא קל (או כלל לא אפשרי) למצוא כיסא בטיחות שמתאים מDay 1. אנחנו ניסינו לשים את הגדולה בברייטקס שמוגדר מ2.3 קילו ומעלה כשהייתה בת שבועיים, והיא טבעה בו. לקחנו בהשאלה סלקל ובחצי שנה עברנו לכיסא. 3- מי שכתב שבחודשים הראשונים כמעט ולא יוצאים מהבית, זה מאוד אינדיבידואלי, ותחשוב שכמה זה מחרפן לשבת כל היום בבית. עדיף שהאישה תצא כמה שיותר , תיפגש עם כמה שיותר חברות (היום יש כל מיני קבוצות בפייסבוק של אימהות עם תאריך לידה דומה), תתאוורר כמה שיותר ושלא תפחד להסתובב עם הילדים בחוץ. שיהיה במזל ובהצלחה. לי נולד #2 לפני 4 שבועות וזה כיף לחזור לזה, ממש כמו לעשות טירונות פעם שנייה