החיים זה לא קומדיה הוליוודית, וידידות בד"כ נשארות ידידות.
הייתה לי ידידה כזאת, במשך 3 וחצי שנים. הכרנו, דיברנו בטלפון כמה פעמים, יצאנו פעם אחת וזה לא המשיך למערכת יחסים. היינו החברים הכי טובים אחד של השני. כעבור שנה אמרתי לה הכי דוגרי- אני חושב שמגיע לנו ניסיון למערכת יחסים. היא לא הסכימה איתי. המשכנו להיות בקשר טוב וכעבור שנה נוספת פגשתי את אשתי דהיום, שלא ממש אהבה את הסיפור הזה במאה אחוז. המשכתי להיות בקשר טוב עם הידידה ושנה וחצי אח"כ, אחרי התלבטויות רבות, וללא ידיעתה והתערבותה של זוגתי, חתכתי את הקשר.
בשלב מסויים מגיעים (בשאיפה) למצב שבן/ בת הזוג הוא החבר הכי טוב, וכל מיני קשרי ידידות למינהם דועכים.
המצחיק הוא, שכיום יש לי חברה טובה מהעבודה, אותה אני מכיר כ5 שנים, ואנחנו מדברים כמעט על הכל. הכרתי אותה כשהייתי כבר נשוי, ויכול להיות שזה ההבדל. אשתי מכירה אותה ואני הייתי בחתונה שלה.
ולכל המיואשים מהמראה החיצוני, זיכרו שגם דובי גל וגם לריסה טרימבובלר נשואים