איך למלא אוויר בצמיגים ביום עם חום קיצוני כמו השבוע ?

[dor_xd]

לפני כמה ימים שהיו מעל 40 מעלות בחוץ נדלקה לי נורית של חוסר אוויר ,

נכנסתי לתחנה והתחלתי לבדוק לחץ אוויר בצמיגים , ב 2 כבר ראיתי שזה מראה לי 38 שאני יודע שיום לפני מלאתי 34

 

כלומר כנראה בגלל החום זה מראה 3-5 יותר מהאמיתי

[guya72]

לחץ האויר משתנה גם כתלות בטמפרטורה.

כאשר חם, האויר מתחמם -> מולקולות האויר מתחילות לנוע יותר מהר, והמרחק ביניהן גדל -> האויר מתפשט -> לחץ אויר גדל (למרות שכמות האויר עצמה בצמיג לא השתנתה)

כאשר קר - התהליך הפוך.

בהנחה שמד הלחץ בו השתמשת מדוייק - אז זה לחץ האויר האמיתי שהיה בצמיג באותו רגע.

[dor_xd]

לחץ האויר משתנה גם כתלות בטמפרטורה.

כאשר חם, האויר מתחמם -> מולקולות האויר מתחילות לנוע יותר מהר, והמרחק ביניהן גדל -> האויר מתפשט -> לחץ אויר גדל (למרות שכמות האויר עצמה בצמיג לא השתנתה)

כאשר קר - התהליך הפוך.

בהנחה שמד הלחץ בו השתמשת מדוייק - אז זה לחץ האויר האמיתי שהיה בצמיג באותו רגע.

גם אני חשבתי שיש בעיה במודד ונכנסתי לעוד תחנת דלק.

למחרת בבוקר זה באמת הראה 33

 

Sent from my SM-A720F using Tapatalk

[מאור30]

אם הצמיגים עדיין קרים שים על המד את הלחץ הדרוש. אם הצמיגים חמים שים על המד כ 3 פי אס איי יותר.

[dor_xd]

אם הצמיגים עדיין קרים שים על המד את הלחץ הדרוש. אם הצמיגים חמים שים על המד כ 3 פי אס איי יותר.

 

תודה..

[asdf0x]

שחם צמיג הרכב מתרחב.

בגלל זה ה- PSI עולה.

[tepic]

באופן כללי הלחץ שאתה מודד בגלגל הוא לחץ יחסי (gauge pressure) - זאת אומרת שהערך אשר מד הלחץ מציג הוא ההפרש בין הלחץ האבסולטי שיש לך בצמיג לבין הלחץ האבסולוטי באטמוספירה.

 

בהנחה והמשאבה ממלאת לך אוויר בטמפרטורה הזהה לזו של הסביבה (בזמן המילוי), זה לא משנה אם אתה ממלא ביום חם אור קר, שכן הכל מתנהג ומתאזן באופן יחסי ( ליניארי בקירוב).

 

סביר להניח שהסיבה שאתה ראית שהלחץ עלה תמונה בכך ש

1. הצמיג הוא שחור ובקרינת שמש ישירה הוא מתחמם מאוד, יחד עם האוויר שבתוכו.

 

2. הכבישים לוהטים, וגם נסיעה קצרה אל תחנת הדלק עשויה להביא להתחממות הצמיגים.

[אשרי]

כשהצמיג מתרחב, לחץ האויר היחסי אמור לרדת, לא להיפך. כשהצמיג מתחמם, האויר שבתוכו מתחמם ומתרחב ולכן הלחץ עולה. ראה תגובה #2.

 

שחם צמיג הרכב מתרחב.

בגלל זה ה- PSI עולה.

[ליין מן]

אני רגיל כי בימים חמים או לאחר נסיעה קלה, יש עלייה של כ 3PSI .

וזו סטיית התקן אצלי.

בשישי העלייה הייתה כ 5PSI - לאחר נסיעה של כ 30 דקות.

 

אני ממלא רגיל 35PSI - בשישי לפני התחלת המילוי, בכל הצמיגים נמדד 39PSI.

ואני מעריך כי היה חוסר קל - מילוי הצמיגים הקודם היה לפני כשבועיים.

לכן הייתה סטיית תקן די גבוהה עקב החום.

(במצב הנ"ל - לא מילאתי אוויר, מאחר ובצמיגים היה לחץ די והותר)

 

במידה והמדידה ביום חם ולאחר נסיעה הייתה מראה 34PSI - הייתי ממלא 38PSI -

35PSI שצריך, ועוד 3PSI - מעל הנדרש, כסטייה עקב החום.

 

היצרנים לוקחים בחשבון כי הצמיגים מתחממים והלחץ הפנימי יעלה בהמשך.

לכן הם מציינים, כי ממלאים ומודדים לחץ אוויר בצמיגים קרים.

או נסיעה קצרה אשר לא העלתה את הלחץ הפנימי.

 

היצרנים רושמים בד"כ לצמיגים, מרווח לחצים של כ 3PSI - בין רכב מלא, לרכב ריק ללא העמסה.

ולפעמים הבדלים בלחצים בין הצמיגים, על הסרן הקדמי לאחורי.

 

ככלל - להקפיד על לחצי אוויר לפי הוראות היצרן, ועדיף, קצת יותר לחץ אוויר מאשר חוסר.

זה טוב הן לשמירת דפנות יציבות וחיי הצמיגים, והן מבחינה בטיחותית.

 

 

 

 

אייל.

[roei1980]

אהלן,

קיבלת פה הסברים יפים במאמת.

אני אישית לא נכנסתי לזה ופשוט מלאתי בחנקן את הגלגלים וזהו.

[Igalz]

אהלן,

קיבלת פה הסברים יפים במאמת.

אני אישית לא נכנסתי לזה ופשוט מלאתי בחנקן את הגלגלים וזהו.

מקווה שלפחות לא שילמת על זה.

חנקן מרכיב 78% מאויר רגיל, והאמירה שהוא מושפע פחות מטמפרטורה היא אגדה אורבנית ולא יותר.

אם אתה לא מאמין לי, תשווה את קבוע הגז של אויר ושל חנקן ותראה בעצמיך.

 

בקשר לשאלה של פותח השירשור, כלל האצבע הוא הוספה של 1psi לכל עליה של 10 מעלות בטמפרטורת הצמיג.

עריכה אחרונה ב-21 למאי, 2018 על ידי igal_zeltser

[ROEi1]

יגאל מבחינת השפעת טמפרטורה לחנקן יש יתרון יותר גבוה על חמצן אבל בטווח ההפוך, הוא לא קופא, לפחות לא בטמפרטורות שרכב חשוף אליהן (אחת הסיבות למה משתמשים בו במטוסים).

 

אין לזה שום ערך מוסף בעולם הרכב הפרטי אבל רק רציתי לציין.

[guya72]

יגאל מבחינת השפעת טמפרטורה לחנקן יש יתרון יותר גבוה על חמצן אבל בטווח ההפוך, הוא לא קופא, לפחות לא בטמפרטורות שרכב חשוף אליהן (אחת הסיבות למה משתמשים בו במטוסים).

 

אין לזה שום ערך מוסף בעולם הרכב הפרטי אבל רק רציתי לציין.

אולי אני מחדש לך. ואולי לא -> אבל בטמפרטורות שיש על גבי כדו"א, גם חמצן וגם חנקן אינם קופאים.

חמצן הופך לנוזל בטמפטורה מתחת ל - 183- מעלות בערך.

חנקן הופך לנוזל בטמפטורה מתחת ל- 196- מעלות בערך.

 

אינני יודע מדוע משתמשים במטוסים בחנקן, אך בוודאות זה לא בגלל אי-קפיאה אלא בגלל תכונות כימיות אחרות (סיבה אחת שעולה בראשי - חנקן אינו דליק..)

[ROEi1]

לגבי נושא הטמפרטורה אכן חידשת לי לא היה לי מושג לגבי זה.

 

אך לגבי שימוש בחנקן טהור בצמיגי מטוסים אך בנוסף להיותו לא נפיץ (כמו שציינת) הסיכוי שלו להכיל לחות בעקבות הלחצים המאוד גבוהים שיש בצמיגים הוא נמוך משמעותית מחמצן.

[Igalz]

לגבי נושא הטמפרטורה אכן חידשת לי לא היה לי מושג לגבי זה.

 

אך לגבי שימוש בחנקן טהור בצמיגי מטוסים אך בנוסף להיותו לא נפיץ (כמו שציינת) הסיכוי שלו להכיל לחות בעקבות הלחצים המאוד גבוהים שיש בצמיגים הוא נמוך משמעותית מחמצן.

בתור קצין חיל אויר אני יכול לספר שמחנקנים מערכות אלקטרואופטיות נטו על מנת למנוע חדירת לחות למערכת, לחות שעלולה להתעבות או לקפוא על העדשה.

בצמיגי מטוסים משתמשים בחנקן אך ורק מטעמי בטיחות. בטמפרטורות שבהן בלמים וצמיגי מטוס עובדים, בעיקר אם מדובר בבלימת חירום, עדיף שלא יהיה באיזור חמצן דחוס.

עריכה אחרונה ב-22 למאי, 2018 על ידי igal_zeltser