על פרשת הדרכים

[בטאמן 16V]

טוב, הסיפור הפעם הוא כזה:

 

יום סגרירי אחד נסעתי לתומי עם המכונית של ההורים למוסך בהרצליה, סמוך לדקל. בחנייה של הדקל חנתה ZX עם חישוקים וקיט חצאיות של 16V, אבל ללא הספוילר.

שיחה קצרה עם הבעלים שלה, רוני, העלתה כי מדובר ב-ZX 1.8 שספחה לתוכה מנוע MI16, בולמי קוני, ציר אחורי של 16V ושאר תופינים.

 

בזמנו (תמיד תהיתי, מתי זה ה"זמנו" הזה?) עוד חשבתי למכור, ולמרות שלא יחסתי לבחור חשיבות יתרה, הוא אמר "אולי אני אבוא לראות" ולקח את מספר הפלאפון שלי.

 

הוא השתמש בו כשעה לאחר שנפרדנו לדרכינו, ובערך כל שלושה ימים מאז.

 

אפילו נפגשנו פעם אחת, הוא נהג על ה-ZX שלי כמה מטרים ואני נהגתי על שלו.

 

עכשיו - ה-ZX שלו בפירוש יותר טובה. היא קודם כל במצב יותר טוב (שנת 97') עם פחות ק"מ על המנוע, בולמים של קוני עם קפיצי, ומצב תחזוקתי סבבה באופן כללי, מבחוץ נראית ממש כמו חדשה.

 

אני מדגיש את זה, כי המפגש הזה לא גרם לו לוותר על המכונית שלי - אפילו שאני כבר לא כל כך להוט למכור אותה. מה זה לא להוט? לא בא לי להתחיל לחפש אחרי מכונית אחרת, ואני מאוד אוהב את המכונית שלי.

 

לפני יומיים, בעקבות עצה ידידותית של גוף שלישי, אמרתי לו (אחרי שהוא התקשר משלושה מספרים שונים כי לא עניתי לשניים הראשונים) - "יאללה, חלאס דיבורים - אתה בא עם כסף, או שאתה לא בא", זאת בהנחה שהוא יבין את הפרינציפ ויעזבני לנפשי.

 

הוא, להפתעתי - אמר בסדר.

 

והשאלה, היא (כל השאלה היא כמובן בהנחה שהבחור הזה לא סתם מזיין את השכל):

האם כדאית המכירה של ZX16V שנת 94', ק"מ סביר אבל יד גבוהה, במצב טוב אבל עוד דורש טיפול בכ-3,000 ש"ח - לקבל תמורתה מחירון על אף מצבה הלא מושלם, ולהתחיל במסע החיפושים אחר ב.מ.וו 325 E30?

 

החלטתי עם עצמי שאם אני מוכר את הסיטרואן - זה מה שאני קונה. לא צרפתי, לא איטלקי, לא כלום - רק זה, בלי פשרות.

על אף הגיל המתקדם יותר, הגעתי להחלטה הזו לאחר שנתקלתי לאחרונה במספר לא מועט (יחסית, כמובן) של בימרים כאלו עם ק"מ יותר נמוך משל המכונית שלי, ומיד ראשונה/שנייה ששמרו עליהן כמו הבייבי שלהם.

 

וזאת למעשה ההתלבטות - האם למכור ולהתחיל במסע חיפושים אחר E30 ולנטוש את הצרפתייה שלי, או לנער את הבחור ולהמשיך בחיי, בלי הצורך הפוטנציאלי של נסיעה באוטובוס?

 

בעלי נסיון עם בימרים כאלה מתבקשים לתת את עצתם בנוגע לבימר, ללא קשר לשאלת המכירה של ה-ZX - מעניינת אותי, כמובן, שאלת העלות של חיים עם מכונית כזו.

 

בטאמן

(-;

מוטרד - אבל רק כי מטרידים אותי!

[obarshad]

ראשית, מספרם של ה-325 הידניים שמצבם טוב נמוך מאד.

שנית, אחזקת רכבי BMW וביטוחם יקרה מאד.

אין מה לעשות סה"כ אמין מאד אבל פה ושם מגיע למוסך גם מעבר לטיפולים שוטפים שגם הם לא מהזולים בשוק הרכב.

המלצתי להיכנס להרפתקה רק אם אתה מאוהב במותג ויש לך כיסים בעומק המתאים.

בכל מקרה את ה-ZX יהיה לך קל יחסית למכור כך שבמידה ו... אז קודם תאתר את הכלה המיועדת.

הנ"ל בהתבסס על שני כלי רכב מסוג BMW 325 האחד שנת 88 שנרכש חדש ונמכר עם 210 אלף ק"מ והשני שנת 94 שנרכש חדש ונמכר עם 180 אלף ק"מ.

שני כלי הרכב היו ידניים והוחזקו כ- 7-8 שנים כל אחד.

[שלומי]

לדעתי זה ככה :

 

אם אתה מכיר מישהו שיודע לטפל בבימר ולא מעוניין לפשוט אותך מעורך, לך על זה.

 

אם אתה לא מכיר, תפסיק עם השטויות ותביא את האוטו שלך למצב סביר, תאמין לי שאפשר לעשות עם האוטו הזה דברים לא פחות מדהימים ממה שניתן לעשות עם הבימר.

 

 

תחזוקתה של הגרמנייה יקר מאוד, ולפעמים היא מושכת צומת לב שלילית .

 

אני במקומך נשאר עם הצרפתייה המיוחדת ומביא אותה למצב חדש.

[Saar]

לדעתי, אם יש לך כסף להחזיק בימר כזו - לך על זה.

[אייל]

אני הייתי מציע לו להחליף ZX תמורת ZX

ורואה מה התגובה...

אלא אם כן הוא בוחר לפתוח צי של ZXים ספורטיביות...