יבגניפ

זה לא נכון. יש מחקרים, לדוגמא, שמראים איך התנגדות לצריכת אלכוהול בארה"ב הגיעה ממניעים כלכליים קפיטליסטיים נטו. דווקא מרקס יצא נגד מה שאתה מתאר, בערך, בהתייחסות שלו ל"ניכור".

אני לא נגד נהנתנות. אני לא מבין אנשים שלא מבינים איך אחרים נהנים ממשהו.

לא חושב שחייבים לטוס לחול או אפילו להתרחק מהבית יותר מדי. לקחתי בשנתיים האחרונות סתם כמה ימים חופש שבהם סתם לא עשיתי כלום. אבל זה כן מאפשר לך להתנתק יותר. ... זה תמיד מרגיש לי כמו דיונים וטעונים נגד נהנתנות, רק כל פעם מכיוון אחר ומאנשים שונים בערך. למה לטוס? למה ללכת למסעדות? למה לקנות גם בבית אוכל שהוא לא לחם אחיד פרוס ולבן? כי זה כיף.

התקציב חוסם אותך בכל מקרה. אם מוציאים 1000 שקל על סופש - זה לא יכלול ארוחה במסעדה עם כוכב מישלן וכנראה שגם על כניסה למוזיאונים שונים באירופה צריך לחשוב פעמיים. אבל מעבר לזה כמובן זה פרסונלי. אישית אני מוכן להתפשר חלוטין על מתקנים במלון אל מול מיקום, וכמובן את התקציב לבזבז על כסף ואלכוהול

אני חושב שהדבר היחיד שמעניין ממה שיצא היום מארה״ב זה הריבית

אני גם התחלתי ללכת לפי הגישה שאני תמיד יכול לקנות בחול, לפחות דברים מסוימים. נגיד מטריה זה לא משהו שאקח איתי אף פעם כנראה.

לא קראתי את כל השרשור, אבל נכנסתי לפה וראיתי שאתה עדיין עם השאלות מההתחלה. אנסה לענות קצת 1. ביטוח, רשיון רכב, טיפול צמיגים ודלק יכולים ביחד להגיע לסכומים די גבוהים. אני חושב שאין תשובה אחת כי זה משתנה מדגם לדגם, תדירות הביקורים במסלולים או סתם טיולי נהיגה. רק בשביל הדוגמא, סט של מישלן מכובדים ל-500 שלי עולה באזור ה-2000 שקל. בימי הזוהר של כוכב יאיר ז"ל הצלחתי לגמור שני סטים בפחות משנה. היום אני לא קרוב לזה. בכל מקרה, סדר גודל של 10-12 אלף בשנה זה לא מופרך, וזה עם קילומטרז' סביר יחסית. 2. מקום - לא בעיה אמיתית בדגמי הקצה של משפחתיות מהסוג של גולף או רכבי מנהלים כמו או איך שלא קוראים לזה כמו ג'וליה. כן בעיה במכוניות קטנות יותר. 2 דלתות זו בעיה אם אתה צריך להסיע אנשים בתדירות גבוהה. אני משתדל לא להסיע יותר מבן אדם אחד בדרך. מאוד לא נח וקלסטרופובי אפילו בשבילי כנהג 3. התנהגות - זה כנראה דיון שלא נגמר. אפשר לדבר על משהו אובייקטבי יותר ואובייקטיבי פחות. הנעה קדמית כנראה תביא איתה נטייה לתת היגוי, הנעה אחורית כנראה תביא איתה נטייה להיגוי יתר. אחרי שכתבתי את המשפט הבנלי הזה, אישית את תת ההיגוי באוטו שלי אני מרגיש רק על המסלול. בנהיגה יומיומית או טיולי נהיגה זה לא משנה ואני נהנה ממה שהרכב מספק 4. נוחות ופינוק - גולף gti זו אחת המכוניות הכי נוחות שנהגתי בהן, וגם s1 בזמנו היתה נהדרת. גם פה זה משתנה מדגם לדגם מאוד. בסופו של דבר, אני מסיים לכתוב את כל זה ומרגיש שזה לא מאוד עוזר. הממלצה שלי היא ללכת הפוך ולנסות להתפקס על דגם שנראה לך ורלוונטי מבחינת עלויות ראשוניות - לפני בכלל ההתעסקות בטיפולים והוצאות שוטפות. משם לבקש לעשות נסיעת מבחן אצל הסוכן אם יש (ולקוות שזה לא 30 דקות בפקק) ולנסות לברר מידע נוסף מסביב.

מעברים באדום של רוכבי דוגלגלי מכל הסוגים הופכים ליותר מקובלים. בתל אביב ראיתי כבר לא מעט כאלו, גם לאור יום. וזה לא מפתיע. זה כמו הראשון שגילה שאפשר להדחף בפקק ואז זה הפך למחלה חברתית פה. אז אותו דבר. למה ששליחים על אופנוע רגיל לא יעשו את זה, אם שליחים על אופנוע מחופש לאופניים או קורקינט עושים את זהה ולא נענשים? אין סיבה. אותו כנל עם רכיבה על מדרכה ונגד כיוון התנועה. אני גר ברחוב חד סיטרי צפוף ורוב השליחים גם על אופנועים נכנסים לכאן נגד כיוון התנועה, כי למה שישקיעו עוד 3 דקות בסיבוב?

יש לי טרולי מבד שקניתי בריקושט או חנות דומה, נראה לי הדגם הזה או דגם ברמה דומה של היצרן. אם אתה מגיע לתל אביב, יש 2-3 חנויות מטיילים על החשמונאים שיש בהן מבחר יחסית גדול של מזוודות. פשוט הלכתי ובדקתי ובסוף זה די ענה על הדרישות שלי מבחינת המחיר והנוחות (ונראה לי זה עלה לי פחות מהמחיר באתר). החסרון היחיד זה שיש לו שני גלגלים ולא ארבעה

הזכרת לי שרציתי לשתף אותך בזה שהאקדמיה ללשון המציאה מילים חדשות להומניזם והומניטריות לפעם הבאה שנתווכח על זה.

כן, זה לא היה רלוונטי למישהו בן 25 או אפילו 30, כי הסכומים בקרן כנראה יהיו נמוכים. הבנקים גם הציעו בשנים האחרונות הלוואות לכל מטרה בריביות סבירות (אפשר לבדוק, אבל מהסתכלות מאוד שטחית כרגע זה עלה פחות ממה שהיית יכול להרוויח בתיק השקעות יחסית סולידי). אולי החישובים הכלכלים שלי הם גם לא ואו - אני לא כלכלן, ומבוא למימון וחשבונאות למדתי לפני 15 שנה - אבל גם נראה לי שהשאלה הנוספת כאן היא האם אתה מסוגל לשים כסף בצד באמת כל חודש, ולהוסיף אותו להשקעה שלך, לא?

ועכשיו השאלה המתבקשת: מה הסיכוי שלא לקחת איתך כזה לחול מתישהו?

אני לא רוצה לייעץ לאף אחד מה לעשות, אבל אני לא בטוח שהציפיה שהשכר בהייטקס יעלה בשנים הקרובות, בטח לג'וניורים תתגשם. כולנו רגילים בסוף שמה שהיה הוא מה שיהיה. אבל יש סיכוי טוב שנראה האטה. כבר עכשיו רוב החברות שאני שומע עליהן עוצרות גיוסים, וסביר להניח שהשלב הבא זה גם שישלמו פחות. אני לא מתיימר להיות מבין גדול בנושא, אבל את ההמלצה לקחת הלוואה כנגד קרן השתלמות או חסכון פנסיוני, למשל, שמעתי כבר ממספיק אנשים. מישהו פה כתב לאחרונה שזו אפשרות שלא קיימת כרגע יותר בגלל הנפילות בשווקים, כנראה, אבל כשזה היה פתוח - זה היה מאוד זול.

יש כאן כמה בעיות שונות. אם רוצים לדבר על אופניים חשמליים לא חוקיים, אז החרמה שלהם לא זורקת שום ערך של שלטון דמוקרטי לפח. זכור לי שזה גם מה שאמורים לעשות היום על פי חוק, רק שזה לא קורה כי אין אכיפה. הבעיה השניה היא שאכיפה מלכתחילה זה פתרון מוגבל לחלוטין ולכל היותר תומך. מדינות או ערים, בעיקר באירופה, שהצליחו לצמצם את תאונות הדרכים ובעיקר את מספר הנפגעים קשה והרוגים ל0 או כמעט 0 לא עשו את זה דרך הצבה של שוטר בכל צומת. זה קודם כל שינוי תשתיתי שגם אמור להקשות על טעויות וגם לנסות להפוך את המחיר של טעויות לפחות יקר. אחר כך זה חינוך שלא קיים בארץ בשום תחום בכלל. ואחר כך אכיפה (שכמובן גם באה לידי ביטוי בזה שלא מוכרים כלים משופרים לא חוקיים בכל פינה בעיר כנראה).

בוא לא נגזים גם לצד הזה.

אתה לא יכול לנהל מלחמה ממושכת כי אין לך תחמושת לזה. זה דיון מאוד ספקולטיבי. ואני גם עדיין חושב שאתה טועה לגבי אלעל, וגם חושב שהחברה הולכת להמחק מימלא בשנים הקרובות. ובכלליות אני לא חושב שאפשר לפתור את בעיית ה"מה יקרה במצב חרום" כמו שאתה חושב שאפשר. מה שכן אפשר לעשות הוא לגרום לכולנו לבזבז יותר ולהסביר למה זה לטובתנו. בזה המדינה תמיד הצטיינה כנראה.

הנה הפערים שאני רואה בגישה שלך: 1. שיקולי המחיר לצרכן הם אקוטיים. הם גם חלק מהבטחון. כי כשאנשים בורחים לברלין בגלל מחירי מילקי, בהקצנה, זה רע לכולנו. כי זה משאיר את המטוס ללא טייס. 2. אני בספק רב אם אתה יודע לחשב אם הדבר הנכון לישראל הוא לטפח את החקלאות המקומית עוד, או להסתמך על מקורות ייבוא מגוונים. אני בטח שלא יודע לעשות את זה, אבל 3. מעדיף לא להסתמך על פוסטים סמכותניים באינטרנט 4. וגם יודע שאם כבר מדברים על טנקים ומטוסים אז בשומר חומות נשארנו בלי תחמושת לכיפת ברזל, או היינו קרובים לזה. כלומר אנחנו לא באמת יכולים לנהל משברים גדולים לבד לחלוטין מימלא 5. אני מעדיף מחירים נמוכים שאולי יעלו במקרה של משבר על פני מחירים גבוהים כל הזמן 6. מאיפה אתה יודע מה המחיר ה"נכון" לשלם על משהו, אם אתה משאיר את זה בידים של סקטור שאף אחד לא יכול להתחרות בו, ואתה גם אומר ש"ככה זה" כי "בטחון"? יש גבול שבו תגיד "יקר מדי. לא הגיוני"? 7. זה מתחבר לשרשור המקביל שבו הטפת איך לחסוך. יוקר מחייה זו בפרוש בעיה. גם אם אתה נכנס למגננה בכל פעם שמזכירים משהו שקשור למיסים או עובדי מדינה או סקטורים מסובסדים.

צודק, השתכנעתי. לא צריך להפחית מחירים ולא צריך לייבא שום דבר. הולך לזרוק את החמאה מהמקרר היישר לפח ואת הגבינה השוויצרית לתת לחתולים ברחוב. ובכלל, לדעתי צריך לקיים את השיטה הפאודלית בישראל. עובדי מדינה יקבלו שטח וישלטו בו בתמורה לעבודה הקשה שלהם. ואנחנו, פשוטי העם, נעבד את האדמה שלכם ונשלם לכם מיסים על כל הטוב הזה.

להתקשר לעיריה או למשטרה ולעשות מה שעושה נהג ממוצע: להחליף מסלול ביום למחרת.

אני רציתי לשאול אם ספריאל כבר קיבל את המנה החמישית. מה אומר ספריאל?

באתרים של עיריות סבירות יש בדרך כלל מידע על תוכניות מתאר, שיכול לתת לך קצת אינפורמציה על מה שמתוכנן לשכונה. לחלק יש גם מפות עם מידע על פרויקטים בשלבי ביצוע ושנים. אתה יכול לנסות שם. מאתרי חיפוש נדלן שאני מכיר, במדלן יש קצת גם מידע כזה על שכונות ספציפיות, למרות שלא תמיד הוא מעודכן. ובכלליות כנראה שזה בעיקר חיפוש באינטרנט, או אולי באמת שיחות עם סוכנים מהאזור. מעבר לזה, רעננה היתה לאחרונה בכותרות סביב ריבים על תכנון הרכבת התחתית וההתנגדות שם לתחנות במרכז העיר, וזכור לי שהתוצאה היא שפשוט לא תהייה שם רכבת תחתית, אבל אולי אני מבלבל, ומימלא זה לעוד 100 שנה בערך

תודה, העדפתי את ההכי קרוב לצנטרום של הפיילה שיכולתי. ביום טוב רואים את המגדל של טרנספורטר מהמרפסת. שווה כל שקל

אז אתה אשם בזה שאני לא יכול לקנות דירה בצפון הישן? לא יפה

ההבדל של העשור לדעתי אקוטי כאן. כמובן, זה גם משתנה מחברה לחברה ומתפקיד לתפקיד. אבל יש לי חברים בשכבת הגיל שלי (מתקרבים ל-40) שעובדים כבר כמה שנים טובות בחברות מונפקות ומוצלחות ולא קרובים למה שאתה מתאר, בין היתר כי בשביל לקנות את הדירה שלך עכשיו הם צריכים 3 מיליון ואתה כנראה קנית בפחות או כי הם בזבזנים או כי בני או בנות הזוג שלהם מרוויחים הרבה פחות. סתם אנקדוטלי, לפני כמה שנים טובות, חשבתי לקנות דירה בדרום ת״א וירדתי מזה כי זה הרגיש לי כריסקי מדי, וגם כי האזור נראה יותר גרוע ממה שחשבתי אפילו כשהגעתי לשם. המחירים אז למה שהסתכלתי, שהיה במצב סביר וגם פרויקטים חדשים, היו סביב 1.5 מיליון. היום דירות בגודל דומה נמכרות שם במיליון יותר.

הבועה אכן הזרימה המון כסף, עם זה אני מסכים. גם בלי קשר לדירות - השכר בהייטק טס בקצב לא נורמלי בעשור האחרון. בתחום הדיור האמת אין לי מושג כמה זה השפיע. לדעתי פחות ממה שמרגילים אותנו לחשוב דרך התקשורת אבל אולי אני טועה. בכל מקרה, מהקצת שאני עוקב, נראה שהמחירים ברמת גן גבעתיים מתחילים להיות גבוהים מדי לרוב המוחלט של האוכלוסיה, כולל הייטקיסטים.