יבגניפ

תודה, אני מתלבט כרגע בין סמסונג לבין בוש במחיר עממי. לא נראה שיש הבדל פונקציונלי ביניהם. וכן יש שקע ייעודי, כי הנחנו מראש שאולי נרצה לעבור לאינדוקציה.

בטח יפגוש אותנו יותר ויותר בהקשרים שונים בעתיד הנראה לעין. אני לא בטוח שהדוגמאות שלך מייצגות סוציאליזם. אבל אני לא הולך לנהל איתך ויכוח על מה זה סוציאליזם. תכתוב את זה לעצמך במקום שבו תראה את זה כשאתה קם בבוקר, עד שזה יתפוס

שלום לכולם לוקח הפסקה מתדולוגית מריבים על פוליטיקה, ומתלבט לגבי כיריים חדשים להתקנה על השיש. ההעדפה היא כרגע אינדוקציה, והתקציב הוא עד 2000 שח בערך. לפי מה שאני רואה, במחיר הזה מקבלים כיריים שבהם השטח לחימום לרוב הוא עד 22 סמ. אני מבין, נראה לי, שאם שמים סיר קטן מדי - הכיריים לא יעבדו. אבל מה קורה אם אני מביא שיר של 28 סמ נניח? זה אמור לעבוד בכלל? תודה לעונים ולכל מי שיש לו טיפ אחר כלשהו בנושא

למה? מירכב מיכאלי אפילו לא סוציאליסטית.

זה סוגיה של מגדר בין היתר. לא צריך שכל הנשים יחשבו ככה. כמובן, אנשים הם מורכבים ויש להם דעות מורכבות, אבל 70% מהרפובליקנים זה כבר מספר שמעיד על משהו. השאלה המעניינת בעייני זה גם האם מדובר בגל שמרנות וחזרה לאחור בהקשרים שונים. ואם כן אז מתי זה יגיע אלינו.

וזו הסיבה שבגללה oecd ושות׳ ממליצים על פיקוח בהקשרים האלו על שוק השכירות בישראל. לעיריית תל אביב יש נוסח חוזה כזה שהם ממליצים לשוכרים ללכת איתו, אבל כמובן שזה לא מחייב. חוץ מזה, פספסתי כנראה על איזה איזור בת״א מדובר, אבל במרכז העיר יש מחסור די קיצוני בדירות, לדעתי גם בגלל שהרבה בניינים נמצאים בשלב כלשהו בתהליך תמ״א. וחייב להגיד גם שמהניסיון שלי, חלק די לא מבוטל מבעלי הדירות שפגשתי בת״א הם לא קפיטליסטים עשירים עם עשרה בניינים על רוטשילד, אלא אנשים ממעמד הביניים שהתמזל מזלם וההורים שלהם או הסבים שלהם קנו את הדירות לפני מיליון שנה. העליה של המחירים של כל דבר פוגעת גם בהם.

אור, אין לנו דרך ממשית ליישם את מה שניקו כותב. אבל בגדול הטענה שלי היא (ונשמע ששלו דומה) שבעולם שבו יש כח פרלמנטרי מספיק לקבוע בחוק שמותר לבצע הפלה בתנאים שאתה מתאר בערך, לא חושב שהייתי רוצה להשקיע דקה מהזמן שלי בלנסות לשכנע מישהו שמתנדנד ולהסביר לו למה הדאגה שלו מקדושת החיים פחות חשובה כאן בעיינ. זה פשוט לא פרקטי כמובן ובמציאות הקיימת הדיון בדיפולט אכן יוצא ממה שניקו מתאר וזה חלק גדול מהבעיה. אוטומטי? לא. נגיש? כן. ואני מאוד רחוק מלחשוב שזה תהליך פשוט.

בכנות, אני לא חושב שאי פעם הייתי בדיון אמיתי עם מישהו שמתנגד להפלות והיה בו סיכוי לשכנע, אם כי הניסיון שלי לנהל דיו בנושא מוגבל לפורום בערך. כשהעלתי טענות דומות לשלך על ההשפעה על האישה וכו' נאמר לי שאפשר לפתור את זה בזה שימסרו את הילד לאימוץ והוא יהיה מאושר. כשדיברתי על זה שאני חושב שזה רע להביא לעולם ילד עם בעיות שימנעו ממנו סיכוי לחיים נורמלים התגובות היו ברמה של לספר לי שאני מפלצת ושאולי גם ילד בלי ידיים ורגליים יהיה מאושר בסוף (אני קצת מקצין אבל זה היה הכיוון). אחדד: לא אמרתי שגירושין והפלה זהים מבחינת ההשפעה שלהם על החברה או על ההורים. אמרתי שהגישה החברתית מאחורי זה לא כל כך שונה בעייני.

עופר כתב על זה קודם גם. ואני מודה אישית שאני מתקשה לכבד או להתייחס ב-100% רצינות לטענות על קדושת החיים מצידם של לפחות חלק ממתנגדי ההפלות שיצא לי להתווכח איתם ברשת או לקרוא את הדעה שלהם. אני אוהב להביא את הדוגמאות מהמדינות הנורדיות שבהן יש אחוזים מאוד גבוהים, כמעט 100%, של נשים שבוחרות לבצע הפלה במקרים של מחלות קשות מזוהות. ולצד השני אני נזכר באיזה מקרה אנקדוטלי שקראתי עליו לפני כמה שנים של אמריקאית שהחליטה להביא ילד לעולם עם עיוות במבנה ברמה שבערך לא היו לו פנים. המניעים שלה היו דתיים. על הנייר זה קידוש החיים. לדעתי זו התעללות קיצונית בחסר ישע. זו כמובן דוגמא מאוד דמגוגית. אבל אני חושב שאפשר לשאול האם קידוש החיים עומד כערך אבסולוטי בפני עצמו. ולעיתים אצל אלו שחושבים שכן זה מגיע עם עוד ערכים נלווים, אבל לפני זה, עם עירוון כלשהו לסבל. אבל אישית אני מסתכל על מה זה החברה המערבית בשבילי, זו חברה שלא מקדשת סבל לפני כל דבר אחר. כי אין או לא אמור להיות greater cause כמו בקומוניזם או בחלק מהחברות הדתיות. נכון, זו סוגיה חברתית. אני לא חושב אבל שהטעונים של "הצד השני" בהקשר הזה שונים מהותית מטעונים נגד גירושין או כל תופעה חברתית דומה. אני לא אומר שזה אחד לאחד אותו דבר, כי כמובן שזה לא.

מה קשור פרוגרסיבים? אתה חושב שלידה לא רצויה היא לא סבל? אי אפשר להשתמש במילה כי פרוגרסיבים משתמשים בה? זו לא דמגוגיה. ההפך. זה מאוד מאוד פרגמטי כנקודת מוצא.יותר מזה, כחלק מהדיון אתה דווקא מעלה מקרי קיצון או שאלות שהן דמגוגיות בעייני על מה קורה במצב כזה או אחר או באיזה שבוע עובר הגבול. ואני לא מסכים שהפלה צריכה להיות שאלה חברתית שעומדת למבחן אלא זכות בסיסית. ואני מבין שזה הנתון. אבל זה מקור הבעיה בדיוק. ומימלא הפתרון בסופו של דבר נגזר מכח פוליטי בשטח ולא שום דבר אחר. תמיד יהיו הריונות לא רצויים. זו שאלה צידית. לא המהות.

זה במקרה שיש בעל. או מישהו שבכלל מתיימר להיות אב. זה שיש נשים שמתנגדות לזכות להפלה לא אומר שלא מדובר בסוגיה נשית. יש לצ'כוב סיפור מאוד מחריד על רופא בבית חולים באיזו עיירה נדחת שמטפל באדם שסובל מפרנויה, ומציע לו לחפש שלווה פנימית ורוגע בפילוסופיה. בסוף הסיפור הרופא חולה בעצמו, מאושפז באותה המחלקה ומת אחרי יום וחצי שם, אחרי שגם מבין את מה שעבר על המאושפזים שם וסירב בערך להתייחס אליו כשהיה אחראי על המקום. זה כמובן לא אחד לאחד הדיון. אבל הרעיון הכללי שלי הוא שכשהולכים לדיון כוללני שמנסה להסתכל על משהו כמו הפלה כשאלה חברתית רחבה, ומדברים על התייחסויות הסטוריות או חברתיות לנשים בהריון והיחס למקרה רצח של אישה בהריון אל מול אישה שלא ומות העובר תוך כדי - זה לא פותר את הסבל הממשי של מי שכופים עליה לידה, ולא משנה מה הסיבה, ולא עוזר לה.

אבל הטענה שלך היא בדיוק הבעיה. העולם היה יותר פשוט בהקשר הזה אם היינו נותנים לזה להיות עניינה הפרטי של האישה.

נראה לי גם פייזר פרסמו שיש חסון מעודכן, מה שאומר שעוד איזה כמה חודשים אולי יהיה רציונל לשקול חיסון מעודכן.

באוטובוסים בסביבה שלי הרבה אנשים התחילו לשים מסכות. אולי אחזור לזה גם, ולו רק בשביל ההרגשה הטובה של האנשים שעושים את זה כבר

אני אישית פשוט מתעקש להמשיך לגור איפה שהפקקים הם בעיה סבירה, חצי לא קיימת. וזה חלק מהטענה שלי. אם תהייה אגרת גודש היא לא תשפיע עלי, או תשפיע במינימום. אני גם ככה עם תחבורה ציבורית או הולך ברגל, ומזיז את האוטו פעם בשבוע בעיקר בסופש. אין פתרונות, לדעתי, שהם מתאימים תמיד לכל קונסטלציה וכל מקום. לכל מקום יש את המגבלות והיתרונות שלו. גם במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה למדי, כמו לונדון או קופנהגן, עדיין למעלה מ-30 אחוז מהתושבים בוחרים להתנייד ברכב. אני לא נגד אגרת גודש כקונספט. וגם לא נגד (או אפילו בעד) מחירים גבוהים יותר לחניה ובניה של מגדלי משרדים עם פחות מקומות חניה. אני חושב שספציפית בישראל אגרת גודש בעיקר תעמיק את הפערים עוד יותר. אנשים יסתדרו, כן. אבל אפילו את הטריק של tfL כמו בלונדןו אין כאן. ולכן אני בספק שהכסף יחזור לאזרח בשיפורי תחבורה ציבורית אגב עוד משהו שנזכרתי בו תוך כדי הכתיבה: אחת הבעיות כאן זה שעובדים במגזר הציבורי, לא יודע אם כולם אם ספריאל קורא וכועס, מקבלים החזרים על אחזקת רכב והיום אין ממש דרך להשוות להם את התנאים בלי זה. המדינה מעודדת ככה אנשים להתמכר לרכב גם אם הם לא צריכים. זה נגיד משהו נוסף שצריך לשנות. אבל בכל מקרה, זה לא יקרב את הפריפריה למרכז וכו'

מואב מנסה לדחוס בעיה או כמה בעיות עצומות לסט של כמה הסקות כלכליות, ואני חושב שהוא מפספס. ערים שונות בעולם הולכות לכיוון של צמצום תנועת רכב פרטי במרכז העיר. בכל מקרה, מי שקודם כל מרוויח מזה, זה מי שגר באותו המקום, שזה בממוצע כנראה האנשים הכי עשירים באזור. אם מסתכלים על מרכז ת"א לדוגמא, אז לא באמת צריך רכב פה מלכתחילה. אפשר להגיד שמי שחושב שקודם צריך אלטנרטיבה הוא טיפש, או כל מילה אחרת שמואב משתמש בה כשהוא לא רוצה או לא יכול להסביר משהו. אבל בלונדון יש רכבת תחתית 150 שנה כבר, ומרחיבים אותה ומוסיפים קווים או סוגי רכבות חדשות. ויש רשת סבירה של אוטובוסים (למרות שגם הם תקועים בפקקים עכשיו ויש הרבה ויכוחים מי אשם בזה). וגם בסטוקהולם ובטח גם בסינגפור. והנתונים שהוא עצמו מביא מראים ש50-60% מאלו שויתרו על רכב בלונדון עברו לתחבורה ציבורית. זה המון. גם במקומות שבהם יש תחבורה ציבורית טובה יותר, או פחות פקקים, המגמה היא שבהכללה עם השנים אנשים נוסעים מרחקים גדולים יותר ומבלים יותר זמן ביוממות. ואני אטען שלא הייתי רוצה לנסוע שעתיים ביום לעבודה וחזרה לא משנה במה. כי זה זמן שרוף שאחד לא יחזיר לי. וזה מגיע לבעיה היותר גדולה, שאני לא יודע אם מישהו יודע לפתור: תכנון. אי אפשר לפתור את התלות הקיצונית ברכב כשמקימים שכונות בלון רק עם מגדלי מגורים ועם כביש כניסה אחד, עם מגבלות על אוטובוסים בשכנות. ואי אפשר לפתור את התלות הזה כשמקימים ישובים פריפריאלים קטנים ברחבי כל ישראל.

אני לא מעוות את הטעון שלך. הוא פשוט לא נכון. אפשר להיות קפיטליסט ולראות באדם מכונה כלכלית נטו. בפרקטיקה. לא בתאוריה. ואם זה אפשרי אז לייחס למישהו "קומוניזם" כי לדעתך זה תפיסת העולם שלו זה לא נכון. מעבר לזה, הגישה שלך לא נכונה בבסיסה. אדם שמבקש לצמצם את כמות המיסים שהוא משלם ולממן פחות החלטות של אנשים אחרים הוא כנראה לא ממש קומוניסט. לא בתאוריה ולא בפרקטיקה.

ספריאל, אני די בטוח שלא משנה מה יקרה - גם אם הקורונה תשאר בכותרות, היא לא תזכה לטיפול המיוחד שזכתה לו אפילו לפני שנה. נצטרך להתרגל לזה שזה כמו שפעת שמלווה אותנו ברקע. או סיבות מוות אחרות שהן נפוצות אבל התרגלנו אליהן

מכיוון שבפרקטיקה יש והיו קפיטליסטים שהתוו מדיניות ציבורית לפי התפיסה שאדם הוא מכונה כלכלית נטו, הטעון שלך כאילו מדבר במשהו קומוניסטי דווקא לא מחזיק. הדוגמאות שהבאתי לתעשיינים אמריקאים שקידמו איסור על מכירת אלכוהול הוא דוגמא מאוד טובה לזה. היית אומר להם שהם קומוניסטים אם היית פוגש אותם? כנראה שלא. גם זה לא נכון. בגרמניה של ביסמרק מדינת רווחה התחילה להתפתח כעוד משהו שהיה אמור לתת מענה מרוכך לפחד של שכבות אוכלוסיה שונות מסוציאליסטים וקומוניסטים ודרך להחליש פוליטית את הסוציאליסטים. אבל מילא. אני לא מגן על קומוניזם או סוציאליזם כאן. אבל הגישה שיגאל הציגה דווקא הרבה יותר קפיטליסטית. הוא לא רוצה לממן החלטות של אנשים אחרים. כלומר באופן די מובהק יוצא נגד "כל אחד עובד לפי היכולת ומקבל לפי הצורך".

מכיר כמה האמת. אבל זה בטח לא מייצג יותר מדי.

בספק אם זה קיים מחוץ לשכונה של טרנספורטר. במגדלי יוקרה אכן יש דירות ריקות. בניו יורק אומרים שחצי מהדירות ברחוב המיליארדים ליד הסנטרל פארק ריקות. אבל זה שוק קטן ונפרד, שאני מניח שההשפעה היחידה שלו על רובינו היא בזה שגם המגדלים האלו תופסים שטח שעליו היה אפשר לבנות בניינים לבני אדם רגילים.

טענה שכן אפשר לדבר עליה, זה שאם המשקיעים יצאו והמחירים יפלו אז גם מי שגר היום בשכירות יוכל לקנות. אבל אני כמובן לא חושב שזה ישים או יקרה. וגם לא בטוח שזה נדרש.

ישראל צריכה איקס דירות כדי שיהיה לוואי משפחות או משקי בית מקום לגור. כמובן יש שוק כלשהו של דירות נופש או השקעה לשם השקעה שהן ריקות. זה קיים לא רק פה. כמה זה משפיע? שאלה טובה. כנראה שמשפיע ברמה כלשהי.

הנה הפער. מאחורי קפיטליזם גם יש תאוריות שונות ומשונות, פשוט לא רדיקליות ולא טוטליטריות. את מרקס נתתי רק כדוגמא. גם את עניין היחס לאלכוהול. אני בטוח שיש עוד דוגמאות, זו פשוט אחת שזכרתי. לא אמרתי שרעיון מרכזי של תאוריה כלשהי הוא נכון או לא נכון. מה שכתבתי הוא שמה שאתה מייחס לקומוניזם קיים גם ביישום הקפיטליסטי. לחלוטין. לא הצעתי לאמץ קומוניזם, כן? דווקא "כל אחד לפי יכולתו" כתאוריה יותר נחמד מה"תמות מרעב אם אתה לא מסוגל להיות מספיק טוב במשהו שיש לו ערך" ומשאיר יותר מקום תאורטי לאדם להיות אדם ולא מכונה שמייצרת רווח כלכלי. כמובן, זה נכשל במציאות, אין על זה ויכוח.

כתבת שהתפיסה של אדם כמכונה כלכלית גרידא היא קומוניסטית. זה לא נכון. והבאתי דוגמא שמראה איך זה קיים גם בקפיטליזם. ודווקא מרקס (לא שזה מאוד משנה למה שקרה אחריו) תיאר מה הבעיה בחברה שבה אין פרט אלא יש רק יחסי כח כלכליים, כשכתב על ניכור.