זו הנקודה הכי חשובה.
משום מה יש בעלי בית שחושבים שיש להם זהב ביד, והם יכולים לקבל גם חוזה דרקוני שמאפשר להם לזרוק את הדייר מתי שבא להם, גם שכירות יפה, וגם בטחונות עד להודעה חדשה.
במציאות מדובר בשוק ויש להבין שמי שמחפש שקט נפשי יצטרך להתפשר על משהו מהנ"ל.
כשוכר אין לי בעיה עם צ'ק בנקאי בתנאי שהשכירות זולה והחוזה סביר ונוח. אבל בלי הנחה של 10-20% לעומת דירות אחרות באיזור אני אפילו לא טורח.
בנוסף אני כבר לא נכנס לדירות שהבעלים לא מאפשר לי אופציות להישאר באותו מחיר (פלוס מינוס) לכמה שנים קדימה. להיכנס למשא ומתן כל שנה על דירה שאתה גר בה כבר שם אותך כדייר מראש בנחיתות וזה לא נעים.
בקיצור-
אם אני הייתי בעל דירה, הייתי נפטר מהנכס כמה שיותר מהר ושם את הכסף בהשקעה פאסיבית בשוק ההון שם אין את כל כאבי הראש האלה ולרוב יש יותר תשואה.
מי שמתעקש להיות בעל בית בישראל, שיתכונן לחטוף מידי פעם כאבי ראש, זה חלק מהמשחק.