edward

אחרי מיסים אתה תגיע מ-650 שקל היישר ל-1100 ככה. עד כמה שאני יודע אף אחד לא באמת בודק מה מגיע לפה ואם זה בטיחותי, אבל מיסים לגבות הם יודעים.

תלוי - אם מחיר החלק מתחת ל-75$ סביר להניח שיעבור חלק, אבל אם זה מעל - תצפה לשלם הכל. יצא לי להזמין כמה עשרות חלקים מחו"ל כולל טמבון ומעולם לא שילמתי לא מע"מ ולא מכס. הסיבה העיקרית היא שזה תמיד היה מתחת ל-75$ לפני משלוח.

ההבדל הוא שרכב יותר פשוט הוא יותר אמין, ברכב מנהלים יש יותר פוטנציאל לתקלות והחלקים לרוב יותר יקרים. ההבדל בצריכת הדלק לא דרמטי לעומת זאת. (20-30% בדרך כלל מול רכב "רגיל"). מצד שני רכב מנהלים שמתוחזק היטב יכול להיות מציאה מבחינת נוחות, אבזור, כוח.

תפתח חלון, סגור דלת, תצא מהרכב. תלחץ פעם אחת לנעול את הרכב ואז פעם שניה ותחזיק את הכפתור בפעם השניה. השמשות אמורות לעלות אוטומטית. אם זה לא קורה לדעתי אפשר לפתוח את האופציה בתוכנת הרכב עם מיכשור ייעודי.

בכל מה שקשור לגיר הזה, עדיף 200 אלף קמ בבינעירוני בלבד לעומת רכב שזחל 50 אלף בפקקים. זה רוצח את הגירים האלה. מי שנוסע הרבה בפקק, שייקח היברידי או פלנטרי רגיל בלי כל המצמדים האלה.

גיר רובוטי כפול מצמדים יכול להתקלקל תיאורטית גם אחרי 30 אלף קמ אם נוסעים רק בפקקים של הבוקר כל הזמן ובולמים-מאיצים. בפקקים עדיף בהרבה גיר אוטומטי פלנטרי כי יש לו ממיר מומנט דרך נוזל ולכן אין שחיקה.

תלוי איזו מכונת כביסה קנית. זה ברור שיש דגמים שבהם אתה מקבל יותר חויית נהיגה, נוחות או צעצועים טכנולוגיים וזה כנראה יבוא על חשבון אמינות. יש גם רכבים שבנויים מראש מתוך הנחה שהמוסכניק יודע מה הוא עושה לעומת "מלא שמן וסע". ברכבים רוסיים למשל של פעם היו מניחים שאתה מטפל ברכב בעצמך ולכן מראש לא הכניסו פתרונות יותר מידי מתקדמים לרכב. ובכלל ברכב מודרני כלשהו כולל טויוטה צריך לטפל לפי הספר, אחרת עושים נזק.

באירופה כולם נוסעים ברכב אירופאי וחיים עם זה בשלום בעיקר כי המוסכניקים יודעים פלוס מינוס מה לעשות. אצלינו בארץ הרבה חאפרים מקצועיים וזו הסיבה העיקרית שכולם פה רצים לקנות טויוטה. הבעיה שגם טויוטה כבר עברו למנועים עם טכנולוגיה מתקדמת וזה כנראה ישתקף באמינות פה בהמשך.

אין ספק שאם כבר לקנות חשמלי אז בשנה שנתיים הקרובות לפני שמעלים את המס. זה רק הסוללות. מנוע חשמלי ובקרים זו לא טכנולוגיה חדשה, זו "טכנולוגיה" בת כ200 שנה. ליתיום רק התחיל בשנות ה90.

מחירי הסוללות לא הולכים לרדת דרסטית בטכנולוגיה הנוכחית כי יש מגבלות. מקסימום אולי יירד בחצי וגם זה עוד 10 שנים, בשביל יותר זול צריך טכנולוגיה שהיא לא ליתיום.

המחיר כרגע (130,000) הוא כי יש פחות מס על חשמלי, זה ישתנה עוד שנתיים כשישוו את רמות המס ואז הרכב הזה יעלה 200 אלף.

הכל בסוף עניין של ציפיות. זה לא שנות ה-90 העליזות, היפנית המודרנית לא כל כך הרבה יותר אמינה מהאירופאים. אם כי כנראה יותר אמינה בממוצע. אין דבר כזה ראש שקט ברכב משומש היום, תמיד יש ויהיו הפתעות. השאלה איזו תמורה מקבלים עבור ההפתעות. נסעתי בטויוטה קורולה 2020 מונית, חייב להגיד שממש לא התרשמתי לטובה מהעיצוב והחומרים. בד מושבים גס, והמון פלסטיק שחור. והמתלים לא מכויילים משהו, הרכב מרגיש מאוד קשיח. אבל כנראה רכב אמין. השאלה מה סדר העדיפויות - אמינות, היגוי, בטיחות, אבזור, נוחות נסיעה, מרחב פנימי או מחיר רכישה. אצלינו בארץ משום מה כולם מדברים רק על אמינות וכל היתר כנראה לא חשוב, גם אם זה קרש גיהוץ על גלגלים.

לעניות דעתי המשוואה היא שאתה מצד אחד קונה את ה"דרעק" הצרפתי ב30 אלף שקל פחות מהיפני, אבל מצד שני תתכונן להוציא כ-10 אלף שקל יותר לאורך נגיד 5 שנים שזה בבעלותך. אם המשוואה הזו מוצאת חן בעיניך, ברוך הבא למועדון. אגב, חוץ מזה שנשאר לך כנראה יותר כסף בכיס הרכב הצרפתי הממוצע לרוב יותר מאובזר ונוח מהיפני המקביל. גילוי נאות - אני בעלים של פיג'ו 5008 מודל 2012 שזה בין הדגמים ה"בעייתיים" ואני מרוצה מעצמי ומהרכב. התמורה למחיר זה משהו בלתי רגיל.

אני אוהב את הטון המתנשא שלך כאילו אתה מבין משהו, זה עושה לי את זה. כן, זה נחמד שהרכב שלך מאיץ. לא, זה לא נתון רלוונטי אם אתה לא עוקף כמו חמור על ידי מעבר לנתיב השמאלי ורק אז מאיץ. ההאצה צריכה כולה להתרחש בנתיב שלך על ידי פתיחת מרחק מהרכב שלפניך, האצה למהירות גבוהה, מבט שהנתיב השמאלי פנוי, ואז עקיפה בקלות ובבטחה מאחר ואתה כבר הרבה הרבה יותר מהיר מהרכב שלפניך. אם תחזור לבית הספר ותנסה לבצע חישוב של המרחק הדרוש לעקיפה אם אתה עובר מסלול ורק אז מאיץ, מדובר בלפחות 300 מטר גם אם אתה על מקלארן P1. לעומת זאת אם אתה כבר ב110 קמש והרכב שלפניך נוסע 80, אתה תעקוף אותו בפחות מ-200 מטר. אבל בכללי, זה בהחלט נחמד שהרכב מאיץ וגם יכול להיות יותר בטוח במצבים מסוימים. רק לא בעקיפות.

אני מנחש שיישרו לרכב את הלנג'רונים. תפתח מכסה מנוע ותעבור מצד לצד על כל הברגים וחלקי המתכת, עדיף בליווי מישהו שמבין. דבר שני, תרים את הרכב במוסך שיסתכלו מלמטה. לדעתי אין בעיה לקנות דבר כזה אם יודעים מה קונים, 5% זה כנראה לא משהו דרמטי.

אפשר לעקוף בבטחה ובמהירות גם עם רכב שעושה 20 שניות למאה. זה כמעט לא קשור לרכב אלא למיומנות של הנהג.

ליתיום זו לא מתכת נדירה (מספיק להסתכל בויקיפדיה). זו מתכת שיש כמויות אדירות שלה במי ים ויש גם מצבורים פה ושם. לגבי זיהום, כל דבר שכורים אותו יכול או לזהם או שלא, תלוי באיזו טכניקה משתמשים. הרעיון שמשהו בטוח חייב לזהם הוא לא נכון.

גם אם נדמיין שמימן זה זול ואקולוגי וטכנולוגי ומדהים, אני לא יודע מי (ואיזו חברת ביטוח) מוכן לשים את התחת שלו על מיכל בלחץ 5,000-10,000 psi. במיוחד שהמיכל הזה מתמלא עם הזמן בסדקים מיקרוסקופיים מהמימן עצמו.

אם תחנות דלק רגילות לא היו קיימות כבר אין מצב שמישהו היה מצליח לשכנע את הממשלה לאשר דבר כזה כקונספט בתוך שטח עירוני.

במקרה הטוב ביותר - הטווח יירד בצורה משמעותית וגם הביצועים. אבל הבעיה העיקרית זה הפוטנציאל למוות של תאים בסוללה וכשזה קורה סביר להניח שלנסות להתאים תאים חדשים עם תאים בני עשור לא יעבוד. יכול להיות שיהיה שירות שיפרק סוללות ומשתי סוללות ישנות יבנו אחת חצי תקינה. מה שבטוח כל זה יעלה סכומים שכמעט אף אחד לא ישלם על רכב ישן. לכן לא הייתי מהמר על להחזיק רכב כזה הרבה מעבר לעשור.

המנוע והאלקטרוניקה מסביבו בנויה מתוך הנחה שהסוללה מסוגלת לספק כמות מסויימת של זרם חשמלי ומתח חשמלי. סוללה ישנה לא בטוח שמסוגלת לספק את זה ואז יתחילו שלל תקלות מוזרות. לגבי כמה סוללות מאבדות - למיטב ידיעתי והנסיון של בעלי רכבים חשמליים בעשור האחרון שיצא לי לשמוע על מעלליהם - זה מורכב מכמה מחזורי פריקה וטעינה הרכב עבר, העומק של כל מחזור, וכמה שנים הסוללה קיימת ברכב. 1. סוללה שעומדת ולא עושה כלום מאבדת 1-2% מהקיבולת בכל שנה 2. אם פורקים סוללה עד 10-20% וטוענים עד ל-100%, גם הסוללה הכי איכותית תתחיל להתפרק אחרי כ1,000 מחזורים כאלה. 3. אם דואגים לעולם לא לפרוק מעל 50% מהקיבולת ולעולם לא לטעון מעל 80% , כלומר מנצלים רק 30% מקיבולת הסוללה באמצע, אז יכול מאוד להיות שהסוללה תחזיק גם 10,000 מחזורים שכאלה בלי בעיה. כלומר רכבים שנוסעים עליהם בזהירות מירבית יכולים להגיע גם למליון קמ - אבל הטווח שלהם בפועל יהיה 100 קמ' למרות שהסוללה יכולה 400. אבל בשורה התחתונה, המשתמש הממוצע לא הולך לחשוב על כל זה יותר מידי וכנראה שאחרי 1,000 מחזורים מלאים של פריקה טעינה שזה נניח 300,000 קמ או 10 שנים בערך, הסוללה כבר לא תהיה משהו ומי שקונה דבר כזה צריך להיות מוכן לתקלות מכיוון הסוללה. בשלב הזה אין מה לדבר על החלפת תאים פרטנית כי כל תא הוא כבר בן איזה עשור ולשים תא חדש לידו יהרוס את התא החדש. בהתחשב בכך שמדובר בכל זאת ברכב ישן עם בלאי - ריפודים, פאנלים, בולמי זעזועים, וכו' לא נראה לי שמישהו יילך על החלפת סוללה מלאה גם אם זה יעלה 20 אלף שקל (שזה זול). אני לא הייתי קונה רכב חשמלי בן 10 עם סוללה מקורית ביותר מ10 אלף שקל כי מדובר ברולטה, הרכב יכול לעצור מחר בבוקר עם עלות תיקון לא סבירה. אפשר אולי לעשות את ההקבלה לרכב בנזין ישן עם גיר או מנוע שידועים כ"בעייתיים" ולכן אין להם שוק.

אתה טועה, ליתיום זה יסוד מאוד נפוץ בטבע. https://web.archive.org/web/20090502142924/http://www.ioes.saga-u.ac.jp/ioes-study/li/lithium/occurence.html יש המון ליתיום במי ים למשל.

כבודו, אין לך מושג על מה אתה מדבר. התא מימן הזה יקר מאוד, סדר גודל של כמה עשרות אלפי דולר וזה בעיקר כי יש שם פלטינה ושאר מתכות מעניינות. לגבי הסוללה ברכב מימן, היא הדבר היחיד שמניע את הרכב ולכן היא גדולה למדי. תא המימן לא מניע כלום, הוא טוען בהדרגה את הסוללה בלבד ואין לו את היכולת להניע את הרכב (לכן הסוללה נמצאת שם מלכתחילה). עוד לא דיברתי בכלל על איך מפיקים, מאחסנים ומשנעים מימן שזו אופרה בפני עצמה. או על כל שאתה יושב על פצצה שבכל רגע יכולה להעיף אותך וחצי חניון מסביבך. בוא תקרא קצת יותר על הטכנולוגיה לפני שאתה מתחיל לזרוק שטויות לחלל האויר.

תשים פה תמונה של החלק שאתה רוצה להחליף ואנסה לעזור.

באירופה יש תשתיות תחבורה ציבורית מצוינות ועדיין - יש מלא רכבים על הכביש, יש פקקים בכל מקום, ואין חניה. אף אחד מחוץ למרכזי הערים לא יוותר על רכב והכבישים בכל מקרה יתמלאו. מה שכן צריך להשקיע את רוב המאמץ בתחבורה ציבורית ולא בעוד כבישים וחניות, אבל לאסור על רכבים זה טיפשי. שיטילו מס גודש.