נהג רגוע

אם מספר חברים רוצים לנסוע ביחד ולהשוות זמנים - אין טעם. מה שיקבע את הזמנים הוא על איזה קארט אקראי עלה כל אחד, וכמה היה מסובב הבורג של הגז שהעובד סובב "על בערך". אני באלפא קארטינג הרצליה בכוונה רצתי לתפוס את הקארט שהיה הכי מהיר במקצה שלפנינו. זו היתה פעם שניה שלי במסלול, ומכיוון שבאתי עם קסדה מהבית יכולתי לרוץ לתפוס את הקארט הזה. התוצאה: 6 הקפות היו בזמנים של 29.3 עד 29.4 שניות. הקארט הרגיש מהיר ופשוט לא היה מצב לקחת את הסיבוב הגדול (ליד הstart finish) עם דוושה על פול גז. בפעם השלישית והרביעית שלי שם, עם יותר נסיון כמובן, לא ירדתי את ה 31.4 שניות בשום הקפה ! זאת למרות שאחד המרשלים ניגש אלי ושאל אותי אם מישהו לימד אותי את הקווים של המסלול ושנהגתי טוב. ההסבר היחידי שלי לתופעה הוא שכנראה בפעם עם ה 29 שניות, נפלתי על קארט טוב, אולי אפילו "פתוח" ואחר כך עליתי על קארטים רגילים. עובדה שיכולתי לקחת את הסיבוב שהזכרתי על פול גז.

לפי הידוע לי, קטר=90 טון. קרון=50 טון. גם אני בשוק מזה שרכב יכול להוריד רכבת מהפסים. חשבתי שהיא פשוט תעיף אותו הרחק קדימה, לא תטפס עליו במהירות של 120.... ההסבר היחידי הוא ההסבר של ארנון, שהרכב נכנס מתחת לקטר.

גם אני הטרחתי את עצמו לחשוב מה באמת משפיע על מצב של מנוע יד 2, בהנחה שמעולם לא התחמם וטופל טוב. 1) האם זה קילומטרז' ? 2) האם מספר הסיבובים המצטבר של גל הארכובה ? 3) האם שעות מנוע ? 4) האם מספר הפעמים שהניעו את המנוע ממצב קר? 5) האם זה כמות הדלק (ולכן פיח) שהמנוע שרף בחייו? בדוגמא של ארנון אין ספק שמצב הגיר עדיף ברכב עם הקילומטרז' הגבוה, אבל אין ספק שהמנוע "הבין עירוני" שרף יותר דלק (גם אם לא פי 2, פי 1.5 נניח), ושמספר הסיבובים של המנוע בערך זהה בין שני המנועים. (360 מיליון סיבובי מנוע). כמו כן אם הרכב הבינעירוני צעיר יותר, הוא ודאי עבר פחות התנעות-בוקר שוחקות.

תיק-תק מכוונים את השעון, כדי שיעשה טיק-טק... בכל אופן, אם לא תצליח, תמיד יש אופציה להתקין שעון של 325 אחרת מפירוק, במידה והוא עדיין מכוון.

לא בטוח שהדור החדש ביותר של תיבת ה AL-4 שבפז'ו-סיטרואן עדיין מעצבן. לטעמי יש שיפור גדול מאוד שנותן העברות הילוכים חלקות (גם בפול גז) והרבה פחות התערבות של התיבה במה שקורה.

רגע, אם יש שבבי מתכת, אולי המנוע בסוף דרכו ?

תקלה מוכרת, כמו כן לפעמים המחוג גם יוצא ל"טיולים"- אתה נוסע 90 ופתאום הוא עולה ועולה ל 120, נשאר קצת וחוזר. ותופעות מוזרות נוספות. לפתרון: קודם כל יש לבדוק אם מד המרחק ממשיך לספור קילומטרים כאשר המחוג מראה אפס. אם הוא סופר- הבעיה במחוג עצמו, תיקון כ 600 ש"ח לפי הידוע לי. אם הספירה נפסקת - הבעיה כנראה בחיישן שמחובר לגיר, והחלפתו עולה כ 300 ש"ח בערך (מרימים את האוטו על ליפט, וזה לוקח כמה דקות).

אני קניתי שם רדיו דיסק MP3 ו 4 רמקולים וקיבלתי שירות מאוד אדיב, מחיר טוב, וטיפול מסור (בחינם) גם כשחזרתי לשם כי היה נדמה לי שמשהו לא נשמע טוב בבאסים. בקיצור, ממליץ.

אז הנה משהו שטוען על כניסה של יורו 5 לישראל כבר ב 2007 : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3244188,00.html ותקן יורו 4 כבר השנה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3236427,00.html אגב, מה לגבי חלוקת משקל של רכב שעבר הסבה לגז? עוד איזה 100 קילו בבגז' (כשהמיכל מלא) משנות לגמרי את חלוקת המשקל ואופי הפעולה של הקפיצים והבולמים. כמו כן משקל שנמצא מאחורי הגלגלים האחוריים גורם להרמה של הפרונט, כך שתתכן נטיה לתת-היגוי ולפרפורים. בנוסף, גם אם הגז מספק אותו כוח כמו בנזין, המשקל עושה את שלו ופוגע בביצועים. אגב, גם אם יהיה בעתיד מצב שחלק מהרכבים מגיעים עם יורו-5 וחלק לא, ראוי לתת הקלת מס לרכבים של יורו-5, אולי באגרה השנתית או משהו, מפני שהם פחות מזהמים משאר המכוניות. כלומר להפעיל את אותו ההגיון שנותן הקלת מס גדולה לרכבי הגז. (פחות זיהום = פחות כסף).

מה זה משנה ? יש מספיק קונים שמוכנים להוסיף את הקצת מעל המחירון, אז זה השווי של האוטו בפועל. ספורטיבי או לא, אופנתי או לא, מגניב או לא, יש מספיק שרוצים ומוכנים ולכן זה מה שהרכב שווה. וכנראה שגם כשתמכור אותו תקבל קצת יותר. חלס להתלונן, זו המציאות וזהו.

המבחן שעשו פה (צריכת דלק) לא נראה לי כלכך. קודם כל צריכת דלק של 1 ל 8 באימפרזה-גז משמעותה כנראה או נסיעה שכמעט כולה עירונית, או נסיעה ממש מאומצת שלא מאפיינת את קוני הרכבים האלו. צריך גם לזכור שככל שהנסיעה יותר מאומצת היתרון ההיברידי לא בא לידי ביטוי. כשצריך כוח חייבים את עזרת מנוע הבנזין. זה דבר אחד. דבר נוסף שאני לא מבין, איך רכב דיזל צורך כמחצית מהדלק שצורך גז? (ליטר ל 15 לעומת ליטר ל 8 ) ידוע שההבדל בין דיזל לבנזין הוא כ25-40 אחוז בצריכת דלק, לא 80-90 אחוז. וזאת אפילו אם דרוש לאותו קילומטרים טיפה יותר ליטרים גז מאשר בנזין רגיל. לי לא ברור למה לעשות מכונית היברידית שמשמעותה חסכון, דווקא עם מנוע בנזין ולא דיזל (למעט עלות ייצור נמוכה יותר לבנזין, שיקולים של מקום בתא מנוע ואולי התנעה וכיבוי פחות מורגשים ע"י הנוסעים בבנזין). ברור ששילוב של דיזל וחשמל יכול לתת צריכה מעולה. מחוץ לעיר, או כשצריך לאמץ את המנוע- הדיזל יפעל ואילו בתוך העיר בפקקים כשצריך כוח זעום וכשמנוע (רגיל) נוסע בהילוך ראשון/שני הבזבזניים - החשמל בלבד יפעל. בכל אופן קשה מאוד להגיע לנתוני יצרן ביומיום. אבל אם תיסע תל אביב חיפה וחזרה בקטע ללא רמזורים, ללא מזגן, עם לחץ אוויר תקין, וכל הדרך על 80-90 קמ"ש, אתה תגיע אליהם. פיז'ו 605 טורבו 2 ליטר, רכב אוטומטי וכבד, צרך אצלנו בשגרה כליטר ל8.5 או 9 ק"מ. בנסיעה "סופר פלגמטית" בכבישים פתוחים הגיע ל 1 ל 17 ק"מ !! אם אביך נוסע כל יום 60 ק"מ בין עירוניים בהחלט יתכן שדיזל יתן צריכת דלק זהה לטויוטה ההיברידית, וכנראה טובה יותר מהסיוויק. אם אתם הולכים על דיזל אז יש מגוון הרבה יותר גדול של מכוניות. אתה נוסע ברכב פחות מיוחד אמנם, אבל רכב זה גם איך הוא נראה, מרגיש, נעים, נוח, מהנה, חזק (טורבו דיזל נותן הרגשה של כוח רב וזמין).

אם אפשר להסביר איך מתבצעת הבדיקה אשמח. לפי מה שהבנתי מהדף תוצאות, שמים את הרכב על דיינו כאשר יש לבחור הילוך בו הסל"ד המרבי הוא לא יותר מ 100 קמ"ש. (אצלי ברכב בנזין זה יהיה הילוך ראשון, שני מגיע ל 130 קמ"ש). לאחר הרצת המנוע ל סל"ד מקסימלי ללא עומס שמפעיל הדיינו, כלומר הספק בגלגלים של בערך אפס, מוסיפים עומס. כתוצאה מכך הסל"ד יורד קצת (15%) והמנוע מתחיל לייצר כוחות סוס כדי לא לתת לעומס להוריד את המהירות עוד ועוד. יתכן שהבוחן יכול לשחק בפתאומיות שבה מופעל העומס ולכן בתגובה מהירה או איטית של הגז שצריך להוסיף כדי לא לתת לסל"ד לרדת. כמו כן ההספק בשתי הבדיקות שהובאו פה היה דומה, 100 וקצת כוח סוס, ואילו העשן ירד לשליש. אני מניח גם שלא מותקן מאוורר מול המנוע כך שהאוויר שהוא יונק בוודאי חם יותר מאשר במציאות. הרבה פעמים רואים פלטת עשן קצרה בדיזל כאשר נותנים "מכת גז" מהירה. לא חסרים רכבי דיזל בכביש עם עננות של עשן מאחוריהם, לפעמים עד כדי שאי אפשר לקרוא את מספר הרכב... בהחלט יתכן שעניין המקסימום 100 קמ"ש נועד רק כדי שלא יצטרך המכון לקנות דיינו שמאפשר מהירויות גבוהות כלכך. בכל מקרה אם כתוב מקסימום 100 והיה 110 לדעתי יש מצב לטעון שהבדיקה לא היתה על פי דרישות משרד התחבורה ולכן יש לבצע בדיקה חוזרת חינם, הפעם לפי הגדרת התקן. כמו כן לא ברור איך סל"ד מקסימום זה 110 בהילוך אחד, ו 90 בהילוך אחר. ההבדל בין הילוך שלישי לרביעי (או שני לשלישי) הוא בד"כ הרבה יותר גדול, למשל משהו כמו 80 קמ"ש ו 120 קמ"ש בהתאמה. לכן אצלך נראה לי שהבוחן לא היה באותו סל"ד בשתי הבדיקות, ואולי בכלל היה בשתי הבדיקות באותו הילוך רק בסל"דים שונים.

מכל הגורמים שמנה חנן, נראה לי שאלו שאחראים לתופעה שציינת הם בעיקר יחס העברה, ואחריו סל"ד סרק. לדוגמא, הילוך ראשון שמגיע ל40 קמ"ש לעומת הילוך שמגיע ל 60 קמ"ש. הראשון חזק פי אחד וחצי, ולכן בשחרור הקלאץ' מאיץ את הרכב למהירות גבוהה פי אחד וחצי. לא רק זה, בנוסף, מספיקה לו מהירות קטנה יותר פי אחד וחצי כדי לא להכבות (נניח להילוך הקצר דרושה מהירות של 4 קמ"ש כדי להיות בסל"ד של 500-600 ולא להכבות, להילוך הארוך דרוש 6 קמ"ש לאותו סל"ד.) קח טרקטור עם הילוך רביעי שמגיע ל 25 קמ"ש, כלומר הילוך ממש קצר ולכן חזק. שים סל"ד מינימום, שחרר את הקלאץ' בזריקה עצבנית. הטרקטור לא יכבה. הגלגל יעשה פירפורון קטן, הטרקטור יקפצץ וישתעל אבל יתאושש. עוד סיבה להתאוששות טובה של מנועי דיזל היא מערכת ההזרקה ש"לוחצת על הגז במקום הנהג" כדי לשמור על סל"ד מינימלי.

דווקא ל D3 יש אחיזה ברמה AA כלומר אחיזה ברטוב (מרחק בלימה) טובה יותר מאשר D2

מה זה הדבר הזה : http://www.izzi.myffi.biz/en/section_100.asp נקרא FFI MPG CAP גלולות (או נוזל) שמוסיפים לדלק ומצפות בשכבה דקיקה את הצילינדרים ומשפרות כוח ומעלות צריכת דלק ב 7% עד 14% . מישהו שמע, ראה, מכיר ?

לפי מה שקראתי בעלון למוסכים, התוכנות ניהול מנוע המודרניות בודקות פעם בכמה זמן את איכות הדלק וכל מיני פרמטרים על ידי זה שהן מחכות למצב בו טמפ המנוע מתאימה והנהג נותן גז בכמות מסוימת שמתאימה לצורך הבדיקה, ואז המחשב מתחיל לקדם הצתה לאט לאט מבלי שהנהג יודע על כך. בשלב מסוים המחשב מגלה צלצולים ואז חוזר כמה מעלות קידום ומנסה לקדם שוב באיטיות. אחרי כמה נסיונות המחשב מחליט מהו הקידום המכסימלי ללא צלצולים ושומר נתון זה בזכרון. המחשב עושה בדיקות כאלה מפעם לפעם.

איך 200 שקל הבדל ? רק ההבדל במס שמורידים לך הוא 200 שקל. בנוסף האוטו עצמו עולה יותר כך שהברוטו שלך היה קטן יותר עוד לפני העניין של המס.

להוציא מהילוך לניוטרל זה קל מאוד. כל מה שצריך לוודא זה שהמנוע מוציא אפס מומנט. כלומר לא לתת גז, לא לנסוע לאט בסל"ד סרק (כי קצת גז נכנס בכל זאת ומייצר כוח) , וגם לא להרפות מהדוושה באמצע נסיעה (בלימת מנוע מייצרת מינוס מומנט). סע 30 קמ"ש, הילוך שני, תן לחץ עדין על ידית ההילוכים לכיוון הניוטרל, ותתחיל להרפות לאט מדוושת הדלק. כאשר הדוושה תהיה במצב של טיפהלה גז (אוטו שומר על מהירות קבועה או מאיט קלות) הידית פשוט תעבור לניוטרל. כדי להכניס להילוך אחרי שהיית בניוטרל צריך לנחש כמה סל"ד יהיה בערך בהילוך החדש אחרי שחרור קלאץ' בהעברת הילוך רגילה. ואז כשאתה בניוטרל, קלאץ' לא לחוץ, לתת גז שיביא את המנוע בדיוק לסל"ד הזה, ולשלב להילוך. אבל יש סיכוי טוב שבכל זאת תשמע חריקה.

עוצמת הפגיעה לא יודעת כמה מהר הוא נסע לפני הפגיעה, שבד"כ באה אחרי האטה. כמו כן העצם שהתנגשת בו משפיע מאוד על עוצמת המכה.

שי כתב: סייג לחוכמה שתיקה. ואם לא שתיקה ממש אז לפחות לא לצעוק בראש חוצות עם פונט מנקר עיניים

מעניין אם דודו-טופזים למיניהם גם מקבלים אישורים למידות צמיגים חריגות, קריטריונים אחרים לבדיקת זיהום אוויר שנתית, הרשאה לנסוע בלי חגורה ועוד אי אלו הקלות שבכירים במשרד התחבורה יכולים להעניק למפורסמים, שכמובן נוהגים יותר טוב ובטוח מהשאר ולכן אפשר להתיר להם.

להוסיף על מה שיוסי כתב, ההפסדים כוללים גם חיכוך של הבוכנה בשמן שמסביבה, וכמובן שחצי סל"ד = חצי הפסדים. בנוסף לעניין של כמות הסיבובים, בסל"דים גבוהים כוח החיכוך של השמן עולה ומתחזק ומפריע עוד יותר. לכן, כללית, במישור תמיד תצרוך פחות דלק בהילוך גבוה יותר ובסל"ד נמוך. להוציא מקרה שבו הסל"ד ממש נמוך והחסכון בחיכוכים ובהפסדים שווה לחוסר היעילות שבשריפת הדלק בסל"ד נמוך. וגם אז כנראה שיהיה "תיקו" בין נסיעה בהילוך גבוה לבין הילוך נמוך יותר. כמו כן עוצמת הלחיצה על הדוושה לא קובעת כמה דלק נכנס. המנוע לוקח לעצמו כמה דלק (או אוויר יותר נכון) שהוא צריך. אתה רק לוחץ על הדוושה כדי לתת לו את האפשרות לינוק אוויר, אבל כמה הוא יינק, אפילו אם תלחץ פול גז, זה תלוי במנוע. גם אם נכנס יותר דלק מכיוון שנתת יותר גז, הרכב היה מאיץ, מכיוון שעוד דלק = עוד כוח, הדלק הנוסף לא "נעלם" אף פעם. הסבר נוסף: בעיקרון ככל שהסל"ד נמוך יותר צריכת הדלק קטנה. יותר נכון, אם אתה נוסע מקצה העיר לקצה השני, נניח 20 דקות נסיעה, ונניח בהילוך גבוה היית על 1500 סל"ד [סיבובים לדקה], אז המנוע עשה 30,000 סיבובים. אם היית בהילוך שבו הסל"ד 2500, המנוע עשה באותה נסיעה 50,000 סיבובים. כל סיבוב מנוע דורש אנרגיה והאנרגיה לא באה משום מקום אלא מבנזין נוסף שנשרף כדי לספק אותה. לכן ברור שנסיעה ביחס העברה כזה שגורם למנוע לעשות פחות סיבובים פר כל קילומטר נסיעה - הוא עדיף. . במהירות עירונית שמתחת ל50 קמ"ש אין כמעט התנגדות אוויר, והתנגדות הגלגול של הצמיגים היא בעוצמה חלשה של כ 15 ק"ג. בהחלט יתכן שרוב הדלק שנצרך בנסיעה שימש לצורך סיבוב המנוע עצמו, ולא לדחיפת הרכב. יוצא דופן אחד הוא מצב שבו דרוש כח מנוע רב, למשל עליה תלולה, או עליה בינונית אבל שנעשית בהילוך מאוד גבוה וחלש. במצב זה רוב הדלק שנצרך בהחלט משמש לדחיפת הרכב במעלה הדרך. עליה של 5 מעלות כבר גורמת לכוח נגדי של כ 115 ק"ג (עבור משפחתית) בנוסף ל 15 ק"ג של הצמיגים שכתבתי קודם. כלומר דרוש כוח של פי 8 (130 במקום 15) למשך כל העליה. ניתן לספק את הכוח הדרוש (130 ק"ג) על ידי נסיעה בהילוך נמוך יחסית, בסל"ד נניח 3000, ומומנט של כמעט מחצית מהמקסימום אליו מסוגל המנוע. אבל גם ניתן לנסוע בהילוך גבוה כך שהסל"ד יהיה 1500. כדי לספק את אותה דחיפה לגלגלי הרכב, תצטרך מומנט כפול, כלומר מקסימום המומנט אליו מסוגל הרכב. לכן בהנחה שבעליה כזו רוב הדלק נשרף על יצור כוח לעלות את העליה, ורק מיעוטו נשרף על סיבוב המנוע עצמו, אפשר להבין שלא ניתן לחסוך דלק בשיטה של הורדת מספר סיבובי המנוע שהזכרתי בפסקה הקודמת. לא רק זה, בסל"ד נמוך שריפת הדלק לא 100% טובה ולכן יכול להיות שאפילו תקבל צריכת דלק גרועה יותר בכמה אחוזים אם תיסע בסל"ד נמוך. אם אתה בסל"ד נמוך ואתה מרגיש שחיזוק הלחיצה על הגז תגרום לאוטו להתחיל ולהגביר את מהירותו - מצבך דומה לפסקה הראשונה וכנראה שאתה חוסך דלק. אם אתה מרגיש שלחיצה יותר חזקה לא גורמת לאוטו להגביר מהירות (עקב עליה), והסל"ד שלך בתחום בו שריפת הדלק לא יעילה 100% (נניח פחות מ 2000), כנראה שאתה נמצא במצב של הפסקה השניה ואולי כדאי להוריד הילוך אחד.

יש לו אותו כוח כמו לברלינגו HDi (שניהם 90 כ"ס). רק שהפורד שוקל 15% יותר, כלומר היה צריך 105 כ"ס כדי לעמוד בקצב של הברלינגו. כמו כן, לברלינגו יש קפיצים שמגהצים נהדר את פגעי האספלט, בעיקר האספלט ה"איכותי" שקיים באזורי תעשייה למיניהם ודופק לך את הסחורה שמאחורה. כאמור לברלינגו שמגיעה בלי טורבו אין מה להתייחס, הדגם עגלה באופן מסוכן.

למה ? יש אופנוע כמו DR 800 עם 52 כ"ס, ויש R-600 עם 120 כ"ס , ככה שבאופנועים בכלל אין דרך לדעת על פי הנפח מה הכוח. גם משקלים של אופנועים נעים בין 120 ק"ג (xt350) ועד 250 ק"ג (FJR 1300, קאסטומים וכו'). בקיצור אי אפשר לדעת על פי הנפח מה הביצועים של האופנוע. מה שכן, הספק נותן מושג טוב על המהירות המרבית, גם באופנועים וגם במכוניות. 50 כ"ס זה בערך 180 קמ"ש באופנועים , במכונית תצטרך בערך 100 כ"ס. כמות כפולה של כוח סוס תספיק כדי להביא אותך לאזור 225 קמ"ש.