PinkDolphin

אכן, ברוב המכוניות (וגם אצלי באופנוע) שקע המצת המובנה איננו פועל כשהסוויץ׳ מכובה, ואז צריך להעביר צמה (כלולה בערכה) מהדקי המצבר למקום על הדאשבורד. באופנוע, ממילא הייתי צריך עוד לפני כן להתקין שקע מצת נוסף שעומד בהספקים גבוהים יותר (עם נתיך בהתאם) לחבר משאבה חשמלית -- השקע המובנה מספיק רק לטעון טלפון. ההספק, כמו בכל מע׳ פוטוווולטאית, מאד תלוי בזוית השמש ומידת העננות, אבל ההספק שרשום בדף המוצר הוא המקסימלי. לו הייתי קונה כזה עבור מכונית, הייתי קונה בהספק רשום של 15-20W. למצבר האופנוע, 10W עושה את העבודה.

למוצרים האלה יש מטרה שונה לחלוטין מבוסטר. הם נועדו להיות trickle charger לרכב שלא נוסעים איתו לעיתים קרובות, ואין אפשרות לחבר trickle charger רגיל שמתחבר לשקע ביתי (מה שבד״כ אפשר רק אם הרכב חונה בחניה סגורה פרטית). האמריקאים מחברים trickle charger לכל רכב שלא נוסע לעיתים תכופות. יש לי כזה (דומה מאד לקישור למעלה, הספק 10W) עבור האופנוע שחונה ברחוב, ומע׳ האיתוראן שלו זוללת סוללה. אני מחבר אותו לאופנוע פעם בשבוע-שבועיים. אם לא משתמשים ברכב תדיר, ולא טוענים את הסוללה לעיתים קבועות, היא תמות ובוסטר לא יעזור. מטען כזה שומר על הסוללה.

הוא אמר לך מדוע הוא ממליץ להתרחק? אם הוא מתייחס למנוע, אז אין קשר, והוא לא מבין בפיז׳ו. ל-2008 מהשנתון הזה יש מנוע הבנזין הוא מסידרת ה-פיורטק הידועה לשימצה (1.2 עם רצועה טבולה בשמן שנוטה להתפורר), שיש עליה מאות פוסטים בפורום. ל-C4 פיקאסו יש מנוע 1.6 שונה לחלוטין (פותח יחד עם ב.מ.וו., וידוע כמנוע Prince) שבו יש שרשרת תיזמון, לא רצועה. המנוע גם הרבה יותר חזק מהפיורטק, עם יותר מומנט ויותר כ״ס (165 מול 110). הוא נחשב מנוע אמין מאד, ולא נקודת תורפה בדגם. מעבר לזה, לא ברורה לי ההתלבטות בין שני הדגמים. אלה גדלים שונים של רכבים, עם צורה שונה. ה-2008 הוא קרוסאובר בגודל סופרמיני, ה-פיקאסו MPV בגודל משפחתי, עם הרבה יותר מקום לנוסעים ומטען, וגם בהתאם רכב יותר יקר (ולכן רישוי שנתי יותר יקר, ביטוח מקיף יותר יקר וכו׳). אם אתה לא צריך את הגודל שלו, למה אתה שוקל אותו?

כאמור, זה היה לפני עידן החנויות המקוונות. מן הסתם, אני כבר שנים מזמין חלקים קטנים מתחת לרף המיסוי של $75 מחו״ל -- אבל זה לא תמיד אפשרי. מעל לרף הזה יש על הרבה סוגים של חלקים מיסוי גבוה, לא רק מע״מ. רוב החנויות המקוונות באירופה וארה״ב לא שולחות לארץ, ורוב אלה שכן, עושות את זה רק בחברות שילוח, ואז אם זה מעבר לרף המיסוי, יש עמלות שיחרור ודמי איחסון ושאר ירקות שמגיעים למאות שקלים מעבר למע״מ ולמס הקניה. בנוסף, יש עדיין לא מעט סוגי חלקים שצריכים אישור משרד תחבורה (כל דבר שקשור לתאורה, למשל).

לפי חוק שירותי ענף הרכב 2016, סעיף 48: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_433.htm#Seif48 היבואן צריך לספק עד 7 ימים (ל-7 שנים מיום קניית הרכב); מותר 7 ימים נוספים לדגם רכב שהיבואן כבר איננו מייבא. ומותר עד 45 יום בתנאי ״שהוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.״ אבל הכל חרטא, כי אין שום אכיפה. הבעיה חמורה במיוחד בענף האופנועים, שם אף יבואן שנתקלתי בו איננו מחזיק מלאי מסודר, גם לא של חלקים נפוצים וזולים או בטיחותיים. וזמן האספקה לא נדיר הוא 3-4 חודשים. כבר היה לי יותר ממקרה שטענו במחסן היבואן ״יש מחסור עולמי, גם ביפן אין״. הפלא ופלא, במקרה הייתי צריך לנסוע בסמוך לאירופה (זה לפני האינטרנט), וסוכנות אקראית שלא מכירה אותי הזמינה את החלק אליה תוך יומיים ממחסן באירופה, ע״ס שיחה טלפונית, ללא תשלום מקדמה. הגעתי פעם אחרי מאמצים לבכיר במחלקה המשפטית של משרד התחבורה: אני: ״למה אתם לא אוכפים את החוק?״ הוא: ״אין לנו כוח אדם מוקצה לזה, אפילו לא רבע בן אדם. למעשה, גם בכלל לא תקציב, אפילו לא שקל בשנה.״ אני: ״אז למה לא תחלטו את הערבויות של מליונים שהיבואנים מפקידים? כל מה שצריך זה צבר של תלונות עם תאריכי הזמנה והקלטות עם התירוצים. היה לוקח שעתיים עבודה למשפטן, ואחרי שהיו עושים את זה לשני יבואנים, האחרים היו מתיישרים.״ הוא: ״אין לנו מישהו מוקצה גם לזה.״ אני: מתאפק מלשאול למה הוא חושב שמגיעה לו משכורת. הוא: ״אבל אתה יכול להגיש תביעה בבית משפט אזרחי. אני בטוח שתזכה ע״ס החוק״ (הערה: עו״ד שאיתו התייעצתי אמר שלא ניתן להגיש בתביעות קטנות, כי הנזק הוא לא סכום מוגדר וברור, ויש נזקים נלווים מהשבתת אופנוע שהוא כלי תחבורה יחיד לחודשים, שעל כולם יהיה צורך להתדיין. להגיש תביעה בבי״ד רגיל זה כבר סיפור יקר בפני עצמו, כמובן).

-- לי היתה 308XT, מנוע 1800 ידני מודל 1995 שקניתי ב-1999 מעיתונאי רכב (בעיקר אישתו נהגה, כי הוא מן הסתם רוב הזמן ברכבי מבחן). קניתי עם 74K ק״מ, מכרתי ב-2005 עם 163K, בשליש מהמחירון. רכב מאד נוח, אחיזת כביש מרשימה, חסכני, ביצועים טובים. מע׳ ההנעה היתה אמינה יחסית... אבל מתוכננת גרוע. גלגלת של רצועת התיזמון שהיתה קצת משוחררת גרמה לקריעת הרצועה, ובצורך להחליף את כל הגלגלות וכל השסתומים, שכולם נשרפו, לקדוח את ראש המנוע מחדש, ולהחליף את רצועת האלטרנטור וכל האטמים. לא היה קורה ברכב יפני (לדברי המוסך, שהתמחה בפיז׳ו). מעבר לזה, בעיות מרובות בכל מערכות הרכב: צבע מתקלף (למרות שהיה תמיד מכוסה), מדחס מזגן שהתקלקל, כפתורי השליטה על מע׳ המיזוג שהסתבר שמתחבר מאחוריהם לוח אלקטרוני למרות שאין שום סיבה, מנועי חלונות בדלתות סגורים בניטים כך שאי אפשר לפרק כדי להחליף אותם וכהנה וכהנה. -- כיום יש לי C4 פיקאסו 2017 שקניתי חדשה מהיבואן 0 ק״מ. לא היו תקלות עד היום (פרט לפעמיים שהשלט לפתיחת הדלתות לא עבד, אחרי גשם, כנראה כי המקלט ברכב נרטב ואז חוזר לעבוד אחרי שמתייבש). נוספים במשפחה: -- לאימי היו פעמיים פיז׳ו 309 חדשות, כ״א לכ-4 שנים, ללא כל תקלות מכניות (ההחלפה היתה כי יכלה לקבל מהעבודה הלוואה למעשה ללא ריבית, כך שהשתלם) -- לאבי היה ב-1984-1985 רכב חברה סיטרואן GSA. המתלים הפניאומטים, מעבר להיותם מאד נוחים (מכניס בכיס כל רכב אחר שאי פעם נהגתי או הוסעתי בו), היו שימושיים לעבור מעל מכשולים בכביש, ובדרכי עפר. המנוע היה חסר כוח, אבל הרכב בלם מצויין לתקופה (4 בלמי דיסק, ואפילו לבלם היד היה דיסק נוסף משלו). לא היו בעיות אמינות בתקופה שהיה אצל אבי. משהו משעשע ברכב: יום אחד אני רואה אום גדול שמבצבץ מהגריל מקדימה (לא היה רדיאטור -- מנוע מקורר אויר). אני תוהה מה זה, בודק בספר הבעלים, ומגלה שיש אפשרות להניע אותו ידנית (ללא הסטרטר), תוך שימוש במפתח שנועד לפירוק ברגי הגלגלים. כמובן ניסיתי את את זה, וזה עבד מכה ראשונה.

צריך להיזהר לא להשוות נתוני תא מטען אמריקאים לפי תקן SAE לנתונים אירופים לפי VDA (במקור תקן גרמני, בינתיים תקן אירופי ובינלאומי). לפי התקן האירופי, למודל 3 יש 340 ל׳ תא מטען מאחור + 85 ל׳ של frunk, או סה״כ 425 ל׳ (לא לכל מטרה זה נכון לחבר את המספרים, למשל בשביל להסיע פריט גדול מאחור כמו מכונת כביסה.) ההבדלים בין התקנים: 1) לפי VDA, מודדים את הנפח רק עד מדף החבילות/כיסוי המטען, כי זה בד״כ בגובה קצה מושב השורה האחורית ואם מובילים חפצים לא קשורים מעל לגובה זה, זה מסוכן בזמן תאונה. לפי SAE, מודדים עד תיקרת הרכב. 2) לפי VDA, מודדים כמה בלוקים סטנדרטיים מעץ של 1 ל׳ במימדים של 200x100x50xmm נכנסים לתא המטען. לפי SAE, אם מדובר בסדאן, יש להם מספר מזוודות שונות בגדלים שונםי שהם מנסים לדחוף פנימה עד שמתמלא. אם מדובר בכל רכב עם דלת אחורית, הם מחשבים את הנפח של נוזל שניתן להכניס לתא. לטעמי, אין ספק ששיטת VDA הגיונית ואמיתית יותר (נפח הנוזל שניתן להכניס לא רלוונטי לרכב פרטי -- לא מובילים בו מים או חול ללא מיכלים, אלא חפצים בעלי צורה קבועה, בד״כ תיבתית, כמו מזוודות, תיקים, עגלות ילדים וכו׳), אבל גם אם לא מסכימים על כך, ודאי שאין טעם בהשוואה של מיפרט לפי שיטות מדידה שונות (SAE בד״כ נותן מספרים 40-60% יותר גדולים מאשר VDA). כל הרכבים שמיובאים לארץ בתקינה אירופית משתמשים בתקן VDA (חוץ מטסלה).

את שני הדברים הכי חשובים לא כתבת: 1) צורה וגודל מבוקש של רכב; 2) איזה טווח אתה צריך (טווח בכביש מהיר הוא כ-20% פחות והטווח הרשמי WLTP משולב, שזה מה שמופיע במפרטים) בנוסף, 3) האם אתה צריך טעינה מהירה 4) האם תוכל להתקין עמדה בבית, או שיש לך עמדה בעבודה אם אתה צריך טווח כביש מהיר של 250 ק״מ או יותר, לא, אין כמעט כאלה בנות שנתיים, ועל מה שיש מבקשים 130 אלף פלוס על נסועה סבירה, לא 100 פלוס. אם מספיק לך טווח כביש מהיר של כ-210-230 ק״מ, וגודל של סופרמיני, אז יש את הרנו זואי ZE40 (קיימת בשוק החל מ-2018). אפשר למצוא כאלה עם עודף מ-100K ש״ח ונסועה נמוכה, והיתה החשמלית הכי נמכרת באירופה כ-10 שנים. יש לה טעינה מעמדות ציבוריות של 22kW, יותר מכל חשמלית אחרת נפוצה (גם מעמדות ביתיות כאלה אם יש לך אספקת חשמל מתאימה), כך ששעת טעינה מוסיפה 110 ק״מ של טווח, אבל קח בחשבון, אין לה טעינה מהירה, אז לא מתאימה למי שעושה נסיעות בין עירוניות ארוכות לעיתים נפוצות (עד 200 ק״מ הלוך+חזור אין בעיה), אם הוא לא יכול לעצור לטעינת ביניים.

אין שום ודאות שיהיו ימי מכירות. אם היבואן יצליח למכור את כל המלאי שלו בלעדיהם, הם פשוט לא יתקיימו. אם יישארו בודדים במלאי, ההנחות תהיינה קטנות (1-2%). יש הרבה מקרים שקרו ברכב כמה תקלות קטנות, המוסך אומר לך ״תקלה יקרה זה עניין של זמן, מומלץ להחליף מע׳ X תוך חצי שנה״, או שאתה מבין את זה לבד. הרבה אנשים במצב הזה (גם אני הייתי, בלי שהייתי צריך שהמוסך יגיד לי), ואז מקציבים לעצמם חצי שנה להחליף. ימי המכירות האלה _לא_ עובדים כמו Black Friday ודומיו (ששם המטרה העיקרית למכור לאנשים משהו שהם בכלל לא צריכים ולא היו קונים לולי המכירה), ומייצרים כמויות גדולות במיוחד לקראתו. רכב זה מוצר יקר מדי להחזיק מלאי סתם. נכון שאם הם קורים, הם קורים בתיזמונים פחות-או-יותר ידועים, לקראת הגעה של דגם חדש שאז צריך למצוא לו מקום במחסנים ובאולמות התצוגה. וכיום (ובשנתיים הקרובות לפחות, בגלל משבר השבבים) ליבואן עצמו אין מושג מתי יקבל משלוח. אבל אם אתה רוצה חיסכון מכסימלי, השיטה זו לצמצם את רשימת המועמדים שלך ל- 3-4 דגמים, ואז לעקוב אחרי המצב של כולם אצל כל היבואנים כל הזמן. דורש השקעת זמן לא קטנה, אבל רק כך תשיג חיסכון משמעותי. את המכונית הנוכחית שלי קניתי שנה לפני שהיתה לי כל כוונה להחליף את הרכב הקיים. עקבתי אחרי המחירים וההנחות (והיתה הנחה קבועה מאז שהדגם הושק בארץ של 5000 ש״ח, שעלתה ל-8000 פעמיים), ואז תפשתי במקרה נקודת זמן שבה היבואן נתקע עם שניים אחרונים ״0 ק״מ שכבר העביר על שמו״. קיבלתי אותה בהנחה של כ-30%, ועוד כ-5000 ש״ח עבור איבזור שרציתי. גם אחרי ניכוי אובדן הערך של היד הנוספת (שלא הטריד אותי, כי לא היתה כוונה למכור את הרכב במשך 7-8 שנים לפחות -- אני עושה נסועה נמוכה), עדיין עיסקה מצויינת.

לגבי צריכת הדלק: כמובן תלוי מאד בסוג הנסיעה. כאמור, באופן עקבי אני מקבל 16 לליטר בנסיעה שהזכרתי שאני עושה פעם ב- 4-6 שבועות ב4.5 שנים שהמכונית אצלי, אבל בנסיעות עירוניות קצרות באזור נתניה, 11-12 ק״מ לליטר. בנסיעה מהירה יותר כמו 130-140 בכביש 6 הצריכה עולה ל-14 לליטר. בנסיעות ארוכות בכבישים בין-עירוניים לא מהירים לצפון (80-100 קמ״ש), כבר הגעתי כמה פעמים ל-17 ק״מ לליטר. הנוחות אכן מרשימה. גם השקט, שנובע מבידוד אקוסטי בדלתות ושימוש בזכוכיות אקוסטיות כסטנדרט, מעבר לאוירודינמיות. אחי גם קנה את הדגם, לצורך הספציפי של להסיע את שלוש בנותיו במושב האחורי עם 3 מושבי בטיחות (כל מושב בשורה השניה הוא בגודל מלא ולכ״א יש התקן IsoFix, וזז קדימה/אחורה עצמאית -- אחד הרכבים היחידים עם התכונות האלו שאיננו 7-מושבי.) לולי הדגם הזה, אחי היה צריך לקנות רכב 7-מושבי יותר גדול ומסורבל, יותר יקר ויותר יקר לאחזקה. יש לדגם חסרונות, כמובן. מבחינתי, הגדול ביותר הוא מסך המגע, אבל אא״ט יש אחד זהה בכל דגמי PSA בשנתונים האלה עם המנוע הזה.

לא, ולכן, עדיף לא לסמוך על זה. חניה בכחול-לבן זה דבר ממש זול, וגם די נוח עם האפליקציות הסלולריות. לא רואה סיבה לא לחנות חוקי וזהו. אם אתה מנסה להפעיל נניח פנגו בזמן שבו אין חובת תשלום, האפליקציה תגיד לך את זה. אם אתה לא מוצא מקום חוקי, חניה לא בכחול לבן זה כבר סיפור אחר לגמרי. עדיף לחנות בחניון בתשלום, למרות העלות. האכיפה מאד כבדה ברוב אזורי הבילוי, וגם סתם בשכונות מגורים מספיק טלפון משכן ותוך 15 דקות יהיה שם פקח וייתן קנס, 24/7. צריך תמיד לקרוא מה כתוב בשילוט בתחילת קטע המדרכה, במיוחד באדום-אפור, ששם יש לפעמים כללים ביזארים.

יש לי את ה-C4 פיקאסו 5-מקומות שהוזכרה למעלה. לפי הצורה שאתה מתנסח, אף פעם לא ראית כזה מקרוב. זה ממש לא רכב מסחרי ולא SUV, וודאי לא רכב אקזוטי. זה MPV בינוני (אורך 4.44 מ׳, חצי ס״מ יותר קצר מה-3008 (אחרי מתיחת הפנים) ו-40 ס״מ (!) יותר קצר מה-508 שאתה אומר שאתה שוקל) . רק אחד מהרכבים הכי נוחים, שקטים ונוחים בקטגוריה, ועם תא המטען הכי גדול בקטגוריה (630 ל׳). יותר שימושי מכל קרוסאובר (אין ל-PSA אף SUV, אלה כולם קרוסאוברים) של PSA. נכון, רוב הפיקאסו בארץ אלה ה-7-מושביות, כי את ה- 5-מושביות התחילו לייבא רק ב-2017 (אא״ט) וסיטרואן הפסיקו את הייצור שנה אח״כ, אבל לכל הדגמים הבנזיניים יש אותה מע׳ הנעה: מנוע פרינס THP165 עם תיבת אייסין יפנית, אז אין בעיית חלפים. הפיקאסו אוירודינמי יותר מה-3008 (פחות קופסתי), וחסכוני יחסית (16 ק״מ לליטר הלוך חזור נתניה לי-ם). גם התאוצה יותר טובה משל ה-508 או ה-3008 עם אותה מע׳ הנעה, 8.4 שניות 0-100 מול 8.9: שוב, רכב אוירודינמי, וקל מאד (יותר קל מה-C3 Picasso).

אל תיבנה על זה. מכיר הרבה אנשים שקיבלו דו״חות בת״א, גם בשבת. יש פחות מקומות שצריך לשלם בהם בשבת, נכון, (רוב המקומות המבומנים בכחול-לבן בשכונות הם חינם בסופ״ש) אבל עדיין ישנם, ובת״א האכיפה מאסיווית. באזור חופי הים אפשר גם לקבל 3-4 דו״חות על חניה אחת לאורך כמה שעות.

דווקא יש, ולא מעט.

אכן אלה האחוזים, קבועים ע״י לשכת עוה״ד, ולמיטב ידיעתי אף עו״ד לא יכול לגבות משהו אחר או לפי שיטה אחרת בנזקי גוף. יש טבלה מפורטת של כמה מקבלים על כל סוג נזק. אם אין נזק ארוך טווח, ואפילו לא שברים, אכן הפיצוי יהיה מאד נמוך. אבל בכל זאת קריטי להגיש תלונה המשטרה כמה שיותר מהר (כדי שאם יסתבר בהמשך שכן יש נזק יותר משמעותי, יהיה תיעוד מה שיותר מוקדם, ויהיה ברור שהוא תוצאה של התאונה. לא לחכות אפילו יום. יש לי ידידה שנכנסו במכונית שלה מאחור, חטפה מה שחשבה שזו רק צליפת שוט. אחרי חודש התפתחו כאבים רציניים ובעיות גב, שלא פסקו עד היום, 20 שנה אח״כ. הפיצוי בתביעה היה מאד משמעותי). אגב, גם החוק מחייב לדווח מיידית על תאונה עם נפגעים. אם הנהג הפוגע חצה מדרכה בנסיעה לאחור, אני בכלל לא בטוח שהמשטרה תסגור את התיק. יש בשנים האחרונות החמרה בכל מה שקשור בפגיעות בהולכי רגל.

מסכים. זו היתה טעות שלא חייבו מראש את כל העמדות שמקבלות מימון ציבורי להתקין גם קורא כרטיסי אשראי -- זה לא כזה יקר, ועדיין היה מאפשר לחברות לתת מחירים זולים יותר למי שנרשם אליהם. לגבי זיהוי אוטומטי, CCS כולל תמיכה ב-ISO15118 שכולל Plug & Charge, תקן בינלאומי שעובד בצורה מאד דומה שאיך שטסלה מחייבת לקוחות. רק חלק מהמכוניות תומכות בזה כיום, אבל די ברור שכולן יתמכו בהמשך.

יש לי סיטרואן פיקאסו C4 קצר (5-מושבי) בנזין -- לא חשמלי -- 2017. לא יודע מה מחיר השוק האמיתי, אבל לפי מחירון יד2, משהו כמו 55000 ש״ח. אא״ט, הדגם נמכר בארץ עד 2018 (החל מ-2019 סיטרואן הפסיקו לייצר את ה5-מושבי ומוכרים רק את ה-7-מושבי שארוך ב-15 ס״מ). הרעש במהירות דו-סיפרתית נמוך עוד יותר מאשר בתלת-סיפרתית -- פחות רעש רוח/צמיגים, וכאמור, לא מעט נוסעים אמרו לי שבכלל אינם יכולים להבחין שהמנוע פועל. אין לי מד דציבל ייעודי, אבל יש לי תוכנה בטלפון שאמורה לתת דיוק סביר. אשתדל לזכור לעשות כמה מדידות במהירויות שונות ולדווח כאן. הרכב ללא שום שינויים -- הגיע במקור מהיצרן עם דיפון רעש בדלתות וחלונות מבודדים אקוסטית . אני לא מתכנן למכור את הרכב בעתיד הניראה לעין, אבל אם אתה שוקל גם רכב דלקי ובמקרה מגיע לאזור השרון, אשמח לתאם איתך נסיעה משותפת שתוכל להרגיש/למדוד בעצמך. ברור לי שקשה למצוא פתרון כשאין הרבה אנשים עם אותן הדרישות, ואם תוכל למצוא מכונית שכפי שהיא שקטה מספיק עבורך, זה יהיה הרבה יותר פשוט מלהיכנס לשינויים פיסיים, במיוחד שאני מעריך שלא יתחייבו לך מראש על רמות dB בסוף. אגב, לגבי רעש צמיגים, האתר הזה נותן קצת יותר מידע: https://www.lesschwab.com/article/want-quiet-tires-look-for-these-features.html בכל מקרה, בהצלחה!

לא יודע, אבל ברוב אוסטרליה בהם נוסעות משאיות כאלה (לא אזורים מיושבים בצפיפות -- אזורים חקלאיים או איזורי מכרות), מדובר באקלים חם ויבש מאד. אין כמעט בוץ למיטב ידיעתי, והן אינן נוסעות השטח של ממש -- רק דרכי עפר רחבות. המשקל פר סרן של המשאית לא חריג, ולא ברור לי מה היה גורם לפנצ׳רים (כמות התעבורה מזערית, כך שאין מאות אלפי רכב אחרים שמשאירים מאחרוריהם ברגים ופחים חדים). אני חושד שהמשאיות במזרח רוסיה, עם הנעה 6x6, הרבה יותר יקרות לבניה (סדרות הייצור הרבה יותר קטנות) ותחזוקה, בעוד הגוררים באוסטרליה די סטנדרטיים, לפי מה שאמרו לי נהגי road trains.

דיס-המלצה? אתה רחמן. אני היתיי שוקל הגשת תלונה פלילית, במיוחד אם אין לו רשיון עבודה רשמי בחשמל. אם יש לו, אפשר להגיש תלונה לחברת החשמל. באתר הבא ניתן לבדוק לפי ת.ז./מס׳ רשיון/שם אם אדם מוסמך לבצע עבודות חשמל: https://data.labor.gov.il/Electricians/GetLicenseList.aspx

אתה מתעלם לחלוטין מכך שה״חשמלאי״ הזה עבר עבירה פלילית. אסור לו לגעת ברכוש חברת החשמל, נקודה. כל חשמלאי יודע את זה, וכפי שהעידו אחרים -- במקרים דומים עוד בשיחה הטלפונית החשמלאים הסבירו להם את זה. אם תיאור הבעיה בטלפון לא היה כזה שממנו אפשר היה להבין מה קרה (בספק -- כל החשמלאים שקראתי להם בשנים האחרונות ביקשו תיאור עבודה מסודר בכתב מראש, וצילומים אם דובר בתקלה), הוא יהה יכול לקחת סכום בסיסי על עצם ההגעה וזהו. לא מקרי שהוא גם לא טרח לתת קבלה.

ניראה זאלה עמדות בשטח ציבורי. האם זה אומר שעיריית חיפה העבירה חוק עזק בנושא? אחת הבעיות שמאד פוגעות בשימוש בעמדות טעינה ציבוריות היא שאין חוק ארצי בנושא, כפי שיש לחניות נכים, למשל. גם ברשויות מקומיות שהעבירו חוק, הוא לא חל על שטחים פרטיים כמו עמדות בחניוני קניונים. חוק ארצי (שהיה בקנה וכבר מנוסח לחלוטין בזמן הממשלה הקודמת) מן הסתם לא בעדיפות של הפוליטיקאים כרגע, אבל היה פותר את זה, וגם עושה את העניין להרבה יותר ברור לנהגי כלי רכב דלקיים -- אין אחידות בשילוט ובאופי הסימון של עמדות טעינה (אפילו לא צבע החניה) ברשויות שונות ובין חברות טעינה שונות, כך שיש מקרים רבים שהם באמת אינם יודעים שאינם אמורים לחנות שם. אגב, החוק שהיה בקנה גם אסר על חניית חשמליות בזמן שאינן טוענות בעמדות, וקבע קנסות לפי זמן החניה.

לא היה מקרה אחד שהנהג לא מיד זיהה שאני מאחוריו (ועוד על אופנוע -- כלי רכב קטן יחסית), הוציא יד מהחלון ועשה סימן ברור של ״חכה״ או ״עקוף עכשיו״. ואני מדבר על עשרות road trains. ובאחוז גבוה מהכבישים הראשיים במערב אוסטרליה, אין בכלל אספלט. הם דרכי עפר רחבות, משולטים באופן מלא, אבל אין מספיק תנועה להצדיק כיסוי באספלט. אולי יש להם מצלמות אלחוטיות מחוברות לטריילר האחורי, לא יודע. היתה פעם אחת, על דרך עפר כזו, שהיה road train קצר יחסית, בעל רוחב יותר מהכביש, שגרר 3 דחפורים, ב-90 קמ״ש (המהירות המותרת עבורם שם בד״כ 100 קמ״ש). כבר השלמתי עם זה שנצטרך להיתקע מאחוריו (היינו 2 אופנועים) עד הפניה שלנו מהכביש, 50 ק״מ הלאה. אבל בגלל הרוחב שלו, היה לו ליווי משטרתי, ואלה החליטו שהם מעדיפים ששלא יהיו רכבים מאחוריו. הניידת סימנה לנו שנעקוף אותו מעבר לשוליים של דרך העפר. היתה תחושה מאד מוזרה לרכוב 130 קמ״ש על שוליים בהנחיית משטרה...

רכבות הכביש באוסטרליה ("road train", משאית בגודל מלא שגוררת טריילר מלא שגור מצידו עוד טריילר מלא שגורר עוד טריילר מלא מגיעות ל-200 טון). זה מחזה נפוץ למדי שם בכבישים הבין-עירוניים העיקריים -- כולל אלה ללא אספלט; בד״כ הם לא מורשים לנוע בתוך ערים גדולות. כשאתה מגיע אל מאחורי כזה, הנהג מסמן לך אם אפשר לעקוף אותו. אין שום אפשרות לראות קדימה (האורך שלהם עד 54 מטר), אז פשוט צריך לסמוך עליו. בטריטוריה הצפונית שם, למשך תקופה ארוכה לא היתה מגבלת מהירות כדי שאפשר יהיה לעקוף אותם.

איזו שנה בדיוק של מאזדה 3, והםא גירסת סדאן או האצ׳בק? לאיוניק 6 יש נפח תא מטען של 401 ליטר לפי תקן VDA, ועוד 45 ליטר ב-frunk (צריך ביטוי עברי לזה 🙂) לגירסת ה-RWD או 15 ליטר לגירסת ה-AWD. למודל 3 יש 340 ליטר בתא המטען, ועוד 85 ליטר ב-frunk -- זה מאד דומה או אפילו קצת פחות מול האיוניק, והמודל 3 פחות גמיש בהכנסת פריטים גדולים ממש. (לטעמי כל רכב שאיננו האצ׳בק בכלל פסול מבחינת שימושיות בתנאים של הארץ היום, בגלל ניצולת גרועה של ה-footprint, אבל זה כבר דיון אחר.)

רק רכבת. אין כמעט איחורים או עיכובים ברכבות פנים בגרמניה, וטיסות פנים זה רק מקור לתקלות. בנוסף, רכבת כמעט תמיד תחסוך זמן (לא צריך להגיע הרבה זמן מראש מראש או לחכות לכבודה, ותחנות הרכבת המרכזיות תמיד במרכזי הערים), כסף, והכרטיסים יהיו יותר גמישים לשינוי אם צריך.