PinkDolphin

לטלפונים זה המצב (לא מעלי באבה, אבל המעבדות השונות מייבאות מכל מיני יצרנים -- חוץ מלוחות אם, שרק אפל מספקת, וחוץ מחלקים שיש לאפל זכויות יוצרים עליהם, כמו מחברים). אבל אתה שוכח: -- טלפון הוא לא מוצר בטיחותי שעלול לסכן את הבעלים, מי שאיתו ואנשים נוספים; -- טלפון מוצר הרבה יותר זול, ורוב חלקי החילוף בהתאמה -- מי שרוצה יכול להחזיק טלפון ישן ספאר זול בבית למקרה חירום (אני עושה את זה), כדי שבכל מקרה לא אהיה תלוי במהירות תיקון של מעבדה, או, אם מסתבר שהתיקון יקר מדי, יהיה לי זמן לייבא חלק מחו״ל, ו/או לעשות מחקר שוק במה להחליף אותו ולקנות חדש אחר (בארץ או בחו״ל) אף אחד מהדברים האלה לא נכון למכונית (מי שמתעקש לקנות טלפונים במעל 5000 ש״ח הם די מיעוט 🙂) וחזרנו שוב למה שאמרתי קודם לפני שהתחילו להגדיר כאן מחדש את השפה העברית. אין מקום בעולם שמוסכים מורשים של יבואן או יצרן מייבאים חלפים עצמאית, לא דרך היצרן/יבואן באותה מדינה. גם לא בארה״ב. וגם שם, מוסכים שאינם מורשי יבואן/יצרן (כלומר, מוסכים עצמאיים שאינם מוסכי דילרים) עושים את זה רק לחלקי בלאי גנריים, כמו פילטרים, צינורות למיניהם, נורות וכדומה. אם הם צריכים חלק ספציפי לדגם הרכב (מחשבי רכב, ראש מנוע), הם מזמינים אותו מהיבואן/יצרן הרשמי בארה״ב. החנויות המקוונות לחלקי חילוף מוכרות במחירים קמעונאיים למי שמטפל בעצמו, לא למוסכים מסחריים.

נכון מאד. בעצם אין דילרים בכלל. אמנם רק 4 פעמים קניתי בארץ כלי רכב חדש (ופעמיים מהן היו דו״ג בשנות ה-80), אבל החוזרה הוא תמיד ישירות מול היבואן. אבל זה כבר מודל ההפצה המקומי (ודומה ברוב אירופה -- גם שם אין דילרים עם רכבים חדשים במגרש ״שלם וסע״), ולא קשור ישירות למודל הייבוא. כל הדילרים של טויוטה בארה״ב (שכולם מחזיקים גם מוסכים) קונים את חלקי החילוף לטויוטות מאותו יבואן בבעלות טויוטה, ומה שיהיה שונה אם תיגש לבצע טיפול מוגדר אצל דילר רשמי זה רק המחיר לשעת עבודה, כי זה שונה באזורים שונים בארה״ב עם יוקר מחיה שונה. מחיר החלפים על החשבונית יהיה זהה. אז נכון, יש תחרות על לקוחות לקניה הראשונית, אבל באופן די גורף, בפורומים אמריקאים שאני עוקב אחריהם, וזה מאד הפתיע אותי, המשתתפים לא אוהבים את המודל הזה, ומעדיפים את המודל של קניה ישירות מהיצרן/יבואן, שיש אצלנו. ולא רק חובבי טסלה או רכב חשמלי -- מסתבר שבאופן די עקבי, דילרים אמריקאים הם די זוועה לעבוד מולם, ומנסים לעבוד על הלקוחות בכל צעד ושעל. יותר גרוע ממגרשי המשומשים המושמצים אצלינו, לפי הסיפורים. לא קניתי שם רכב חדש בעצמי, אז לא מדבר מנסיון אישי, וקניית אופנוע משומש מדילר היתה סבירה לגמרי . רוב חברי הפורומים שם היו מעדיפים לקנות גם מיונדאי או GM ישירות רכב, ללא אפשרות מיקוח על המחיר. הפתיעה אותי ההעדפה של מחיר אחיד (לפני תוספות), אבל זה המצב.

חייתי שם שנים, אני אזרח אמריקאי, ויודע היטב איך הוא עובד. ונתינת השירות לא קשורה לעניין. נכון, אין להם מוסך מרכזי -- לא בדיוק מתאים למדינה בגודל ארה״ב. הם מסמיכים דילרים לתת שירות, ומממנים ומאשרים עבודה במסגרת האחריות לרכב. חוקים בכמעט כל מדינות ארה״ב לא מרשים ליצרן למכור ישירות ללקוחות קצה, אז המודל לא ניראה כמו אצלינו, שאתה קונה כלי רכב ישירות מהיבואן, ואין בכלל דילרים, ואין מלאי בדילר שאתה יכול לשלם ולנסוע בו ברגע. המודל העסקי לא משנה. זו חברה שעוסקת בייבוא סחורה מחו״ל, ולכן היא יבואנית. https://milog.co.il/יבואן הרבה ביבואני מוצרי הצריכה בארץ (מבגדים ועד טלפונים סלולרים ומחשבםי אישיים) לא נותנים בעצמם שום שירות, רק מייבאים ומפיצים דרך מפיצי משנה וחנויות. גם אצלם לא ניתן להיכנס למשרד ולקנות את המוצר. הם לא ״יבואנים״ בעיניך?

וכולם (*) קונים את המכוניות שלהם מאותה חברה, שהיא חברת ייבוא ושיווק בלעדית (נכון, היא מוכרת גם טויוטות שמיוצרות בארה״ב, אבל אף דילר לא יכול לקנות טויוטה בארה״ב (או שאר צפון אמריקה) אלא דרכם, אלא אם הוא קונה אחת בשוק הקמעונאי, מה שלא ישתלם לו). (*) יש פה ושם ייבוא ״אפור״ של דגמים מקנדה שלא ניתן למצוא בארה״ב, או מכוניות בני יותר מ-25 שאז לא חלות הגבלות הייבוא הפדרלי -- לא סופר את זה כי אלה לא מכוניות חדשות.

לא הגעת לפיסקה השניה אפילו? זה גם היבואן. בעבר אכן היו 3 חברות נפרדות (כולן בבעלות טויוטה), לפעילות הייבוא והמכירות, לפעילות הייצור והמו״פ, ולניהול, אבל ב-2017 הן אוחדו תחת חברה אחת שאליה קישרתי. הדו״חות השנתיים שלה נותנות מספרי ייבוא ומכירות. חטיבת הייבוא והמכירות היא חברת הבת שלה, Toyota Motor Sales USA . https://en.wikipedia.org/wiki/Toyota_Motor_Sales,_USA זה שהם בבעלות היצרן לא משנה שום דבר. זה עדיין יבואן, אם כי כמובן חלק מהמכירות הן של דגמים שמיוצרים בארה״ב. גם טסלה ישראל היא יבואן. זה שהם לא חברה בבעלות של זכיין עצמאי לא משנה. זו חברה שמייבאת כלי רכב ומוכרת אותם, ולזה קוראים בעברית יבואן.

https://en.wikipedia.org/wiki/Toyota_Motor_North_America

לא, זה לא עובד כך בארה״ב.

בפעם החמישית. תו דוגמה של ארץ אחת בעולם שבה זה עובד ככה. אחת. אין כאלה, ויצרנים לא יתעסקו עם זה. והירידה בעלויות הסלולר היתה כי א) הכריחו את החברות להפסיק לסבסד מכשירים דרך חוזי שירות ארוכי טווח, ואיפשרו ייבוא מקביל. זה אכן הוזיל את המכשירים, אבל עדיין, אם תחשב את העלות הכוללת של שירות+מכשיר לחודש, תיראה שהיתה ירידה גדולה, אבל ממש לא פי 10. מי שקונה מכשיר ב-2000 ש״ח ומחליף אותו כל שנתיים (ואני מכיר הרבה כאלה) משלם 85 ש״ח לחודש על המכשיר. ב) אנשים מדברים הרבה, הרבה פחות, כי מתקשרים יותר ויותר באמצעים דיגיטלים, שהרבה יותר זולים לחברות לספק. שיחות הן כבר מזמן לא השימוש העיקרי, או אפילו נפוץ, בטלפונים ניידים. ג) עם פרישת סיבים, התשתיות הפיזיות גם הפכו ליותר זולות באופן אובייקטיוי (רוב המסלול שתקשורת סלולרית עוברת איננו אלחוטי; יש מימסרי מיקרוגל באנטנות הסלולריות, שעוברות לתשתיות קויות אחרי לכל היותר קפיצה אלחוטית אחת). אגב, מעולם לא שילמתי 350 ש״ח לחודש על שימוש בטלפון נייד. השיא היה כ- 150, כולל שימוש כבד בנתונים בתקופת הדור השני.

כל הביקורות שקראתי על ה-Y בחו״ל הדגישו שהמושבים השורה השלישית מתאימים רק לילדים, או למבוגרים ממוצעים רק בנסיעות ממש קצרות, עוד יותר מהתלונות הרגילות על שורה שלישית ב-MPV או קרוסאוברים בינוניים -- אא״ט, אף רכב אחר בקטגוריית הגודל הזו לא מציע שורה שלישית, במיוחד לא עם הגג משופע, אז זה לא מפתיע. השורה הזו לא מתאימה למי שגובהו מעל כ-165 ס״מ. https://www.youtube.com/watch?v=pHvkITGct9k

Baseus היא אכן חברה סינית שמייצרת מוצרים מאד איכותיים בתחום האלקטרוניקה (מטעני ה-USB שלהם מאד מתקדמים ברכיבים שהם משתמשים בהם, היו אא״ט הראשונים להשתמש בטרנסיסטורים מסוג (GaN) Gallium nitride , במקום מוליכים-למחצה מסיליקון, מה שמאפשר מטען קטן וקל גם להספקים גבוהים כמו 100W, שנדרשים ללפטופ). הבעיה היא שבגלל השם הטוב שלהם, הרבה יצרנים סינים עלומים מזייפים את המוצרים שלהם, ולכן לא הייתי קונה מוצר שלהם אלא מחנות של היצרן עצמו -- ובאתר הבית שלהם בקטגוריה לאביזרי רכב, אני לא רואה בכלל משאבה. בנוסף, אם השימוש העיקרי הוא לרכב, שאז בטוח יש שקע 12V מתאים, חבל לטעמי ללכת על מוצר שמכיל סוללה מיותרת, שיש לה אורך חיים מוגבל.

ב-308SW יש 660 ליטר מטען (לפי תקן VDA) מתחת לכיסוי המטען (בדגם הבנזיני או דיזל הרגיל - בפלאג-אין או חשמלי שהושק לאחרונה 548), ב-5008, יש 702 כשמקפלים את השורה השלישית (עד הכיסוי, ואני לא בטוח שהכיסוי הרגיל מכסה את הכל -- אא״ט יש כיסוי אופציונלי עבור זה); זה לא הבדל גדול, ולכן אני מעריך שהעלות הנוספת לא תהיה מוצדקת. עוד דוגמה לשימושיות הנחותה של קרוסאוברים גדולים מול סטיישן, אם כי כמובן יש מי שהישיבה הגבוהה חשובה לו יותר. שכרתי 308SW באותה השכרה אחרונה באיטליה, עם שני ילדים ויותר גדולים, אבל חלק מהזמן הסעתי שם גם אחיינית, ולכן ניזכרתי בו -- יש לו אחד הבגאז׳ים הגדול ביותר בקטגוריה. כמובן, לא ניתן להבטיח לצערינו דגם ספציפי, ואני חושב שאף אחד כבר לא משכיר MPV עם 5 מושבים (היצרנים האירופים הפסיקו לייצר אותם). זה היה הפתרון הטוב ביותר.

אתה עושה סלט ממש רציני. רוב האוכלוסיה בצרפת בכלל לא גרה באזור פריז, ובתקופה שמישלן התחילו, המדינה היתה מאד כפרית. נכון, מישלן רצו לקדם מכירות צמיגים... אז הם התחילו עם מדריכי טיולים שהסבירו על מה יש לראות בכל עיירה בצרפת (עם דגש על היסטוריה וארכיטקטורה, אגב) -- ב1900. המהדורה הראשונה היתה חינמית אגב. באותו זמן היו בכל צרפת 3000 מכוניות. הם גם הזכירו איפה אפשר לאכול באותם עיירות, אבל זה עניין משני לחלוטין, וללא דירוג. בהמשך, קהל הנהגים ביקש המלצות על מסעדות, אז הם הוסיפו דירוג -- זה התחיל רק ב-1926. ללא כל קשר למרחק מפריס -- ממילא רוב צרפת לא היתה, ועדיין איננה, במרחק נסיעה מפריז ללא לינה. לטעמי, המדריכים שלהם (המדריכים הירוקים) הם עדיין הטובים ביותר שקיימים לאזוריים כפריים באירופה.

לא, זה רכב ממש קטן מדי. לדעתי לשלושה ילדים אתה צריך סטיישן משפחתית, משהו כמו 308SW או המקבילות של VAG או יונדאי. לא יודע אם אפשר שיתחייבו על סטיישן -- בהשכרה האחרונה שעשיתי, באיטליה טרום הקורונה, אפשר היה. קריטי לדעתי. לא כתבת מה סגנון הטיול -- אם זה רק להגיע למלון אחד ולהשאיר בו את כל הכבודה ואח״כ נהיגות יומיות בלבד בלעדיה, זה יותר קל מאשר אם עושים קטעי נהיגה ארוכים איתה, ולא כתבת מה אורך הטיול בק״מ או זמן, אבל עדיין, לטיול נסיעה עם ילדים צריך הרבה מקום אקסטרה, גם כדי שלא יריבו ביניהם כל הזמן, וגם לדברים שקונים בדרך (מזון, מזכרות...) אם צפוף ברכב, יקח לך מעל חצי שעה להעמיס הכל על המכונית כל בוקר, ובנוסף, כל פעם במשך היום שצריך להגיע לפריט כלשהו, תצטרך לפרק חצי מהבגאז׳. תלוי איפה תהיו, אבל אם הבגאז׳ כ״כ מלא שאי אפשר להשתמש בכיסוי תא המטען, אז המכונית גם עלולה להפוך מטרה לפריצות. אם כל מה שרואים מעל הכיסוי זה שקית עם חטיפים בגד או שניים, זו הרבה פחות בעיה.

רוב הסיניות לא נבחנו ב-Euro NCAP (למיטב זכרוני, רק ה-Aiways, שקיבל 3 כוכבים, וה-MG ZS, שלא זמין כבר). ה-Atto 3 קיבל 5 כוכבים. מקבוצות הרכב החשמלי זה נשמע שזה שיקול מאד משמעותי, במיוחד לבעלי משפחות. מבחינתי המבחן יהיה כשה-MG4 יהיה זמין בארץ; התימחור שלו באירופה מאד זול, ואם כאן התימחור היחסי מול המתחרים יהיה דומה לאירופה, אני מעריך שימכרו הרבה מאד (עושה רושם שרוב קוני ה-ZS החשמלי מרוצים). גם הוא קיבל 5 כוכבים ב-Euro NCAP, ולגירסת הסוללה הגדולה יש טווח של 450 ק״מ לפי WLTP.

לשימוש באופנועים, כל החברים שלי שקנו סינים זולים גילו שהם התפרקו אחרי שנה-שנתיים. לא עומדים בויברציות, לא אטומים מספיק לאבק, והכי חשוב -- לא מתוכננים עם פיזור חום מספיק (נוצר חום גבוה בניפוח) אז החיווט החשמלי נוטה להישרף. לי יש Airman שקניתי ב-Louis גרמניה; גם מיוצר בסין, אבל ייצור עם בקרת איכות, אז כבר מחזיק 15 שנה. חברים בארה״ב משתמשים במשאבות של חברת Stop'n'Go (ידועה בערכות תיקון התקרים), או באלה של Aerostich שנכון ללפני 3 שנים עדיין היו מיוצרות בארה״ב. עולות קצת יותר, אבל לא משמעותי כשאורך החיים הוא הרבה צפונה מ-10 שנים. לגבי המשאבות הנטענות הסיניות שנמכרים בארץ ועלי-אקספרס, הם קטנות מדי בשביל פיזור חום סביר, אפילו עם קצב הניפוח האיטי, ולכן לא הייתי סומך עליהן לאורך זמן; הסוללה שם לא תחזיק מעמד בגלל זה. כמעט כל מי שאני מכיר שקנה כזו היה מרוצה בחצי שנה-שנה הראשונה, אבל נתקל בצרות אחרי שנה וחצי-שנתיים.

מדהים. ידעתי שהמספרים מאד נמוכים, אבל חשבתי שעדיין יש כמה אחוזים. זה אפילו לא חצי אחוז, אחרי הורדת המסחריים.

שנתיים? הוא דיפלומט? עד כמה שאני יודע, ניתן לנהוג בארץ רכב עם לוחית רישוי זרה עד 6 חודשים או עד שפגה אשרת התייר (שהיא ככלל 90 יום), מה שקורה קודם; כדי להבטיח את זה ולמנוע שזה לא ישמש כיסוי לייבוא קבוע, בכניסה ארצה המכס גובה כפיקדון את המיסים שהיו חלים על הרכב לו זה היה ייבוא, וזה ניגבה אחרי 6 החודשים.

תודה על התיקון 🙂. כיון שהשקל נחלש גם מול היורו, עדיין, אם כבר, הייתי מצפה לעלייה (קטנה) במחיר ה-Y בארץ בשקלים. הירידה האחרונה בארה״ב לגבי ה-Y LR היתה קטנה למדי, פחות מ-2% (החידוש המשמעותי היה תחילת מכירה בארה״ב של Y SR AWD, דגם שלא נמכר שם קודם). לא בטוח. לפי עו״ד שעוסק בתביעה ייצוגית נגד טסלה בנושאים אחרים, כיון שטסלה לא התחייבה לתאריך אספקה, זו כנראה איננה נחשבת עיסקת מכר לרכב לפי חוק שירותים ומקצועות בענף הרכב, ואז גם לא בטוח שמותר להם לקחת מקדמה שלא חוזרת. זה טרם נבדק בבית משפט, אבל בעבר הם החזירו מקדמות במקרים כאלה.

הורדת המחירים בארה״ב היא תוצאה ישירה של ירידה חזקה ב-backlog של ההזמנות (כלומר, כמה מלאי יש לחברה מול הזמן שייקח לה למכור אותו). עד לפני כחצי שנה, הם היו רגילים לכך שיש תמיד יותר ביקוש מהיצע. זה השתנה בינואר, ולכן הורדות המחירים המאסיביות שהיו אז. בהמשך עלה הביקוש בשל ירידת המחירים, וגם כי טסלות הם מהרכבים היחידים שנהנים מהתמריץ הפדרלי בנוסחו החדש שמחייב ייצור בארה״ב. הם עשו כמה שינויי מחיר מאז, והאחרון הוא החמישי מאז תחילת ינואר. https://insideevs.com/news/661285/tesla-cuts-prices-on-all-us-models-again/ באירופה לא היו שינויים כאלה משמעותיים, ולכן לא הייתי מצפה להם בארץ -- ודאי לא כששער השקל נחלש מול כל המטבעות (גם מול סין, ארץ הייצור של ה-Y, וגם מול אירופה, אם הם יחליטו לייבא דגמים משם (טסלה מתכננת הגדלה משמעותית של כושר הייצור בברלין)).

הבנת הנקרא. טויוטה חברה ציבורית, ופירסמו בדיוק כמה הם משקיעים בסוללות. זה מספר זעיר ביחס לייצור הכולל שלהם. לו לא היה להם מחסור בסוללות, לא היו צריכים להגביל את הייצור עבור כל אזור מכירה כפי שעשו, גם עבור ה-RAV4 PHEV, וגם עבור ה-bz4X. ואתה עדיין לא התייחסת לטעות שלך לגבי שיקלול התמריץ הפדרלי במחיר. לא שווה לנהל איתך דיון, אז סיימתי כאן.

זה לא מועתק. ברוב המכריע של ארה״ב אין בכלל כאלה על כבישים מהירים ציבוריים, רק על toll roads פרטיים. כשהוקמה מע׳ ה-Interstates בשנות ה-1950, חוקק חוק פדרלי שמונע הקמת עסקים מסחריים כלשהם על כבישים מהירים -- כולל תחנות דלק ועמדות טעינה. מותרים רק ״אזורי מנוחה״ (Rest Areas) עם שירותים ומכסימום שולחן לפיקניק. החוק התיר לעסקים שכבר היו קיימים (כמעט כולם בצפון-מזרח, על כבישי אגרה פרטיים) להמשיך ולהתקיים. החוקים האלו הועברו במוצהר כדי להגן על עסקים מקומיים בערים/עיירות הקטנות שהכביש עובר לידן, ומכריח את הנהג לרדת מהכביש לעיירה, מה שמאריך את זמן הנסיעה. יש כבר שנים יוזמות חקיקה לשנות את זה, וכן לאפשר פלאזת שירות בסיגנון האירופי (בין השאר, כי לנהגי המשאיות אין מקום בטוח לעצור לנוח בו בהרבה מקרים, ומדינות רבות סוגרות אזורי מנוחה מחוסר תקציב לתחזק אותן), אבל הן לא מתקדמות.

הנתון שנתתי של 100000 מכירות מהדגם ההיברידי התייחס ל-2021, מה שהיה אמור להיות אינדיקציה לטויוטה שיש רגליים לדגם פלאג-אין יותר זול ללקוח הסופי. מי שלא בדק את הנתונים שלו זה אתה 🙂. אתה כנראה לא לוקח בחשבון את התמריץ הפדרלי של $7500 למכוניות חשמליות שהיה בתוקף אז. ה-Prime (שמו של הפלאג-אין) היה ב-2022 זמין רק ברמת גימור SE ומעלה. מחיר בסיס: $39800 . באותה שנה, באותה רמת גימור, מחיר ההיברידי היה $33445. לא זכאי לשום תמריץ, לא פדרלי ולא מדינתי. אחרי שמנכים $7500 מ-$39800, יוצא $32300 . יותר זול בכ-$1100 -- טעיתי וזכרתי כ-$2000, נכון. וכאמור, זה לפני סובסידיה נוספת של אלפי דולרים במדינות רבות . וזה עבור רכב שעדיף בצריכת הדלק שלו (אם נוסעים על דלק, וחוסך עוד יותר כשנוסעים על חשמל), ועדיף בביצועים משמעותית. (ונכון, לקראת סוף השנה טויוטה הגדלה את ההקצאה של ה-Prime בארה״ב בקצת, ע״ח דחיה בייצור של ה-bZ4X בגלל הריקול והפסקת הייצור שהיו בתוקף. ואכן, בעקבות חוק התמריצים הפדרלי החדש שנכנס לתוקף, ה-IRA, ה-Prime בכיום כבר איננו זוכה בתמריץ הפדרלי, כי לא הוא ולא הסוללה שלו מורכבים בארה״ב. לא משפיע על מה שכתבתי לגבי 2022.) קראתי ראיון עם מנהל ביונדאי אירופה. הם תיכננו במקור להישאר עם הדגם (בעיקר החשמלי וגם הפלאג-אין -- לא ההיברידי הרגיל) עוד כשנתיים, עד שיהיה להם רכב על פלטפורמה חשמלית ייעודית בגודל הזה -- הם השקיעו הרבה בפיתוח של האיוניק, הרכב הכי אוירודינמי מהחשמליות שהיה עד אז, ולכן הספיקה לו סוללה קטנה יחסית. אבל השוק באופן בולט העדיף קרוסאוברים. זו הסיבה שהקונה מיוצרת גם באירופה עצמה (בצ׳כיה), ולמי שרוצה רכב קצת יותר גדול (סגמנט C ולא B), יש לקבוצת יונדאי את הנירו (וכמובן היום גם את הנירו פלוס). הדגם העתידי החשמלי-ייעודי ייקרא כנראה איוניק 3. אין עליו פרטים כרגע, צפוי להיות מושק ב-2025. https://electricvehicleweb.com/hyundai-ev-plant-ioniq-3/

ממש כל הכבוד לכלמוביל (ועוד מיוזמתם). לשמור על הרכב אצלם מעל חודשיים הרי עולה להם איחסון וביטוח. ממש היה גורם לי להעדיף אותם כספק לקניה עתידית. לא מנסיון אישי, אבל כאמור, מדיווחים בפורומים וקבוצות שונות של רכבים חשמלים, נכון לתקופת דצמבר-ינואר, רוב היבואנים לא שיתפו בכלל פעולה. אנשים רבים, לפי הדיווחים, קיבלו הודעות ב-10 ימים האחרונים של דצמבר 2022 שהרכב בארץ, ושעליהם להגיע מיד (תוך 3-4 ימים) לאסוף אותו, או שהמחיר יעלה והמסירה תהיה ב-2023 (בלי שום חשיפה של האם המיסים שולמו או לא -- היבואן פשוט מפרסם מחירים חדשים ב-1/1), אם כי כמובן אז שנת העליה לכביש תהיה 2023 ולא 2022.

אני חוזר בשלישית: אין לטויוטה מספיק סוללות למכור שום PHEV בכמויות סבירות. המכירות של הפריוס PHEV הצטמקו באירופה וארה״ב גם אחרי שכבר היו גירסאות היברידיות רגילות לכמעט כל הדגמים. לא כי אנשים לא רצו לקנות, אלא כי טויוטה לא יכולה לייצר, כי אין לה סוללות.

פקודות קוליות זה דבר דפוק בעיקרון. לא עובד אם יש אנשים נוספים שמדברים הרכב, אם יש מוסיקה פועלת, אם משתמשים בשפה שונה ממה שהמערכת מצפה, והרבה יותר איטי משימוש בכפתורים ייעודיים. המטרה המקורית שלהן היתה לשימש במטוסי קרב, בתור ערוץ פיקוד נוסף לדברים פחות קריטיים, כי כל הערוצים הקיימים כבר היו בשימוש. במכוניות השימוש היחיד הלגיטימי שאני רואה היא הגדרת יעד ניווט באמצע נסיעה. הקראת הודעות שהתקבלו זה דבר פסול, לא פחות מקריאתן על מסך -- כל המחקרים מזמן מראים שהבעיה איננה בהחזקת הטלפון ביד, אלא בתשומת הלב שנלקחת מהנהיגה למטרות אחרות.