foo_bar

לפני מספר שנים (לפני שהבנתי כמה זה רע לקנות בהום סנטר ודומיו), ביקרתי בהום סנטר והתעניינתי במשחזת זווית בתקציב נמוך. הנציג הנחמד המליץ לי בחום על משחזת בוש כחולה, ולאחר תלונה מצידי על המחיר אמר שיסדר לי מחיר קבלנים. בקופה הבחור החליף מילה עם הקופאית והמחיר צנח לו לרמה סבירה ביותר (לא זוכר כבר כמה). המשחזת עצמה (GWS 850C) עובדת מצויין, עם בונוס גדול - התנעה רכה. איזה תענוג ההתנעה הרכה. כל פעם שאני מפעיל כלי אחר שאין לו התנעה רכה אני מתבאס. הדעה שלי היא תמיד להשקיע בכלים טובים, אפילו אם השימוש הוא חובבני, וכך אני נוהג עם הכלים שלי (ברשותי מקטיה, בוש כחול, מטבו ודי-וולט). כמובן שהמחיר משחק תפקיד, ומי שהפרוטה מצויה בכיסו יכול להתפנק בצעצועים יקרים יותר (במקרה של כלי עבודה לפחות לרוב יש תמורה בעד התוספת), ומי שלא אז פחות. לגבי המלצה עדכנית, לצערי אין לי מה להוסיף.

אתמול החלפתי את מייבש הכביסה שלי למייבש אחר. המייבש מחובר למפצל תלת אשר מחובר לשקע כח (16 אמפר) בנפרד ממכונת הכביסה. על המפצל יושבים מטענים של מברגות, ובחרתי לפצל את השקע של המייבש ולא של המכונה במקרה - השקע הנ"ל היה קרוב יותר למטענים ואפילו לא שמתי לב איזה מהמכונות אני מפצל (הכביסה או המייבש). השקע בקיר הוא של וויסבורד של 16 אמפר (והוא נראה חדש כביום הוולדו), המפצל הוא סיני זול שאמור לעמוד ב-16 אמפר והתקע (אשר הורכב בארץ ככל הנראה) של המייבש גם הוא אמור לעמוד ב-16 אמפר וגם הוא נראה סיני. להלן איך שהמפצל והתקע נראים: מיותר לציין שעל שניהם יש תו תקן ישראלי, והזרם המוצהר הוא של 16 אמפר (די והותר למייבש הכביסה שלפי המפרט צורך 3000 וואט, או פחות מ-14 אמפר). כמו כן, החיבורים של התקע נעשו בלי חיבור סופיות לחוט השזור (וככה זה נראה מבפנים): כמובן שהמפצל והתקע יילכו לאחר כבוד לפח (אפילו שהמייבש תקין לחלוטין והוחלף על לא עוול בכפו. המשתמש הבא שלו יצטרך לחבר לו תקע חדש (בתקווה בצורה תקנית יותר)), אולם עולה השאלה כיצד בדיוק זה קרה (המייבש המשיך לעבוד עד לרגע ההחלפה). האם החיבור של החוט השזור בהברגה ישירה ללא סופית גרם להתנגדות הולכת ועולה? איך בכלל אפשר לדעת האם מקור הבעיה במפצל, בתקע או בשניהם? או שזה פשוט עניין שהמפצל והתקע אינם באמת עמידים בזרם של 16 אמפר כפי שמצויין עליהם? אם כך הדבר, האם למישהו במכון התקנים יהיה אכפת ממצא שכזה (שכן על שניהם מתנוססת ה"ת" של מכון התקנים)? ונ.ב. אחרון - כמה קרוב הייתי לשריפה בחדר הכביסה?

מצויין, אולם למשפט " לא יאושרו פנסים אשר עצמתם תעלה על 4800K" אין משמעות. זה כמו להגיד שהמכונית באורך של 400 ק"ג. עוצמת תאורה לא נמדדת במעלות קלווין. כנראה שהכוונה הייתה לגוון אור שלא יעלה על 4800K (שזה אכן הטווח העליון של נורות מקוריות).

לצערי אתה טועה. K אכן מסמל מעלות קלווין, אולם הכוונה בגוון האור לפי קרינת גוף שחור בטמפרטורה המדוברת. ניתן בקלות לייצר אור כחול (9000K) שיהיה חלש הרבה יותר מאור צהוב (2800K). עוצמת התאורה יכולה להימדד בוואט (אשר מודד צריכת ההספק החשמלי, אולם ניתן להסיק מכך על עוצמה האור הנפלט, שכן אחוז הנצילות ידוע לסוגי הנורות השונים) או בלומן/לוקס/קנדלה וכו' (למרות שלא כל המידות הללו מודדות את אותו הדבר בדיוק).

אכן, מתאם מצמה מקורית של הרכב אשר נותנת מתח לאביזרים חיצוניים. ככל הנראה שחור זה -, אדום זה 12+ קבוע (מהמצבר), ירוק זה כנראה 12+ אחרי התנעה. לגבי החום אינני יודע לנחש.

לפי המקור הזה, בארה"ב גברים נוהגים כ-26500 ק"מ בשנה, בעוד נשים נוהגות כ-16300 ק"מ בשנה. עם נקיש מכך על ישראל (שגברים נוהגים פי 1.62 יותר מנשים), יחד עם פילוח אחוזי הנהגים לפי מין נראה שאחוז הנסועה של נשים עומד כל כ-30%. לא רחוק מידי מהאומדן של קארטיוב ש-sronis צירף. מעבר לנסועה עצמה, לאופי הנסועה יש השפעה על מעורבות בתאונות דרכים בכלל ובתאונות דרכים קטלניות בפרט - לנהגי משאיות יש ייצוג לא פרופוצינאלי בתאונות קטלניות (בעיקר בגלל הנזק שמשאית גורמת לרכב פרטי בזמן תאונה), וכפי הנראה רוב נהגי המשאיות הינם גברים. כמו כן, יש הבדל בין נסועה בין עירונית לעירונית במעורבות בתאונות קטלניות. ודבר אחרון נוסף, חשוב להבדיל בין גורמים לתאונה למעורבים בה - האם תאונה קטלנית בין נהגת ברכב להולך רגל נספרת כתאונה קטלנית של אישה או של גבר? הבנה אמיתית של קבוצות סיכון לתאונות דרכים זה עניין שדורש מתודולגיות מחקר זהירות מאוד, שנראה שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא מאמצת.

מעניין האם השיטה החדשה של טויוטה (מעבר בין מחזור אוטו למחזור אטניקסון) טובה יותר (מבחינת צריכת דלק ואמינות) מפתרונות וותיקים יותר של כיבוי צילנדרים בעומס נמוך והזרקת דלק stratified. מעניין גם עד כמה המגדש גודש כאשר המנוע עובד במחזור אטקינסון.

אני לא מכיר לעומק את ההבדלים, אבל לפי =5088&compare-version[]=5087&compare-version[]=5086"]אתר icar לרמת גימור Luxury התווספו חישוקים קלים (עם צמיגים גדולים יותר (205/55/16 לעומת 195/65/15)), בקרת אקלים ומחשב דרך. ייתכן שישנם אותם הבדלים.

הצמיגים יבשים ועומק החריצים נראה מועט. אני הייתי דואג יותר לבטיחות שלי מאשר למעבר טסט עם צמיגים שכאלה. אבל לשאלתך, לטעמי הצמיגים ב-2 התמונות הראשונות יעברו טסט, וה-2 האחרים לא (הם יבשים משמעותית יותר).

אינני מסכים עם spire - לחגורת הבטיחות יש תפקיד חשוב מאוד בהגנה במקרה של תאונה, ואין להקל ראש בה (בעיקר לא לשרוף אותה עם מצית). עם זאת, לדעתי החוטים הללו אינם מחגורת הבטיחות עצמה אלא הצטברו ממקור חיצוני. יש לוודא האם החוטים הבולטים הם באמת מהחגורה עצמה או לא, ולא להתבייש לגשת למוסך לבדיקה במסגרת האחריות.

היתרון המרכזי של צמיגי חורף הוא התאמה לטמפרטורות נמוכות ולנסיעה על שלג וקרח, ולאו דווקא גשם. לאור זאת שגשם יורד באירופה וצפון אמריקה לאורך כל השנה, אני לא חושב שתהיה בעיה לשים צמיגי קיץ עבור החורף הישראלי.

כשעשיתי נסיעת מבחן אצל הונדה לפני מספר שנים אני הייתי בן 24 ואישתי עדיין רק בת 23. הפקידה אמרה שהביטוח הוא רק מגיל 24 ורק אני ביצעתי את נסיעת המבחן. כאשר חזרנו לאולם ודיברנו עם מנהל האולם במטרה להתקדם עם הרכישה הוא אמר שאפשר לסדר נסיעת מבחן גם לאישתי אם צריך. אני מסיק מזה שהביטוח הרגיל תקף מגיל 24 (גיל מקובל להוזלה משמעותית של פרמיית הביטוח), אולם אם ישנה רצינות מצד הרוכש למנהל אולם התצוגה יש את האפשרות להפעיל ביטוח גם לנהג צעיר יותר.

זה מאוד פשוט. הבת שלי בת שנתיים וחצי, באחוזון יחסית גבוה במשקל ומעט גבוה בגובה, והיא נכנסת מצויין. לרוב הרגליים מקופלת כמו בישיבה מזרחית, למרות שהיא הרבה פעמים גם סתם בועטת במושב עם רגליים ישרות למעלה. המגבלה היחידה היא מגבלת המשקל/גובה של כסא הבטיחות, ויש הרבה כסאות בטיחות עם מגבלה של 18 ק"ג נגד כיוון הנסיעה.

למה לא לשים את המזוודה במושב האחורי ליד כסא התינוק? ככל הנראה מזוודה קטנה יותר מבן אדם, ואם בן אדם נכנס במושב האחורי אז גם המזוודה תצליח. לצורך הבטיחות תוכל לחגור את המזוודה כך שלא תזוז במקרה של תאונה.

התחלתי לשמור את נתוני משרד התחבורה רק מספטמבר 2014, כך שאין לי מידע על כל שנת 2014 (אולי למישהו יש גישה לקבצים ההיסטוריים של משרד התחבורה?). בנתונים מופיע מספר כלי הרכב שנרשמו ומספר כלי הרכב שעדיין רשומים. בפברואר 2015 היו 2,682,002 כלי רכב שנרשמו, לעומת 2,282,079 שעדיין רשומים. בספטמבר 2014 היו 2,582,553 כלי רכב שנרשמו, לעומת 2,209,559 שעדיין רשומים. מכאן ניתן להסיק שבין ספטמבר 2014 לפברואר 2015 נרשמו 99,449 כלי רכב חדשים, אולם מספר כלי הרכב שעדיין רשומים עלה רק ב-72,520 כלי רכב, או 26,929 כלי רכב שירדו מהכביש (לעומת ה-99,449 שנוספו). התקופה הזאת היא של 5 חודשים, בהכפלה פשוטה מגיעים לכ-65,000 כלי רכב שירדו מהכביש ב-2014 (שוב, זה שיערוך).

משרד התחבורה מפרסם נתונים מלאים משנת 1996. פרסמתי בזמנו מספר פעמים את הקובץ שלהם מעובד לכדי Excel נוח, אולם עקב עניין נמוך הפסקתי. חבר הפורום car_me ממשיך לפרסם סטטיסטיקות המבוססות על אותם הנתונים מידי חודש. תוכל למצוא את השרשור האחרון שלי בנושא כאן (כמובן שהנתונים ההיסטוריים לא משתנים יותר מידי, למעט כלי רכב שיורדים מהכביש): http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?547375-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%A2%D7%93-%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8-2014&p=4541958#post4541958 לדעתי קובץ הנתונים של משרד התחבורה כולל גם ייבוא אישי (לראייה יש דגמי טויוטה סיינה מלפני היבוא המקביל של אלבר), אולם אין לי וודאות שזה כולל את כל הייבוא האישי.

לפי נתוני משרד התחבורה, לא רק שלא הגיעו כלל Z4 ידניות בין 2003 ל-2006, אלא שסה"כ הגיעו רק 5 Z4 ידניות (בין 1996 להיום), אחת Z4M עם מנוע 3.2 ליטר ב-2007, אחת עם מנוע 3 ליטר ב-2012 ו-3 עם מנוע 2 ליטר ב-2014. זאת לעומת 54 אוטומטיות שהגיעו לארץ, שמתוכן רק 50 עדיין רשומות.

אני מסכים איתך מאוד, וכך גם איגודי רופאי ילדים ואחרים ברחבי העולם - במדינות סקנדינביה ההמלצה היא להושיב ילדים עד גיל 3 ואפילו 4 נגד כיוון הנסיעה, בארה"ב ההמלצה לאחרונה עלתה לשנתיים, ואפילו בארץ ההמלצה המעודכנת של ארגון בטרם היא להשאיר תינוקות נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנתיים לפחות. הילדה הגדולה שלי בת שנתיים וחצי ויושבת נגד כיוון הנסיעה במידת האפשר (במונדאו שמשמשת כרכב הראשי שני הילדים נגד כיוון הנסיעה, ב-208 לצערי אי אפשר להושיב את הגדולה נגד כיוון הנסיעה מאחוריי כנהג, שכן אין מרחק מספק בין מושב הנהג למושב האחורי להתקנה של כסא הבטיחות). לפי מגבלת המשקל של כסא הבטיחות (18 ק"ג, שהיא קיימת בלא מעט כסאות בטיחות) ועקומות הגדילה של משרד הבריאות, ניתן להמשיך ולהושיב ילדים נגד כיוון הנסיעה עד גיל 3.5 לפחות, ואפילו עד גיל 5 אם הילד באחוזון משקל נמוך (למרות שישנה גם מגבלת גובה לכסא הבטיחות). מהתמונות והסרטונים זה אכן לא נראה מהותי, אבל מניתוח של התאוצה על גוף האדם יש הבדלים גדולים. לפני כשנה נתקלתי במחקר שבדק השפעה של מיקום ברכב על פגיעות של נוסעים, אולם לצערי אני לא מצליח למצוא אותו שוב. במחקר התמקדו בנוסעים מבוגרים וקשישים, אולם המסקנות רלוונטיות גם לתינוקות במושב בטיחות - ככל שעוברים אחורה יותר מאזור הפגיעה כך האנרגיה שמגיעה לנוסע קטנה יותר. נוסעים מבוגרים נהנים מכרית האוויר בקידמת הרכב שתורמת רבות לצמצום האנרגיה (ע"י האטה מבוקרת של הגוף), ומסקנת המחקר הייתה שלנוסע מבוגר עדיף להיות במושב הקדמי (למרות שלנוסע קשיש עדיף להיות באחורי בגלל הבדלים ביכולת של הגוף לספוג אנרגיה באזורים שונים (צוואר, בית חזה וכו')). לתינוק בכסא בטיחות הדבר היחיד שמחזיק אותו הן החגורות של המושב. על כן, התקנת כסא הבטיחות במושב האחורי תתרום להפחתת האנרגיה שמגיע לתינוק.

למושבים הקדמיים אין כל תפקיד בבטיחות של כסא תינוק שמותקן מאחור. מרבית יצרני כסאות בטיחות ממליצים על מרווח של כ-2 ס"מ בין כסא הבטיחות למושב הקדמי. כאשר כסא הבטיחות מותקן באמצע המושב האחורי יש מרחק רב יותר בין הכסא לצידי הרכב למקרה של תאונת צד. הסיבה שרוב האנשים לא שמים את כסא הבטיחות במרכז המושב האחורי היא שברוב כלי הרכב אין מספיק מקום לשים כסא נגד כיוון הנסיעה באמצע (שכן אז יש צורך שגם כיסא הנוסע וגם כיסא הנהג יהיו מוזזים קדימה, דבר שלא בהכרח אפשרי לנהג). בנוסף, ברוב כלי הרכב גם קשה לשים 2 כסאות צמודים (כאשר יש יותר מכסא אחד), כך שכל כסא נמצא בצד של המושב האחורי, ולא אחד בצד ושני במרכז. כמובן שגם נוחות הקשירה של תינוק בכסא שנמצא במרכז המושב האחורי פחותה.

מעניין. למה בעצם יש ללוי יצחק קוד דגם נפרד מזה של משרד התחבורה, אם הקודים נראים כל כך דומים? נראה כמו מקור לא אכזב של טעויות בזיהוי כלי רכב בזמן ביצוע ביטוח שחברות הביטוח יחגגו עליו במקרה של תביעה.

כפי שרשום תחת הסעיף "קוד" ברישיון הרכב - 676-2351. למרבה הפליאה, קוד 676-0152 לא קיים, יש 0151 ויש 0153, אבל לא 0152. ייתכן כמובן שהנתונים שלי לא מלאים, וייתכן שחברות הביטוח עובדות עם קודי דגם אחרים מאשר אלה של משרד התחבורה.

גם לי יש את האוזניות הנ"ל (בשביל עבודה עם כלי עבודה לעץ) אבל אני לא הייתי מתלהב עד כדי כך. יש ניחות משמעותי של הצליל ואכן יש הרגשה של ניתוק אקוסטי, אבל עדיין אפשר בקלות לשמוע רעשים, גם חלשים. אם יש אפשרות, הייתי ממליץ לבדוק איך זה עובד עבורך לפני שאתה מוציא כסף על אוזניות. לפי Zap מוכרים כאלה ברוס-גבס. אולי יש להם בתצוגה. בכל מקרה, אטמי אוזניים "פקקים" שנכנסים לתוך האוזן מדורגים ברמה גבוהה יותר מאוזניות (מבחינת ניחות ב-DB מירבי), ונראה שהם מתאימים בהרבה לשינה (אוזניות חיצוניות גדולות ומסורבלות לשכיבה). ישנם אטמים עם דירוגים גבוהים יותר מאשר ה-X5 של 3M, למרות שיש להתייחס לדירוגים בערבון מוגבל (כמו לנתוני צריכת דלק).

כפתור ה-O/D מבטל את הילוך היתר, שהוא ההילוך הרביעי בתיבות עם 4 הילוכים כמו בגטס. אפשר להשתמש בו בעלייה בשביל לשמור מהתיבה מלעלות להילוך רביעי שלא לצורך, אולם השימוש המרכזי הוא בירידות על מנת להשתמש בבלימת המנוע ולחסוך לחיצה מהבלמים לצורך שמירה על המהירות.

בתדלוקים שרוב הנסיעה הייתה מחוץ לעיר הגעתי לצריכה של 19.2 ק"מ לליטר, כך שקשה לי להאמין שתגיע לצריכה של 15 ק"מ לליטר בנסיעה שרובה מחוץ לעיר. ייתכן שאתה משייט במהירות גבוהה? לאור הילוך חמישי קצר יחסית (כ-3000 סל"ד ב-100 קמ"ש) ייתכן שנסיעה ב-130 קמ"ש ומעלה תרע משמעותית את צריכת הדלק בנסיעה בין עירונית. אני משייט סביב ה-100-105 קמ"ש בנסיעה בין עירונית.

לי גם יש 208 ידנית כבת שנה, הצריכה עומדת על 17.5 ק"מ לליטר (בממוצע לאורך כ-14,000 ק"מ). הנסיעה שלי במישור החוף, נסיעות מעורבות של עירוני, בין עירוני ומעט פקקים. מעבר לסגנון הנהיגה, גם לתוואי הנסיעה יש השפעה על צריכת הדלק - נסיעה בפקקים באזור הררי (ירושלים/חיפה) תצרוך משמעותית יותר דלק מנסיעה מישורית ללא פקקים.