foo_bar

לפי התיאור שלך אתה מדבר על מנעול ההגה, לא על מערכת תגבור ההגה החשמלי. מקרה כזה דומה לבעיית מתג ההתנעה של GM שעלתה לכותרות בשנים האחרונות. שם המפתח קפץ מ-On ל-Acc ובעצם כיבה את המנוע וכל האביזרים הקשורים אליו (כמו כריות אוויר, תגבור בלמים/הגה) ודרך את מנעול ההגה. אם המצב ביונדאי דומה אזי זו אכן תקלה בטיחותית חמורה, ואפילו אם זה רק דריכה של מנעול ההגה זה עדיין בעיה בטיחותית. במידה ויש כשל במערכת תגבור ההגה החשמלי ההגה הופך לקשה יותר לסיבוב, אבל הוא לא ננעל. במהירות בין עירונית זה לא יורגש יתר על המידה, שכן מידת התגבור די נמוכה כאשר הרכב במהירות גבוהה. במהירות עירונית זה עלול להפתיע נהג, במיוחד נהג שלא מבין מה קרה (זאת אומרת שלא מבין שהתגבור החשמלי הפסיק לעבוד, אלא חושב ש"ההגה ננעל").

אני לא יודע לגבי בעיות בתגבור ההגה החשמלי, אבל לגבי נורית ה-ESP אישית נתקלתי ב-2 מקרים - ב-i10 שלי וב-i30 של חמי. בשני המקרים זה נבע מחיישן לחיצת בלם (יוניט אור בלם) תקול שהוחלף במסגרת האחריות. הבנתי שזה מחלה של יונדאי ברוב הדגמים בשנתונים של 2008-2012 (וייתכן שגם לפני/אחרי). הסימפטום הוא הדלקת נורית ה-ESP בעת בלימה ואי הדלקת אורות בלימה. אינני יודע אם מערכת ה-ESP באמת נכבת במקרה התקלה הזו או לא.

אכן כן, שני התקנים (IsoFix הוא אירופאי ו-LATCH הוא אמריקאי) תואמים אחד לשני.

למיטב ידיעתי, בין דגם ה-240 כ"ס לדגם ה-200 כ"ס ההבדל הוא בתוכנה בלבד. נתקלתי בטענה שאומרת שניתן לקחת את התוכנה המקורית של מנוע ה-240 כ"ס ולשים אותה במנוע עם 200 כ"ס ולקבל את אותו הספק בדיוק (240 כ"ס). בצורה דומה, ניתן לשפר את שני המנועים עם תוכנה מיצרן צד שלישי שתעלה את ההספק עוד יותר. התיבה במונדאו אינה זאת אשר בפוקוס ובפיאסטה - למרות שלשני התיבות 6 הילוכים, בפוקוס ובפיאסטה היא עם מצמדים יבשים והפעלה אלקטרומכאנית, בעוד במונדאו היא עם מצמדים רטובים והפעלה הדראולית. במונדאו התיבה מגלה אמינות טובה.

אני מאחל לך בהצלחה, למרות שהייתי ממליץ בחום להתפשר על מתיחת הפנים או על המנוע/תיבת הילוכים - ב-2011 הגיעו רק 12 מונדאו Titanium עם המנוע הישן (ואכן נראה שאלו אחרי מתיחת הפנים), שמתוכן רק 10 עדיין רשומות (4 יחידות עם 4 דלתות ו-6 יחידות עם 5 דלתות). זאת ביחס לשנת 2010, שבה יש סך של 70 מונדאו Titanium, או עם מנוע ה-2 ליטר טורבו עם 276 יחידות ב-2011. וסתם לידיעה, למה לא לקחת Titanium עם מנוע ה-2 ליטר טורבו? האם זה רק שיקול כלכלי (ההפרש במחירון אכן גדול), או שיש חשש מהמנוע והתיבה הרובוטית? כי במונדאו התיבה עם מצמדים רטובים והיא מגלה אמינות טובה.

נתחיל ברמות הגימור - במונדאו בשנתון הזה (מ-2007 עד 2011) הגיעו 3 רמות גימור - Trend, Trend-X ו-Titanium. ההבדל בין ה-Trend לבין ה-Trend-X הוא שב-X יש חישוקים קלים (אם אני זוכר נכון, במידה קטנה יותר מאשר החישוקים הקלים שב-Titanium) וב-Trend חישוקי פלדה עם טסות. מעבר לזה אין הבדלי אבזור בין ה-Trend לבין ה-Trend-X. לאחר מתיחת הפנים והמעבר למנוע ה-2 ליטר טורבו, רמת הגימור Trend-X ירדה מההיצע. רמת הגימור Titanium מוסיפה מושבים חצי עור חצי אלקנטרה, מערכת סטריאו של Sony, סאנרוף, חישוקים קלים ולוח שעונים עם מסך LCD צבעוני (ייתכן שיש עוד הבדלים קטנים שאני פחות מכיר). עכשיו לגבי השנתון שאתה מדבר עליו - ב-2011 הגיעה מתיחת הפנים של המונדאו, שכללה בעיקר מעבר למנוע 2 ליטר טורבו עם תיבה רובוטית כפולת מצמד (למרות שהגיעה גם כמות קטנה של הדגם אחרי מתיחת הפנים אבל עם מנוע ה-2.3 ליטר הישן). באותה שנה הגיע רק דגם ה-Titanium אחרי מתיחת הפנים, והמשיכו להימכר השאריות של הדגם טרום מתיחת פנים, מה שאומר שמונדאו משנת 2011 יהיה יחסית קשה למצוא (כי נמכרו פחות), ודגם ה-Titanium יהיה יקר משמעותית מה-Trend טרום מתיחת הפנים.

אכן אין תחליף לתרגול. אני קראתי מלא באנגלית מהחטיבה, וכתבתי מלא מהתיכון, והאנגלית הכתובה שלי (קריאה וכתיבה) הייתה ברמה גבוהה. אבל כשניסיתי לדבר הייתי עילג לגמרי. רק אחרי שהתחלתי לעבוד עם מנהלים מארה"ב האנגלית המדוברת התחילה להשתפר, ושבוע פה-שבוע שם של רק אנגלית בכנסים או הדרכות עזרו מאוד. ועדיין האנגלית המדוברת שלי טובה רק בשיחה מקצועית - אם אני אנסה לדבר על הילדים או על אוכל אני עדיין אשמע עילג.

לי הייתה אינסייט שנת 2010 במשך כ-3 שנים ו-55 אלף ק"מ, עד שהחזירה נשמתה ליפן בתאונה. באותה תקופה היינו זוג + תינוקת. מבחינת מרווח, אין בעיה ל-4 מבוגרים (מלבד לגבוהים במושב האחורי - אני 1.80 והראש שלי כמעט נגע בתקרה מאחורה), לחמישי יהיה צפוף. תא המטען לא גדול מאוד (400 ליטר לפי המפרט), אבל הדלת הגדולה והאפשרות להעמסה עד הגג (כמו בסטיישן) מקלה על השימוש בו. נוחות הרכב בינונית, והמושבים הקדמיים בנויים בצורה מוזרה מעט (עם הרבה תמיכה לגב תחתון), שהרבה אנשים מוצאים אותם מאוד לא נוחים. לי לקח הרבה זמן למצוא תנוחת נהיגה טובה, אבל בסופו של דבר היה לי נוח. המנוע החשמלי באינסייט אכן חלש, ומשמש יותר כמו "טורבו חשמלי" מאשר מחליף למנוע הבנזין כמו במערכת ההיברידית של טויוטה. התוצאה היא ביצועים מעט טובים יותר מרוב המשפחתיות המקבילות מאותם שנים (אלו עם מנועים אטמוספריים ותיבות 4 הילוכים ששלטו באותה תקופה - שנת 2010), ומעט חלשים יותר בהשוואה למשפחתיות מודרניות (כמובן אל מול מנועי הטורבו קטני הנפח של היום). המנוע החשמלי עוזר מאוד בסל"ד נמוך ומאפשר התנהלות יומיומית נינוחה ולא איטית יותר מידי. התיבה הרציפה טובה, מלבד האופי הרגיל לתיבה רציפה שהרבה אנשים לא אוהבים. אני לא נתקלתי בתקלות ברכב, אבל החזקתי אותו יחסית מעט זמן וקילמוטרז'. כיבוי המזגן בעמידה שדובר עליו בעצם מכבה את המדחס, לא את המאווררים, כך שבעמידה קצרה זה לא מורגש יותר מידי. בנוסף, גם באינסייט המזגן לא נכבה אם הטרמוסטט מראה על הפרש טמפרטורה גדול מידי בין פנים הרכב למה שמוגדר לבקרת האקלים (זאת אומרת שאם תשים מזגן על 20 מעלות באוגוסט כנראה שהמנוע לא יכבה יותר מידי בעמידה, אבל כמובן שצריכת הדלק תעלה). במצב Eco הגדרות הרכב (כולל כיבוי מנוע ומזגן) מוכוונות יותר לחסכון, כך שהמנוע נכבה כמעט תמיד בעמידה. לאורך כל התקופה, צריכת הדלק הממוצעת הייתה 20.8 ק"מ לליטר, עם צריכה טובה ביותר של 23.9 ק"מ לליטר וגרועה ביותר של 16.9 ק"מ לליטר. הנסיעות התבצעו בעיקר במישור החוף ובמתווה נסיעה חסכוני. להבנתי ב-2012 הייתה מתיחת פנים שהייתה אמורה לשפר את פעולת המתלים מבחינת נוחות. לא יודע עד כמה היה שיפור/הרעה. שאר הפרמטרים לא היו אמורים להשתנות (מבחינת מרווח ומנוע/צריכת דלק). אם הצרכים שלך הם לרכב מרווח וחסכוני לנסועה גבוהה ומשפחה של 4 נפשות, האינסייט נופלת מרוב המשפחתיות המתחרות במרווח ועידון, ומרוויחה רק בצריכת דלק. אם אתה לא צריך מרווח של משפחתית, סופר מיני תהיה פתרון יותר טוב, גם מבחינת עלות רכישה וגם מבחינת צריכת דלק. אפשר לשקול גם את הג'אז (הרגילה או ההיברידית) כחלופה.

אם השכילו לייבא פוקוס 2 ליטר קבריולט ב-280,000 ש"ח לפני 7 שנים, 350,000 ש"ח ל-RS נשמע פתאום הגיוני.

חברות הביטוח בדרך כלל עובדות לפי מחירון לוי יצחק בצורה קפדנית. כל עוד יש לך מסמך שמאשר שהרכב היינו "0 ק"מ מליסינג" יש סיכוי סביר שלא תצטרך להילחם בהם יותר מידי בשביל לקבל הפחתה של 8% בלבד. אני מניח שזה גם תלוי בחברת הביטוח ובסוכן הביטוח (אם קיים).

נקודת העיגון העליונה היא נפרדת מעיגון הכסא לרכב - זאת אומרת שבחירה בין עיגון Isofix תחתון ("ווים בצידי המושב" כמו שקראת לזה) לבין חגורת הרכב לא מושפעת מהמצאות נקודת עיגון עליונה. לחיבור Isofix יש יתרון של נוחות עיגון, מה שמגדיל את הסיכוי להתקנה מוצלחת ונכונה של המושב, אולם חשוב לזכור שיש מגבלת משקל לנקודות העיגון ב-Isofix, וניתן להשתמש בהן עד אשר הילד במשקל של 18 ק"ג. לאחר מכן יש להשתמש בחגורת הרכב לקיבוע כסא הבטיחות. לגבי נקודת העיגון העליונה, יש לה חשיבות גדולה במקרה של תאונה בהגבלת התנועה של הכסא. במידה ולא קיימת נקודת עיגון עליונה (וגם אני מכיר שהיא קיימת ברוב כלי הרכב, לעיתים בצורה די מוחבאת, כמו מאחורי הריפוד או על הגג), ישנם פתרונות של לולאה קצרה שניתן ללפף סביב קורה כלשהי בתא המטען, במידת האפשר, ואת רצועת העיגון העליונה של הכסא לחבר לטבעת המתכת:

מזדה מעולם לא הייתה חברת בת של פורד - שיתופי הפעולה היו בגדר מייזמים משותפים, ונתח השליטה המירבי של פורד במזדה הגיע ל-33% בלבד. פורד ומזדה התחילו לפרק את השותפות ביניהן ב-2010, וסיימו סופית ב-2013.

בדיוק הפוך. במנוע עם פחמים, מה שקובע את מהירות הסיבוב הנומינלית של המנוע הוא מספר המגעים על הרוטור, ללא קשר לתדר הכניסה (מנוע עם פחמים נקרא מנוע אוניברסלי, שכן הוא יכול לרוץ בכל תדר, גם ב-DC). במנוע אינדוקציה מהירות הסיבוב נקבעת ממספר הקטבים של הרוטור והתדר (תדר כפול 60 (שניות בדקה) לחלק במספר זוגות הקטבים) - לכן מנוע אינדוקציה עם זוג קטבים בודד יירוץ ב-3000 סל"ד בארץ וב-3600 סל"ד בארה"ב.

1000 וואט נגזר מהזרם שרשום על המנוע - 9.5 אמפר במתח של 110 וולט ייתנו 1045 וואט. אינני יודע על שום מה הפער בין צריכת הזרם לבין הספק הרשום (אכן 3/4 כ"ס זה כ-560 וואט). אולי הם מתייחסים גם לזרם ההתחלתי, או להספק יציאה (זאת אומרת להספק בפועל שהולך לסיבוב, ולא להספק הנצרך (שהרבה ממנו מתבזבז על איבודים כאלה ואחרים))? לגבי ה-KitchenAid, לדגם הרגיל יש מנוע אוניברסלי, כך שהוא לא מושפע מתדר ה-AC, בעוד שכאן מדובר במנוע אינדוקציה. ולגבי לחות - אולי זה רק ניסיון לא מוצלח שלי, אבל בכל הארונות מתחת לכיור שאני נתקלתי בהם תמיד לח יחסית לארונות האחרים במטבח (כנראה כתוצאה מאטימה לא מושלמת של הניקוז). לראיה תרסיס קוטל החרקים שיושב לו אחר כבוד מתחת לכיור מחליד אחרי תקופה קצרה, בעוד שחברו הסגור שיושב במזווה לא מגלה שום סימני קורוזיה.

טוחני אשפה לרוב מצויידים במנועי אינדוקציה, ולא מנועים אוניברסליים. מהירות הסיבוב במנועי אינדוקציה נגזרת מתדר ה-AC, כך שמנוע שמיועד לשוק האמריקאי (תדר 60 הרץ) יעבוד ב-83% מהירות כאשר הוא יעבוד בארץ עם ממיר מתח (בתדר של 50 הרץ). מעבר למהירות הסיבוב, הבעיה העיקרית היא ירידה במומנט הפיתול של המנוע, הנתון שהוא הכי חשוב בטוחן אשפה (בשביל להתגבר על חתיכות קשות במיוחד). אני כבר לא זוכר את המשוואות, אבל הירידה במומנט היא גדולה יותר מאשר הירידה במהירות, כך שהמנוע פשוט יהיה חלש משמעותית כאשר הוא יעבוד בארץ. שיקולים אחרים כמו התחממות יתר וכו' פחות רלוונטיים למנוע של טוחן אשפה, שכן הוא פועל לפרקי זמן קצרים יחסית. בנוסף, שנאים בהספקים כאלה הם די גדולים וכמובן לא מיועדים לעבודה בתנאי לחות של הארון מתחת לכיור (אלא אם אתה מתכוון להציב את השנאי במקום אחר, ולהשתמש בכבל מאריך בשביל להזין את הטוחן). לדעתי, אלא אם ההפרש במחיר (של טוחן מארה"ב ושנאי מול טוחן מהארץ) משמעותי מאוד, לא הייתי ממליץ על כך. במחשבה שנייה, עכשיו שהתסכלתי על המחיר של הטוחן שלי (InSinkErator Evolution 100) בין הארץ לארה"ב - 2700 ש"ח מול 205 דולר, אולי זה שווה. למרות שאני קניתי את הטוחן יחד עם מקרר וכיריים בסמגל אלקטריק בחיפה והם היו די גמישים במחיר.

לי היה אותו מקרה כמו ל-vladcar - אני רשום כבעלים נוספים והרכב על שם אשתי. מגיע לטסט, מבקשים יפוי כוח ותעודת זהות של אישתי (שכמובן לא היו עליי). בסוף ויתרו, אבל היה יכול להיות לא נעים. מאז אני תמיד לוקח את ת.ז. של אשתי, ליתר בטחון.

ברשותי 208 ידנית עם 5 דלתות כרכב שני, אבל אני מניח שמלבד מספר הדלתות, המושבים ותא המטען זהים. עם כסא בטיחות נגד כיוון הנסיעה, מושב הנוסע הקדמי מוזז כמעט עד הסוף קדימה. עם זאת, תכנון הדאשבורד של ה-208 הוא כזה שבצד הנוסע הדאשבורד נמצא יותר קדימה מאשר אצל הנהג, כך שגם אני (1.80) יושב בלי בעיה מלפני כסא הבטיחות. מאחורי מושב הנהג זה כבר יותר מאתגר, בעיקר עם סלקל שבגלל זווית יותר "שוכבת" לרוב דורש יותר מקום. עם יהיו ילדים עם הפרש של שנתיים-שלוש, אזי הקטן יכול להיות נגד כיוון הנסיעה מאחורי הנוסע והגדול עם כיוון הנסיעה מאחורי הנהג (כך זה אצלי היום). תא המטען של הפיג'ו אכן גדול יחסית לקטגוריה, אבל בכל זאת זה לא כיף גדול לשים שם עגלה (בעיקר לא הגדולות יותר). אחרי שמורידים את כיסוי תא המטען (שלצערי אין לו ממש מקום נורמלי באוטו, אז כדאי לשמור בבית) אפשר יותר בקלות להכניס ציוד. עם זאת, אצלי את מספר הפעמים שהייתי צריך עגלה אפשר לספור על יד אחת (שוב, כרכב שני). לרוב זה רק לגן ובחזרה, ואת כל שאר הנסיעות עושים עם הרכב הראשי (מונדאו סטיישן, שאפשר להכניס את העגלה גם לא מקופלת). לגבי 3 דלתות, אישית לא התניידתי אף פעם באחת כזאת, אבל נראה לי שהתיאורים של חברי הפורום רלוונטיים לילדים שיושבים עם כיוון הנסיעה. כאשר העולל נגד כיוון הנסיעה נראה לי די מאתגר להכניס אותו, אבל ייתכן מאוד שאני טועה. דווקא בזה הייתי מוודא יותר מאשר גודל תא המטען - אצלי הילדים באוטו כמעט כל יום (לרוב אחד לוקח לגן והשני מחזיר מהגן), כך שבניגוד לעגלה שזה נדיר, לשבור את הגב כל פעם זה לא נעים.

מוסיף עדכון - הייתי בברלין וקניתי כמה טבלאות לינדט 90%. בהשוואה ל-99%, לטעמי ה-90% יותר מוצלח, אבל בעיקר בזכות ROI (המחיר זהה אבל ה-99% מגיע בחבילה של 50 גרם, לעומת 100 גרם ב-90%). ל-99% טעם חד מאוד של קקאו ואין מתיקות כלל, בעוד של-90% יש מתיקות קלה וטעם מעט עדין יותר של קקאו, מה שאולי מאפשר להנות ממנו יותר (כמו ההבדל בין 300 כ"ס ממנוע טורבו של נינג'ה יפנית (ה-99%) ל-300 כ"ס ממנוע אטמוספרי לינארי (ה-90%). אני עדיין לא בטוח מה אני מעדיף). בהשוואה ל-70% אני בהחלט מרגיש שיש ציר של מתיקות/קקאו בין ה-70% ל-99%, ושה-90% יושב הרבה יותר קרוב ל-99% מאשר ל-90% (ה-85% לדעתי לא אותו דבר בכלל, ואני לא אוהב אותו כל כך). דרך אגב, אני לא לועס את השוקולד, אלא ממיס אותו על הלשון (לרוב חצי קוביה של לינדט). ייתכן שזה משנה את הטעם לעומת לעיסה. וכמובן שמרפי צוחק עליי, כמה ימים אחרי שחזרתי ראיתי בשופרסל שלי ליד הבית טבלאות של לינדט 90%. רק המחיר מבאס - יותר מ-17 ש"ח, לעומת 2.2 יורו באירופה. מעניין מאוד, והמחיר ברצפה. אני אנסה את הק"ג, מקסימום ישמש לאפייה (אני מת על עוגות שוקולד). גם פולי הקקאו הנאים נשמעים מעניינים.

הנוחות ב-208 היא ממושבים קדמיים נוחים מאוד. עבודת המתלים אכן ממוצעת מבחינת נוחות (זה מנסיון של שנתיים עם אחת). דווקא למישהו שסובל מבעיות גב אולי מושב נוח חשוב יותר ממתלים רכים?

אכן נתוני משרד התחבורה לא מכילים מידע מלא מלפני שנת 2000 (בפועל יש מידע חלקי מאוד משנת 1996). פיג'ו 106 הכי מוקדמת במאגר היא מ-99, דגמי ה-XR.

ניקיון של דוד רגיל במערכת פתוחה מתחיל בריקון הדוד, ולאחר מכן פתיחה של הפלאנג' (זהו מכסה בתחתית הדוד שאליו מחובר גוף החימום). דרך הפתח ניתן לגרוף את כל המשקעים והאבנית שהצטברו בדוד. אותו דבר ניתן יהיה לעשות גם בדוד במערת סגורה, אבל לי נראה שאת מחליף החום יהיה בלתי אפשרי לנקות - קוטר הפתח לאחר פתיחת הפלאנג' הוא בערך 25 ס"מ, מה שמקשה על ניקוי בעומק הדוד. כמובן שאת הפלאנג' עצמו ניתן לתחזק ולהחליף (בעלות נמוכה) באותה מידה גם בדוד במערכת פתוחה וגם בדוד במערכת סגורה, ולמען האמת זה החלק שהכי מתבלה (בעיקר מאבנית) בדוד. אבל לדעתי למחליף החום של הדוד צפויים חיים קשים לא פחות, אבל ללא יכולת אמיתית לניקוי או החלפה.

הניסיון שלי היה בעיקר עם מילוי (לתיקון החור המקורי בצנרת, ולאחר מכן לכל מיני "בניות" מצנרת פוליפרופילן שהיו עם מרווחים יחסית גדולים בין החלקים). השתמשתי בשבבים של קידוח ומקלות דקים (כמ"מ עובי) של פוליפרופילן כ"אלקטרודה". לדעתי במקרה של הסדק שבתמונה אפשר יהיה רק עם מלחם, אבל אני בכל זאת הייתי מכין קצת מילוי (במקרים דומים היה לי מאוד קשה להגיע לחיבור טוב בשיטת ה"חמם ולחץ", בעיקר בגלל "בריחה" של החומר בצידי הסדק בגלל "דחיפה" פיזית מהמלחם וחוסר בחימום אחיד לכל אורך התפר). לדעתי תוכל להשתמש בצינור ניקוז שעשוי מפוליפרופילן בשביל להשיג חומר מילוי (האפורים לרוב עשויים מפוליפרופילן - תוודא כיתוב PP). לי היה ניסיון בהלחמה של צינור אפור למכסה דלי צבע שחור (כחלק ממכסה של מפריד צקלוני לשואב אבק), ונוצר חיבור מצויין, כך שאני מקווה שבמקרה שלך לא תהיה בעיה בשימוש בשני פוליפרופילנים שונים.

ראשית אתחיל בכך שאין לי ניסיון בפועל עם דוד שמש במערכת סגורה (לי יש דוד שמש רגיל במערכת פתוחה). כל מה שאני כותב מבוסס על קריאה באינטרנט וחוש טכני שלי. בדוד שמש במערכת פתוחה המים שעוברים בקולטים אלה אותם המים בדוד שבסופו של דבר אתה מתקלח איתם, בעוד שבמערכת סגורה יש צנרת עם נוזל חימום (דומה לנוזל קירור ברכב (עם חומר נוגד קפאון) לפי ההסבר באתר של כרומגן) והמים איתם אתה מתקלח לא עוברים בקולטים. בשביל לחמם את המים בדוד במערכת הסגורה יש מחליף חום (בגדול סבך של צנרת שהולכת הלוך-ושוב בתוך הדוד עצמו) שיושב בתוך הדוד שבו זורם נוזל החימום שמחובר לקולטים. הינה תמונה שממחישה את ההבדל בין מערכת סגורה (מימין) לפתוחה (משמאל): והינה תמונה של מחליף חום לדוגמה - לי קל מאוד לדמיין את הספירלה הזו מתכסה באבנית מבחוץ אחרי כמה שנים (מהמים של הדוד, לא מבפנים מנוזל החימום). כמה קל יהיה לנקות את האבנית מזה? מבחינת השלכות למשתמש הקצה, לדעתי מערכת סגורה מורכבת יותר ובעיות במחליף החום ניתן לפתור רק בהחלפה מלאה של הדוד (ולפי האתר של כרומגן, של כל המערכת כולה, כולל הקולטים). מה גם שנראה שלמערכת סגורה יש פוטנציאל לשקיעת אבנית על מחליף החום שנמצא בתוך הדוד, בצורה שתקשה מאוד על ניקוי ותחזוקה ותגרע מיעילות החימום. במערכת פתוחה קל לבצע תחזוקה מונעת פעם בשנה-שנתיים לשטיפת הצנרת של הקולטים ושל הדוד וניקוי אבנית. במערכת הסגורה אין צורך בתחזוקת המערכת הסגורה (היא אמורה להיות מלאה בנוזל חימום שאינו מכיל אבנית כלל), אבל התחזוקה של הדוד (בעיקר מבחינת ניקוי אבנית) תהיה קשה יותר בגלל מחליף החום.

פתחתי בזמנו שרשור על הדבקה של פוליאתילן/פוליפרופילן (לסתימת חור בצינור ניקוז). המסקנה שלי הייתה שהפתרון המיטבי הוא הלחמת פלסטיק, ובמקרה של השבר אצלך לדעתי זה ייתן פתרון מעולה. הבעיה עם פוליפרופילן היא שכמעט שום דבק לא מתחבר אליו, ובמקרה שלך כנראה שהדבקה תשבר מהר מאוד (השבר המקורי הוא ממאמץ לאורך זמן או ממשהו פתאומי כמו נפילה?). עם מלחם פשוט ב-3 דולר אפשר לעשות עבודה מצויינת על הסדק שאצלך.

בדיוק כך. אותו דבר עם המונדאו יוצאת הליסינג שלי, ועם ה-i10 הקודמת שנקנתה בליסינג מימוני. כל חברות הביטוח לא התייחסו לעבר הרכב לצורך קביעת הפרמייה.