foo_bar

לא כולם יסכימו איתך. אני אישית מעדיף את העיצוב של הסטיישן כמעט בכל דגם (ב-159 הסדאן נותנת תחרות). מי שלא צריך הרבה מקום בתא המטען עדיף שיקנה האצ'בק, ואז הוא יהנה מאורך כללי קצר יותר ומגישה נוחה יותר לתא המטען. היתרון המשמעותי של סטיישן הוא בהובלת פריטים נפחיים (זאת אומרת גדולים במידות שלהם, לא בהכרח במשקל שלהם), שכן אפשר להוריד את כיסוי המטען ומתקבל תא מטען מרווח לכל הכיוונים, גם לגובה. תלת אופן סטרייק לדוגמה, לא ייכנס בהרבה מכוניות סדאן ללא פירוק של הגלגלים האחוריים, שכן הרוחב של הגלגלים הוא כ-60 ס"מ, וכאשר התלת אופן שוכב על הצד הוא ייתקל בתקרה של תא המטען בסדאן. בסטיישן פשוט מורידים את הכיסוי. בסופו של דבר זה עניין של טעם והרגלים - הישראלי הממוצע מורגל שסדאן זה למשפחה וסטיישן זה לאינסטלטור, אז לא משנה כמה תסביר לו שסטיישן משמעותית יותר נוח ולא כולל שום חסרונות (אורך, משקל וצריכת דלק כמעט זהים לסדאן), זה לא יעזור. לפחות לאופנת הג'יפונים יש משהו חיובי - הדחת הסדאן כתצורה השלטת בישראל (ואם הג'יפון מרווח מספיק, הוא מקביל לסטיישן מוגבהת).

ב-DSG יש שני מצמדים, והחלפה שלהם דורשת הרבה יותר עבודה מהחלפת מצמד ברוב התיבות הידניות (לכן עלות עבודה ועלות חלפים משמעותית יותר יקרה מהחלפת מצמד בתיבה ידנית). בנוסף, משום שהנהג לא שולט בשחיקת המצמדים אלא התיבה עצמה, מן הראוי שהיא תשמור על המצמדים לזמן רב ככל הניתן (בדומה לציפיה מתיבה פלנטרית להחזיק מעמד זמן רב ככל הניתן, שכן אין לה חלקים מתכלים בצורה נורמלית כמו מצמד בתיבה ידנית (כמובן שיש בלאי וניתן להחליף חלקים, אבל זה לא רכיבי בלאי כמו מצמד בתיבה ידנית או רפידות בלם)). בפועל, לתיבת DSG7 מוניטין לא משהו בתחום האמינות והשרידות לאורך זמן, בעיקר של המצמדים אבל גם של מנגנון החלפת ההילוכים (המכטרוניק).

אולי לא 15 משולב, אבל 10 ק"מ לליטר נשמע לי מעט לנסועה המתוארת (אלא אם כן החלק העירוני זה פקקי גוש דן). במונדאו ששוקלת 150 ק"ג יותר ועם מנוע 2 ליטר ו-200 כ"ס ותיבה עם מצמדים רטובים אשתי משיגה יותר מ-11 ק"מ לליטר בתמהיל די דומה של נסועה (אולי מעט יותר בין עירוני). פאסאט עם מנוע מודרני ומיועד לחסכון ותיבה עם מצמדים יבשים אמורה להציג נתונים טובים בהרבה. בכל זאת, אחזק את falou - לסגנון הנהיגה יש השפעה גדולה על צריכת הדלק, ואחרי כמה אלפי ק"מ הצריכה משתפרת במעט. אוסיף שגם לתוואי הנסיעה יש השפעה לא קטנה - תוואי הררי, פקקים קשים או נסיעות קצרות יגדילו את צריכת הדלק.

אני אישית מעדיף את העיצוב של הסטיישן על פני הסדאן (שנראית לי ארוכה מידי, למרות שהיא זהה באורכה לסטיישן) וה-5 דלתות. אבל אני באופן כללי אוהב משפחתיות גדולות סטיישן.

גם לי יש מונדאו 2012 סטיישן. אכן רכב מצויין. לגבי העלאת ההילוכים המהירה, בגלל שלמנוע מומנט גבוה כבר מסל"ד נמוך, לרוב אין עם זה בעיה. אצלי זה בעיקר מורגש בעליות בעיר עם באמפרים - שם בעזיבת הגז לקראת הבאמפר ההילוך עולה להילוך המירבי למהירות (כ-35 ק"מש, הילוך שלישי) ואחרי הבאמפר וירידת המהירות התיבה לפעמים לא מורידה הילוך ונשארים בסל"ד של כ-1000. אפשר ללחוץ מאט חזק יותר על הדוושה והתיבה תוריד הילוך, אבל אני אישית מעדיף להעביר ל-S בעליות כאלה (יש לי אחת כזאת אחרי היציאה מהחניה) ולחסוך את העלאות/הורדות ההילוכים המיותרות הללו. לנסיעה רגילה הילוך S פחות נעים - העלאות הילוכים מתבצעות רק מעל 3000 סל"ד, שזה די מוגזם בהתנהלות רגועה, והורדות הילוכים מורגשות הרבה יותר מאשר בהילוך D.

זה תלוי בעיקר בחשמל - אם החשמל עובר בצנרת בתוך הקירות והתקרה כרגיל ופשוט יוצא לגופי התאורה שבתקרה המונמכת, אז אין בעיות - פשוט מורידים את הקונסטרוקציה של התקרה, משפכטלים כל מה שדורש שפכטל וצובעים (ככל הנראה קירות + תקרה). אחרי זה אפשר לתלות גופי תאורה רגילים מנקודות החשמל שבתקרה. אם החשמל לא יוצא מהתקרה אלא מהקירות ועובר בחלל בין התקרות, תצטרך לחצוב תעלות חדשות עד לנקודות בתקרה, שכמובן קשה ויקר יותר לביצוע. לחידוד - האם אתה מתכוון לתקרת גבס מונמכת, שהיא מקשה אחת? או לתקרה צפה עם "אריחים" שיושבים בתוך מסגרת? אם זה אריחים, תוכל בקלות להרים אריח ולהציץ פנימה עם פנס/מצלמה/טלפון ולראות עם מה יש לך עסק. אם זה תקרת גבס אפשר לעשות חור קטן בשביל מצלמה (נגיד 10 על 10 ס"מ). תיקון של חור כזה היינו פשוט ולא יבלוט יתר על המידה.

ייתכן שהייתה עוד 407 לפני - לפי נתוני המכירות הגיעה 407 ידנית ב-2007 ואז עוד אחת ב-2009. ה-508 הידניות הגיעו אחת ב-2011 והשניה ב-2015 (כבר עם המנוע המחודש עם ה-165 כ"ס).

במקרה הזה לנהג אשר לא רשום בפוליסה אין כיסוי ביטוחי על הרכב. זאת אומרת שאם הביטוח של ההורים הוא ביטוח נקוב לשניהם בלבד, אזי הילד לא יכול לנהוג על הרכב של ההורים, וכמובן שלא יוכל לנצל את העדר התביעות שלהם. דרך אגב, להוסיף נהג צעיר וחדש לפוליסה של ההורים הרבה יותר זול מאשר לעשות ביטוח נפרד לנהג צעיר וחדש.

ואם הפוליסה היא לכל נהג מגיל מסויים? ההצהרה המדוברת היא אכן נוהל מקובל לנהגים ללא היסטוריה משלהם. ההתבססות היא לרוב על נהיגה ברכב של ההורים ושימוש בהעדר התביעות שלהם (אני עשיתי כך כאשר קניתי את רכבי הראשון), ולעיתים גם של נהגי ליסינג שלא החזיקו רכב פרטי משלהם ומקבלים הצהרה מחברת הליסינג לגבי היסטוריית תביעות.

לפי הדו"ח המפורט של ה-EuroNCAP, ניתן להסיק שייתכן והציון הנמוך יותר של ה-i30 הישנה הוא רק בגלל חוסר בסימון מספק (של הסכנה בהתקנת מושב בטיחות מקדימה בלי כיבוי כרית האויר וסימון עיגוני ה-IsoFIX), ולאו דווקא בגלל בטיחות לקוייה בפועל. לצערנו, בבדיקות EuroNCAP לפני שנת 2009 אין פירוט של תוצאות הריסוק עצמן עבור ילדים, כך שלא נוכל לדעת האם באמת זה רק בגלל סימון לקוי או שבאמת יש ביצועי ריסוק פחות טובים. להבנתי ה-i30 החדשה מוצלחת יותר מהישנה, כך שאה לא משלמת יותר רק עבור בטיחות משופרת, אלא עבור מנוע חדש ותיבה חסכונית יותר וגם על גימור פנימי טוב יותר. רק את יכולה להגיד האם זה שווה את הפרש המחירים. אלטרנטיבה נוספת יכולה להיות האחיות שברולט קרוז ואופל אסטרה או סיטרואן C4 - לשלושתן ציון ריסוק טוב (גם לילדים) ומחירון נמוך לשנתון. אם תפרטי את הדרישות שלך מהרכב ואת התקציב נוכל לעזור בצורה טובה יותר.

לי יש מונדאו 2012 כבר כ-40,000 ק"מ. בנוסף יש לי פיג'ו 208 כרכב משני. המונדאו טובה יותר מה-208 בכל פרמטר, מלבד נוחות המושבים. לדעתי בזכות עבודת מתלים טובה המונדאו כחבילה מרגיש נוח, אבל עבורי המושבים היו יכולים להיות נוחים יותר. כמובן שנוחות זה עניין אישי, אז בהחלט ייתכן שלך המושבים נוחים. קוטר סיבוב בין מדרכות של 12 מטר לא משפיע על יכולות החניה שלי, אבל על הפיכה של תמרון חניה מ-3 נקודות ל-5 נקודות דווקא כן. אורך של 30 ס"מ יותר משפחתית סדאן או 90 ס"מ יותר מסופר מיני ממוצעת זה לא "קצת יותר ארוכה". נהגתי וגם חניתי במונדאו בתל אביב - חוויה כיפית זה לא. למזלי אני מהפריפריה עם חניה פרטית בבית וחניון בעבודה. מסכים איתך לגבי הרוחב (שלצערי לא משתקף ברוחב המושב האחורי, שדומה למשפחתיות קומפקטיות רגילות).

תוודא שבוצעה החלפת שמן תיבת הילוכים בטיפול 60,000 ק"מ. זהו טיפול חשוב אך יקר (למרות שבשנים האחרונות מחיר השמן הוזל במעט) שקריטי לשמירה על תיבת ההילוכים לאורך זמן. מעבר לזה הן התיבה והן המנוע מגלים אמינות טובה. הרכב עצמו מוצלח מאוד, חזק ומהנה לנהיגה. שקט ונינוח בשיוט. לטעמי המושבים לא נוחים במיוחד, אבל עבודת המתלים טובה (משלבים נוחות טובה עם התנהגות כביש מצויינת). המונדאו מתאימה מאוד לנסיעה בין עירונית. בתנועה עירונית ההגה ההידראולי הכבד בשילוב עם נתון אורך וקוטר סיבוב גדולים מקשים על התנהלות נעימה, בעיקר בחניות צפופות.

רק בשביל להוסיף על נתוניו של car_me ולעזור בוויכוח סביב המזדה 2, מתוך ה-1042 שנרשמו ב-2016, 88 הן אקטיב, 741 דינמיק, 198 פיור וייט ו-15 ספורט. כנראה שהלקוח הפרטי מעדיף לשלם עוד 2000 ש"ח בשביל הפיור וייט. מעניין שהרוב של ה-2 הן דווקא הדינמיק ולא האקטיב (כמו שהיה עם הקודמת).

מהירות הסיבוב לא אמורה להשתנות. ככל הנראה שהמנוע בפן הוא מנוע אוניברסלי, שמהירות הסיבוב שלו אינה קשורה לתדר ה-AC. במנוע השראתי אכן מהירות הסיבוב נגזרת בצורה ישירה מתדר ה-AC (ומספר הקטבים), אבל הוא משמעותית יותר כבד ממנוע אוניברסלי וכמעט אף פעם לא משמש למכשירים קטנים שכאלה.

העובדה שהמהירות הממוצעת עומדת על 53 קמ"ש רומזת שתוואי הנסיעה הוא ברובו בין עירוני ללא פקקים קשים. אצלי ברכב המשני שעושה רק בית-עבודה בדרך עירונית ובין עירונית לא פקוקה (אבל עם רמזורים) המהירות הממוצעת עומדת על כ-40 קמ"ש. ברכב הראשי שמוסיף לאותה נסיעת בית-עבודה גם נסיעות בין עירוניות מהירות ללא פקקים (טיולים במהלך סוף השבוע) המהירות הממוצעת עומדת על כ-50 קמ"ש. בפקקים של גוש דן מהירות ממוצעת טיפוסית תעמוד על פחות מ-30 קמ"ש (השוואתי עם חבר פורום לאחרונה וזה המהירות הממוצעת שהרכב שלו מדד). לגבי פקקי גוש דן עם תיבה ידנית, אני אתן את חוות דעתי - הבעיה היא לא ברכב והתאמתו לפקקים (אין צורך להזכיר שבערים הגדולות באירופה פקקים הרבה יותר חריפים מאשר בתל אביב והרוב נוהגים עם תיבה ידנית), אלא בתנועה סביבך. כאשר הרוב המוחלט של המכוניות בפקק עם תיבה אוטומטית, מאוד נפוצה גלישה במהירות נמוכה עם בלם (פחות מ-5 קמ"ש). עם תיבה ידנית זה אומר או עמידה במקום והגדלת המרווח (שהחכמולוג בנתיב ליד מיד יידחף אליו) או שימוש תכוף בחצי קלאצ' שגם גורם לבלאי וגם מכביד על הנהג. כאשר מהירות התנועה בפקק מאפשר להישאר בהילוך שני או שלישי רוב הזמן אין שום קושי בנסיעה עם תיבה ידנית (רק להעביר מידי פעם שני-שלישי-שני). מצטרף להמלצה על הדיזליות מבית רנו - בעיקר הפלואנס נפוצה מאוד (מליסינג ומפרטי), אמינה (גם מנוע וגם התיבה) וגם נעימה לנסיעות ארוכות (לפי מבחני דרכים, לא נהגתי באופן אישי). הפריוס לדעתי מתומחרת הרבה מעבר לתמורה - במחיר של פריוס בת 6 תוכל למצוא פלואנס דיזל בת 3, וישאר לך עודף שיכסה את ההפרש (הקטן) בצריכת הדלק בפקקים. עריכה: עכשיו שמתי לב שניסיונך על פלואנס/מאגן דיזל לא מוצלח. זה מעניין מאוד, שכן ההמלצה הגורפת בפורום מראה על אמינות טובה. תוכל לפרט קצת מה היו הבעיות שנתקלת בהן? באיזה שנתונים?

עד 2008 מה שאתה מתאר היה נכון. היה מונח של "שנת מודל" שהתחילה באזור יוני. כך, רכב שעלה על הכביש באוגוסט 2004 ייחשב כמודל 2005. מחירון לוי יצחק משקף זאת, כך שלא הייתה טעות ושילמת על השנתון המתאים. בשנת 2008 משרד התחבורה שינה את שיטת את הרישום, כך ששנת המודל של הרכב היא לפי התאריך בו עלה הרכב על הכביש. לכן, אם הרכב על לכביש ב-31 לדצמבר 2014 הוא נחשב שנת 2014, ואם הוא עלה לכביש ב-1 לינואר 2015 הוא נחשב שנת 2015. מחירון לוי יצחק משקלל את חודש העלייה, מה שאמור ליצור מצב שההבדל במחיר בין שני כלי הרכב שבדוגמה לעיל יהיה קטן. בפועל, יותר קל למכור את הרכב השני וגם מחירו גבוה יותר. עם זאת, במחירון לוי יצחק חודש העליה משפיע רק עד לגיל של מספר שנים (אם אני זוכר נכון, 5 שנים). כך שרכב מינואר 2009 ומדצמבר 2009 יהיו עם אותו מחירון, ורכב מינואר 2010 יהיה עם מחירון גבוה יותר (של שנתון אחד מעל). ונקודה נוספת - בגלל שבאתרי מכירת רכב משומש (כמו יד2) הסינון הוא לפי שנים, יש יתרון לרכב שעלה על הכביש בחודשים הראשונים של השנה - אם אני מחפש רכב בן 3, אני אסנן משנת עלייה של 2014, ולא אראה רכב שעלה על הכביש בדצמבר 2013 (למרות שהוא בן פחות מ-3 שנים). כל אלה גורמים להרבה אנשים שקונים רכב חדש לקראת סוף השנה לבקש מהיבואן לקבל את הרכב רק בינואר של השנה החדשה (מועד העלייה לכביש נקבע מרגע תשלום המיסים על הרכב, אשר משולמים מהכסף שמשלם הלקוח ליבואן). ועוד נקודה שיש לשים לב אליה - בגלל שמועד העליה נקבע לפי תשלום מיסים, ובגלל שיבואן רכב חייב לשלם את המיסים על רכב עד שנה מיום הייצור, רכב שעלה לכביש בינואר 2015, ייתכן שיוצר בדצמבר 2014, או בינואר 2014 (ועמד כמעט שנה בבונדד באילת/אשדוד/חיפה). לרוב המידע הזה לא נחשף לקונה. את מועד הייצור אפשר לקבל ממספר השלדה של הרכב (יש מפענחים ברחבי האינטרנט - VIN decoder).

במנגנון הטריקה השקטה בארון שלנו (ריביירה) נראה שאין בעיה להוסיף - המנגנון שעל הדלת מתלבש על הגלגל העליון, ויש עוד פלאח קטן שמורכב על המסילה העליונה קרוב לקיר. מה שכן, אצלנו לפחות המנגנון הזה די גרוע, ומקפיץ את כל הדלת גם כאשר סוגרים בעדינות. ככל הנראה האשם הוא בעובדה שהמנגנון נמצא רק למעלה, והדלת גבוהה וכבדה. ככל הנראה יש מנגנונים טובים יותר.

אתה כמובן צודק לחלוטין. אין בוכנת גז שתעבוד לנצח, וברור שהחלפה של הבוכנות במנגנונים של בלום ואחרים תהיה משמעותית יותר יקרה מהחלפה של בוכנת גז גנרית. אבל אני לא דברתי על זה, אלא על אופן הפעולה של המנגנון - ציר פשוט עם בוכנת גז לא מתפקד באותה רמה של חווית משתמש כמו מרים קלאפה ייעודי של בלום. אם המשתמש הסופי לא מרגיש בהבדל בין הפרזולים, אז אכן אין טעם להשקיע כסף רב כל כך. לי אישית ההבדל בחווית השימוש מצדיק את תוספת המחיר (הנכבדת יש לציין).

כוונתי הייתה לא לגבי הפרש במחיר בין הסיני לממותג, אלא לאחוז מחיר הפרזול הממותג מתוך סך ההשקעה במטבח. לדוגמה, אתה משקיע במטבח 40,000 ש"ח. פרזול בלום עולה 3,000 ש"ח. פרזול סיני עולה 300 ש"ח. אכן הפרש גדול בין הפרזול של בלום לפרזול הסיני. אבל מתוך סך עלות המטבח חסכת כ-6.5 אחוז. אותו חסכון אפשר להשיג אולי בהחלפת צמד מגירות במגירה אחת גדולה, או בבחירת חיפוי מעט פחות יקר, שיש מעט יותר זול או ברז פשוט יותר. כמו שיש המלצה בפורום שיש חלקי חילוף שכדאי מאוד להתקין מקורי מהיצרן, אז לטעמי בפרזול כדאי מאוד להשקיע ביצרן מוכר ומוכח. ייתכן שהפרזול הסיני מצויין וברמה של המותגים (ואולי היצרן DTC שאיציק נ. הזכיר אכן כזה), אבל לדעתי לא כדאי להיות שפן נסיונות, בעיקר שהחלפת הפרזול למותג אחרי אכזבה אפשרית תהיה יקרה, ובעיקר אם צריך לעשות התאמות. אני לא מסכים איתך, איציק. כפי שאמרתי, לחמיי הקלאפה של המיקרו עובדת עם בוכנות גז שכאלה, ובהשוואה קלאפת הבלום שאצלי משמעותית טובה יותר. אולי לקאפה שנפתחת על ציר זה מספק (למרות שגם כאלה יש לי עם בלום ושוב חוויית השימוש טובה משמעותית מסתם בולמי גז וציר), אבל לקלאפה שעולה במקביל לארון זה מניסיון פתרון פחות טוב.

לי במטבח יש אביזרים של בלום, גם במגירות, גם בדלתות וגם בשני סוגים של קלאפות. הכל עובד מצויין כבר 4 שנים, בלי כיוונים נוספים אחרי התקנת המטבח. לדלת אחת שלא היה לא בולם טריקה (דלת של ארון פינתי עם ציר שנפתח ל-135 מעלות, כאשר בתקופה ההיא רק התחילו להיכנס בולמי הטריקה האינטגרליים בציר) שמתי בולם קטן של איקאה, דומה ברעיון ללינק הראשון שלך. התוצאה לא משביעה רצון כלל. ההבדל העיקרי בחווית המשתמש הוא שיש יותר מידי התנגדות בתחילת המהלך - זאת אומרת שכאשר הדלת נסגרת בעוצמה, היא קופצת חזרה קצת על הבולם לפני שהיא נסגרת שוב. עם הבולמים המקוריים של בלום אין בעיות כאלה כלל. זה כנראה עניין של כיול הבולם. לא יודע אם הסינים משקיעים בזה (ניחוש שלי - לא). לגבי קלאפות, לחמיי יש קלאפה אחת דומה ללינק השלישי. גם כאן התפקוד גרוע. עם בולמי גז פשוטים כאלה אתה מקבל חוויה של דלת של האצ'בק, רק בלי היתרון של דלת כבדה (שמתנגדת מספיק לבולמים בשביל להישאר פתוחה באמצע הדרך). זאת אומרת, שהדלת של הקלאפה עולה למעלה, אבל בגלל שהדלת קלה יחסית הבולמים חזקים ולא מאפשרים עצירה באמצע הדרך. בנוסף, אפקט הבלימה בסגירת הדלת כמעט ולא קיים וכנראה שצריך לשלב גם בולם טריקה נוסף (בקלאפה הזו אצל חמיי יש בולמים כמו בלינק הראשון שלך בנוסף על בוכנות הגז). לעומת זאת, בקלאפות של בלום אצלי (ובקלאפות אחרות אצל חמיי, לדעתי של גראס) הכל דבש - אפשר לעצור את הדלת בכל נקודה במהלך הפתיחה והיא תשאר שם; עלייה לפתיחה מלאה נעשת בהדרגתיות; טריקה רכה לחלוטין. ממשחקים שלי בחנות המטבחים כאשר קניתי את המטבח שלי, המוצרים של בלום בהחלט שווים את הכסף (בתנאי שהטריקה השקטה זה משהו שחשוב לך). אופן הפעולה שלהם פשוט מצויין, ואפשר בקלות להרגיש שלכיול של הבולמים יש חשיבות גדולה, דבר שכנראה מגיע רק מהחברות ה"ממותגות" (אני אישית חסיד של בלום, אבל לא יצא לי להשוות לעומק מול המתחרים). למגירות בארון הבגדים שבחדר השינה שלנו הוספתי מסילות עם טריקה שקטה של בלום, וזה תענוג להשתמש במגירות הללו. בארון של הילדים חסכנו, ואני מתבאס כל פעם. מבחינתי, כל ציר ומסילה בבית צריכה להיות של בלום (או חברה מקבילה, כמובן). אני מסכים שהמחיר גבוה, אבל אם אתה משקלל מול מחיר של מטבח או ארון, זה לא הבדל גדול באחוזים. אם אני זוכר נכון, זה הוסיף בערך 5%-10% למחיר (גם במטבח וגם בארון). לא מעט במטבח של 30,000 ש"ח, אבל גם לא הרבה יחסית.

לפני שקניתי את המונדאו 2012 שלי (עם מנוע ה-2 ליטר טורבו), נהגתי מעט על מונדאו 2009 עם מנוע ה-2.3 ליטר. לא הרגשתי חוסר סחיבה והתיבה האוטומטית (שלהבנתי שונה מבמונדאו הקודמת) הייתה טובה. עם זאת, הרכב לא חזק יתר על המידה, בעיקר בהשוואה ל-2 ליטר טורבו אחרי מתיחת הפנים. לדעתי עדיין אמורות להיות מונדאו טרום מתיחת הפנים במגרשי ליסינג, כך שתוכל לקפוץ ולבדוק.

הסיבה העיקרית לחוסר היכולת להשוות ציוני בטיחות בין קטגוריות הוא משקל הרכב. מבחני ריסוק מדמים התנגשות בין שני כלי רכב במשקל דומה. במצב כזה אנרגיית ההתנגשות מתחלקת שווה בשווה בין כלי הרכב. לעומת זאת, כאשר כלי הרכב לא שוקלים אותו דבר, הרכב הכבד סופג פחות אנרגיה והרכב הקל יותר. בגלל זה קשה להשוות ציון ריסוק של אלטו ששוקל 800 ק"ג לשברולט סילברדו ששוקל 2600 ק"ג. במקרה שאתה מתאר, בין קליאו לפוקוס, ההבדלים במשקל הרבה יותר קטנים, וניתן בצורה זהירה להעריך את הבדלי הבטיחות. לשני הדגמים 5 כוכבים במבחן של ה-EuroNCAP, עם הבדלים קטנים יחסית באחוזים של ההגנה (92% לעומת 88% בהגנה על מבוגרים, לדוגמה). כמובן שהפוקוס תהיה בטוחה יותר (שכן לה משקל גבוה יותר), אבל לדעתי ההבדל לא מהותי.

צריך יהיה לבדוק במדריך למשתמש של הכיריים הספציפיים מה היכולות של הכיריים לעבוד על פאזה בודדת במקום תלת פאזי. לגבי פעולת הכיריים על פאזה אחת של 16 אמפר (וכנראה גם של 25 אמפר, שכן האמפר המירבי בתלת פאזי הוא 16X3 = 48 אמפר), הכיריים עצמם יגבילו את הספקי ה"להבות" - זאת אומרת שתפעיל עוצמה מירבית בכירה אחת, תנסה בכירה שניה וזה לא ידלק (או אולי יכבה את הכירה הראשונה). ההתנהגות הספציפית כמובן תלוייה בדגם הכיריים. לגבי אופן פעולת הכיריים בעוצמה נמוכה מהמירבית - לדעתי הכיריים לא רק מכבות/נדלקות בעוצמה מירבית, אלא יש בקרה על ההספק. שוב, כנראה גם זה תלוי בדגם הכיריים.

אבל בלי חיבור תלת פאזי, ועל קו 16 אמפר בודד (ולא קו מחוזק של 25 אמפר) הכיריים יגבילו מאוד את עוצמת ה"להבות", ולא תוכל להפעיל יותר מאחת על מקסימום, ויהיה מתסכל להפעיל מספר "להבות" ביחד.

אני חושב שרוב התשובות פה קצת מפספסות את כוונת פות"ש - הוא בעצם שואל מה ההבדלים בין דגמי המנוע השונים של VAG בנפח 1400 סמ"ק - אצלו יש דגם עם 85 כ"ס, ויש את אותו המנוע גם עם 100 כ"ס. אלא אם אני טועה, המנוע המדובר הוא ה-1.4 R4 עם 16 שסתומים. לפי המאמר מוויקיפדיה, הוא מגיע ב-4 דרגות הספק (מ-75 כ"ס ועד 100 כ"ס). המנוע שאצל פות"ש אמור להיות BXW או CGGB, והמנוע עם 100 כ"ס אמור להיות AFH, AFK, AUB או BBZ. מבדיקה זריזה בגוגל לא הצלחתי למצוא מישהו שמסביר על ההבדלים בין המנועים, אבל קשה לי להאמין שפולקסווגן השקיעו כל כך הרבה בהבדלים כמו שחלק מהאנשים מתארים כאן (יותר הגיוני שיש de-tune מסויים למנועים בהספק הנמוך, שאולי נובע מתוכנת ניהול המנוע או ממגביל בסעפת יניקה, למשל). מעניין יהיה לשמוע אם מישהו מכיר את זה. ודרך אגב, לפי נתוני המנועים בוויקיפדיה, אני לא משוכנע שהמנוע הזה בגרסת ה-100 כ"ס באמת ירגיש חזק יותר - שיא המומנט של המנוע עם ה-100 כ"ס נמוך יותר מאשר המנוע עם ה-85 כ"ס, והוא מגיע בסל"ד גבוה יותר במנוע של ה-100 כ"ס (13.4 קג"מ ב-3800 סל"ד ב-85 כ"ס לעומת 12.8 קג"מ ב-4400 סל"ד ב-100 כ"ס). שיא ההספק גם הוא מגיע בסל"ד גבוה יותר (6000 לעומת 5000 סל"ד), מה שייצור מנוע שצריך להיות בסל"ד גבוה בשביל באמת לנצל את ההספק המוגדל. לדעתי בהתנהלות יומיומית (ובהתבסס רק על הנתונים היבשים) המנוע הנוכחי ירגיש חזק יותר. שוב, אם יש מישהו שמכיר את שני המנועים המדוברים יהיה מעניין לשמוע חוות דעת מגוף ראשון.